הלוואות    

הלוואה לעסק מהגופים המוסדיים – כמה ואיך עושים את זה?

pixabay
מעודכן ל-03/2019

בשנים האחרונות מואצת המגמה של הלוואות מהגופים המוסדיים. הגופים האלו שמנהלים את הפנסיה שלנו ואת קופות הגמל, קרנות הנאמנות והחסכונות בכלל, מחזיקים בחסכונות לטווח ארוך גם בהשקעות לא סחירות. רוב ההשקעות הלא סחירות הם נדל"ן מניב בארץ ובחו"ל, אבל ישנה עלייה דרמטית גם בהלוואות / אשראי שנותנים הגופים האלו לעסקים (ומעט לפרטיים).

מבחינת הגופים המוסדיים מדובר על השקעה, בדיוק כמו השקעה באג"ח. במקום לתת הלוואה לחברה ציבורית הם נותנים הלוואה לחברה פרטית. ככה החברות האלו מגוונות את ההשקעות ומפזרות את הסיכון.

ככה גם העסקים מרוויחים – יש להם יותר אפשרויות לקבל מימון. לא רק מהבנקים, חברות כרטיסי אשראי, מימון ישיר וגופים כאלו, אלא גם מהגופים המוסדיים – בתי ההשקעות, חברות הביטוח ועוד. אגב, מגדל החלה בתחילת 2019 בפיילוט של הלוואות לפרטיים.

כך או אחרת, ממידע של בנק ישראל, עולה כי אכן ההלוואות של הגופים המוסדיים למגזר העסקי הולכות וגדלות. המימון החוץ בנקאי למגזר העסקי בישראל עלה ב-30 אחוז מתחילת המילניום, והמימון של המוסדיים גדל פי 2 ומעלה בתקופה זו. בנק ישראל ממשיך לקדם את תחום ההלוואות מהמוסדיים לעסקים.

למעשה, הממשלה פועלת להנגשת האשראי מהגופים המוסדיים לעסקים קטנים ובינוניים, באמצעות שתי קרנות השקעה שהוקמו ב-2016 וכן באמצעות מתן מענק למתווכי אשראי מוסדרים שיספקו אשראי בגובה של 500 מיליון שקל לפחות.

מאז שנות האלפיים מתחולל בשוק האשראי שינוי שמשמעו: גידול חלקו של המימון החוץ-בנקאי ביחס למימון הבנקאי. שינוי זה הוא ברובו תוצאה של הלוואות ישירות מהגופים המוסדיים.

ההלוואות הישירות של הגופים המוסדיים בישראל ניתנות בדירוג אשראי גבוה, ובעיקר לחברות פרטיות הקשורות לחברות הגדולות במשק – אשראי שגדל על חשבון השקעתן באג"ח. ההסטה להלוואות נובעת ככל הנראה גם ממאפייניהן – היותן לא סחירות ומותאמות לצורכי המימון של חברות הנדל"ן המניב והתשתיות. כמו כן, בנק ישראל ממליץ לקדם גם שוק איגוח מוסדר, שיתרום להנגשת האשראי.

.

המשמעות: התאוששות מהירה של המשק ממשברים כלכליים

הרחבת המימון החוץ בנקאי למגזר העסקי בישראל מאז שנות ה-2000 מכ-5% מהאשראי למגזר זה בשנת 2000 ועד 35% בסוף 2018 מעידה על שינוי מבני משמעותי, שהוא גדול גם בהשוואה למגמה העולמית. כן ניכרת עלייה חדה בהלוואות הישירות של הגופים המוסדיים לחברות. הכניסה של הגופים המוסדיים לשוק אג"ח החברות הביאה להרחבת היצע האשראי ונגישות האשראי לחברות הגדולות במשק, ומשתמע מהספרות המקצועית שהרחבה זו תוביל להתאוששות מהירה יחסית של המשק לאחר תקופות של משברים כלכליים.

נכון להיום, רק חברות גדולות עם דירוג גבוה יכולות ליהנות ממימון החוץ-בנקאי באמצעות אג"ח. החברות הציבוריות, הנהנות מגישה לכל סוגי החוב, בוחרות ללוות באמצעות אג"ח. בחירתן זו מעידה על יתרון של חוב זה עבורן, שנובע כנראה מהתמחור והסחירות של האג"ח.

ההלוואות הישירות של הגופים המוסדיים בישראל הן בדירוג גבוה, וניתנות בעיקר לחברות פרטיות. עם זאת, נראה שחלק גדול מהחברות המקבלות מימון מהגופים המוסדיים קשורות לגופים הגדולים במשק ולחברות ציבוריות, שיעור גבוה מהן לשם מימון פרויקטים של תשתיות.

המעבר של הגופים המוסדיים למתן הלוואות ישירות מרחיב את סוג החברות והפרויקטים המקבלים מימון מגופים אלו. נמצא קשר שלילי חזק ומובהק בין החזקות הגופים המוסדיים בהלוואות ישירות לבין ההשקעות באג"ח חברות בישראל, קשר המעיד על הסטה בין שני סוגי החוב. ההסטה להלוואות נובעת ככל הנראה מהיתרון של השקעה בהלוואות ישירות יחד עם חוסר רצון של הגופים המוסדיים להרחיב את חשיפתם לאג"ח וביקוש מוגבל לאשראי של החברות הגדולות בישראל.

לפיכך, לא נראה שהמעבר של הגופים המוסדיים להשקעה בחברות באמצעות הלוואות ישירות הביא לעלייה בנגישות האשראי לכלל החברות, משום שהוא ניתן בעיקר לחברות הגדולות במשק או לחברות הקשורות לחברות הגדולות והציבוריות. והאתגר של הגדלת נגישות האשראי מהגופים המוסדיים לעסקים קטנים ובינוניים עומד אפוא בעינו.

היכולת של הגופים המוסדיים לתת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים באופן ישיר מוגבלת, בגלל עלויות תפעול וגבייה משמעותיות וגם משום שאין בישראל שוק איגוח מפותח, שיאפשר הרחבה של האשראי תוך המשך תפעולו על ידי בנקים. עם זאת, התרת גיוס אג"ח בשוק ההון למתווכי אשראי מוסדרים, החל משנת 2015, מאפשרת לגופים המוסדיים להשקיע באשראי לעסקים קטנים ובינוניים גם באופן עקיף: המתווכים המוסדרים מגייסים מהם אג"ח ומלווים לעסקים אלה. ואכן רואים בשנים האחרונות, ובפרט השנה, עלייה בהיקף הגיוסים של מתווכי האשראי המוסדרים וגם בהיקף מתן האשראי של מתווכי האשראי המוסדרים למגזר העסקי. העלייה במתן האשראי של מתווכי האשראי המוסדרים מעידה על הביקוש של חברות קטנות ובינוניות לאשראי. בנוסף, הממשלה פועלת להנגשת האשראי מהגופים המוסדיים לעסקים קטנים ובינוניים, באמצעות שתי קרנות השקעה שהוקמו ב-2016 וכן באמצעות מתן מענק למתווכי אשראי מוסדרים שיספקו אשראי בגובה של 500 מיליון שקל לפחות.

איך לוקחים מימון מגוף מוסדי?

ומהתיאוריה לפרקטיקה. איך לוקחים מימון מגוף מוסדי? האמת שזה פשוט. יש לכל גוף מוסדי גדול מחלקת מימון/ מחלקת אשראי – פונים אליה טלפונית, מבקשים פגישה, או פשוט ממלאים טפסים (יש כאלו שיש להם אפשרות כזו), ומתקדמים לפגישה.

הגוף המוסדי כמו בנק ירצה לראות ביטחונות, דוחות כספיים, להבין את ההיסטוריה של העסק, להכיר אתכם ואת היסטוריית האשראי שלכם, ומידע נוסף. זה תהליך, כמו אצל כל גוף שמלווה כספים. אבל זה יכול להיות משתלם. אל תוותרו על האפשרות הזו, אחרי הכל, הגופים האלו באמת מעוניינים לתת לכם הלוואה – הם מקצים נתח הולך וגדל מהכספים שלהם למתן הלוואות, והתנאים אטרקטיבים יחסית.

לרוב המימון של הגופים המוסדיים לא יהיה לבד. המוסדיים מלווים אחרי שכבר קיים מימון בנקאי ו/ או אחר – זו לא מדיניות, זה המצב פרקטית (בפועל יש כמובן מקרים שזה לא כך). ומסיבה זו – לרוב המימון של המוסדיים לא יהיה  "המימון המוביל לעסק". הוא סוג של מימון נוסף. הרי, עסקים פונים לגופים המוסדיים אחרי שהם כבר ממומנים על ידי בנקים ואחרים.

זה עשוי להשתנות עם הכוונה להגדיל את הנתח של המוסדיים בשוק ההלוואות. במקביל גם היקף ההלוואות הבודדות עשוי לגדול. כלומר, תיאורטית ההלוואות שאתם כעסדים יכולים לקבל מהגופים המוסדיים הם כמו הלוואות שתקבלו מהבנקים.

 

הלוואה חוץ בנקאית – איך לוקחים? ממי לוקחים? כל מה שצריך לדעת

ריבית על הלוואות – 2.8% בהלוואות צמודות; 5.5% בהלוואות שקליות