fbpx
מדריכי בנקאות

המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה: המצב יורע בספטמבר

קרדיט: pixabay
מעודכן ל-05/2020

בנק ישראל אפשר ללקוחות הבנקים לדחות תשלומי הלוואות לתקופה של חצי שנה, כדי להקל על עסקים קטנים ומפוטרים שהוצאו לחל"ת, ורבים קפצו על ההצעה – אך לאחר שתקופת ההקפאה תסתיים עשוי לפרוץ גל נוסף במשבר

בימים אלה המשק הישראלי מנסה לחזור אט-אט לשגרה ולהתחיל להתמודד עם המשבר הכלכלי הקשה שאליו נכנס בעקבות נגיף הקורונה. אך האתגרים גדולים וסימני השאלה רבים במיוחד: ראשית, לא ברור כמה מבין מיליון העובדים שיצאו לחל"ת יוחזרו למקום עבודתם וכמה מהם יפוטרו. כמו כן, אף שחלק מהמגבלות הוסר – ישנם ענפים שמתקשים לחזור לפעילות תקינה, ולא ידוע איך זה יקרה וכיצד. וכמובן, מעל הכול מרחפת השאלה האם צפוי גל שני של תחלואה, ואם כן האם בעקבותיו שוב יושבת המשק.

על רקע חוסר־הוודאות הזה פרסם בנק ישראל מתווה שמאפשר ללקוחות הבנקים לדחות את תשלומי הלוואותיהם לתקופה של 6-3 חודשים. במסגרת ההסכם נקבעו התנאים לדחיית התשלום בסוגי האשראי השונים - אשראי צרכני למשקי בית, משכנתאות ואשראי לעסקים עם מחזור פעילות של עד 25 מיליון שקל.

עם פרוץ המשבר בחודש מרץ, אפשרו הבנקים להקפיא תשלומים על הלוואות, אך כל בנק קבע מה הכללים שמאשרים הקפאה שכזו ולאיזו תקופה. כעת קובע בנק ישראל מתווה אחיד, שיחול על כל הבנקים, כך שגם מי שלא אושר לו לפני כמה שבועות להקפיא את תשלומי ההלוואה, יוכל כעת לקבל את הדחייה בהחזר.

לפי המתווה החדש, רובם המכריע של לקוחות הבנקים יהיו זכאים לדחיית תשלומי ההלוואות. באשראי צרכני למשל יש רק שתי מגבלות: לא ניתן לדחות תשלומים ללקוח שכבר פיגר בתשלומים לפני פרוץ המשבר, וכן לא על אשראי של מעל 100 אלף שקל, אלא באישור הבנק.

מטרת המתווה החדש ברורה: להעניק סיוע למי שנקלע למצוקה תזרימית בעקבות המשבר. לא מדובר במחשבה יצירתית של בנק ישראל, אלא בחיקוי המנגנון שמיושם במדינות מפותחות אחרות – כמו בריטניה, קנדה, סינגפור ובלגיה.

מתן האפשרות להקפיא את תשלומי ההלוואות לתקופה של עד חצי שנה אמור להוריד את רף הלחץ, בעיקר בקרב העסקים הקטנים ועובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת, ולאפשר להם מרווח נשימה עד שיצליחו להשתקם. אלא שבפועל ייתכן שמדובר רק בדחיית הקץ. כלומר, בחודשים הקרובים נראה שקט יחסי בגזרת פשיטות הרגל וסגירת העסקים, אך כאשר תקופת ההקפאה תסתיים, נראה גל שני של המשבר הכלכלי. פשיטות רגל של משקי בית וחברות אשר עלולות לגרור גלי הדף ולמוטט גם את הספקים של אותן חברות.

דחיית התשלומים – אשליה זמנית

לדברי גורמים במערכת הבנקאית, ההחלטה על קביעת מתווה אחיד לדחיית חוב נבעה גם מלחצים של המערכת הפוליטית. אלא שכעת נשאלת השאלה עד כמה הציבור יהיה מעוניין בהקפאת ההלוואות.

על פי הנתונים שפרסם בנק ישראל, עולה כי נכון לסוף אפריל ביצעו הבנקים הקפאות להלוואות של 450 אלף לקוחות, ודחו תשלומים בהיקף של 5.3 מיליארדי שקלים. לכ־13% מההלוואות של המערכת הבנקאית הוגשה בקשה לבצע דחיית תשלומים. אולם כאשר בוחנים את נתוני מרץ לעומת אפריל, רואים שיש ירידה חדה של עשרות אחוזים בקצב הבקשות: במרץ נדחו תשלומים בהיקף של 3.3 מיליארד שקל לעומת 2 מיליארד שקל בלבד באפריל. זאת ועוד, עיקר הדחיות בחודש מרץ נעשה בשבועיים האחרונים של החודש, כאשר הוחל הסגר על המשק, כלומר מדובר עד סדר גודל של 3 מיליארד שקל בשבועיים במרץ לעומת 2 מיליארד שקל באפריל כולו.

אך עדיין, ההערכות הן שצפוי גל שני של בקשות לדחיית תשלומי חוב, הן מצד אנשים שהוצאו לחל"ת אך בהמשך יהפכו למפוטרים, והן מצד אנשים ועסקים שכבר פנו לבנק בבקשה לדחיית תשלומים וסורבו, אך כעת צפויים לקבל תשובה חיובית, בעקבות התנאים החדשים והמקלים שקבע בנק ישראל.

המתווה שמציע בנק ישראל לדחיית תשלומי החוב ללא תשלום עמלה הוא מפתה מאוד. אמנם היקף הדחייה נושא ריבית, אך זו אותה הריבית שניתנה בעת ההלוואה. מדובר אם כך בהטבה משתלמת, שכן לקוח שהיה ממחזר את החוב ולוקח הלוואה חדשה, היה משלם ריבית גבוהה יותר שנובעת הן מעליית הסיכון במשק והן מהעלייה בעלות המקורות לבנק.

בנוסף לכך, דירוג האשראי של הלקוח לא צפוי להיפגע מהמהלך. בבנק ישראל הבהירו מול מאגר נתוני האשראי שבניהולם, כי הפעולה הזו לא תשפיע לרעה על דירוג הלקוחות. אלא שזו בדיוק הבעיה – בזכות היתרונות הגלומים בדחייה זו היא קורצת ללקוחות רבים.

דרושים צעדים דרמטיים

כאמור, דחיית תשלומי ההלוואה היא פתרון קל, ואפילו ממכר. בלחיצת כפתור מתפנה כסף למשך כמה חודשים. אבל מדובר באשליה, שכן בעוד כמה חודשים תשלומי החוב יימשכו, וכן על החוב שנדחה ניאלץ לשלם ריבית. לכן נכון להשתמש בפתרון הזה במקרים מאוד ספציפיים. למשל, עבור מי שיצא לחל"ת ויודע שיחזור לעבודתו ולכן חווה רק ירידה זמנית בהכנסות. או עבור עסק שצפוי להתאושש ולחזור לפעילות תקינה.

הפתרון הראוי והמיטבי למי שנקלע לבעיית נזילות הוא לבדוק כיצד ניתן לחסוך בהוצאות – בצריכה אם מדובר במשק בית ובהוצאות שוטפות אחרות אם מדובר בעסק. הקפאת תשלומי הלוואה יכולה להיות פתרון נלווה, אך לא הפתרון היחיד.

דחיית תשלומי החוב מעניקה מרווח נשימה למשקי הבית ולעסקים, כדי שיוכלו להתאים את מבנה ההוצאות שלהם. יתרה מכך, היא קונה זמן גם למשרד האוצר. משרד האוצר חייב לנצל את הזמן הזה של הקפאת תשלומי החוב, ולבנות תוכנית להתאוששות שוק העבודה.

אם לא תיבנה תוכנית כזו, שכוללת מלחמה באבטלה, עידוד תעסוקה ואולי גם סבסוד שכר, המתווה לדחיית תשלומי חוב לא יספיק, וייתכן גל של קריסות במשק לקראת ספטמבר, כאמור.

בנק ישראל על הקורונה - "הנתונים הכלכליים הבסיסיים מחזקים את העמידות של המשק"

פעילים: אם המשבר יימשך החל"ת תיגמר כאבטלה, אבל...יש מקום לאופטימיות זהירה

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ענת גלעד

ענת גלעד

ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות