fbpx
חדשות

השלכות הגל הראשון: הישראלים מדוכאים וחוששים ממצבם הכלכלי

pexels
מעודכן ל-07/2020

כמחצית מהישראלים חוששים שלא יהיה להם די כסף לשלם את הוצאותיהם השוטפות. כמו כן הסרת הגבלות התנועה לא הקלה את הדיכאון, והאמון במקבלי ההחלטות – בצניחה

בימים אלה כשמדינת ישראל מתמודדת עם הגל השני של הקורונה, ואיומים בדבר סגר נוסף מופרחים לחלל האוויר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת את תוצאותיו של הסגר הראשון וכיצד הוא השפיע על תושבי המדינה. על פי סקר שנערך באמצע חודש מאי, חלה הרעה בתחומי הכלכלה השונים בישראל מאז פרוץ המגפה, הנמשכת גם לאחר הסגת הסגר בחודש אפריל.

הסקר בוצע בין התאריכים 11.5-14.5 ו-18.4% מהמשתתפים השיבו כי חשו בדידות, לעומת 23.5% בסקר הקודם (26.4-1.5), טרם הסרת הסגר. 16.2% העידו כי חשו דיכאון – נתון זהה לסקר הקודם. בנוסף, כמעט מחצית מהישראלים (46.5%) הביעו חשש מקושי בכיסוי הוצאותיהם גם לאחר תקופת הסגר, לעומת 50.3% בתקופת הסגר. לצורך ההשוואה, בשנת 2019 כ-30% ציינו כי הם לא כל כך מצליחים או בכלל לא מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית למזון, לחשמל, לטלפון.

עם זאת, בעוד שבסוף אפריל 16.2% מכלל הנשאלים ענו כי קיבלו סיוע בהבאת מזון, תרופות וכדומה, עם היציאה מהסגר הנתון עלה ל-17.4%. לעומת זאת, בקרב בני ה-65 ומעלה שענו כך נרשמה ירידה מ-45.5% בסקר הראשון ל-42.4% בסקר השני.

ירידה במדד אמון הצרכנים

הסקר מקיף את ההשפעות החברתיות והכלכליות של התפרצות מגפת הקורונה בישראל בדגש על תקופת הסגר לעומת התקופה שלאחר הסרתו.

מהנתונים עולה כי ביוני 2020 מדד אמון הצרכנים החדש שב וצנח לשיעור שלילי של 23%, לאחר שבמאי הוא השתפר וטיפס שיעור שלילי 14% (לאחר שיעור שלילי של 31% באפריל ושל 22% במרץ). נראה כי על אף שהממשלה החליטה בזמנו לפתוח מחדש את המשק, עם הזמן ירד האמון שנתנו הישראלים בהתמודדותה עם משבר הקורונה – 68.9% שאמרו כי הם נותנים בממשלה את אמונם, למול 71.6% בסקר שנערך עוד בימי הסגר. כך ירד גם האמון בדרך ההתמודדות של הרשות המקומית עם המשבר – מ-79.1% בסקר הראשון ל-76.9% לזה שבוצע עם היציאה מהסגר.

בלמ"ס מפרסמים גם נתונים עדכניים במסגרת סקר אמון הצרכנים שבוצע בחודש יוני, בו החלה ההתפרצות המחודשת של הנגיף. הסקר מתבצע בקרב בני 21 ומעלה, כשמדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100 - ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. מדד קרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. מאזן התשובות לשאלות הוא ההפרש המשוקלל בין אחוז התשובות החיוביות הצופות שיפור לבין אחוז התשובות השליליות הצופות החמרה.

במרץ המדד עמד על מינוס 22%, במרץ ירד למינוס 33% ואילו במאי, עם היציאה מהסגר, עלה למינוס 14%. אלא שביוני המדד חזר לרדת והגיע למינוס 23%. בלמ"ס מצביעים על החמרה במיוחד בשניים מארבעת המאזנים המרכיבים את המדד. הראשון הוא המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה. זה ירד ביוני למינוס 34% (ממינוס 54% באפריל ומינוס 45% במרץ). השני הוא זה המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה, שעומד ביוני על מינוס 6%. במאי, מאזן זה עוד עמד על ערכים חיוביים (5%), וזאת לאחר שצנח וקיבל ערכים שליליים בחודשים מרץ (מינוס 15%) ובאפריל (מינוס 19%).

הלמ"ס: כמחצית מהאוכלוסייה ספגה פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה

 

רוצים לחסוך בפיקדון? מלאו פרטים, ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ענת גלעד

ענת גלעד

ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות