ישראל מייבאת כ־98% מצריכת התבואות שלה, בערך 5.4 מיליון טונות בשנה. כשהמדד העולמי של ארגון המזון והחקלאות של האו״ם עולה, זה לא נשאר בחו״ל. הקריאה האחרונה הגיעה ל־136 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2022. זה 1.5% מעל החודש הקודם ו־5.8% מול אשתקד.

מה מושך למעלה. מדד הסוכר קפץ 6.1%, מדד הדגנים 5.1%, שמנים צמחיים 0.9%. בשר ירד 1.1% וחלב 0.1%. שיבושים בנתיבי השיט בים השחור ובמצר הורמוז, מזג האוויר ותחזית היצע צר בהודו, תאילנד וברזיל עומדים מאחורי הזינוק. חיטת מספוא יקרה יותר לוחצת כאן על בשר, ביצים וחלב גם כשהמדדים העולמיים שלהם ירדו. מע״מ על המדף הוא 18%.

המדד של ארגון המזון והחקלאות מורכב מחמישה תת-מדדים: דגנים, שמנים צמחיים, סוכר, בשר ומוצרי חלב. כל קבוצה מקבלת משקל לפי חלקה הממוצע ביצוא העולמי בשנים 2014 עד 2016, ואותן שנים הן גם הבסיס של המדד, 100 נקודות. השיא נרשם במרץ 2022, החודש הראשון המלא של המלחמה באוקראינה, עם ממוצע של 159.7 נקודות. הקריאה של 136 נמוכה מהשיא בכ-15%, וגבוהה בכ-36% מרמת הבסיס.

מאז 2018 מדד המזון בישראל עלה 22.8%, מהר יותר מהמדד הכללי שעלה 18.9%. ריבית בנק ישראל 3.25%. אפשר לבדוק את גלגול המחיר ב־מחשבון מדד המחירים לצרכן, ואת המע״מ ב־מחשבון מע״מ.

שאלה: למה המחיר במדף לא זז באותו קצב כמו המדד העולמי? תשובה: המדד העולמי מודד סחורות גולמיות במחירי יצוא. המחיר בסופר כולל גם עבודה, אריזה, הובלה, שכירות, מרווח של היצרן ושל הרשת, ומע"מ. לכן תנודה בחיטה או בסוכר מגיעה למדף באיחור ובשיעור קטן יותר. מוצר שחומר הגלם הוא חלק גדול מהמחיר שלו, כמו קמח או שמן, מגיב בדרך כלל חזק יותר ממוצר מעובד. את ההשפעה על סל הקניות של משק בית מסוים אפשר לבדוק במחשבון המדד האישי שלכם, ואת השחיקה של כוח הקנייה לאורך שנים במחשבון שחיקת אינפלציה.

עוד בהון: האאט מחברת את סניפי ילו של פז למשלוחים ביפו ובחיפה.

השאלה שלי: 136 נקודות במדד העולמי זה תצלום של נתיבי שיט, או חשבון סופר שכבר מתחיל לטפס.