בנק ישראל פונה בין היתר לציבור בבקשה להתייעץ בנוגע לאפיון טכנולוגי של תחליף דיגיטלי לצ'ק מנייר. בהודעה שהוציא בנושא מסביר הבנק המרכזי כי הוא רואה חשיבות רבה בקידום עולם התשלומים ובהטמעת אמצעי תשלום חדשים במשק. מטרתה של הוראת חיוב דיגיטלית היא להוות חלופה לאמצעי תשלום מבוסס נייר (צ'ק מנייר). בנק ישראל רואה חשיבות בכך שהתהליך נעשה בהתייעצות עם מגוון רחב ככל האפשר של בעלי עניין מקצועיים, שאינם בשיח יום יומי עם בנק ישראל, ועל כן פרסם קול קורא להתייעצות בנושא האפיון הטכנולוגי הדרוש עבור אמצעי תשלום זה ומזמין את הציבור להגיש הצעה לפתרון טכנולוגי וארכיטקטורה לאמצעי התשלום החדש, בהתבסס על הדרישות ועל התנאים המופיעים בקול הקורא (לקול הקורא המלא).
משמעות הוראת החיוב הדיגיטלית הינה מעבר מעולם פיזי לעולם דיגיטלי והיא מהווה נדבך נוסף בדרך לכלכלה דיגיטלית יותר. אמצעי התשלום החדש יהווה פתרון יעיל ומתקדם לביצוע תנועות חיוב ישירות, כתחליף דיגיטלי מלא לצ'ק הנייר הפיזי.
בהודעתו מפרט בנק ישראל את מאפייני השימוש בצ'קים בישראל:
- בישראל יש שימוש ניכר בצ'קים – היקף התשלום בצ'קים בישראל עמד על ממוצע שנתי של כ-890 מיליארד שקל בשנים 2018-2020, כ-12.5% מהסך הכספי של התשלומים הקמעונאיים בשנים אלו; זאת בהשוואה לממוצע שנתי של כ-319 מיליארד שקל של תשלום בכרטיסי חיוב/אשראי, אשר שיעורו עמד על כ-4.3% מערך התשלומים הקמעונאיים בכל אחת מן השנים 2018-2020. ערכם הממוצע של הצ'קים גבוה יחסית ונמצא במגמת עליה, בשנת 2020 ערכו הממוצע של צ'ק ששולם עמד על כ-9,350 שקל.
- הצ'ק מהווה אשראי נוסף ללא מסגרת, לדוגמא אשראי לספקים – ניכיון והסבות צ'קים הן פעולות פיננסיות נפוצות. אלו מאפשרים התנהלות פיננסית גם ללא צורך בהגדלת אשראי או בניצול בטחונות בבנק.
בהמשך מסביר הבנק המרכזי את הצורך במעבר לדיגיטל ומפרט את יתרונות התהליך הדיגיטלי על פני צ'ק הנייר:
- צ'ק הנייר מחייב תהליך פיזי המקשה על ההתנהלות בביצוע תשלום – החל מן הצורך בהזמנה של פנקסי צ'קים, מילוי הפרטים על גבי הצ'ק, מסירה פיזית מן המשלם למוטב, וכן שמירת הצ'ק על ידי המוטב על למועד ההפקדה בתאריך הנקוב על גביו. פתרון דיגיטלי צפוי לייעל את התהליך, לצמצם ואף למנוע סיכוני אובדן וזיוף, ויאפשר ביצוע תשלום וסליקה מהירים ופשוטים יותר.
- שיעור ניכר מהצ'קים החוזרים הינו מסיבות הנובעות מעצם היותו של צ'ק הנייר הפיזי – הפיכת הצ'ק למוצר דיגיטלי תאפשר לצמצם ולמנוע כמעט את כל ההחזרות הטכניות, כדוגמת מועד לא תקין, חתימה לא תואמת, חוסר התאמה בין ספרות למילים וכו', ובכך לחסוך החזרות צ'קים שערכם מסתכם בעשרות מיליארדי שקלים מידי שנה.
בעשור האחרון שעור ההחזרות הכספי של צ'קים, מסיבה טכנית, נע סביב 3% מסך המחזור. בשנת 2020 מספר הצ'קים החוזרים עמד על 2.69 מיליון צ'קים, מתוכם כ-1.79 מיליון צ'קים חזרו מסיבה טכנית. ערך ההחזרות בשנת 2020 עמד על סכום של 30 מיליארד שקל ושיעורו 3.7% מסך הצ'קים; הערך הכספי של צ'קים חוזרים מסיבה טכנית עמד בשנה זו על כ-25 מיליארד שקל ושיעורו 3.1% מסך כלל הצ'קים שנסלקו.
- הוראות חיוב דיגיטליות עתידיות המאפשרות אשראי נוסף ללא מסגרת – כיום, לקוח שמקבל מוצר או שרות ומשלם עליו בצ'ק דחוי, בפועל מקבל אשראי ללא ריבית וללא מסגרת מהבנק. בחלק מהמקרים המוטב, שהינו במקרים רבים בית עסק, נהנה מהעובדה שהלקוח מקבל את האשראי וכך תקציב הרכישה שלו גדל, דבר שמאפשר את העסקה. ובכ-99% מהמקרים, שהצ'ק מוצג, יש לו כיסוי. בנוסף, המוטב יכול להסב את הצ'ק ואף במקרים רבים לקבל מימון עבורו מחברת ניכיון צ'קים. הוראת החיוב הדיגיטלית צפויה לשמר את מאפייני ההסבות והניכיון משום חשיבותם בהתנהלות הפיננסית, בעיקר בקרב העסקים בארץ, ואף להקל על התהליך בעצם המעבר שלו מתהליך פיזי לתהליך דיגיטלי.
לדברי עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה, "פיתוחו של הצ'ק הדיגיטלי ייתן מענה לצרכים רבים הקיימים בשוק התשלומים הישראלי ויאפשר לנו להשתמש באמצעי תשלום חדש ומתקדם, היכול באמצעות הוראות חיוב עתידיות לייעל ולהקל על השימוש בצ'קים, שהם אמצעי תשלום נפוץ ביותר, ולהוות אשראי נוסף ללא מסגרת שגם מגדיל את מחזורי העסקים המוטבים. הקול הקורא שאנו מפרסמים היום מזמין את כל השחקנים המעוניינים בכך, לקחת חלק בתהליך של אפיון הפתרון הטכנולוגי".