העלאת הריבית שכל העולם חיכה לה קרתה: לאחר שמאז 2018 נותרה הריבית בארה"ב ללא שינוי, הכריז הבנק האמריקאי המרכזי, בראשות ג'רום פאואל, על העלאת הריבית ב-0.25% לטווח שבין 0.25% ל-0.50%. הוועדה המוניטרית של הפד הודיעה גם כי הריבית תעלה בכל אחת מישיבותיה עד סוף השנה, כלומר עוד שש העלאות ריבית, לרמה של 1.9% בסוף 2022. הוועדה צופה עוד שלוש העלאות ריבית ב-2023 ואפס העלאות בשנה שלאחר מכן. העלאת הריבית אושרה כמעט פה אחד, למעט קולו של נשיא שלוחת הפד של סנט לואיס, ג'יימס בולארד, שביקש להעלותה ב-0.5%.

המהלך של הפד היה צפוי ובשווקים ממתינים לו כבר כמה חודשים, אך בכל זאת שיעור ההעלאה המדויק לא היה ודאי עד הרגע האחרון. מצד אחד הפד אמור לתת מענה לאינפלציה הגואה, שעומדת כעת על קצב שנתי של 7.8%, הגבוה ביותר זה ארבעים שנה. האינפלציה שהתעוררה מתרדמת ארוכת שנים בעקבות מחסור בחומרי גלם ושיבושים בשרשרות האספקה עקב משבר הקורונה, עלולה "לברוח" עוד יותר לבנק האמריקאי, ולכן הערכות רבות דיברו על העלאת ריבית של 0.5%.

אלא שהמלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה מעיבה על תחזיות הצמיחה בארה"ב ובעולם, והעלאת ריבית חדה מדי עלולה לחנוק את הצמיחה, כך שהפד נאלץ להסתפק כרגע בהעלאה מתונה של 0.25%.

עם זאת, בהנחה שהמלחמה היא זמנית ותסתיים ובהינתן שהאינפלציה כאן כדי להישאר, ברור לכול כי לא מדובר בהעלאה חד פעמית של הריבית, וכעת ההערכות נעות בין עוד 4 ל-7 העלאות ריבית של הפד בהמשך.

איך החלטת הפד תשפיע על בנק ישראל?

ניתן להעריך כי העלאת הריבית בארה"ב תשפיע גם על קבלת החלטות הריבית בישראל, ורוב הכלכלנים סבורים כי לא יהיה מנוס מהעלאתה ב-0.25% בישיבת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ב-11 באפריל. עם זאת, הכלכלנים חלוקים באשר לקצב העלאות הריבית בהמשך – חלקם סבורים כי יהיה צורך בהאצת הקצב על מנת לרסן בזמן את האינפלציה, שגם בישראל תפסה תאוצה ועומדת  כעת על קצב שנתי של 3.5%, בעוד אחרים סבורים כי ניתן יהיה להסתפק בקצב מתון.