ירידת מחיר הנפט הגולמי עם היוודע החדשות על תחילת התפשטותו של וריאנט הקורונה החדש אומיקרון ותכונותיו המשוערות, מרמזת שההשפעה הכוללת תהיה דיס-אינפלציונית לטווח הקצר, כלומר ממתנת אינפלציה ברמת המדד הכולל והרבה פחות ברמת הליבה. כך אומרים הכלכלן הראשי של לאומי שוקי הון ד"ר גיל בפמן ואסטרטג הריביות דודי רזניק. לדבריהם, הדברים באו לידי ביטוי בימים אחרונים בירידת מחיר הנפט והגז הטבעי והתייצבות ברמה נמוכה מאשר רמות השיא שנרשמו במהלך החודש האחרון. במידה והירידה במחירים תימשך או אף רק תישמר, תהיה לכך השפעה ממתנת על האינפלציה בקרוב.

מנגד, אומרים כלכלני לאומי שוקי הון, לסין ישנה מדיניות של ZERO COVID, כלומר גישה מחמירה מאוד בנושא התפשטות התחלואה, וככל ששלטונות סין יגבילו את תנועת תושבי סין, תוך פגיעה בפעילות הייצור השוטפת שם, זה עלול להוסיף ללחצים אינפלציוניים גלובליים בהמשך על ידי החמרה של הבעיות שכבר קיימות בשרשרת האספקה הגלובלית.

תרחיש פסימי הוא כזה שבו האומיקרון יהיה בעל עמידות לחיסונים הנוכחיים ויהיה מדבק במיוחד, זאת תוך כדי חזרה לסגרים וצמצום של הביקושים. במקרה כזה, נראה שהירידה בביקושים כתוצאה מסגרים ומגבלות תביא לכך שהגורם הדיס-אינפלציוני יהיה דומיננטי. יתר על כן, שלא כמו באביב 2020 ובחורף שעבר, יש פחות סיכוי שהמדיניות הפיסקלית בעולם, ובארה"ב בפרט, תסייע במידה כה גדולה, זאת תוך הרבה פחות תמיכה בביקושים מאשר בתחילת המשבר ב-2020.

בעת הנוכחית, להבדיל מראשית 2020, יש הרבה פחות מקום לשחרר את המדיניות המוניטרית, מכיוון ששיעורי הריבית לטווח קצר הם כבר קרובים לאפס והאינפלציה גבוהה. הריבית הריאלית לטווחים השונים שלילית ומצב חריג זה גם יגביל את הגידול בקצב רכישות הנכסים על ידי בנקים מרכזיים. הירידה בציפיות הריבית מיד עם היוודע נושא הווריאנט החדש מרמזת שהשווקים חושבים שמהלך מהיר של העלאת ריבית בארה"ב נראה הרבה פחות סביר עתה. עם זאת, בארה"ב נושא העלאת הריבית עדיין עומד על הפרק אך נדחה למועד מאוחר יותר בשנה הבאה.

העלאת ריבית ראשונה בארה"ב תיתכן במאי 2022

עוד לדברי כלכלני לאומי שוקי הון, בדברים שנשא בפני הקונגרס בשבוע  שעבר הדגיש יו"ר הפד פאוול שהאיום של אינפלציה מתמשכת עלה, וראוי שלא להשתמש  במונח "חולף" לתיאור התפתחויות האינפלציה. למרות זאת, היו"ר ציין שתחזית הפד היא לכך שהאינפלציה תואט בשנה הבאה. נראה שלנוכח המשקל הגדול של האצה בפועל של האינפלציה אל מול תחזית להאטה בעתיד, יש מקום לצפות למספר צעדי מדיניות מצד הפד ובהם: הכרזה על קצב מהיר יותר של הפחתת QE שתוכרז בפגישת ה-FOMC בינואר, זאת בתנאי שהמידע שיצטבר עד אז על וריאנט האומיקרון יאפשר זאת; והצגה של תחזיות SEP חדשות עם "שינוי ניצי", כולל תחזית להעלאות ריבית ואינפלציה יציבה יותר לאורך אופק התחזית. לא מן הנמנע שהפד יבקש לסיים את מהלך ה-TAPERING עוד באפריל 2022 ולשם כך יכפיל את קצב ההפחתה ל-30 מיליארד דולר לחודש. סיבה מרכזית לשם צמצום מהיר של הרכישות היא כדי "לפנות את השטח" לקראת העלאת ריבית מוקדמת יותר.

התפתחות כזו עשויה לפתוח את הדרך להעלאת הריבית הראשונה כבר במאי 2022, עם עד שלוש העלאות ריבית של 25 נ"ב ב-2022 ועוד העלאות ב-2023. ניסיון העבר מלמד שברגע שהפד מתחיל במהלך של העלאת ריבית, הוא נוטה להמשיך עד להגעה לרמה של "ריבית נייטרלית", שהיא ככל הנראה בסביבה של כ-2% או מעט מעבר לכך (שילוב של ריבית ריאלית שאיננה שלילית + צפי להתמתנות ציפיות האינפלציה בטווח הבינוני והתכנסות לסביבת היעד).

כמובן שההתפתחות בפועל תהיה תלויה במידה רבה בהתפתחות מידת ההתמודדות של הכלכלה עם המגפה ושינויים בהתפתחויות אלו, או גורמי סיכון אחרים שיתממשו, כמו שינויים חדים ברמת שוק המניות, שעשויים להשפיע ובעיקר למתן את מהירות מהלך החזרה לרמה ניטרלית של ריבית.

כלכלת ישראל בולטת לחיוב

באשר לישראל, אומרים בלאומי שוקי הון, נתוני ה-OECD מלמדים כי הכלכלה המקומית בולטת לחיוב בהשוואה בינלאומית. על אף ההאטה בקצב הצמיחה ברבעון השלישי של השנה (בעיקר עקב ירידה חדה ביבוא של כלי רכב המשפיע על ירידת היקף המיסוי לו השפעה שלילית על התוצר), רמתו הנוכחית של התוצר הישראלי גבוהה בכ-3.3% לעומת הרמה שלפני המשבר (q4/2019). גם בבחינה של נתוני התוצר לנפש, ביצועי כלכלת ישראל טובים יותר ביחס למרבית המדינות.

לדבריהם, מדובר ברמה אשר בולטת לחיוב בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD, להוציא צ'ילה, בה נרשם קצב צמיחה גבוה במיוחד. זאת, בין היתר, על רקע גידול מואץ בצריכה הפרטית הודות לצעדי תמיכה מצד קובעי המדיניות הכלכלית, ביניהם אפשרות למשיכת כספים מחסכונות ארוכי טווח, אשר סייעו למשקי הבית לצרוך במהלך המשבר. ביצועים בולטים לחיוב נרשמו גם בלטביה, דנמרק ונורבגיה. מנגד, מדינות אירופה, ובהן: ספרד, צ'כיה, פורטוגל, בריטניה, איטליה וגרמניה, בלטו לשלילה, כאשר בהן התוצר נותר נמוך במידה משמעותית יחסית מרמתו ערב המשבר. יש לציין שגם התוצר של קנדה ויפן, טרם חזר לרמתו ערב המשבר. מנגד, בארה"ב, מדינות סקנדינביה ודרום קוריאה, התוצר גבוה מהרמה שהייתה לפני פרוץ המשבר.

התפקוד הטוב יחסית של כלכלת ישראל מאז פרוץ המשבר חל על רקע מספר גורמים, ובהם: פרק זמן קצר יחסית של סגרים והגבלות משמעותיות הודות לתהליך מהיר יחסית ויעיל של חיסון האוכלוסייה, כאשר ישראל הינה מובילה עולמית במתן מנת חיסון שלישית ("הבוסטר"); משקל גבוה יחסית של ענפי היי-טק בפעילות הכלכלית, אשר המשיכו לצמוח והושפעו במידה פחותה מהמשבר, לצד משקל נמוך יחסית של יצוא שירותי תיירות בתוצר, בשונה ממדינות אחרות (באירופה למשל) אשר טרם התאוששו מהמשבר. בהקשר זה, מציינים בלאומי שוקי הון כי ה-OECD פרסם בשבוע שעבר עדכון לתחזיות המאקרו העולמיות של הארגון. לפיו, כלכלת ישראל צפויה לצמוח בכ-6.3% ב-2021 וב-4.9% ב-2022, שיעורי צמיחה דומים לתחזיות לאומי, וצמיחה של 4% ב-2023. מדובר בתחזיות צמיחה גבוהות ביחס למרבית המדינות המפותחות הגדולות, להוציא צרפת ובריטניה שנפגעו קשה יותר מישראל ב-2020 וצפויות לצמוח מעט מהר יותר מישראל ב-2021. במבט כולל, ב-OECD צופים צמיחה עולמית של כ-5.6% ב-2021 וצמיחה של כ-4.5% ב-2022, תוך מתן דגש לסיכונים השונים שעלולים להותיר את סביבת האינפלציה העולמית ברמה גבוהה יחסית לפרק זמן ממושך יותר מכפי שהוערך תחילה.