fbpx
יש לך שאלה?
משפט

זכויות יוצרים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות (תיקון מס' 5 לחוק זכויות היוצרים)

מעודכן ל-06/2019

באחת מפעולות החקיקה האחרונות שלה בינואר 2019, אישרה הכנסת ה-20 את הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ט-2019. התיקון החדש לחוק זכות יוצרים מסדיר מנגנונים שיאפשרו לבעלי זכויות יוצרים גישה לבתי המשפט וכלי אכיפה מתקדמים לצורך שמירה על קניינם הרוחני, בעיקר מפני הפרות ברשת האינטרנט.

התיקון מוסיף לחוק ארבעה נושאים עיקריים:

  • הפרה עקיפה של זכות יוצרים בדרך של העמדה לרשות הציבור
  • צו הגבלת גישה לאתרי אינטרנט מפרים
  • חשיפת זהותו של מפר זכות יוצרים ברשת האינטרנט
  • שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה לא אותר​​

  1. הפרה עקיפה של זכות יוצרים בדרך של העמדה לרשות הציבור (סעיף 48א)

בהתאם לסעיף החדש, אדם ייחשב למפר חוק באופן עקיף ככל שעל דרך עיסוקו ביצע למטרות רווח פעולה המקלה על גישת הציבור ליצירה הנהנית מהגנה של זכות יוצרים שהועמדה לרשות הציבור בהפרה, וככל שבעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה.

סעיף זה אינו מטיל אחריות על בעלי אתרים, מנהלי פורומים או גורמי ביניים אחרים ביחס לפעולות שמבצעים המשתמשים, אלא שם כמטרה להילחם באתרים פיראטיים המספקים קישורים לתכנים מפרים. עם זאת, נוסח הסעיף היה נתון לביקורת קשה שהועלתה במסגרת הדיונים, הן מטעם גורמי ביניים והן מטעם ארגוני זכויות אזרח וגולשים, אשר טענו כי הסעיף מטיל צנזורה על רשת האינטרנט ועלול גם לחול על גורמי ביניים, גם אם לא זו מטרתו.

בהקשר זה, התיקון לחוק הוסיף סייגים לעניין קביעת פיצויים בלא הוכחת נזק במקרים שבהם העמיד אדם או הרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה אמנותית, בתנאי שהפרת הזכות לא הייתה למטרה מסחרית – אם המפר הוא עמותה, מוסד ללא כוונת רווח, מוסד חינוך, ספרייה או מוזיאון.

  1. צו הגבלת גישה לאתרי אינטרנט מפרים (סעיף 53א)

הסעיף מקנה לבית המשפט המחוזי אפשרות להוציא צו המורה לספק גישה לאינטרנט להגביל את הגישה לאתר אינטרנט שעיקר תוכנו מהווה הפרה של זכות יוצרים או שפעולה בו מהווה הפרה עקיפה.

בעת החלטתו על מתן צו הגבלת הגישה ובקביעת תנאיו, ישקול בית המשפט בין השאר את השפעת הצו על הציבור, חומרת ההפרה הנטענת, נחיצות הצו למניעת ההפרה, יעילות סעדים אחרים והפגיעה בפרטיות משתמשי האינטרנט.

הסעיף קובע סדרי דין להגשת הבקשה לצו הגבלת הגישה ומטיל את הוצאות ביצוע הצו על המבקש.

הסבר: בעלי זכויות היוצרים גילו כי לעיתים מצליחים מפרים עקשנים להשתמש בטכנולוגיה על מנת להתחמק מהם ולהמשיך להציג את התכנים המפרים ללא הפרעה.

התיקון מגדיר את התהליך שבמסגרתו רשאים בעלי זכויות היוצרים לפנות לבית המשפט ולבקש מספקי אינטרנט לחסום את הגישה של הציבור לאתר הנטען כמפר.

  1. חשיפת זהותו של מפר זכות יוצרים ברשת האינטרנט (פרק ח'1)

הפרק מסדיר את האפשרות לדרוש מבית המשפט המחוזי להורות למשיב לחשוף את זהותו ופרטי המידע של מבצע פעולה ברשת האינטרנט, אשר מהווה הפרה של זכות היוצרים של המבקש, כאשר זהות מבצע הפעולה אינה ידועה לו.

בית המשפט רשאי להורות למשיב למסור למבקש את פרטי המידע, ככל ששוכנע כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שהתביעה נגד עושה הפעולה תוכרע לטובת המבקש.

נושא זה היה נתון במחלוקת קשה וארוכת שנים, ועתה לראשונה בדין הישראלי נקבע התהליך שבסיומו עשוי בית המשפט לחשוף את זהותו של מי שנטען להיות מפר. פרק זה כולל בלמים ואיזונים רבים שעל הערכאות להשתמש בהם במסגרת התהליך ובטרם יורו על חשיפת הזהות.

תחולתו של פרק זה היא תשעה חודשים מיום פרסום התיקון לחוק.

  1. שימוש ביצירה "יתומה" שבעל זכות היוצרים בה לא אותר (סעיפים 27א ו-50(ב1))

התיקון לחוק מאפשר לעשות שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה לא אותר לאחר שקידה סבירה וכל עוד לא אותר בעל זכות היוצרים, וכן מקנה הגנה מפני הפרת זכות מוסרית (אי מתן קרדיט) במקרים אלו.

עם זאת, הסעיף מטיל אחריות על המשתמש לציין כי השימוש ביצירה הוא מכוח הסעיף הרלוונטי וליתן פרטי קשר לשם עדכונו בדבר זהות היוצר. אם מדובר בשימוש מסחרי, על המשתמש גם לפרסם הודעה באינטרנט טרם השימוש ואם היוצר נמצא, עליו לשלם לו תמלוג "ראוי" מיום תחילת השימוש ביצירה.

הסבר: בזכות המדיה הדיגיטלית אנו נחשפים פעמים רבות ליצירות (תמונות, מאמרים, שירה ועוד) שאיננו יודעים מי בעליהן, אבל אנחנו מעוניינים לעשות בהן שימוש. עד היום התשובה המשפטית הייתה פשוטה: אין לעשות שימוש ביצירה, ללא הסכמת בעל זכות היוצרים.

התיקון מגמיש מעט את הכלל וקובע סטנדרטים ברורים לדרך השימוש ביצירות שבעליהן לא נמצאו, למרות שנעשה ניסיון לאתרם.

סייג חשוב: התיקון אינו מתיר להשתמש בכל יצירה המצויה באינטרנט כאוות נפשכם, אך במקרה שמצאתם יצירה כזו ואינכם מצליחים לאתר את בעליה, ובמידה שתפעלו בהתאם לחוק, ייתכן שתוכלו להשתמש ביצירה ללא השגת הסכמת הבעלים. שימו לב – החוק עדיין מחייב אתכם להתאמץ ולמוצאו.

משמעות התיקון עבור היוצרים

תיקון זה, שהוא תולדה של גלגולים רבים בכנסת, מספק מצד אחד הגנה טובה יותר עבור היוצרים בעידן של הרשתות החברתיות ורשת האינטרנט, כך שמשתמשים לא יכולים "לגנוב" יצירות ולהשתמש בהן בלי רשות וללא מתן גמול ליוצר. בנוסף, התיקון מאפשר אכיפה יעילה יותר במצבים שהמפר אינו יודע.

מהצד השני, התיקון מצמצם את יכולתו של היוצר לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק במקרים מסוימים.

בכך, משתדל המחוקק להתאים את עצמו לעולמנו הדינמי והמשתנה, וימים יגידו אם שינויים אלה אכן יעמדו במבחן המציאות.

התיקון מתיישב עם המגמה הרווחת בעולם בכלל ובאיחוד האירופי בפרט, לאכיפה מוגברת נגד אתרים פיראטיים והפרות של זכויות יוצרים באינטרנט. בהקשר זה ניתן לציין את ההנחיה השלטונית באירופה, אשר בין היתר עשויה לחייב גורמי ביניים מסוימים להפעיל אמצעים טכנולוגיים למניעת גישה לחומרים מפרים.

זכויות יוצרים באינטרנט - האם ועדת הכלכלה תצליח לעזור ליוצרים?

תקנות זכויות היוצרים החדשות של האיחוד האירופי צפויות לפגוע בגוגל ובפייסבוק

מלאו פרטים ועורך דין מומחה בתחום יחזור אליכם לייעוץ ראשוני (ללא כל מחוייבות מצדכם)

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ענת גלעד

ענת גלעד

ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות