fbpx
מדריכי השקעות

המשקיע הנבון – עקרונות ההשקעה של בנג'מין גראהם

מעודכן ל-04/2019

המשקיע הנבון – עקרונות ההשקעה של בנג'מין גראהם

"המשקיע הנבון" של בנג'מין גראהם הוא לא "עוד ספר". מדובר בספר חובה למשקיעים בשוק ההון.  הספר הזה הוא "התנ"ך" של עולם ההשקעות וגם וורן באפט, המשקיע האגדי, טוען כמעט בכל ראיון עימו, שכל מה שצריך לעשות כדי להבין בהשקעות זה לקרוא את הספר, ולחזור לקרוא אותו כשיש שאלות פרקטיות או כשצריך לרענן ולהיזכר בעקרונות.

באפט מתעקש לא לזוז מהעקרונות שבספר הזה, והוא נמנע באופן רצוף מלפזול לשיטות ואסטרטגיות השקעה אחרות (הרחבה על כללי ההשקעה של באפט). באפט מגדיר את עצמו כתלמיד של גראהם, וןאכן השיטה שלו מאוד קרובה לזו של המנטור שלו. הוא נצמד לעיקרי הגישה (גישת הערך) ומצליח. גם גראהם הצליח בהשקעותיו, אך התלמיד עלה על רבו (כאן תוכלו להרחיב על גראהם - ציטוטים עיקריים ועקרונות בסיסיים). ומי שרוצה באמת להכיר ולהבין את עולם ההשקעות - כדאי לקרוא את הספר - "המשקיע הנבון", ולמי שלא יכול/ רוצה לקרוא את כל המאות עמודים, הנה סיכומים שלי מהקריאה. אני לא בטוח שקוראים אחרים היו מתמצתים כמוני, אבל נראה לי שרוב העקרונות החשובים מודגשים כאן:

השקעה מול ספקולציה

אי אפשר לחזות שווי עתידי, לכן תמיד צריך לפזר את ההשקעות בין אגרות חוב למניות - מינימום 25%, מקסימום 75% כל אחד. (י.ק - קריאה נוספת: מודל ההשקעות של הארי בראון).

המשקיע והאינפלציה

צריך להתייחס לאינפלציה ולפעול לפי הערכה לאינפלציה עתידית. מניות הן הגנה טובה לאינפלציה בניגוד לאגרות חוב (הערה שלי - היום יש פתרונות כמו TIPS אג"ח צמוד למדד, REIT קרן להשקעות בנדל"ן).

מדיניות תיק השקעות בסיסית

יש שני סוגי משקיעים נבונים, אקטיביים שחוקרים ומנטרים את השוק ללא הפסקה ופאסיביים שמייצרים תיק על "טייס אוטומטי". הדרך לבחור היא לפי סוג הבן אדם. האקטיבית דורשת הרבה זמן והשקעה, מצד שני הפאסיבית דורשת ריחוק מהבלגן המפתה של השוק.

ההחלטה כמה מהכסף לשים באג"ח וכמה במניות לא תלוי בגיל אלא על פי מידת הסיכון שבאפשרות המשקיע לקחת (רווק/נשוי, יש/אין ילדים, עצמאי/שכיר ועוד).

לאחר שקילת מידת הסיכון צריך לשנות את אחוזי התיק רק במקרה של שינוי בנסיבות חיים. כל חצי שנה (רצוי בתאריך מוכר כמו ראש השנה) מומלץ לעדכן את התיק שיישאר באחוזים הקבועים (אם במהלך החצי שנה שוק ההון עלה והאג"ח נשאר יציב צריך למכור מניות כדי להתאזן חזרה).

המשקיע הדפנסיבי ומניות

טיפים עבור המשקיע המגן. לא ללכת לפי החוק של לקנות מה שאתם מכירים (חברה שעובדים בה, חברה שמשתמשים במוצר שלה המון). היכרות יוצרת שאננות וכשאנחנו קרובים למשהו פחות מפקפקים בו.

תשקיעו בעצמכם דרך ברוקרים מקוונים, עמלות נמוכות ביותר ומחיר התחלתי נמוך מאוד. אם סוחרים יותר מפעמיים בשנה או מבזבזים יותר משעה או שעתיים בחודש זה יותר מידי למשקיע המגן.

שיטה טובה היא מיצוע ערך קבוע, העברת סכום כסף קבוע כל פרק זמן מסוים, רצוי על קרנות אינדקס (צמודות למדד מסוים).

 חוקים למניות משקיע מגן - לגוון במניות (בין 10 ל- 30) ובתעשיות שלהם (להשתמש ב- morningstar.com צילום הרנטגן המידי). כל חברה צריכה להיות גדולה (מחיר שוק לפחות 10 מיליארד) מוכרת (גודל החברה ברבע או בשליש הראשון של המגזר שלה) ועם מימון שמרני (הון המניות שלה מייצג לפחות מחצית מהשווי הכללי כולל חובות).

כל חברה צריכה להיות בעלת היסטוריה של לפחות 10 שנים של תשלום דיבידנד קבוע. להציב גבול למחיר שמוכנים לשלם על מניה ביחס לרווח הממוצע שלה נניח ל- 7 שנים אחורה (פי 25 מהרווח הממוצע לא יותר מפי 20 מרווחי השנה האחרונה). לא להשקיע במניות צמיחה (עלייה משמעותית ביחס לעלייה הרגילה והמגמתית).

מדיניות תיק השקעות למשקיע היוזם/ האקטיבי: מה לא לעשות?

סיכונים עבור המשקיע היוזם - לא לגעת באג"ח זבל (אג"ח בתשואה גבוהה) זאת אפשרות אבל לא כדאי בדרך כלל. התשואה גבוהה אבל הסיכון והעמלות גבוהות מידי. מסחר יומי לא משתלם בגלל אפקט השוק (העלות הנוספת שהסוחר מוכן לשלם בשביל לקנות את המניה במחיר הגבוה ממחיר השוק). החזקות ארוכות יותר בדרך כלל רווחיות יותר. לא כדאי להשקיע ב- IPO, רוב המניות צונחות אחרי ההנפקה.

מדיניות תיק השקעות למשקיע היוזם/ האקטיבי: הצד החיובי

מדיניות השקעות למשקיע היוזם - השקעה במניות מחולקת ל- 4 מצבים. קנייה בשווקים נמוכים ומכירה בגבוהים, קניית מניות צמיחה שנבחרו בקפידה, ניירות ערך במחיר מציאה ומצבים מיוחדים. קשה ליצור תזמון אוטומטי, מבחן הזמן צריך לעמוד על תקופות של עשרות שנים לניתוח מידע.

מניות צמיחה קונים כשהחברה גדולה ולא פופולארית, לא כשכולם רצים לקנות אותה אלא כשמשהו משתבש. ככל שהחברה גדולה יותר הצמיחה איטית יותר, אם זה לא ככה כנראה זו לא מניית צמיחה.

כדי למצוא מציאות אפשר להסתכל על הרשימה היומית של מניות שהגיעו לשפל חדש בשנה האחרונה ( על פי הספר - במדור "כסף והשקעה" בוול סטריט ג'ורנל; בפועל – כל מסנן מניות באתר פיננסי יציג לכם את המידע הזה).

מומלץ להשקיע כשליש מהכסף בקרנות נאמנות המחזיקות מניות זרות למקרה שהשוק במדינה לא יהיה טוב להשקעה.

המשקיע ותנודות השוק

רוב הזמן השוק מדייק במחיר מניות, אך הרבה פעמים טועה בגדול בגלל פסיכולוגיה של משקיעים. הסיבה העיקרית שאנשים לא מצליחים להביס את השוק - הם נותנים לשוק להחליט בשבילם מתי לקנות ולמכור. השוק מציע הצעות מחיר והמשקיע צריך לנצל אותן לטובתו.

משקיע טוב לעולם לא מוכר מניה מהכרח, הוא מוכר כי השוק הציע מחיר גבוה.

לעולם לא קונים מניה בגלל שהיא עולה.

יש כמה חסרונות למנהלי קרנות נאמנות ומשקיעים מקצועניים. כשמנהלים מיליארדים חייבים להשקיע בחברות הגדולות, היחידות שמוכרות מספיק מניות. משקיעים נוטים להשקיע יותר בעלייה של שוק וגורמים לקרנות לקנות עוד מאותן מניות במחיר גבוה יותר. כשמשקיעים מבקשים חזרה כסף, אזי הקרנות צריכות לפדות מניות גם במחירים נמוכים.

מנהלי תיקים מקבלים בונוסים על הבסת השוק ( תשואת יתר על פני המדדים המובילים) לכן משווים את עצמם לממוצע השוק. בטווח הקצר התשואות נתונות לשליטת השוק בלבד אך בטווח הארוך אפשר לשלוט על הגורמים הבאים ועל התשואה - עלויות מסחר (סחר זול וסבלני), עלויות החזקה (סירוב קניית קרנות נאמנות עם הוצאות מוגזמות), הציפיות (תחזיות מציאותיות), מידת הסיכון (על ידי אחוז מניות ואגח, גיוון ואיזון מחדש), חשבונות המס (החזקת מניות למשך שנה לפחות, אם אפשר 5 לפחות) וההתנהגות.

השקעה בקרנות נאמנות

קרנות נאמנות לרוב מניבות תוצאות נמוכות מממוצע השוק, כאב ראש במיסוי וחוסר יציבות בביצועים. מעבר לכך, ככל שהוצאות קרן עולות, התשואה פוחתת, ועם ההצלחה מגיע התיאבון – קרנות עם תשואה טובה עולות בהיקפים ועולות בדמי הניהול.

ככל שהקרן סוחרת בתדירות גבוהה יותר, התשואה פוחתת. קרנות לא יציבות, לרוב נשארות כך.

קיימת סבירות נמוכה שקרנות עם תשואות גבוהות יישארו כך לאורך זמן. קרן לא נשארת טובה בגלל הסיבות הבאות:

מנהלים עוזבים את הקרן, משקיעים שמים הרבה כסף ולמנהלי הקרן יש רק אופציות רעות (להשאיר את הכסף בצד ואז אם המניות עולות התשואה נמוכה, להוסיף למניות שבבעלותה ואז יכול להיות מצב של קניה מסוכנת, להשקיע במניות נוספות שעד עכשיו לא חשבו להשקיע בהן)

כמו כן, עלייה בהוצאות.

עלות של קרנות אינדקס נמוכה מאוד. כדאי להוסיף כל חודש כסף למשך 20 שנה או יותר והתשואות יהיו גבוהות.

קרנות מצליחות להביס קרנות אינדקס כשהמנהלים הם בעלי המניות הגדולים ביותר (אפשר לבדוק בדוחות הקרן); הן מצליחות אם הן זולות (תשואות גבוהות הן זמניות אך עמלות גבוהות נשארות); מעזות להיות שונות מאחרות, סוגרות את הדלת למשקיעים חדשים לפני שהם גדולות מידי, לא מפרסמות.

צריך להתבונן על הוצאות הקרן, אחר כך על מידת הסיכון, אחר כך על מוניטין המנהל ורק לבסוף על ביצועי העבר. ביצועי עבר לא מעידים על העתיד בקרנות.

קרנות סגורות - קרנות שלא מנפיקות מניות חדשות, לכן כדי להיכנס צריך לקנות מבעל מניות המוכן להיפרד ובגלל זה מחיר הקרן משתנה לפי היצע וביקוש. קרנות סגורות בניכיון מרוויחות יותר מבפרמיה. כלומר, כדאי לקנות בניכיון/ בדיסקאונט ולא בפרמיה.

סימנים מעודדים מכירה: שינוי חד באסטרטגיה, עלייה בהוצאות (מנהלים מתחילים לקחת לעצמם), פעילות ניירות ערך גדולה (מסחר מופרז), תשואות בלתי יציבות פתאומיות.

המשקיע והיועצים - איך בוחרים יועצים טובים?

אם חווים הפסדים גדולים בתיק, אין גיוון (יש עליות או ירידות של כל התיק ביחד) או שצריך לעשות שינוי רציני כמו תכנון פרישה, כדאי לחשוב על ייעוץ של בעל מקצוע. חשוב לקבל הפנייה ליועץ ממישהו שבוטחים בו ולאחר מכן לבדוק את עברו (תלונות, דין משמעתי, השעיה).

כשנפגשים להכיר את היועץ חשוב לוודא שאכפת לו מהלקוח, שהוא משכיל ומכיר את עקרונות ההשקעה, לשאול שאלות שיעידו על שלושת הנושאים האלו.

ניתוח ניירות ערך למשקיע ההדיוט: גישה כללית

יש חמישה גורמים עיקריים שקובעים אם מחיר המניה טוב:

התחזיות הכלליות ארוכות הטווח

משקיע צריך להוריד דוחות שנתיים 5 שנים אחורה ורבעוניים של השנה האחרונה ולענות על השאלות הבאות - מה גורם לחברה לצמוח? מאיפה רווחיה מגיעים (ויגיעו)?

צריך להימנע מהבעיות הבאות:

- חברה שרוכשת הרבה (2-3 רכישות שנתיות) חברות אחרות במקום להשקיע בעסק שלה.

- חברה המתבססת על כספי אחרים. לווה חובות או מוכרת מניות בשביל לצבור עוד כסף.

- חברה המתבססת על לקוח אחד או קומץ לקוחות.

ולשים לב לדברים החיוביים:

- "חפיר מגן" רחב, או יתרון תחרותי. זהות מותגית חזקה (הארלי דייוידסון שהלקוחות מקעקעים את סמלה), מונופול או כמעט מונופול.

   יתרון גודל של לספק כמויות גדולות או שירות בזול, נכס לא מוחשי, עמידות בפני שינויים.

- חברה שעולה במתינות, 6-7 אחוז בשנה אחרי מס (10 לפני) ולא ב- 15 אחוזים שכנראה ירדו אחר כך ויתכנסו לממוצע.

- החברה משקיעה את הכנסותיה במחקר ופיתוח לשם התחדשות.

איכות ההנהלה והתנהגותה

צריך לראות ולוודא שמנהלי החברה פועלים כראוי. לקרוא את דוח השנה שעברה ולראות אם עמדו בתחזיות שלהם, אם הודו בכישלונותיהם?

האם הם דואגים לעומד בראש? משכורת מוגזמת למנכ"ל, שינוי מחירי אופציות לקרובים לצלחת, הרבה מכירות של מנהלי החברה לפי "טופס 4" (זה טופס המכירות בוול-סטריט; בארץ יש דיווחים של בעלי עניין)

האם הם מנהלים או מקדמי מכירות? מנהלי החברה צריכים לעסוק בניהול החברה ולא להשקיע את כל מאמציהם בהעלאת ערך המנייה ויחסי ציבור.

 עוצמה פיננסית ומבנה ההון

צריך להסתכל בסעיף תזרים המזומנים על רווחי החברה, ללא עלות הענקת אופציות, חיוב "יוצא דופן", "הכנסה" מקרן פנסיה ושינויים שהם חד פעמיים. צריך להגיע לתזרים ורווח מייצג.

אם הרווחים לים  צמחו ב- 6-7 אחוזים ב-10 השנים האחרונות, מדובר בקצב טוב, והתחזית אמורה כנראה להיות בקצב כזה.

אחר כך צריך, להסתכל על מבנה ההון של החברה. החוב ארוך הטווח להיות 50% או פחות מכלל המאזן.

 היסטוריית הדיבידנד

על החברה להוכיח שעדיף לא לשלם דיבידנד (אם החברה מנצחת את מתחרותיה בכל מצבי השוק, היא עושה שימוש טוב בכסף), אחרת היא צריכה לחלק דיבידנדים.

להיזהר מחברות שמפצלות את מניותיהן ללא הרף. חברות צריכות לקנות בחזרה את מניותיהן במחיר זול ולא בשיא.

 שיעור הדיבידנד הנוכחי

שיקולים שונים בהתייחסות לרווח המייצג

לא מספיק להתייחס לרווחי שנה אחת של חברה כשמבצעים מחקר עליה. הרבה פעמים חברות מכסות תוצאות מכוערות בדוחות שלהם, בעזרת טריקים שונים.

רווחי "פרופורמה" בהם מסתירים הפסדים בעזרת חיובים "חד-פעמיים", צמיחה חיצונית דרך רכישות ושינויים בעקרונות וכללי החשבונאות שגורמים לרווחים גדולים, עבירות הון ועוד.

כשקוראים דוחות פיננסיים של חברה, רצוי לקרוא מהסוף להתחלה כי כל דבר שהחברה רוצה להסתיר יהיה קבור בסוף. חשוב לקרוא את הערות השוליים בדוח, לשים דגש על תקבולים, מלאי, תשלומים, חוזי מכר וכו'. להסתכל על חובות, אופציות, הלוואות ללקוחות ורזרבות של עודפים מול הפסדים.

בתור משקיע יוזם חשוב ללמוד עוד על קריאת דוחות פיננסיים כדי להכיר את הולכות השולל של החברות בהצגת רווחיהם.

בחירות מניות למשקיע המגן (משקיע דפנסיבי)

בחירת מניות למשקיע הדפנסיבי - קרנות אינדקסים הן האופציה הכי טובה. אם רוצים גם לעשות ניסיונות עצמאיים, רצוי להשאיר 90% מהכסף באינדקס והשאר למניות עם בחירה עצמאית. המניות שהמשקיע המגן צריך לבחור צריכות לעמוד בתנאים הבאים:

גודל מספק - חברות עם ערך שוק כולל גבוה מ- 2 מיליארד דולר.

מצב כספי איתן - נכסים שוטפים לפחות כפול מהתחייבויות שוטפות וחוב ארוך טווח קטן מההון החוזר (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות).

יציבות רווחים - כמות מסוימת של רווחי למניה  בכל אחת מעשר השנים האחרונות (ללא גירעון).

היסטוריית דיבידנד- תשלום רציף במשך 20 השנים האחרונות.

צמיחה ברווחים - צמיחה מינימאלית של שליש לפחות ברווחים למניה בעשר השנים האחרונות על הממוצע של 3 השנים בתחילת התקופה ובסופה, זה דרישה די שמרנית, 3% בשנה, אפשר להגדיל מעט יותר לרמה של 7% כדי לצמצם את רשימת החברות.

יחס מחיר/רווח סביר(מכפיל רווח סביר) - מניות שמחירן לא עולה על פי 15 ממוצע הרווחים ב- 3 השנים האחרונות.

יחס מחיר/ערך מאזני הוני סביר(מכפיל הון) - מחיר נוכחי לא עולה על פי 1.5 מהערך המאזני האחרון, כלל ברזל להכפיל את יחס המחיר/רווח ביחס המחיר/ערך מאזני ולבדוק שהתוצאה נמוכה מ- 22.5.

לא משנה כמה משקיע דפנסיבי אתה רוצה להיות, יש 2 דברים שצריך לעשות תמיד. לעשות שיעורי בית על המניות, באמצעות מאגר edgar לקרוא את הדוחות השנתיים והרבעוניים של כל חברה ב-5 שנים האחרונות. לבדוק את אחוז המניות של החברה שנמצא בבעלות מוסדית, כל נתון מעל 60% מרמז שהמניה חשופה מידי.

בחירת מניות למשקיע היוזם

בחירת מניות למשקיע היוזם/ האקטיבי. קודם כל חשוב להתאמן, אפשר באתרים לדימוי מסחר כדי לא להסתכן. אם רואים שלא הולך עדיף לוותר ולעבור לקרנות אינדקס, רצוי לגלות את זה מוקדם. כמה שיטות לקרוא עליהן:

ארביטראז'- רכישת נייר ערך במקביל למכירה של אחד אחר שאמור להחליפו בגלל ארגון מחדש, מיזוג וכו'. הרעיון שיש קורלציה בין שתי המניות ואחת מהן יקרה ביחס לשנייה. את היקרה מוכרים ואת הזולה קונים.

פירוקים- רכישת מניות שאמורות לקבל תשלום בעת פירוקי חברה (להשתמש רק כשהתשואה השנתית המחושבת 20% ומעלה וסיכויי ההצלחה לפי החישובים לפחות 4 ל- 5 (הסתברות של 80%).

גידור מקבילי - רכישת אג"ח המרה או מניות בכורה בנות המרה במקביל למכירת המניה שאליה ניתן להמיר. סוג של ארביטראג', גידור שמבטיח הגנה מפני הפסדים.

ניירות ערך במחיר נכסים שוטפים. מדריך המניות של P&S  הוא כלי מעולה שמראה את כל הנתונים שצריך על כל המניות. אפשר לחקור על פיו את המניות. דרישות למשקיע דפנסיבי: נכסים שוטפים פי 1.5 מהתחייבויות שוטפות. חוב שאינו עולה על 110% מהנכסים השוטפים (לחברות תעשייה). ללא גרעון ב- 5 השנים האחרונות. דיבידנד נוכחי כלשהו. רווחי השנה החולפת במגמת עלייה. מחיר שלא עולה על 120% מהנכסים הממשיים. רצוי לבדוק גם דירוג.

לשים לב שהמנהלים כנים, אפשר לשמוע שיחות ועידה של חברות כבעל מניות.

ניירות ערך בני המרה ואופציות

אג"ח בנות המרה מתנהגות כמניות ומתפקדות כאופציות. זה אג"ח שאפשר להחזיק בו ולקבל ריבית או להחליף למניה של החברה המנפיקה בערך שנקבע מראש (אופציה היא אפשרות לקנות מניה במחיר קבוע מראש לתקופת זמן מוגדרת). שיעור הריבית נמוך מהאג"ח המקבילות. כשכותבים אופציה בעצם שמים רצפה להפסדים אבל גם תקרה לרווחים. לדוגמה קונים 100 מניות ב- 95$ למניה ולאחר מכן, מוכרים אופציית רכש על המניות של קנייה ב- 100$ למניה. בתמורה מקבלים פרמיה של נניח 10$ למניה. כל עוד המחיר נמוך מ- 100 אפשר להחזיק במניות ולקבל פרמיה של 1000$ למקרה של צניחה במניות. אך אם מחיר מניה עולה ל- 110 ורוכש האופציה יממש אותה, ייקח את המניות במחיר 100. הפרמיה תישאר אך המניות לא וככל שהן יעלו הרווח לא יהיה שלכם. אופציות לא טובות למנפיק ולקונה, לבעלי מניות יש זכות ראשונים על קניית מניית ואופציות מפרידה ממניה את הזכות הזאת לתשלום נוסף.

ארבעה מקרים מאלפים באופן קיצוני מניסיון ההיסטוריה

סטיות שיכולות להראות על בעיה בענף או במניה:

- ענק על סף קריסה במחיר מופרז.

- חברה שבונה אימפריה במהירות וחוסר יציבות.

- חברה קטנה שקונה חברה גדולה ממנה ויוצרת חוב ענק.

- מימון ציבורי במניות של חברה קטנה שהערך שלה לא קיים.

בעלי המניות וההנהלה: מדיניות דיבידנד

בעלי המניות הם בעלי החברה, כל דבר צריך להיות לטובתם ואם ההנהלה לא עובדת בצורה טובה יש את הזכות לדרוש את פיטוריה.

ישנן 2 שאלות שצריך לשאול - האם ההנהלה יעילה דיה? האם האינטרסים של בעל מניות חיצוני ממוצע מקבלים הכרה נאותה? אם מגיעים למסקנה שההנהלה לא טובה. צריך לשכנע בכך את בעלי המניות הגדולים בחברה. שנית, צריך לזמן אסיפה ולהציג את הטיעונים. שלישית, להזמין חוות דעת חיצונית מחברת תכנון עסקי.

הרבה חברות העדיפו לא לשלם דיבידנד בטענה שהם ידעו להשתמש בכסף טוב יותר מבעלי המניות ויעלו את ערך המניה יותר טוב מערך הדיבידנד. לרוב זה לא נכון, החברות בדרך כלל מבזבזות את הכסף או צוברות יותר מכמה שהן באמת צריכות. מחקרים מראים שדיבידנד גבוה יותר משפיע על צמיחה גבוהה של המניה וגם את התשואה והרווחיות של החברה עצמה.

חברות רבות קונות בחזרה את המניות שלהן במקום דיבידנד, כדי לצמצם את מספר המניות ולהעלות את ערכן. חברות לפעמים גם מוכרות בזול את מניותיהן דרך אופציות לעובדים וקונים מניות ביוקר (החברות מקבלות הקלות במס הכנסה וגם כי ערך האופציות גובר בגלל התנודתיות שנגרמת לאחר קנייה חוזרת של מניות).

"מרווח בטחון" כעקרון השקעה מרכזי

העיקרון הכי חשוב בהשקעה הוא מרווח בטחון.

הפסד כספי מסוים הוא חלק מההשקעה אבל לעולם אסור להפסיד את רובו או כולו.

אם השוק עולה ב- 5% בשנה ויש מניה שאנו חושבים שתעלה 10% וגורמת לנו לשלם מחיר מופרז, והמניה מאבדת בשנה הראשונה 50%. ייקח למניה 17 שנים להשיג את השוק גם כאשר מניבה פי 2 ממנו. לפני כל השקעה חשוב לחשב מרווח בטחון ולהשקיע רק אם השוליים שלו מספיק רחבים. מרווח בטחון לאג"ח ניתן לחישוב על פי השוואת הערך הכולל של החברה לסכום הכולל של החוב (חישוב דומה גם עבור מניות בכורה).

אם העסק חייב 10 מיליון דולר ושוויו עומד על 30 מיליון דולר, קיים מרווח התכווצות של שני שליש מהערך לפני שבעלי האג"ח יסבלו הפסדים.

מניה יכולה להיחשב בטוחה כשמרווח הביטחון שלה רחב כמו אג"ח טובות. מחיר המניות נמוך מאג"ח המונפק כנגד הרכוש ויכולת הרווח שלה (הסכום שניתן לצפות שהחברה תרוויח שנה אחר שנה בלי שינוי תנאים עסקיים על פני לפחות 5 שנים). הגיוון הוא עקרון משלים למרווח בטחון וחייבים להשתמש בשניהם. מרווח בטחון מבטיח סיכוי גבוה יותר לרווח מאשר להפסד אבל לא מבטל הפסד, הגיוון גורם להגדלת הוודאות שסך הרווחים יעלה על סך ההפסדים.

רוצים לחסוך בפיקדון? מלאו פרטים, ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

יונתן קריינר

יונתן קריינר

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות