1,322 מנכ"לים מ- 77 מדינות שונות, לקחו חלק בסקר המנכ"לים הגלובאלי שערכה רשת השירותים הפיננסיים PwC, המתקיים זו השנה ה-18 ברציפות. על פי הסקר, חל קיטון משמעותי בשיעור המנכ"לים החוזים צמיחה בכלכלה העולמית במהלך שנת 2015. בעוד שבשנת 2014, 44% מהמנכ"לים צפו שיפור בכלכלה הגלובאלית, על-פי ממצאי הסקר הנוכחי, רק 37% מהמנכ"לים צופים שיפור, נתון המהווה ירידה יחסית של 6% ביחס לאשתקד. יתרה מכך, 17% מהמנכ"לים צופים כי תחול הידרדרות בכלכלה העולמית, ביחס ל- 7% בשנה שעברה- עלייה של יותר מ- 140%.

39% מהמנכ"לים העידו כי הם בטוחים שיחול גידול בהכנסות החברה שלהם – מספרים זהים לשנה שעברה. האופטימיים ביותר היו מנכ"לים מן המזרח התיכון, 44% מתוכם סבורים כי יחול גידול של הכנסות החברות שלהם בטווח הקצר. מנגד, הפסימיים ביותר היו המנכ"לים ממזרח אירופה (30%).

כמו כן, 78% מהמנכ"לים הביעו דאגה בעיקר בכל הנוגע לרמת הרגולציה במדינות השונות, לעומת 72% בשנה שעברה; הרמה הגבוהה ביותר שנראתה בסקר עד היום.  המנכ"לים הביעו דאגה אף בנוגע לגירעון הפיסקאלי, וכן לאי- הוודאות הגיאופוליטית (72%), עלייה במיסוי (70%) והתקפות סייבר (61%, לעומת 48% בלבד בשנה שעברה).

דניס מ. נלי, יו"ר PwC העולמית, הציג את הממצאים על בימת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס: "העולם עומד בפני אתגרים משמעותיים מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית. מנכ"לים שומרים על זהירות בתחזית לטווח הקרוב באשר לכלכלה העולמית, כמו גם לסיכויי הצמיחה של החברות שלהם. בעוד שנראה כי שווקים בוגרים כמו ארה"ב מתחילים לחזור לאיתנם, שווקים אחרים כמו גוש האירו ימשיכו להיאבק. כמו כן, בעוד שמספר שווקים מתעוררים ממשיכים להתרחב במהירות, ישנה האטה בקרב שווקים אחרים. לפיכך, מציאת האיזון האסטרטגי הנכון כדי לקיים תהליכי צמיחה בשוק משתנה, עדיין מהווה אתגר".

עוד הוסיף נלי, "הביטחון הרוחש בקרב המנכ"לים נמצא בירידה בעיקר במדינות שמפיקות נפט ברחבי העולם, כתוצאה מירידה חדה במחירי הנפט הגולמיים. מנכ"לים מרוסיה, למשל, נשמעו הרבה יותר בטוחים ביכולותיהם בסקר של השנה שעברה, מאשר בסקר השנה. מציאות זו, מתקיימת גם בקרב מנכ"לים במזרח התיכון, ונצואלה וניגריה".

יוסי פלוס, השותף המנהל של PwC ישראל, התייחס להלך הרוח בזירה המקומית: "מדינת ישראל נמצאת לפני בחירות, מציאות אשר תציב אתגר כלכלי משמעותי עבור הממשלה הבאה. מנכ"לים ישראליים, בדומה לעמיתיהם בחו"ל מודאגים גם כן מרגולציית יתר אך יותר מכך בעיקר מסביבת אי הוודאות הכלכלית שחוסר היציבות הפוליטית בישראל יוצרת בשנים האחרונות. האתגרים הכלכליים המרכזיים שיעמדו בפני קברניטי המשק בשנה הקרובה, יעסקו בעיקר ביצירת וודאות עסקית במשק הישראלי, במטרה לעודד השקעות זרות והשקעות מקומיות,  עידוד מנועי צמיחה לרבות תעשייה מסורתית ותעסוקה ויצירת אקלים מאקרו כלכלי שיגרום לבלימה של הירידה היחסית בגידול בתוצר".

מעודכן ל-09/2022

אתם רוצים להשקיע לטווח הקצר והבינוני? יש לכם כמה אפשרויות – השקעות סולידיות לחלוטין כמו פיקדון ומק"מ; השקעה בקרנות נאמנות סולידיות ובעיקר קרנות כספיות ושקליות (רק שבהן אתם צריכים לבדוק שאתם לא מפסידים); השקעה בקרנות אג"ח (רק שבהן אתם כאילו "סולידיים", הסיכון גדול!); השקעה בקרנות מנייתיות, בארץ או בחו"ל; והשקעה בסוגים שונים של קרנות סל. אלא שבשנים האחרונות נכנס מכשיר חדש לתחום – פוליסות חיסכון/פוליסות השקעה, שצובר תאוצה ומנהל כבר יותר מ-30 מיליארד שקל.

פוליסות חיסכון שנקראות גם פוליסות השקעה הן מכשיר של חברות הביטוח, שנועד להשקעה לטווח קצר ובינוני, ובמילים אחרות הן סוג של אלטרנטיבה בעיקר לקרנות הנאמנות וגם לקרנות הסל. מדובר במכשיר שמפוקח על ידי רשות שוק ההון החיסכון והביטוח שבמשרד האוצר, להבדיל מקרנות הנאמנות שמפוקחות על ידי רשות ניירות ערך.

מגוון של אפשרויות עם ניהול אקטיבי; האם זה טוב?

פוליסות חיסכון בולטות בשוק הן – "קשת" של קבוצת מגדל, "מגוון" של קבוצת הראל, "אקסלנס אינווסט" של הפניקס, "חיסכון פיננסי" של כלל ו"טופ פייננס" של מנורה. למרות הרישא של שמן – פוליסה, פוליסות החיסכון הן ללא אלמנט ביטוחי, אלא הן אמצעי חיסכון והשקעה בלבד. מדובר במכשיר שמאפשר השקעה ברמות סיכון שונות (ובהתאמה רמות סיכוי שונות), זה לא רק חיסכון סולידי, יש מגוון של אפשרויות לרבות מסלול אג"חי, מסלול מנייתי ושילוב של מניות עם מכשירים יותר סולידיים.

הכספים עצמם מנוהלים על ידי חברות הביטוח שמנפנפות במנהלי ההשקעות שלהן, ובמקביל לניהול פוליסות החיסכון וההשקעה האלו הם מנהלים גם מכשירים נוספים – קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות נאמנות ועוד. כלומר, קיימים ידע וניסיון משמעותיים בגופים אלו. השאלה היא אם זה מספק ערך מוסף, תשואה עודפת? במילים אחרות, האם הניהול האקטיבי אכן עולה על הבנצ'מרק, מדד הייחוס? אחרת, המשקיע יכול באופן פשוט, וזול יותר, לגוון את השקעותיו לפי רמת הסיכון בין מכשירים פסיביים עוקבי מדדים – קרנות סל וקרנות מחקות, שעוקבות אחרי מדדים שונים. כאן תוכלו לקרוא על קרנות הסל, וכאן על הקרנות המחקות – המכשירים האלו הולכים ותופסים נתח גדול יותר בעולם ההשקעות הגלובלי וזה לא סתם, זה בזכות הרציונל שלא ניתן להכות את השוק, ואם לא ניתן להכות את המדד, כלומר להשיג תשואה טובה מהמדד, אולי הכי פשוט לקנות את המדד עצמו.

פוליסות החיסכון, להבדיל מהמכשיר העיקרי של חברות הביטוח והפנסיה – חיסכון פנסיוני (קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים), אינן מגלמות הטבות מס לחיסכון לטווח ארוך, אבל יש להן יתרון גדול – הטבת מס בעת העברה בין פוליסה לפוליסה. מעבר שכזה לא נחשב למימוש/מכירה, ואין בגינו רווח הון.

ולמה אין הטבת מס לחוסכים לטווח ארוך (זיכוי, ניכוי בהפרשה)? ובכן,  אחרי הכל כוונת המדינה היא לספק הטבות מס לחוסכים לזמן ארוך, כלומר לתקופת הפנסיה, ואילו הפוליסות האלו יכולות להיפדות בכל נקודת זמן – המשקיעים יכולים להנזיל את הכסף יחסית מהר וכן הם יכולים לעבור בין המסלולים. לכן אין למדינה אינטרס להעניק הטבת מס עליהן. חשוב להדגיש – אפשר לעבור בין מסלולים שונים בתוך חברת הביטוח מבלי שהמהלך ייחשב כמימוש.  אבל מעבר בין חברות הביטוח השונות נחשב למימוש, והוא חייב במס.

מה עדיף- קרנות נאמנות או פוליסות חיסכון? או…

ובכן, לא זו ולא זו – קופת גמל להשקעה (אבל קופת גמל מוגבלת בסכום ההשקעה; פוליסת החיסכון – לא מוגבלת)

בסוף 2016 הושק מוצר חדש – קופת גמל להשקעה, אבל בפועל לא באמת מדובר בקופת גמל, מדובר בתוכנית חיסכון עם הטבות מס והטבות נוספות. מדובר במוצר מנצח שעדיף על המוצרים המתחרים. ראשית, הוא מוצר לכל טווח השקעה – קצר, בינוני ארוך; שנית הוא נהנה מהטבות מס – אין מס על רווחי הקופה, ואם החוסכים נשארים עד הפנסיה הם פטורים ממס על מימוש הקופה (בתנאים מסוימים). מעבר לכך – מדובר במוצר נזיל, גמיש – אפשר לעבור בין מסלולי השקעה ובין קופות בחברות שונות. כמו כן, דמי הניהול נמוכים יחסית – כאן תוכלו להרחיב על קופת גמל להשקעה. 

אבל נחזור כעת אל פוליסות החיסכון/השקעה. אז מה הן בעצם, למה הן דומות, ולמה שהן יעניינו משקיעים?

פוליסות החיסכון/ההשקעה נועדו, נאמר זאת בפשטות – כדי לקחת כסף מקרנות הנאמנות, להתחרות במכשירים לטווח קצר ובינוני. היתרון המרכזי שלהן על פני הקרנות הוא הגמישות במעבר בין מסלולים מבלי שהדבר ייחשב מימוש לצורכי מס. בפוליסות האלו אפשר לעבור ממסלול מנייתי לסולידי ובחזרה למנייתי, והדבר לא ייחשב כמכירה ולכן אין רווח לצורכי מס. לעומת זאת בקרנות, אם אתם עוברים מקרן סולידית לקרן מנייתית למשל, אז מדובר על מכירה, ובהתאם מחושב מס על הרווח. כלומר, היתרון בהשקעה בפוליסות החיסכון/ההשקעה מתבטא בדחיית המס עד המימוש הסופי. אלא שמול היתרון הזה קיים חיסרון בולט – המשקיע לא יכול להשתמש ברווחי הפוליסות לצורך קיזוז הפסדי הון (הן מוגדרות כפוליסות ביטוח ולא כמשכיר הוני).

דמי הניהול בפוליסות החיסכון לא נמוכים לעומת אלה שבקרנות – 0.8% עד 1.2% בממוצע. בעיקרון הן יכולות לגבות עד 2%, בעוד שבקרנות דמי הניהול נעים מאפס ועד 3%, והממוצע סביב כ-1%, תלוי כמובן באפיק ההשקעה. נראה שבפוליסות סולידיות דמי הניהול עולים על דמי הניהול בקרנות הנאמנות, אבל בפוליסות מנייתיות דמי הניהול דווקא נמוכים או זהים לדמי הניהול בקרנות הנאמנות.

על כל פנים, דמי הניהול בפוליסות החיסכון הם פקטור שנתון למשא ומתן. זה לא קבוע כמו בקרנות נאמנות, אפשר להתמקח, וככל שהיקף ההשקעה גדול יותר, הכוח מול חברת הביטוח גדול יותר. אגב, ניתן להתמקח כי פוליסת חיסכון מוגדרת (טכנית) כמוצר ביטוחי, ומוצר ביטוחי הוא סוג של הסכם בין שני הצדדים והם יכולים לשנות אותו, כלומר לשנות את דמי הניהול הספציפיים בחיסכון.

החסרונות של פוליסות החיסכון/השקעה לעומת קרנות הנאמנות הם סרבול וחוסר שקיפות. להבדיל מהשקעה בקרן שהיא הליך פשוט – מתן הוראה ליועץ ההשקעות או פעולה אינטרנטית בלחיצת כפתור פשוטה, בפוליסות החיסכון/ההשקעה אתם צועדים לאחור – טפסים, חתימות, העברת כספים לחשבון המיוחד. מעבר לכך, בקרנות הנאמנות הכול שקוף ובזמן אמת – אפשר לראות את השער מדי יום. בפוליסות החיסכון זה אחרת, אין נגישות טובה ומיידית לשערים כפי שיש בקרנות, אי אפשר לראות את השערים שלהן כמו את השערים של קרנות הנאמנות, וגם לא יודעים מה יש "בפנים" – חלק משמעותי מהכספים בפוליסות יכול להיות כספים שלא בנכסים סחירים – נדל"ן, השקעות בחו"ל, קרנות גידור ועוד. אז מי צריך את זה בכלל ולמה זה טוב? לא ממש ברור, אבל אי אפשר להתווכח עם התוצאות – ההשקעות הלא סחירות עשויות להניב תוצאות טובות יותר, וזה אכן קרה בשנים האחרונות. גם חברות הביטוח מצהירות שהכספים האלו מספקים להן תשואה עודפת משמעותית על השקעות אחרות.

למרות שני החסרונות, חשוב להדגיש כי הסרבול לכאורה הופך להיות לא משמעותי – מדובר רק בכמה טפסים וזהו, ואם אתם עובדים דרך סוכן ביטוח, מומחה פיננסי/מתכנן פיננסי, אז בכלל זה לא ביג דיל – הם עושים בשבילכם את העבודה. לגבי העדר השקיפות – ברוב פוליסות החיסכון מתפרסם מידע חודשי בדיעבד על ההחזקות הגדולות של הפוליסה, וגם בקרנות הנאמנות לא יודעים בכל רגע נתון במה הן מחזיקות, אם כי נכון שפרסום התשואות הוא יומי, ועדיין לא בטוח שזה חיסרון גדול לרוב האנשים.

בשני האפיקים האלו ניתן להשקיע כל סכום. אגב, בניהול תיקים יש מינימום – לרוב 250-300 אלף שקל.

איך מפקידים ואיך מושכים? הכספים יכולים להיות מועברים לחיסכון בהוראת קבע שוטפת/חודשית או בהפקדה חד פעמית גדולה. המשקיעים בחסכונות האלו יכולים להנזיל את הכסף מהר יחסית, אפילו בתוך כמה ימים. כמו כן, המשקיעים יכולים גם למשוך את הכספים במהירות יחסית וללא קנס.

הבדל נוסף בין הפוליסות לבין קרנות הנאמנות הוא שבפוליסות ניתן לייצר קצבה חודשית – סכום חודשי שמופרש למשקיע (סוג של "משכורת"), בעוד בקרנות הנאמנות לא ניתן לעשות זאת, אלא אם מדובר בקרנות נאמנות מחלקות, כלומר שמחלקות דיבידנדים באופן שוטף. בפוליסות החיסכון אתם יודעים במה אתם משקיעים ואין שינויים, אלא אם אתם מחליטים לשנות. בקרנות הנאמנות קורה לפעמים שאתם רוכשים קרן מסוימת ומתעוררים לקרן אחרת מכיוון שהיא שינתה מדיניות השקעה, אם כי רשות ניירות ערך מנסה להגביל את שינויי המדיניות בקרנות.

שוני מהותי בין האפיקים, אם כי שלא בהכרח משפיע על קבלת ההחלטה באיזה אפיק להשקיע, הוא הפיקוח על המוצרים – קרנות הנאמנות הן תחת פיקוח רשות ניירות ערך ופוליסות החיסכון/השקעה בפיקוח רשות שוק ההון, החיסכון והביטוח במשרד האוצר, ומכאן שגם הפצתו שונה – בעוד שאת קרנות הנאמנות מפיצים הבנקים ומקבלים עליהן ייעוץ דרך יועצי ההשקעות של הבנקים, את פוליסות החיסכון/השקעה מפיצים סוכני הביטוח.

איך בוחרים פוליסת חיסכון?

המשקיע/הלקוח בוחר מסלול אחד מבין המסלולים שמוצעים לו. יש מגוון של מסלולים, במקומות מסוימים אפילו מעל עשרה מסלולים. המסלול נקבע בהתאם לצרכיו של המשקיע/לקוח, ובהינתן רמת הסיכון הרצויה והמתאימה לו. המסלולים האלו דומים ומזכירים את המסלולים בביטוחי המנהלים, לרבות מסלול שקלי, מסלול אג"חי, מסלול צמוד מדד, מסלול מט"חי, מסלול מנייתי (מקומי), מסלול מנייתי-חו"ל ועוד.

במקביל לבחירה ברמת הסיכון ובסוג "תיק ההשקעות" של פוליסת החיסכון, צריך להתמקח על דמי הניהול – זה שווה הרבה כסף. אנחנו בעידן של ריביות נמוכות ובהתאמה בעידן של תשואות נמוכות, כל פיפס חשוב. מוגזם לגמרי לשלם מעל 1% דמי ניהול כשאתם מרוויחים במסלול אג"חי אחוזים בודדים, וחשופים להפסדים אם הריבית תתחיל לעלות. דמי הניהול שנגבים הם חלק משמעותי מהרווח/תשואה ברוטו, ואם אתם מצליחים להוריד אותם, אתם מעשירים את מה שנשאר לכם בצורה משמעותית – אל תזלזלו בכמה עשיריות של דמי ניהול.

פוליסות חיסכון/השקעה ב-5 נקודות

מוצר חיסכון שמנוהל בחברות הביטוח

ניתן לעבור בין מסלולים בתוך חברת הביטוח ללא תשלום מס (לא נחשב כמכירה/מימוש)

ניתן להפקיד כל סכום (להבדיל מקופת גמל להשקעה שמוגבלת בהפקדה)

ניתן להפוך את ההשקעה לנזילה בכל רגע

תתמקחו על דמי הניהול – אפשר לחסוך הרבה

מדריכים נוספים:

קופת גמל להשקעה – מוצר מבטיח, אל תפספסו

קרנות מחקות – האם כדאי?

קרנות נאמנות – המדריך המלא

קופת גמל אישית – בעיקר יתרונות

פוליסות חיסכון – מידע חשוב:

כל פוליסות החיסכון הקיימות – היקף כספי ותשואה חודשית  – מידע מאתר פאנדר

4 סיבות להתרחק מפוליסות חיסכון  באתר הסולידית  – (אבל, כאמור במדריך יש גם יתרונות)

סקר מנהלי הקרנות העולמי של מריל לינץ' לחודש ינואר 2015 מצא כי למרות החששות לגבי הצמיחה הגלובלית ורווחי החברות, המשקיעים עדיין מפנים חלק מתיקי ההשקעה למזומן, אבל, שיעור המשיבים המחזיקים במשקל יתר על מזומנים צנח ל-17% לעומת 28% בחודש שעבר. פוזיציית המזומנים הממוצעת ירדה ל-4.5% מתיק ההשקעות, השיעור הנמוך ביותר בששת החודשים האחרונים וירידה של 5% לעומת חודש דצמבר 2014.

במקביל, נראה כי חזר במעט התיאבון לסיכון שכן המשקיעים מפנים משאבים למגזרי המניות, האג"ח והנדל"ן בארה"ב. יותר משני שליש מהמשקיעים סבורים כי ביצועי המניות בשנת 2015 יהיו טובים יותר מכל סוגי הנכסים האחרים. 51% ממנהלי התיקים מחזיקים במשקל יתר על מניות, ירידה של אחוז מהחודש שעבר אבל השיעור השלישי הגבוה ביותר בשנה החולפת. 24% ממנהלי התיקים נמצאים במשקל יתר על שוק המניות האמריקני, גידול של 8% לעומת החודש שעבר. אבל, 75% סבורים כי המניות האמריקניות מתומחרות ביתר – השיעור הגבוה ביותר מאז שנת 2001 בה נכללה השאלה בסקר. שיעור מנהלי הקרנות במשקל יתר על נדל"ן עלה ב-6% ל-9% והם הקטינו את פוזיציית משקל החסר על אג"ח.

סקר מנהלי הקרנות של מריל לינץ' לחודש ינואר 2015 קובע כי המשקיעים פחות אופטימיים לגבי הכלכלה. 51% מהמשיבים מאמינים כי הכלכלה העולמית תשתפר במהלך השנה, ירידה של 9% מחודש דצמבר 2014. אבל, בשל הדפלציה בגוש היורו, 72% מהמשקיעים צופים כי הבנק האירופי המרכזי יבצע את תוכנית ההרחבה הכמותית ברבעון הראשון של 2015. בנוסף, הם צופים כי הבנק הפדרלי של ארה"ב יעלה את הריבית רק ברבעון השלישי של 2015 לעומת צפי לעליית הריבית בארה"ב ברבעון השני של 2015 שנרשם בחודש שעבר.

"הירידה במחיר הנפט והתקווה לתמריץ במדיניות הכלכלית הם הבסיס לאמון המשקיעים ולצפי לצמיחה גלובלית, "אמר מייקל הארטנט, אסטרטג ההשקעות הראשי של קבוצת המחקר הגלובלית בבנק אוף אמריקה מריל לינץ'. "תוך המתנה לתמריץ של הבנק האירופי המרכזי, קונסנזוס המשקיעים משוכנע כי אירופה היא האזור שיש להחזיק במשקל יתר בשנה הקרובה. אבל, המניות האירופיות יושפעו לרעה מההתרחשויות מחוץ לאיזור", אמר מאניש קברה, אסטרטג המניות אירופה.

העולם של האופציות הבינאריות מגוון מאוד וישנן מספר סוגים של אופציות בינאריות. אבל כשמחפשים את הבסיס למסחר באופציות בינאריות הרי שמדובר על אופציות של בחירה בין שני מצבים; כלומר משקיעים/ מהמרים על מצב מסוים ולא על יתר המצבים – לדוגמה קונים אופציה בינארית על מניית אפל במחיר כשמניית החברה לדוגמה במחיר של 110 דולר, ואז יש שני מצבים – אם המחיר בפקיעת האופציה עולה על 110 מרוויחים (תלוי באופציה, במניה, בזירת המסחר – לרוב עד 80%); ואם המחיר בפקיעה מתחת ל-110 דולר, אז כמובן שמפסידים (תלוי באופציה בזירה ועוד – לרוב עד 90% ).

אבל זה לא המצב היחיד – יש אופציות אזוטריות שונות ש"נבנות" במיוחד למשקיעים מסוימים. למשל אפשר "לייצר" אופציה שבה אם מנייה מסוימת תהיה בטווח מסוים בתקופה מסוימת מחזיק האופציה מרוויח אחרת הוא מפסיד. האזוטריות האלה יחסית נדירות והן לא מוצעות בזירות המסחר השונות. האופציות הרלבנטיות למשקיעים השונים מתחלקות באופן גס לשלושה סוגים של אופציות בינאריות – סוג ראשון אופציות מהסוג של הכל או כלום (שחור או לבן) שבאותה "משפחה" ישנן גם אופציות נכס או כלום. קבוצה שנייה – אופציית נגיעה אחת, אופציית אי נגיעה, וקבוצה שלישית – אופציית נגיעה כפולה ואי נגיעה כפולה.

הקבוצה הראשונה – הכל או כלום (נכס או כלום)

האופציות הבינאריות מסוג הכל או כלום (Cash-or-nothing ) הן האופציות הפופולאריות ביותר, והמובנות ביותר. זה עובד כך – נכס הבסיס (זה יכול להיות מניה, אינדקס של מניות, סחורה, מט"ח ועוד) נמצא במחיר מסוים (ציטוט מסוים), ובדיוק ברגע זה ניתן לרכוש את האופציה לפי התנאים הבאים – אם מדובר באופציית CALL   אזי אם המחיר יהיה גבוה מהמחיר של הנכס ברגע הכניסה, המשקיע מרוויח, ואחרת הוא כמובן מפסיד.

באופציית PUT  ההימור כמובן הפוך – אם מחיר המניה יירד מתחת למחיר בו נכנס המשקיע להשקעה באופציה הבינארית, אזי כמובן המשקיע מרוויח, אחרת (אם המחיר עולה על המחיר כניסה), המשקיע מפסיד.

גודל הרווח הוא לרוב כאמור עד 80%, גובה ההפסד הוא לרוב כאמור עד 90%.  אבל זה תלוי בזירת המסחר שבה אתם פועלים. האופציות הנוספות מאותה המשפחה הן אופציות בינאריות של נכס או כלום (Asset-or-nothing). האופציות האלו  כמעט  וזהות לאופציות הבינאריות מסוג הכל או כלום, חוץ מדרך התשלום.

התשלום נקבע בהתאם למחיר נכס הבסיס ברגע העסקה ולא על ידי ציטוט שרירותי. כלומר, התשלום נעשה בהתאם למספר המניות אשר נרכשו בעת העסקה וכתוצאה מעצם השינוי במחיר המניה ולא כתשלום על האופציה הבינארית שעל נכס הבסיס. כאן הרווח הפוטנציאלי הוא הרווח המוגדר מראש, וההפסד הפוטנציאלי בהתאם הוא גם לפי מחיר נכס הבסיס ולפי הגדרת התנאים מראש.

קבוצה שנייה – אופציית נגיעה

אופציות בינאריות מסוג שונה לחלוטין הן אופציות נגיעה (One-Touch). באופציית נגיעה, האופצייה פוקעת/ החוזה בין הצדדים מסתיים כאשר מחיר הנכס מגיע לרמה שנקבעה מראש.

המשקיע באופציית נגיעה צריך להעריך באם מחיר הנכס ייגע במחיר/ שער מסויים על פני תקופת החוזה (תקופת האופציה). כלומר, אין כאן התייחסות למחיר בפקיעה, אלא על נקודה מסוימת על פני זמן, לא דווקא נקודת מחיר בפקיעה. אם ההימור הצליח יש כמובן רווח וההיפך – אם עד לפקיעה אין נגיעה, המשקיע מפסיד, על פי הגדרת התנאים מלכתחילה.

האופציה ההופכית לאופציית נגיעה, היא אופציית אי נגיעה (No-Touch). באופציה זו המשקיע מרוויח אם נכס הבסיס לא נוגע במחיר/ שער מסוים. כלומר, הוא מרוויח אם האופציה פוקעת מבלי לגעת במחיר מסוים. אם יש נגיעה המשקיע מפסיד.

קבוצה שלישית – נגיעה כפולה

הקבוצה השלישית של האופציות הבינאריות היא למעשה המשך ישיר של הקבוצה השנייה, רק שבה יש התייחסות לשתי נגיעות ולא לנגיעה אחת. באופציית ה”נגיעה הכפולה” המשקיע ירוויח, אם נכס הבסיס ייגע בשתי רמות המחיר שנקבעו מראש. הנגיעה הזו צריכה להיות כמובן תוך כדי תקופת האופציה (עד לפקיעה).

באופציית “אי הנגיעה הכפולה” נדרש שהנכס לא ייגע באף אחד משתי רמות המחיר שהוגדרו בתחילת הדרך. ברגע שלאורך תקופת האופציה מתקיימת נגיעה בשער אחד/ רמת מחיר אחת, המשקיע מפסיד.

עד כאן, סוגים של אופציות בינאריות. אם תרצו להרחיב על התחום, ובעיקר להבין את הסיכויים ואת הסיכונים בו, מומלץ לקרוא את המדריך – המדריך על אופציות בינאריות – איך להיות בצד המנצח!

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות אפסילון, מפרסם הבוקר סקירה קצרה ובה הוא מתייחס למסחר עד כה. אזולאי כותב כי: "בדומה לימים האחרונים, השוק המקומי ממשיך להפגין חולשה לעומת שווקי העולם. נראה שהמשקיעים מחפשים כיוון לאור העובדה שתשואות האג"ח הממשלתי ירדו לרמות שפל והאפיק המנייתי הניב תשואות שלילות מתחילת השנה".

אזולאי מוסיף: "אני סבור שכל עוד סביבת האינפלציה תישאר נמוכה, הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית, אגרות חוב ימשיכו להוות מפלט למשקיעים".

​דירקטוריון הבורסה אישר השקת מדד חדש – תל בונד-לא צמודות, מדד תל-בונד האחד עשר שמחשבת הבורסה שיושק ב-20 בינואר 2015. במדד צפויות להיכלל 74 סדרות אג"ח שמשקל כל אחת מהן יוגבל ל-2%, אותן הנפיקו 45 מנפיקים שונים בשווי שוק של כ- 50 מיליארד ₪.

איכות המדד המוצע טמונה, בין היתר, בפיזור הרחב של האג"ח הנכללות בו. מדד הבסיס של המדד החדש יהיה המדד הקובע של מדד תל בונד-מאגר, כפי שייקבע ביום המסחר הקודם ליום השקת המדד.

היחס בין אג"ח בריבית משתנה ובין אג"ח בריבית קבועה במדד המוצע (כ-60% ריבית קבועה וכ- 40% ריבית משתנה) מאוזן יותר מ"מקבילו הממשלתי" (כ-85% ממנו ריבית קבועה והשאר ריבית משתנה).

היקף ההנפקות של מכשירים העוקבים אחר מדד האג"ח הממשלתיות הלא צמודות צמח בכ- 130% בשנה האחרונה והגיע לכ- 300 מיליון ₪. בהתחשב בעובדה שהיקף המכשירים העוקבים אחר מדדי תל בונד גדול פי 4 מהיקף המכשירים העוקבים אחר מדדי אג"ח ממשלתיות, ההערכה היא כי צפויה הצלחה לא מבוטלת למדד המוצע. השקת המדד מצטרפת למדיניות הבורסה להציע מגוון רחב של מדדי תל בונד, וצפויה לייצר ביקושים שיתרמו לפיתוח סקטור זה של אג"ח קונצרניות המתאפיין בהנפקות בדירוג גבוה ומח"מ קצר.

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות אפסילון, מתייחס לירידות החדות בשוק הסיני, ואומר כי: "הירידה החדה בשוק הסיני נובעת ממהלך יזום של הרגולטור הסיני להגבלת מתן אשראי לצורך פעילות בבורסה".

אזולאי מציין כי "מדובר במהלך שמיועד למנוע מצב של בועה בשוק הסיני לאחר מסע העליות החד של החודשים האחרונים. בהסתכלות לטווח ארוך, זהו צעד שייצב את השוק, מה שעתיד לגרום לו להוות מקור משיכה למשקיעים מכל העולם". אבל, על מה בעצם אזולאי מדבר, הרי הכלכלה הסינית מלאה מסכות (ואפילו שקרים), הנתונים לא ממש מספרים את התמונה האמיתית, וזה נכון לנתוני המאקרו כמו שזה נכון לנתוני המיקרו. הדוחות של החברות אמנם מבוקרים על ידי רואי חשבון, ועדיין באופן שוטף מתגלה על חברות סיניות שפשוט לא סיפקו נתוני אמת בדוחות הכספיים. במצב כזה שקיים חוסר אמון בין המשקיעים לבין החברות ואפילו הממשלה והמדיניות שלהה, לא נראה  שצעדים קוסמטיים יעשו את העבודה.

בנק ישראל מפרסם היום נתונים בדבר שיעור האינפלציה הצפוי לפי שוק ההון ותחזיות החזאים והתפתחות אמצעי התשלום. ע"פ נתוני בנק ישראל, ממוצע תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים ירד ל-0.6%. זאת, לעומת שיעור אינפלציה צפוי בשיעור של כ-0.7% בדצמבר. עוד עולה מנתוני בנק ישראל, כי שיעור האינפלציה הצפוי נמצא במגמת ירידה מאז ספטמבר 2013.

מנתוני בנק ישראל עולה גם, כי אמצעי התשלום גדלו בחודש נובמבר מ-189.1 מיליארד שקל לשיעור של 197.7 מיליארד שקל – גידול של 4.6%.

ביום 16.1.15 עודכן גובה מדרגות מס הרכישה, בהתאם לשיעור עליית מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים במהלך שנת 2014 שהתפרסם ביום 15.1.15. המדרגות מתעדכנות אחת לשנה בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה בשנת 2014 בשיעור של – 3.4%.

להלן מדרגות המס על הרוכש דירת מגורים יחידה החל מיום 16.1.15 ועד 15.1.16:

בהתאם להוראות סעיפים 9(ג1ג)(3) ו- 9(ג1ד)(3) לחוק, רוכש של דירת מגורים יחידה (בהתאם להגדרות בחוק) החל מיום 16.1.15 ועד ליום 15.1.16 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

1.      על חלק השווי שעד 1,568,800 שקלים חדשים – לא ישולם מס;

2.      על חלק השווי העולה על 1,568,800  שקלים חדשים ועד 1,860,790 שקלים חדשים – 3.5%;

3.      על חלק השווי העולה על 1,860,790  שקלים חדשים  ועד 4,800,605 שקלים חדשים – 5%.

4.      על חלק השווי העולה על 4,800,605 שקלים חדשים  ועד 16,002,015 שקלים חדשים – 8%.

5.      על חלק השווי העולה על 16,002,015 שקלים חדשים– 10%.

להלן מדרגות מס הרכישה אשר חלות על רכישת "דירה נוספת" (שאינה יחידה):

החל מיום 16.1.15 ועד ליום 30.6.15:
בהתאם להוראות סעיף 9(ג1ג)(1) לחוק וסעיף 38 לחוק – יסוד: הכנסת, רוכש של דירת מגורים (שאינה דירת מגורים יחידה) מיום 16.1.15 ועד ליום 30.6.15 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

1.      על חלק השווי שעד 1,162,120 שקלים חדשים – 5%;

2.      על חלק השווי העולה על 1,162,120 שקלים חדשים ועד 3,486,350 שקלים חדשים – 6%;

3.      על חלק השווי העולה על  3,486,350 שקלים חדשים  ועד 4,800,605 שקלים חדשים – 7%.

4.      על חלק השווי העולה על 4,800,605 שקלים חדשים  ועד 16,002,015 שקלים חדשים – 8%.

5.      על חלק השווי העולה על 16,002,015  שקלים חדשים– 10%.

החל מיום 1.7.15 ועד ליום 15.1.16:
בהתאם להוראות סעיף 9(ג1ד)(1) לחוק, רוכש של דירת מגורים (שאינה דירת מגורים יחידה) מיום 1.7.15  ועד ליום 15.1.16 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

1.      על חלק השווי שעד 1,126,475 שקלים חדשים – 3.5%;

2.      על חלק השווי העולה על 1,126,475 שקלים חדשים ועד 4,800,605 שקלים חדשים – 5%;

3.      על חלק השווי העולה על 4,800,605 שקלים חדשים  ועד 16,002,015 שקלים חדשים – 8%.

4.      על חלק השווי העולה על 16,002,015 שקלים חדשים– 10%.

דוגמאות:

רכישת דירת מגורים יחידה (כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין) בסך של 2,000,000 ₪ :
על חלק השווי שעד 1,568,800 ₪  – לא ישולם מס

על חלק השווי העולה על 1,568,800 ₪ ועד 1,860,790 ₪  ישולם מס בשיעור 3.5%  =  10,220 ₪

על חלק השווי העולה על 1,860,790 ₪ ועד 2,000,000 ₪ ישולם מס בשיעור 5%      =  6,960 ₪

סה"כ מס רכישה לתשלום – 17,180 ₪ (לעומת 19,904 ₪ בשנת 2014)

רכישת דירת מגורים (שאינה יחידה) בסך של 2,000,000 ₪ לפני 1.7.15 :
על חלק השווי שעד 1,162,120 ₪ ישולם מס בשיעור 5% =                                     58,106 ₪

על חלק השווי העולה על 1,162,120 ₪ ועד 2,000,000 ₪ ישולם מס בשיעור 6% = 50,273 ₪

סה"כ מס רכישה לתשלום – 108,379 ₪ (לעומת 108,761 ₪ בשנת 2014)

בהתאם לסיכום שהתגבש בין סיעות הכנסת וארגוני המעסיקים והעובדים, אישרה הבוקר גם הממשלה את הצעת החוק להעלאת שכר המינימום שהוכנה והוגשה על ידי משרד הכלכלה, זאת לאחר שתזכיר החוק הופץ בשבוע שעבר להערות הציבור. בהתאם להצעת המחליטים, שהוכנה על ידי משרדי הכלכלה וראש הממשלה, יחל הליך אישורה של ההצעה, כבר ביום רביעי הקרוב, בכנסת.

כזכור, בעקבות הסיכום בין סיעות הכנסת, אישר היועץ המשפטי לממשלה,  כי החקיקה להעלאת שכר המינימום, יכולה להתבצע גם בתקופת הבחירות. עם זאת, לא אישר היועץ המשפטי לממשלה, לעגן בחקיקה זו גם את השינוי הקבוע להעלאת הבסיס לחישוב שכר המינימום ל-52% מהשכר הממוצע. סוגיה זו תטופל לאחר הבחירות.

החוק המוצע נועד להביא להעלאה בשכר המינימום, בהוראת שעה, עד לסכום של 5,000 שקלים חדשים, ולהבטיח כי מההעלאה זו,  ייהנו רק עובדים אשר, הלכה למעשה, שכרם נמוך משכר המינימום המוצע.

רה"מ נתניהו אמר הבוקר בפתח ישיבת הממשלה: "אנחנו גם מחזקים את מדינת ישראל ואת כל שכבות האוכלוסייה בזה שאנחנו דואגים גם לשכר מינימום. אנחנו העלינו את שכר המינימום בפעם הראשונה ב-2011, אם אינני טועה לארבעת אלפים ושלוש מאות שקל, עכשיו אנחנו מעלים את שכר המינימום פעם נוספת לחמשת אלפים שקל. אני חושב שהדבר הזה משקף את הרצון שלנו לעזור לכל חלקי החברה, ואני שמח שהדבר הזה נעשה בהסכמה עם המעסיקים והעובדים. זה דבר חשוב למדינת ישראל ואנחנו בהחלט מתברכים בו".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, התייחס להחלטת הממשלה לאשר את העלאת שכר המינימום ואמר: "הממשלה נתנה היום תוקף סופי להסכמות שהושגו בין ההסתדרות לבין המעסיקים. החלטה זו מסייעת הלכה למעשה בצמצום הפערים החברתיים ובהפחתת חוסר השוויון בישראל. בעוד פחות משלושה חודשים 700 אלף משפחות יתחילו להרגיש בשינוי".

שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמר בישיבה כי: "היו מי שאמרו לדחות את זה לממשלה הבאה, אבל ל-700 אלף ישראלים אין זמן לחכות. כבר ב-1 לאפריל יעלה השכר ב-350 ₪ ולאחר שתי פעימות נוספות – יגיע ל-5000 ₪. להסכמה בין כל הגורמים בכנסת, נציגי העובדים והמעסיקים, חשיבות רבה בהבאת חוק המאזן בין הצורך האמיתי להעלות את שכר העובדות והעובדים לבין קשיי המעסיקים והמשק. הסכמה זו תמנע דחיה בקידומו של חוק בעל חשיבות כלכלית ואנושית גם יחד".

בשנת 2014 מכרו בעלי עניין בחברות הבורסאיות מניות בשווי של כ-5.5 מיליארד שקל. מכירות אלה הן המשך להתחזקות המגמה שהחלה בשנת 2013 בה מכרו בעלי-עניין מניות בשווי של כ-6  מיליארד שקל. כך מוסר הבוקר קובי אברמוב מיחידת המחקר של הבורסה.

אברמוב כותב בסקירתו, כי "מכירות אלה של מניות, המבוצעות בדרך כלל למשקיעים מוסדיים, מגדילות את החזקות הציבור ("הכמות הצפה"), גורמות במקרים רבים לגידול חד במחזורי המסחר ובמספר מקרים אף לשדרוג מקומה של המניה במדדי הבורסה העיקריים.
חשוב להדגיש שמכירות כאמור יחד עם ההנפקות המשניות של חברות בורסאיות, הן הגורמים העיקריים לעליית שיעור החזקות הציבור הממוצע במניות בת"א מכ-58% בסוף שנת 2013  לכ-61% בסוף השנה".

על פי הבורסה, המוכרים הגדולים ביותר בשנת 2014 היו:
– משפחות ברונפמן ושראן שחיסלו את כל החזקותיהן (18%) ב"בנק דיסקונט" ומכרו מניות בשווי של כ-1,121 מיליון שקל, בהמשך למכירת מניות בשווי 493 מיליון שקל אשתקד.
– שלמה אליהו מכר את יתרת מניותיו ב"בנק לאומי" בשווי של כ- 590 מיליון שקל, בהמשך למכירת מניות בשווי של כ- 1,077 מיליון שקל בשנת 2013.
– בנק דיסקונט התחיל לממש את החזקותיו ב"בנק הבינלאומי" ומכר מניות בשווי 560 מיליון שקל.
– בנק לאומי מכר את החזקותיו במספר חברות בשווי כולל של  560 מיליון שקל: מניות "פרטנר" בשווי כ- 140 מיליון שקל, מניות "אלקטרה צריכה" בשווי 84 מיליון שקל ,מניות "טאואר" בשווי 56 מיליון שקל ומניות "או.ה.ה." בשווי 54 מיליון שקל.
– צדיק בינו מכר מניות "פז נפט" בשווי 260 מיליון שקל, ומניות "פיבי" בשווי כ-200 מיליון שקל. מכירות אלה הן המשך למכירות מניות חברות אלו בשנת 2013 בשווי כולל של כ-950 מיליון שקל.
– לב לבייב מכר את כל החזקותיו- כ19% ממניות "פוקס" בשווי 249 מיליון שקל.
– שטראוס אחזקות מכרה מניות "שטראוס" בשווי 207 מיליון שקל, לראשונה מזה כחמש שנים.
– טדי שגיא מכר את כל החזקתו- כ- 12% במניות "בי-קומיוניקיישנס" בשווי 176 מיליון שקל.
– שרי אריסון מכרה מניות "בנק הפועלים" בשווי 176 מיליון שקל, בהמשך למכירת מניות בשווי 250 מיליון שקל אשתקד.
– ממשלת ישראל מכרה את יתרת מניותיה ב"בזק" תמורת כ-151 מיליון שקל.
– משפחת ברוניצקי המשיכה השנה ומכרה מניות "אורמת" בשווי כ-146 מיליון שקל, בהמשך למכירות בשווי כ-43 מיליון שקל אשתקד.
– כלכלית ירושלים, שבשליטת אליעזר פישמן, מכרה מניות "מבני תעשיה" בשווי כ- 126 מיליון שקל.
– יצחק תשובה מכר השנה מניות קבוצת דלק בשווי 125 מיליון שקל. אשתקד בלטה "קבוצת דלק" במכירת מניות בשלוש חברות בשווי כולל של כ- 400 מיליון שקל.

אברמוב כותב: "חשוב לציין שמכירות מניות "מבני תעשיה", ו"ביטוח ישיר" ע"י בעלי עניין, הגדילו  את שיעור החזקות הציבור מעבר לרף של 20% והביאו לכניסתן למדד ת"א-100 במהלך 2014, ומניית "אינטרנט זהב"  צורפה למדד יתר-50 בזכות מכירת מניות ע"י בעל השליטה- שאול אלוביץ. בנוסף, במניות בהן נמכר אחוז גבוה של הון החברה, כגון "איי.די.איי ביטוח", "פוקס" ו"בי-קומיוניקיישנס"- הוכפל משקלן במדדים העיקריים. יש להוסיף, שמכירות גדולות של מניות ע"י בעלי השליטה הביאו במספר מניות לגידול חד במחזורי המסחר. בלטו מניות "מבני תעשיה" ו "פוקס" בהן הוכפל מחזור המסחר בשנת 2014 לעומת אשתקד, ומניות "אלקטרה צריכה" ו"טאואר" בהן עלו מחזורי המסחר השנה בכ-25% לעומת שנת 2013. (לשם השוואה- סך המחזור במניות השנה ירד בכ-5% לעומת זה שנרשם בשנת 2013).

"מעניין לציין שגם בשנת 2014, בדומה לשנת 2013 כמעט ולא היו רכישות גדולות של מניות ע"י בעלי-עניין, שבוצעו כאיסוף מניות מהציבור (ולא ברכישה מבעלי עניין אחרים). הרכישה הבולטת הייתה של שתי קרנות השקעה בינלאומיות שרכשו במחצית השנה, במסחר בבורסה, מניות  "רמי לוי"  בשווי של כ-56 מיליון שקל, בנוסף למניות בשווי 27 מיליון שקל שרכשו מבעל השליטה רמי לוי. שתי הקרנות מחזיקות ביוני כ19% מהחברה – עלייה של  כ-3% מאז תחילת השנה. כתוצאה מפעולות אלה ירדו השנה החזקות הציבור בחברה בכ-2%.
יש לציין שסקירה זו כוללת רק מכירות מניות ע"י בעלי-עניין למשקיעים מוסדיים ולציבור, ואיננה כוללת מכירות של מניות בין בעלי-עניין שונים באותה חברה, שלא גרמו להגדלת כמות המניות שבידי הציבור. כמו כן, לא כוללת הסקירה את הצעת המכר שביצעה "החברה לישראל" בבורסה בניו-יורק למניות "כיל" בשווי של יותר מ-2 מיליארד שקל", כותב אברמוב.

מניתוח שערכה חברת "בית בישראל"  עבור חברת "אביסרור משה ובניו" לרגל ההערכות שמספר העולים מצרפת ומבלגיה עומד לזנק בשנה הקרובה, עולה כי בעקבות אירועי הטרור בפריז ובבלגיה כ- 70% מיהודי צרפת ובלגיה מתעניינים כיום ברכישת דירה לצרכי עלייה ורק כ- 30% מתעניינים ברכישת דירות לצרכי השקעה או נופש.

לפיכך ניתן גם לראות שינוי בשיקולים של יהודי צרפת ובלגיה בבחירת הישוב בו יגורו. בעבר מרבית הרוכשים היו בעלי ממון שהעדיפו לרכוש דירות נופש ליד הים והערים המבוקשות ביותר על ידי הצרפתים היו נתניה, תל-אביב, אשדוד ורעננה ובקרב היהודים המסורתיים יותר ירושלים אך כיום השיקולים השתנו.

חלק גדול מיהודי צרפת ובלגיה שמעוניינים כעת לעשות עלייה לישראל הינם בעלי משפחות עם ילדים, זוגות צעירים, סטודנטים, בעלי השכלה ובעלי מקצועות מבוקשים – רובם אינם בעלי ממון וידם אינם משגת לרכוש דירות בירושלים, רעננה, תל אביב, נתניה ואפילו באשדוד.

סרג' חדד ועמנואל ותארי העומדים בראש חברת "בית בישראל" המארגנת ירידי דירות לתושבי חוץ ומתמחים בפרסום ושיווק למגזר הצרפתי והבלגי, מציינים כי מפת ההתיישבות של יהודי צרפת ובלגיה עומדת להשתנות. השיקול החשוב ביותר עבור העולים הללו הוא חיי קהילה, ומגורים בסמוך לעולים נוספים שמקורם מארצות מגוריהם על מנת להקל עליהם את חבלי הקליטה , שיקול שני הוא מקורות תעסוקה סמוכים ומוסדות חינוך טובים. עקב מגבלת ההון אנו רואים התעניינות גדלה והולכת של עולים לרכוש דירות בערים כמו אשקלון שבה יש תנופת בניה גדולה והמחירים עדיין סבירים מאוד או רחובות שנהנית מקרבה למרכז, בהם יש מוסדות אקדמאים גדולים וקהילה מסורתית ענפה.
לדבריהם, באמצעות מדיניות ממשלתית תומכת ניתן גם לכוון קבוצות עולים צרפתים ובלגיים לערים נוספות בפריפריה כמו קריית גת, חריש או עפולה בהן יש היום היצע גדול של דירות במחירים נמוכים.

סרג' חדד מציין כי בתקופה זו חשוב מאוד שקובעי המדיניות בבנק ישראל יגמישו לעולים החדשים את הקריטריונים לקבלת משכנתא, היות ולאחרונה נקבעו קריטריונים מכבידים ודרישות הון עצמי גבוה כדי לקבל משכנתא לרכישת דירה, מה שרבים מקרב העולים העכשוויים יתקשו לעמוד בכך.

יורם אביסרור, סמנכ"ל השיווק של חברת אביסרור משה ובניו הבונה כיום כ- 10 פרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ מציין כי "מאז הפיגוע בפריז אנו מקבלים יותר ויותר פניות מצד יהודי צרפת. באשקלון ביצענו החודש 5 הרשמות לתושבי צרפת. כך למשל בפרויקט אביסרור באגמים נרכשה דירה על ידי יהודי צרפתי במחיר 930 אלף שקל ובנוסף מכרנו קוטג' 5 חדרים ב- 2 מיליון. גם ברחובות ובמודיעין ביצענו לפחות הרשמה אחת בכל פרויקט. בנוסף הקמנו מערך שיווק תומך עם משווקים דוברי צרפתית על מנת לתת מענה מהיר ויעיל לצרפתים המעוניינים ברכישת דירה בישראל".