פרופ' סטנלי פישר, סגן יו"ר הפד ולשעבר נגיד בנק ישראל אמר "נראה כי השווקים רואים את המצב לגבי העלאת הריבית נכון, מתי שהוא באמצע השנה הבאה", ואותת לשווקים שגם אם תתתרחש העלאת ריבית היא תהיה איטית ומדורגת.

שיעור הריבית במשק האמריקני נשמר על סביבות אפס מאז דצמבר 2008. רוב בכירי הפד מצפים שהשיעור יעלה במהלך השנה הבאה. סוחרי וול-סטריט צופים סיכוי רב שהבנק האמריקני יעלה את שיעור הריבית עד ספטמבר 2015, ופישר התייחס להערכה זו. הריבית בשוק האמריקני משפיעה כמובן על הריבית בכל השווקים, כאשר הריבית תעלה שם, צפוי שגם כאן תחול עלייה בריבית. אחרי הכל, הריבית כאן מוחזקת כדי להילחם, בין היתר, בירידה במחיר הדולר, וכאשר הריבית שם תעלה, ההשקעות שם יהפכו לאטרקטיביות יותר, ולא יהיה צורך להחזיק בכח את הריבית כאן.

האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע 

סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות 

סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן 

ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי, IBI גמל והשתלמות, מזהיר מפני השוק הקונצרני . "בישראל, שוק המניות ממשיך להפגין עוצמה רבה, על רקע הריבית האפסית שגוררת כספים 'סולידיים' של הציבור אל תוך שוק המניות המקומי. בנק ישראל מתבטא בהחלטת הריבית האחרונה שישמור על ריבית נמוכה למשך זמן רב ואף ישקול צעדי הרחבה נוספים. עובדה זו תומכת בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, גם אחרי עליות נאות בשנה האחרונה. לעומת זאת, בשוק הקונצרני מגיעות הנפקות ברמה כל כך נמוכה, שלא ראינו מאז שנת 2007. חלקן ממש זבל. אבל, אתם יודעים, אחרי הזבל בא המיץ של הזבל ורק אז באה הנפילה…בקיצור, הייתי ממשיך לשמור על "איכות" בקונצרני בארץ ולא מתפתה לתשואות גבוהות קצת יותר, למרות הכניסה המאסיבית של הציבור לקרנות הנאמנות"

"הדולר התחזק מאד בעולם מול כל המטבעות ויש מקום להפוגה (זמנית). עיקר המהלך נובע מהבדלים שבין כלכלת ארה"ב המתחזקת לכלכלות האחרות בעולם, שהן עדיין חלשות, ובעיקר כלכלת אירופה. גם לגבי כלכלת סין מתרבים שוב הספקות. שוב נראה שהם קצת "מייפים" את נתוני הצמיחה…בכלל, עולם של דולר חזק ומחירי סחורות יורדים (בגלל סין) עושה פחות חשק להגדיל נכסי סיכון.

"בנוסף, בעולם יש לא מעט "רעשים" גיאופוליטיים, אשר עלולים להפריע לשווקים הפיננסיים בטווח הקרוב. הסיפור המשמעותי ביותר נשאר רוסיה והסנקציות של מדינות המערב על רוסיה אל מול צעדי התגובה של פוטין. פוטין כבר החל לקדם חוק שמאפשר לו להלאים נכסים של גופים מערביים ברוסיה (כאילו שהוא צריך חוק בשביל לעשות את זה) ואז שלח איזה שר זוטר להכחיש את זה. בנוסף, יש לנו את מהומות החופש בהונג קונג – הבירה הכלכלית החשובה של אסיה. ויש גם הפצצות על דאעש וגם את הקטלונים שרוצים עצמאות מספרד. לא חסר…

"ולסיום, ביבשת אירופה – שוב…חיכינו לדראגי (נגיד הבנק האירופי המרכזי ECB). היינו צריכים לדעת שנתאכזב. ביום חמישי האחרון דראגי הוסיף אך מעט על הצהרתו מהחודש שעבר. תוכנית הרכישות האירופית תימשך שנתיים לפחות ותכלול רכישת Covered Bonds כבר במהלך החודש הנוכחי ורכישות של Asset Backed Securities  במדינות שדירוגן מתחת ל BBB-. לפי החישוב שלי זה רק יוון וקפריסין. צעד האמת קצת מוזר ומאכזב. מה עם איטליה מולדתו?! דראגי ציין כי תוכנית הרכישות תגדיל משמעותית את מאזן ה-ECB, אבל לא ציין יעד רשמי. היעדר יעד רשמי של רכישות הצית ירידות בשוקי המניות באירופה. שוב נראה כאילו דראגי עדיין לא יודע מה הוא הולך לעשות ואיך הוא הולך לעשות את זה, והגרוע מכל, לא התחייב על כמה".

בבנק ישראל התייחסו היום להצעת התקציב לשנת 2015, ואמרו כי האתגר שעמד בפני משרד האוצר בהכנת התקציב לשנת 2015 היה גדול במיוחד לאור התחדדות צרכי הביטחון על רקע אירועי הקיץ האחרון. עם זאת, בבנק ישראל סבורים כי הצעת התקציב ל-2015 טומנת בחובה סיכונים שיפורטו להלן.

יעד הגירעון המוצג בהצעת התקציב אשר הונחה היום בפני הממשלה, הנו 3.4 אחוזי תוצר, גבוה בהשוואה ליעד הקיים של 2.5 אחוזי תוצר, ואינו מאפשר את המשך הפחתתו של יחס החוב בתוצר.

בבנק ישראל מדגישים כי על פי אומדני בנק ישראל הגרעון המגולם בהצעת התקציב ל-2015 גבוה יותר וצפוי להסתכם ב-3.6 אחוזי תוצר; פער שנובע מאומדן יתר של הכנסות ממיסים.

יתרה מזאת, בנק ישראל סבור כי קיימת אי ודאות לגבי המימוש של חלק מהצעדים אשר נועדו להבטיח את הגירעון המוצע. בנוסף, חלק מצעדים אלה אינם משקפים בצורה מלאה את השפעתם על החבות העתידית של הממשלה.

בנק ישראל סבור שחלק מהצעדים שננקטו על מנת להתכנס ליעד הגירעון ב-2015 דוחים את הטיפול בבעיית הגירעון המבני של הממשלה. לכן, על הממשלה יהיה לנקוט בצעדים חדים, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, על מנת לעמוד בהתחייבות להעמיד את הגרעון על 2.75 אחוזי תוצר בשנת 2016.

על פי אומדני בנק ישראל הגירעון המגולם בהצעת התקציב ל-2015 צפוי להסתכם בכ-3.6 אחוזי תוצר. תחזית זו מתבססת על הנחה שתקרת ההוצאה של 328 מיליארדי ₪ (כולל התוספת, שאמורה להיות חד פעמית, של 4.3 מיליארדי ₪) תישמר, ושיבוצעו כל הצעדים המלווים את הצעת התקציב. הפער בתחזית הגירעון נובע מכך שתחזית ההכנסות של בנק ישראל לשנת 2015 נמוכה מזו של האוצר בכ-2.5 מיליארדי ₪, בין היתר בשל פערים בהערכת התקבולים שינבעו מהעמקת הגביה ובאומדן העלות של תכנית "מע"מ אפס" על דירות חדשות בשנת 2015.

בנוסף, קיימת אי-ודאות לגבי מימושם של חלק מהצעדים שנועדו להבטיח את העמידה ביעד הגירעון, וחלק מהצעדים המוצעים להשגת יעד הגירעון המוצע מבטאים הסטה של הוצאות, או רישום הכנסות בסעיפים שאינם משקפים בצורה מלאה את השפעתם על החבות העתידית של הממשלה. לדוגמא, החלפת סעיף ההוצאה על פיתוח תשתיות לרכבת ישראל על ידי הנפקת אג"ח של חברת הרכבת, שאינה חברה רווחית ונתמכת על ידי סובסידיה ממשלתית, יוצרת חבות לממשלה למימון תשלומי הריבית (הגבוהה מזו של החוב הממשלתי) על אג"ח אלה. בצד ההכנסות, ההתכנות של קבלת דיבידנדים בשנת התקציב הנוכחית מחברות מממשלתיות שמניות מיעוט שלהן יונפקו היא קטנה, לנוכח אופיים המתמשך של תהליכים אלו, בפרט לגבי חלק מהחברות המוצעות שבהן יש צורך להגיע להסכמים עם העובדים. כמו כן, חלק מהצעדים מקדימים הכנסות מהשנים הבאות או דוחים הוצאות, ומשמעותם דחיית נטל ההתאמה לשנים 2016 ו-2017.

הגירעון המוצע יביא לעלייה מסוימת ביחס החוב לתוצר. בהינתן שתחזית הצמיחה לשנת 2015 אינה נמוכה במיוחד, חריגת הגירעון מהרמה הדרושה לצורך הפחתת החוב אינה תוצאה של המצב המאקרו כלכלי, ולכן הוא משקף ברובו גירעון מבני. כל סטייה מהיעד תגדיל את יחס החוב עוד יותר.

על רקע השינויים התכופים בתוואי הגירעון שאליו התחייבה הממשלה ובכלל זה העלאת התקרה בתקציב המוצע, הערכת יתר של ההכנסות הצפויות, אופי הצעדים המוצעים, הסיכון באי מימוש חלק מהצעדים והסיכונים הנשקפים מאי הוודאות הכלכלית המקומית והגלובאלית העלולים להביא לחריגה נוספת מיעד הגירעון, קיים חשש שחריגה מהיעד תפגע באמינות המחויבות של הממשלה ליעדיה הפיסקליים. לכך יכולות להיות השלכות על עלות המימון של החוב ועל מרחב התימרון של המדיניות לטפל בזעזועים בלתי צפויים.

בנק ישראל רואה בחיוב את הכוונה להפחית את הגירעון ב-2016 ל-2.75 אחוזי תוצר, ולהחזיר את תוואי הגירעון לרמות שיאפשרו את הפחתת משקל החוב הציבורי בתוצר בהמשך העשור הנוכחי. בהקשר זה יש לברך על העובדה שהצעת התקציב מציגה את מתווה ההוצאות, המתבסס על מערכת נתונים חדשה ומפורטת. פרסום שוטף של מתווה זה יאפשר דיון ציבורי מושכל לגבי השלכות ההחלטות התקציביות בטווח הארוך.

בהנחה שהממשלה לא תחרוג מתקרת ההוצאות ב-2016 כפי שנגזר מכלל ההוצאה, ובהתבסס על שיעורי המס הקיימים, הגירעון הצפוי, על בסיס אומדני ההכנסות של בנק ישראל, הוא 3.4 אחוזי תוצר. זהו פער של כ-8.5 מיליארדי ₪ במחירי 2014 מתקרת הגירעון המוצעת לשנת 2016, שיחייב להערכת בנק ישראל ביטול פטורים ואו העלאת מיסים בתקציב 2016.

על בסיס ההחלטות שכבר התקבלו, בבנק ישראל מעריכים כי הממשלה תידרש להפחית כ-3.5 מיליארדי ₪ מתוכניות ההוצאה שלה. זאת מעבר להפחתות שכבר נעשו בתקציבי תשתית התחבורה ביחס לתוכניות קודמות, בהנחה שהממשלה לא תחליט על שום תוספת להוצאה מעתה ועד סוף 2016, ובהנחה שתקציב הביטחון יקטן בשנת 2016 ב-1.3 מיליארדי ₪ – בהתאם להחלטות הקיימות.

שר האוצר יאיר לפיד התייחס ליוקר המחייה בפתח ישיבת הממשלה לאישור תקציב 2015 ואמר כי "דרך התקציב הזה אנחנו ניאבק ביוקר המחיה בישראל. במחירי המזון, הדיור, מוצרי היסוד. אנחנו שומעים את הקולות, ויש בהם מידה לא מעטה של צדק. יוקר המחיה מאיים לדרוס תחתיו את אזרחי ישראל, ואנחנו לא נשתמט מאחריותנו לטפל במחירים, אם צריך גם בצעדים אגרסיביים שלא נקטנו בהם בעבר."

שר האוצר אמר כי "אנחנו נגיש היום לממשלת ישראל תקציב שנועד לתגבר את הבטחון וגם להציב סדר יום חברתי, לעודד את הצמיחה במשק ולחזק את השכבות החלשות ומעמד הביניים."

"יעד הגירעון יעמוד על 3.4% מהתוצר, כאשר עקרונות התקציב מתבססים על כלכלה מוכוונת חדשנות וחיזוק האדם העובד. מלבד התוספת המשמעותית לתקציב הביטחון, התכנית הכלכלית מגדילה באופן ניכר את התקציבים לשיפור החינוך, הבריאות, הרווחה, והביטחון האישי." הוסיף לפיד.

"ממשיכים במקביל במאמץ הכולל שלנו לפתור את משבר הדיור הישראלי, לפני שמפלצת המחירים הזו זוללת דור שלם בישראל." אמר שר האוצר.

"בתקציב הזה ננקטות פעולות ממשיות להוצאת אוכלוסיות ממעגל העוני, ועוד השנה נתחיל לראשונה ליישם את מסקנות ועדת אלאלוף, כשבבסיס התפיסה אנחנו מאמינים שעבודה והשכלה הם הכלים העיקריים. וכמובן התקציב הייעודי למען ניצולי השואה, שיאפשר להם לחיות בכבוד, במדינת ישראל 2015." סיכם לפיד.

חברת הדירוג S&P מעלות הודיעה היום על העלאת דירוג לפועלים ולאומי ל- 'ilAAA' ולבינלאומי ל- 'ilAA+' בחתזית דירוג יציבה – עקב ירידה בסיכונים הכלכליים בישראל. במקביל עודכנו דירוגיהם הגלובליים של הבנקים לאומי והפועלים.

בסקירה כתבה חברת הדירוג: "בשנים האחרונות ראינו ירידה בסיכונים הכלכליים בישראל, ומשום כך עדכנו את ציון ה-BICRA שלנו לסיכון כלכלי בישראל ל-4 מדירוג 5. כתוצאה משינוי זה ומהשיפור בהון בשנים האחרונות, אנו מעלים את דירוגיהם של בנק הפועלים ושל בנק לאומי לישראל ל-'ilAAA '-' מ +ilAA', ואת דירוגו של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ל '- +ilAA '-' מ-'ilAA'.

חברת הדירוג מציינת כי דירוגי הבנקים המקומיים האחרים נותרים ללא שינוי, בשלב זה. תחזית הדירוג של שלושת הבנקים המצוינים בסקירה – יציבה. מעלות כותבת בדוח הדירוג: "תחזית זו משקפת את ציפיותינו שפרופיל הסיכון העסקי והפיננסי שלהם יישאר יחסית ללא שינוי בשנתיים הקרובות".

בסקירה מקרו כלכלית שבועית שפרסמה היום הראל פיננסים, כותב עפר קליין: "היום פורסם שיתרות המט"ח של בנק ישראל קטנו ב-1.4 מיליארד דולר במהלך ספטמבר, בעקבות התחזקות הדולר, ולראשונה מאז מאי 2013 בנק ישראל לא רכש מט"ח. להערכתנו, בנק ישראל ישוב לרכוש מט"ח בקרוב, מאחר שהפיחות הריאלי של השקל מול הסל עדיין לא מספק את צרכי עידוד היצוא ולא מספיק בכדי לעלות את הציפיות לאינפלציה. בנוסף, מבחינת כלי המדיניות המוניטרית שנותרו לבנק, סביר שבנק ישראל יחזור לרכוש מט"ח לפני שיפנה להפחתת ריבית נוספת."

קליין מציין כי בנתוני המקרו בארץ נרשמה עלייה ברכישות בכרטיסי אשראי; תושבי חוץ הגדילו השקעותיהם הפיננסיות בני"ע סחירים בישראל בכ-1.7 מיליארד דולר. ההשקעות הזרות הישירות בישראל גדלו ב-400 מיליון דולר, והתרכזו בענפי הטכנולוגיה העילית;  על רקע הלחימה בדרום, נרשמה ירידה של 30 אחוזים בלינות תיירים, 10 אחוזים עלייה בלינות ישראלים; גם באוגוסט דווח על המשך ירידה במכירת דירות חדשות. עוד מציין קליין, כי נתוני המקרו בארה"ב מעידים כי האבטלה יורדת ל-5.9 אחוזים, המשך הנתונים החיוביים תומכים בהמשך התחזקות הדולר, ובבגוש האירו – הנתונים ממשיכים להיות חלשים, ה-ECB ירכוש אג"ח פרטיות.

משרד הבינוי והשיכון מפרסם סיכום רבעוני של פעילות ענף הבנייה ושוק הדיור. מהסיכום עולה, כי ברבעון השני, לאחר פרסום תכניות מע"מ ומחיר מטרה ולפני מבצע "צוק איתן", נרשמו עלייה במחירי דירות חדשות ויציבות במחירי דירות מיד שנייה בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד. מהניתוח עולה כי במחירי דירות חדשות חל שינוי בתמהיל העסקות אשר הוביל לעלייה במחיר הממוצע לעסקה. מנגד, בדירות מיד שנייה לא חל שינוי בתמהיל, ולפיכך כמעט שלא חל שינוי במחיר הממוצע לעסקה לעומת רבעון מקביל אשתקד.

על פי משרד השיכון, ברבעון השני הגיע המחיר הממוצע לדירה חדשה ל-1,605,000 ש"ח, עלייה ריאלית של כ-13% בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד, שבו נרשמו רמות מחירים נמוכות באופן חריג בהשוואה ליתר הרבעונים בשנה קודמת. הסיבה לעלייה במחיר הממוצע לעסקה היא השינוי בהתפלגות העסקות לפי קבוצות מחיר, מאפייני רוכשים, אזור וגודל הדירה.

לפי הנתונים, נרשמה ירידה חדה במשקל העסקות בדירות חדשות עד מיליון ₪, שהגיע ל- 19% ברבעון השני של 2014 לעומת 32% במקביל אשתקד. בנוסף, נרשמה ירידה במשקל העסקות שבוצעו על ידי רוכשי דירה ראשונה, לעומת עלייה במשקל משפרי דיור ובמשקל רוכשים תושבי חו"ל. יש לציין כי כמותית לא חל גידול ברכישות של תושבי חו"ל.

עוד מדווח משרד הבינוי והשיכון, על עלייה במשקל העסקות במחוזות ירושלים ומרכז מ-34% ל-44% מסך העסקות בדירות חדשות ברבעון השני. בנוסף חלה עלייה של כ-2% במשקל העסקות בדירות גדולות של 6 חדרים ומעלה לכ-11% וכן עלייה במחיר העסקות במחוזות חיפה, צפון ודרום.

מנתוני משרד השיכון עולה כי ברבעון השני של השנה היה המחיר החציוני לדירה חדשה נמוך ב-7% מהממוצע, והגיע ל-490,000 ש"ח, עלייה ריאלית של 12% לעומת רבעון מקביל אשתקד.

מנתוני משרד השיכון עולה גם, כי המחיר הממוצע לדירות יד שנייה הגיע ברבעון השני של השנה ל-1,184,000 ש"ח, דומה לרבעון המקביל אשתקד. הנתונים מושפעים משינוי בהתפלגות העסקות לפי אזור: משקל העסקות במחוז תל אביב מסך העסקות בדירות יד שנייה ירד מ-18% ברבעון המקביל אשתקד ל-12% ברבעון השני השנה. יש לציין כי לא חל שינוי משמעותי בהתפלגות לפי מאפייני רוכשים ולפי גודל דירה בעסקות שבוצעו ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

ברבעון השני של 2014 היה המחיר החציוני לדירת יד שנייה נמוך ב-11% מהממוצע והגיע ל-1,050,000 ש"ח, גבוה ב-1.6% ריאלית בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד.

שכר הדירה הממוצע במשק הגיע ל-3,690 ש"ח ברבעון השני של 2014- עלייה ריאלית של 5.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. חלקו היחסי של שכר הדירה הממוצע במשק מהשכר הממוצע למשרת שכיר הגיע ל-40% ברבעון השני, דומה לחלקו היחסי אשתקד. משרד הבינוי והשיכון מציין, כי כפי שציין בעבר – יש לשים לב לכך שהשכר הממוצע למשרת שכיר כולל גם דיווח על משרות חלקיות. לפיכך, אומדן השכר הממוצע למשרת שכיר מלאה גבוה יותר.

לקחתם משכנתא בבנק שאתם לא לקוחות שלו, לאחר שעשיתם סקר שוק לגבי משכנתאות? סיכוי רב שהבנק ינסה לפתות אתכם לעבור אליו. מה מציע בנק המזרחי טפחות למי שלקח משכנתא וגם ל  עביר איליו את החשבון?

בטבלה להלן, תמצאו את התנאים לגבי חשבונות בקטגוריות שונות. בטרם תקבלו החלטה, כדאי לבדוק אם זה אטרקטיבי יותר מהחשבון שלכם שמנוהל בבנק אחר. גם אם לאף אולי כדאי להתמקח ולבקש אתאותם תנאים ואולי אף נמוכים יותר. כך או כך כדאי ורצוי לבדוק את הדברים, כי מדובר בחסכון רק של כסף בחישוב שנתי.   

מסלול Win Win 

במסלול WINWIN לא משנה אם חשבונך נמצא במינוס או בפלוס, בכל מקרה הרווח כולו שלך. 

מסלול זה מאפשר לך גם לקבל ריבית על היתרה בחשבון, כאשר החשבון ביתרת זכות, וגם לקבל פטור מתשלום ריבית על יתרת החובה עד לגובה ההחזר החודשי של המשכנתא 

מסלול אוברדרפט בלי ריבית 

במסלול זה יתרת המינוס מתקזזת עם יתרת הפלוס, כך שתוכלו לשלם הרבה פחות ריבית על המינוס, אם בכלל.

ריבית על הפלוס 

במסלול זה, בסוף כל יום עסקים, במידה וחשבונך נמצא בפלוס, אנו רוכשים עבורך פיקדון יומי (פח"ק) בריבית אטרקטיבית. אם חשבונך מחויב בהוצאה כלשהי, אנו נדאג למכור את הפיקדון על מנת לכסות את ההוצאה. 

• חשוב להדגיש – אין כאן המלצה. אלא תיאור של חלק מההטבות – כאן, תוכלו לקרוא את מדריכי הבנקאות המפורטים 

רובן המכריע של העיריות והרשויות המקומיות במידת ישראל, להוציא בודדות, הניחו במשך שנים מוקשים למי שרצה לקדם תכניות תמ"א 38. הדוגמא של עירית תל אביב, שחרתה על דגלה את תכנית הרובעים שחיסלה כמעט סופית את האפשרות לבצע תמ"א בעיר העברית הראשונה, ידועה לכל, אולם היא רק אחת מתוך עשרות רבות של עיריות ורשויות מקומיות שראו למרבה הצער את התמ"א 38 כמיותרת, בעייתית ומעיקה. הטענות נגד התכנית היו רבות מספור: שהיא לא ישימה. שהיא תחבל בחזות האחידה של הערים. שמדובר במתיחת פנים בלבד ולא בשינוי מהיסוד של בניינים. שהיא תגרום לקריסת תשתיות חנייה ובכלל. שהיא תבלום, חלילה, את תכניות הפינוי בינוי (שכידוע, בלשון סגי נהור, מקודמות בשצף קצף בהמוניהן בכל רחבי הארץ), שהיא תגרום להרס המרקם של אזורים המיועדים לשימור. שעדיף, בכלל, לפתח שכונות חדשות. ניתן למנות, במקרה הטוב, על יד אחת, עיריות שכן שיתפו פעולה, באופן כזה או אחר, לקידום תכניות תמ"א, אולם בסופו של דבר התכנית נותרה בעליל נישתית וכמעט חסרת משמעות ברמה הלאומית של התחלות בנייה לטווח הקצר, הבינוני, והארוך.

שי רונן, מנכ"ל חברת My House, סבור כי דווקא היום, בעקבות מבצע צוק איתן, יש הזדמנות כמעט חד פעמית, הן לממשלת ישראל והן לעיריות, לייצר מהפך רבתי בנושא התמ"א. כזכור הממשלה היא זו שהכריזה עוד ב-2005 על התמ"א, כתכנית ארצית מקיפה למיגון בפני רעידות אדמה לבניינים שהוקמו לפני 1980. מבחינה זו, אין ספק, נכשלה הממשלה במשימתה כשלון חרוץ. רוב רובם של הבניינים הישנים אינם מוגנים בפני רעידת אדמה קלה שבקלות. נקודה. וכעת, לאחר התקפות הטילים המאסיביות על תל אביב, ערי גוש דן, אשדוד ויתר המרכזים האורבאניים של מדינת ישראל, נוצר מצב שרוב רובם של הבניינים הישנים שהינם נטולי ממד, ממש "חשופים בצריח" בפני סכנה עתידית שכזו ומכיוון שכידוע מערכת "כיפת ברזל" איננה נותנת הגנה של 10 אחוזים, רק נס גרם לכך ששום בניין בתל אביב לא נפגע וקרס כתוצאה מהתקפות הטילים, עובדה שחלילה היתה גורמת לעשרות רבות של נפגעים.

רונן מעריך כי דווקא עכשיו, בשש אחרי המלחמה, זוהי "שעת הזהב" של התמ"א 38. אם תהיה זו, אכן, שעת זהב או החמצה רבתי, את זאת נדע כבר בתקופה הקרובה. הכדור בידי שני גורמים: אלף, ראש הממשלה כמבוגר האחראי שביכולתו לתת הנחייה למשרד הפנים ויתר הגורמים הרלוונטיים לחייב את העיריות במדיניות שונה, פתוחה הרבה יותר, לקידום התמ"א. בית, כמובן העיריות שבידיהן השרביט "לשבט או לחסד". החלטה אחת של מהנדס עיר ושל וועדה, לדוגמא בתל אביב, עשויה בבת אחת לגרום לדחיפה רבתי אל אלפי פרויקטים חדשים בבניינים ישנים ורעועים שקיימים בכל רחבי העיר העברית הראשונה. מבחינה זו, לטעמי, מהפך במדיניות עירית תל אביב, יכול להיות "סמן ימני" לכל עיריות גוש דן ולכל הרשויות ברחבי הארץ להתחיל ולחשוב קדימה ולראות את שני היתרונות העצומים שיש לתמ"א 38 – האחד, הגדלת משמעותית של מלאי הדיור ובכך בלימת עליות המחירים, והשני, הגנה על תושבי מדינת ישראל שהיא חובתה הבסיסית של כל ממשלה וכל עירייה.

שוק הדירות למגורים בהקפאה מסוימת – זוגות צעירים יושבים על הגדר ומחכים לעוד פרויקטים של מחיר למשתכן.

אלו שזכו בפרוקיטים בעצם יצאו משוק הדירות, רק שייקח להם הרבה זמן עד שייכנסו לדירה. העניין המדהים במחיר למשתכן שמעבר להגרלה הראשונית  – יש מרכיב של מזל גם בהגרלה השנייה. בהגרלה הראשונה השאלה אם תזכו או לא תזכו בדירה,  בהגרלה השנייה השאלה מה ייצא לכם – דירה כמו שרציתם או לא . מסתבר שחלק משמעותי מהדירות הוא לא כמו שציפו הרכושים.

בכל מקרה, מחיר למשתכן גורמת לירידה בביקושים שכן מרכיב גדול מאוד יצא משוק הדירות והקטין למעשה את הביקושים. זאת ועוד – מחיר למשתכן מוריד את המחירים באופן ישיר בפרויקטים של התוכנית, אבל גם מוריד את המחירים בשכונות ליד.  זו כנראה הסיבה העיקרית שיש בחודשים האחרונים קיפאון ואף ירידת מחירים – לפחות על פי נתוני הלמ"ס (מנפלאות הלמ"ס).

אלא שהקבלנים רואים מה קורה בשטח ובמקביל הם מאיטים את קצב הבנייה – התחלות הבנייה ירדו, והפרוקיטים שיש בקנה נכנסו למוד איטי יותר – אין להם מה לרוץ, אין לקבלנים אינטרס להפוך את ההיצע לגדול מהביקוש.ברגע שהם מרגישים ירידה מסוימת במכירות בפרויקטים הם מתאימים את עצמם למצב וקצב הבנייה יורד. כלומר, קצב המכירות משפיע על משך הבנייה, וזה כמובן טבעי והגיוני.

במקביל נרשמת בשוק יד שנייה קיפאון, והמוכרים מחכים הרבה יותר זמן מבעבר למכירת הדירה שלהם.

מהנתונים שפורסמו עולה כי לקבלנים לוקח מעל 30 חודשים להקים פרויקט – זה הרבה יותר מאשר היה רק לפני כמה שנים – ראו בהמשך.

ולמוכרי הדירות לוקח מעל שנה למכור את הדירה שלהם, וזה הרבה זמ, כפול ממה שהיה לפני כחצי שנה/ שנה.

מנתוני משרד השיכון עולה, כי במחצית הראשונה של 2014 משך הזמן הממוצע לבניית דירה עמד על 26.9 חודשים לעומת 25.6 בשנת 2013, 25.4 חודשים בשנת 2012 ו- 24.8 חודשים בשנת 2011. זהו משך הבניה הגבוה ביותר שנרשם מאז 2005. לשם השוואה בשנת 1997 עמד משך הזמן הממוצע לבניית דירה על 22 חודשים ובשנות ה- 90 המוקדמות על  14 חודשים בלבד. מדוע לוקח כל כך הרבה זמן לבנות דירה בישראל והאם הקיפאון שנוצר עכשיו בענף בעקבות הטבת המע"מ יגרום להארכת משך הבניה?

אחת הסיבות להתארכות משך זמן הבניה בישראל הוא המחסור בפועלים מקצועיים לביצוע עבודות השלד. בשנות ה – 90 שממשלת ישראל נדרשה לבניית עשרות אלפי יח"ד בשנה לקליטת העלייה ממדינות חבר העמים – עבדו בישראל עשרות אלפי עובדים זרים. בשנים האחרונות ממשלת ישראל צמצמה את מספרם של העובדים הזרים לאלפים בודדים בלבד והמחסור, בעיקר בפועלי שלד, גורם להתמשכות של הבניה. עם זאת נראה כי הקבלנים לא ממהרים לאמץ טכנולוגיות חדשות בבניה.

לדברי פולי טטרו, שותף בחברת טופ קפיטל, המתמחה בפתרונות מימון לקבלנים ופרויקטי נדל"ן, "אחת הסיבות העיקריות לעיכוב במשך הבניה נובע בקצב המכירות של הפרויקטים. במקרים רבים, ומתוך זהירות, מתאימים הקבלנים את קצב הבניה לקצב המכירות. בשנים בהם הייתה האטה בביקושים לדוגמא בשנת 2009, שנת המשבר העולמי, משך זמן הבניה התארך עד 26.4 חודשים, וכעת אנחנו אפילו במצב חמור יותר. להתארכות משך הבניה יש משמעויות כבדות משקל על הוצאות המימון והוצאות אחרות של הקבלנים, ולכן חשוב להיערך לכך. בנוסף לכך, התארכות משך הבניה רק גורמת לעלייה נוספת במחירי הדיור. ככל שגובר חוסר הוודאות בשווקים, כפי שקרה גם השנה עם נושא ההמתנה המע"מ ומחיר מטרה,  הקיפאון באתרי הבניה יגרום להתארכות נוספת במשך זמן הבניה של דירה בישראל השנה".

לדברי אתי עשני מרקוביץ', מנהלת שיווק באורבונד: "בכל העולם נעשה שימוש מורחב בקירות פנים מגבס שמקצרים את משך הבניה של הדירות אולם בישראל רק לאחרונה החלו קבלנים לאמץ בניה של קירות פנים מגבס גם לבניה רוויה. המגמה הזו צוברת תאוצה בזכות מהירות ביצוע רמת גימור וגמישות מקסימלית בתכנון. בשנים האחרונות רואים מגמה של מעבר מעבודות רטובות לתהליכי תיעוש באמצעות מערכות לוחות גבס וזאת עקב מחסור בידיים עובדות. יחד עם זאת, עדיין יש אזורים בארץ, בעיקר בפריפריה, שהקבלנים עדיין משתמשים בשיטות בניה מסורתיות. בישראל הנתונים מדברים על 2.4 מ"ר של לוח גבס לתושב לעומת 3.5 מ"ר לתושב בבריטניה, 5 מ"ר בצרפת ו-10 מ"ר לתושב בארה"ב".

מחירי הדירות – לאן?

מחיר למשתכן – לא מה שחשבתם

הראל השקעות הודיעה היום על זימון אסיפה כללית לצורך אישור מחדש של תנאי ההתקשרות עם בעלי השליטה בחברה – יאיר המבורגר, גדעון המבורגר ויואב מנור. במסגרת זו, מוצעת הפחתה משמעותית של עלות העסקת בעלי השליטה בחברה, בגובה של כמחצית המענק השנתי. ההפחתה כאמור תבוצע ברוח הוראות הצעת החוק של האוצר וכן עמדת המפקחת על הביטוח.

בעקבות העדכון לשכר הבכירים בחברה, עלות ההעסקה השנתית הצפויה בשנת 2015 הינה כ-3.5 מיליון ש"ח עבור יאיר המבורגר, וכ- 2.7 מיליון ₪ עבור גדעון המבורגר ויואב מנור. עלות ההעסקה הצפויה של יאיר המבורגר לשנת 2014 הינה כ-5 מיליון ₪ ועלות ההעסקה של גדעון המבורגר ויואב מנור לשנת 2014 הינה כ-3.8 מיליון ₪.

בנק ישראל מודיע כי פרופ' רפי מלניק סיים את כהונתו כחבר בוועדה המוניטרית. פרופ' מלניק, ששימש כחבר מטעם הציבור בוועדה המוניטרית של בנק ישראל מאז היווסדה, סיים היום את כהונתו בת שלוש השנים בוועדה. הוא כיהן במקביל כמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי בהרצליה, ויוצא בימים אלה לשנת שבתון בחו"ל.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "היכרותו רבת השנים של פרופ' מלניק עם כלכלת ישראל וניסיונו הרב בניתוח המגמות במשק, בשילוב עם עומק ידיעותיו בתחומי המחקר האמפירי והספרות, העשירו והעמיקו את דיוני הוועדה, ותרמו לאיכות החלטותיה. אני מבקשת לברך את רפי ולהודות לו על תרומתו המשמעותית לעבודת הוועדה המוניטרית. רפי בוודאי ימשיך לתרום לחקר כלכלת ישראל גם בעתיד".

פרופ' רפי מלניק סיכם ואמר היום: "היתה לי הזכות להיות שותף ליישום החוק החדש של בנק ישראל שבמרכזו הקמת וועדה מוניטרית. יחד עם חבריי לוועדה, הייתי שותף בקבלת החלטות משמעותיות בתקופה מאתגרת למשק הישראלי, בכלל, ולמדיניות המוניטרית בפרט. שמחתי לשוב לבנק ישראל ולהיווכח מחדש ברמה המקצועית הגבוהה של המוסד וכלכלניו, להשתתף בדיוני הוועדה המעניינים, ולתרום לקבלת ההחלטות. אני מודה לפרופ' סטנלי פישר, שבראשותו הוקמה הוועדה ולד"ר קרנית פלוג, הנגידה הנוכחית של בנק ישראל ויושבת ראש הוועדה, ולחברי הוועדה, על תקופה מפרה ומעניינת בה עבדנו יחדיו, ומאחל הצלחה בהמשך עבודת הוועדה".