השקל  יורד מול הדולר והיורו: הדולר מטפס ב-0.2% ונסחר תמורת 3.5 שקלים למרות שבנק ישראל הותיר את הריבית במשק על כנה, בשיעור של 0.25%. אלא שבעקבות התחזקות השקל בנק ישראל רכש דולרים בהיקף גדול..

אתמול נקבעו השערים היציגים, הדולר שמר על יציבות מול המטבע המקומי ושערו היציג נקבע על 3.46 שקלים, היורו נחלש ב-0.5% ושערו היציג נקבע על 3.81 שקלים. לאחר קביעת השערים היציגים טיפס הדולר ב-0.2% ל-3.46 שקלים, היורו עלה ב-0.1% לרמה של 3.81 שקלים.

אם הריבית הייתה מופחתת, כפי שציפו רוב האנליסטים, השקל היה נחלש גם ללא מהלכים מניפוליטיביים של בנק ישראל.  הציפייה להפחתת הריבית הייתה על רקע היחלשות האינפלציה, ההתמתנות בצמיחה וייסוף השקל אל מול הדולר.

בדבריו בוועידת הנגידים, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר כי כי למרות שהיה מעדיף ששער השקל ייקבע בשוק החופשי, הוא אינו פוסל שימוש בכלי ההתערבות בשוק המטח במקרים קיצוניים. "יש חלון של שערי חליפין שאנחנו סבורים שהוא קונסיסטנטי עם יציבות מחירים והפעילות הכלכלית, כשאנחנו לוקחים בחשבון את כל הגורמים וכל המשתנים במשק. החלון הזה הוא דינמי ותלוי בפרמטרים שמשתנים כל הזמן, שמטבע הדברים נכון לא לחשוף אותם. מבחינה זו, אפשר לקרוא למדיניות בנק ישראל בנושא 'עמימות קונסטרוקטיבית', שהיא המדיניות המתאימה למשק קטן כמו ישראל; ולכן, אם וכאשר בנק ישראל יעריך ששער החליפין סטה באופן מהותי מאותו חלון שהגדרנו, בהחלט ייתכן שנתערב בשוק, ואף אחד לא יקבל מאיתנו מכתב התראה לפני כן".

לפי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים,: "שוק העבודה ההדוק, היציבות בפעילות הכלכלית וההפוגה שלקחו הבנקים המרכזיים בעולם בהפחתת הריבית היו התורמים המרכזיים להחלטה. יחד עם זאת, להערכתנו, הסיכוי להפחתת ריבית בחודשים הבאים כמו גם רכישת מט"ח עדיין משמעותי, במיוחד במקרה שנחזור ונראה ייסוף מהיר של השקל".

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות: "ההחלטה של בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה מפתיעה לא רק לאור הקונצנזוס שדיבר על הפחתה אלא בעיקר לאור הפער בין ההחלטה להודעה שהתלוותה אליה. כל אחת מהנקודות שרשומות בהודעה מצדיקה בפני עצמה הפחתת ריבית ובוודאי שהמכלול של ארבעתן יחד. לאור זאת נדמה שהסיבה היחידה שהובילה את הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ברמתה היא החשש לאבד את מעט התחמושת שעוד נותר לה. בנק ישראל מציין שהוא נוקט פעולות אחרות וכנראה מתייחס להתערבות בשוק המט"ח אך נכון לכתיבת שורות אלו נדמה שהתערבות זו לא ממש משיגה את מטרותיה. לאור כך אנו מעריכים שהחלטת בנק ישראל היא לא יותר מבעיטה בפחית במורד הרחוב וכי הריבית תופחת בכל מקרה באחת מההחלטות הקרובות."