במשך רוב שנות קיומם של שוקי ההון במתכונתם המודרנית, היו המשקיעים והפעילים בהם מכווננים לנתון אחד מרכזי, שעל פיו קיבלו את החלטות ההשקעה – השורה התחתונה, שורת הרווח. ככל שחברות הציגו רווחים גדולים יותר, כך הן משכו יותר ויותר משקיעים.

אבל בשנים האחרונות, על רקע שינויים טכנולוגיים ושינויים אקלימיים, משהו בסדר העדיפויות השתנה. עם העלייה במודעות לנושאים סביבתיים וחברתיים, וההפנמה שמשבר האקלים עלול להפוך למשבר פיננסי, מתרחש תהליך הדרגתי, שבמסגרתו יותר ויותר משקיעים נותנים את הדעת לא רק לשורת הרווח בדוחות של החברות, אלא גם לפרמטרים אחרים, כמו שמירה על הסביבה ועל זכויות אדם ועובדים, ממשל תאגידי תקין ואף הימנעות מהשקעות בתחומים מסוימים, שנתפסים כשליליים ומזיקים.

כך נולד טרנד ההשקעות שנקרא ESG, ראשי תיבות של Environmental, Social, and Governance, כאשר כל אות מייצגת חלק אחד בתוך החבילה הכוללת:

Environmental – נושאים סביבתיים

Social – נושאים חברתיים

Governance – ממשל תאגידי

בעברית זכה התחום לכינוי השקעות אחראיות.

אחד האישים שנתן דחיפה משמעותית לתחום היה לארי פינק, מנכ"ל חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם בלקרוק המנהלת כ-10 טריליון דולר (נכון לינואר 2022). ב-2018 שיגר פינק מכתב פתוח למנכ"לים של חברות ציבוריות, ובו קרא להם לשחק תפקיד אקטיבי בשיפור איכות הסביבה והקשרים עם הקהילה. במכתב דומה שפרסם ב-2020 הכריז פינק כי קיימות סביבתית תהיה מטרת ליבה בהחלטות ההשקעה העתידיות של בלקרוק והוסיף כי בלקרוק תפסיק את השקעותיה בתחומים בעלי סיכון סביבתי גדול.

והחברות הציבוריות, שמעוניינות כמובן במשקיעים, הקשיבו לו. בהדרגה הן מיישרות קו ומתאימות את עצמן לדרישות, והמשקיעים מצביעים ברגליים. ולראיה – השקעות ה-ESG תופסות תאוצה בעולם, כשהן זוכות לדחיפה מצד חברות דירוג כמו S&P ומודי'ס, ענקיות ראיית חשבון כמו KPMG ודלויט וענקיות ניהול נכסים כמו בלקרוק ובלקסטון. בשנים האחרונות חל גידול עצום בהיקפי המכשירים הפיננסיים שמשקיעים ב-ESG, וכיום ישנן יותר מ-300 קרנות ESG. על פי חטיבת ה-ESG של בלומברג, נכון ליולי 2021 היקף ההשקעות האחראיות בעולם עומד על כ-35 טריליון דולר.

גם הרגולציה נרתמה

גם הרגולטורים לא נותרו אדישים להתפתחויות. בחוזר שפרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנובמבר 2021 היא מציינת כי "שיקולים הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים והיבטי ממשל תאגידי הולכים והופכים למשמעותיים יותר בשיח הציבורי בכלל ובתחום ההשקעות בפרט. בחוזר הציגה הרשות הוראות חדשות לגופים המוסדיים, על פיהן עליהם לבצע שלושה שינויים משמעותיים:

1. ועדת השקעות של משקיע מוסדי תקבע מדיניות השקעה ביחס לשיקולי ESG במסגרת קביעת מדיניות ההשקעה הכללית שנקבעת על ידה.
2. ועדת ההשקעות תגבש כללים ונהלים לפיתוח מומחיותו של המשקיע המוסדי לבחינת ההיבטים, השיקולים והסיכונים כאמור, ללא תלות בגורמים חיצוניים.
3. משקיע מוסדי יפרט במסגרת המדיניות אותה הוא מפרסם מהם השיקולים הסביבתיים, החברתיים ושיקולי הממשל התאגידי הנשקלים על ידו במסגרת ניהול ההשקעות ואת הסיכונים המתפתחים הנוגעים לשיקולים אלו.

איך מדרגים חברות לפי ESG?

אז איך נדע אם חברה פועלת על פי עקרונות ה-ESG ועד כמה? לשם כך קיימים מספר מדדים שבודקים חברות לפי כמה עשרות קריטריונים.

המדד המפורסם ביותר הוא GRI framework. בנוסף ישנם the Sustainability Accounting Standards Board (SASB) ו-United Nations' Sustainable Development Goals (SDG).

בנוסף, גם למדדים המוכרים בבורסות יש מדדי משנה, כמו נאסד"ק ESG ו-ESG 500.S&P

בבורסה בתל אביב נסחר מדד מעלה שהושק לראשונה ב-2005 והוא מאפשר הזדמנות להשקיע במניות של חברות לא רק על סמך הביצועים הפיננסיים שלהן, אלא גם על סמך מידת האחריות החברתית שהן מציגות.

השקעה במדד מעלה מתאפשרת באמצעות קרן סל קסם מעלה.

חברת Sustainalytics מספקת עוד אפשרות לדעת עד כמה חברה מסוימת עומדת בקריטריונים של ESG. החברה, מבית מורנינגסטאר, מספקת לחברות ולמשקיעים מוסדיים ניתוחים, נתונים ודירוגים של חברות על פי היבטי ה-ESG על מנת לסייע להם להעריך את הסיכונים וההזדמנויות שבכל חברה וחברה. ניתן להיכנס לאתר החברה, לבצע חיפוש לפי שם של חברה ולקבל את כל המידע אודותיה.

איך משקיעים ב-ESG?

ואחרי שקיבלנו את כל המידע, המספרים, הסיכויים והסיכונים, והחלטנו שאנחנו מעוניינים להשקיע על פי עקרונות ה-ESG, איך עושים את זה בפועל? אילו מכשירי השקעה קיימים?

ראשית, כמו כל השקעה, אפשר תמיד לעשות את זה לבד – ללמוד את השוק, לעקוב אחרי חברות, לקרוא דוחות, לנתח נתונים וקבל החלטות מושכלות בהתאם (להרחבה על ניהול השקעות עצמי – קראו כאן).

דרך אחרת היא לרכוש קרנות סל ותעודות סל (ETF'S) של ESG. על פי אתר ETF.COM, נכון להיום, בשווקים האמריקאיים נסחרות כ-50 ETF'S כאלה, כשבניהולן יותר מ-165 מיליארד דולר. ה-ETF ESG הגדולה ביותר היא Vanguard Informatiuon Technology ETF VGT, שבניהולה נכסים בהיקף של כ-52 מיליארד דולר (עדו על תעודות סל וקרנות סל – כאן).

ענקית ההשקעות הבינל' קרלייל התחייבה לאפס פליטות גזי חממה בכל השקעותיה עד 2050

הסבר מורחב: איך בודקים קרן שמוגדרת אחראית

השקעות ESG מבוססות על דירוגים שמעריכים חברות לפי סביבה, חברה וממשל תאגידי. אבל אין שיטת דירוג אחת, וחברה יכולה לקבל ציון גבוה אצל גוף אחד ונמוך אצל אחר. לכן מי שרוצה להשקיע לפי ערכים צריך לבדוק מה הקרן מסננת בפועל, איזה מדד היא עוקבת אחריו ומה דמי הניהול, ולא להסתפק בשם המוצר.

דוגמה להמחשה: נניח, להמחשה, שאתם משווים שתי קרנות שמוגדרות אחראיות. באחת יש סינון של תעשיות מסוימות בלבד, ובשנייה בחירה של החברות עם הציון הגבוה בכל ענף. נניח שבדוח האחזקות של הראשונה מופיעות חברות שלא הייתם רוצים להחזיק. הבדיקה הזו חשובה יותר מהתווית. נניח עוד שדמי הניהול בה גבוהים בחצי אחוז. זה מחיר שכדאי לשקלל.

האם השקעה אחראית מניבה פחות?

המחקר בנושא אינו חד משמעי, והתוצאות משתנות לפי תקופה ושיטת סינון.

מה זה גרינוושינג?

הצגת מוצר כירוק או אחראי יותר ממה שהוא בפועל. לכן בודקים את האחזקות ולא רק את השם.

האם יש מסלולים כאלה בפנסיה?

בחלק מהגופים יש מסלולים ייעודיים. כדאי לבדוק את מדיניות ההשקעה שלהם.

צעדים מעשיים

• קראו את מדיניות הסינון של הקרן.
• פתחו את דוח האחזקות ובדקו את החברות הגדולות.
• השוו את דמי הניהול לקרן רגילה על מדד דומה.
• בדקו באיזה דירוג הקרן משתמשת.

להרחבה: מדריך קרנות נאמנות · מחשבון השפעת דמי ניהול על החיסכון