ע"פ דיווחים ביומיים האחרונים, הרשויות הסיניות צפויות לבצע מהלך דומה בתקופה הקרובה עם Bank of Jinzhou, המנהל לפי הערכות נכסים בהיקף של 100 מיליארד דולר. הבנק לא הגיש עדיין את הדו"חות הכספיים לשנת 2018. בתחילת יוני דווח כי חברת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג הפסיקו לייצג את הבנק, וזאת לנוכח "חוסר עקביות בספרי ההלוואות, כאשר הבנק מסרב לספק חומרים רלוונטיים".

שש קבוצות פרטיות של בעלי מניות בבנק חרבין העבירו לידי שתי חברות ממשלתיות חלק מבעלותן בהן, בעסקה של 15 מיליארד יואן (כ–2 מיליארד דולר).

הסיבה לסגירת הבנקים היא הלוואות שאינן נרשמות בספרים — בנקאות שנועדה לעקוף את דרישות הרגולטורים,ולהלוות ללווים בעיתיים.

בנק נוסף שהולאם הוא האנג פנג בנק1987, וגם הוא קשור לטומורו גרופ. הוא הפעיל מאות סניפים בסין והיה נתון לארגון מחדש של חובותיו על ידי הממשל המקומי בשנגדונג. בנק אוף ג'ינז'ו הוא בנק אחר שנקלע קשיים, וקיבל מאות מיליוני דולרים בהיוון מהממשלה. הבנקים הקטנים נהנו מצמיחה מהירה בעסקיהם בשנים האחרונות, ולכן גם הסיכון גדל.. ככל שמימון שמקורו בפיקדונות גדול יותר, הבנק נחשב בטוח יותר (ראו תרשים). הסיבה לכך היא שהמפקידים מעדיפים את הבנקים הגדולים, הבטוחים יותר, והגבלות על ריביות שבנקים יכולים להציע למפקידים.

אלא שהבנקים הקטנים משרתים לווים מקומיים — רשויות מקומיות ועסקים מקומיים — ואלה הולכים וצוברים חובות גדולים עם ההאטה בכלכלת סין. דרישות מחמירות מצד הרגולטורים בסין לגבי חובות אבודים דירדרו את מצבם של רבים מהבנקים. לצד הרגולציה הכבדה בנקים רבים גם סובלים משחיתות.

לפי הערכות של אנליסטים של UBS מסוף אוקטובר, הבנקים בסין יצטרכו לגייס 2.4 טריליון יואן (כ–339 מיליארד דולר) כדי לשפר את יחס ההון ליבה ל–12.5%, כמקובל בעולם. נכון לסוף אוקטובר, לא הגישו כל הבנקים את דו"חותיהם השנתיים ל–2018. יחס ההון Tier 1 בבנקים המסחריים היה 6.64% מהנכסים ברבעון הראשון של 2019, לעומת 6.4% שלוש שנים לפני כן.

חברת דירוג האשראי S&P מעריכה כי 4% מכלל נכסי הבנקים בסין נמצאים בבנקים שסובלים מקשיים. להערכת האנליסטים שלהם, רבים מהם ייעלמו באמצעות מיזוגים, או התערבות אחרת