בהמשך למדד יולי שעלה ב-0.1% ומדד יוני שירד ב-0.3%, מעדכן בנק ישראל את ממוצע ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה (12 חודשים קדימה). בנק ישראל בודק את ציפיות הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות ועורך ממוצע.

בחודש שעבר הציפיות לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים היו 1.9%, ועכשיו ממוצע הציפיות לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים – 2.6%.

במקביל, בודק, בנק ישראל, את ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון; ציפיות אלו עלו באופן מתון יותר מרמה של 2% ל-2.1%.  

העלייה בהערכות האינפלציה מיוחסת לעלייה במע"מ שצפויה להיכנס לתוקף בספטמבר; המע"מ יעלה ב-1% וישפיע על המדד, על פי ההערכות כ-0.4%. במקביל, תשפיע על המדד, העלייה במחיר הדלקים והעלייה במחירי הסחורות.

עם זאת, להערכת הכלכלנים, הריבית תמשיך לרדת. להערכתם, הסיבות לעלייה במדד הם אקסוגניות, לא כאלו שבשליטת הממשלה ובנק ישראל, לא כאלו שמוסברות ומסבירות את הריבית; ליבת המדד נמוכה ולכן יש להערכתם אפשרות להורדת ריבית לשם הרחבת הצריכה והצמיחה.

קרן הנאמנות, מנורה בונד ריבית משתנה, משערכת כלפי מעלה את אחת מאחזקותיה, וזה יחסית נדיר. לרוב קרנות הנאמנות משערכות כלפי מטה את הנכסים בגלל אי סחירות מוחלטת או בגלל נכסים דלי סחירות; הפעם – חברת ניהול קרנות הנאמנות של מנורה מבטחים, פועלת הפוך ומשערכת כלפי מעלה, ויש לה כנראה סיבות טובות.

מנהל הקרן, מנורה בונד ריבית משתנה, הודיע על קביעת שווי של אג"ח פטרוכימיים אג"ח ה (מס' נייר ערך: 7560089) המוחזק בקרן לפי הערכה מחדש. מנהל הקרן מעריך כי שווי הפדיון של רכיב האג"ח שיצא לפדיון נמוך משמעותית מהשווי שהיה צריך להיקבע לו."להלן השווי שנקבע לרכיב האג"ח:המחיר האחרון שנקבע לרכיב האג"ח בבורסה: 76.6 אג'. המחיר החדש שנקבע לרכיב האג"ח על ידי מנהל הקרן: 100 אג'.שיעור השינוי באחוזים : 30.5%.

"להלן פירוט של שיעור רכיב האג"ח מהשווי הנקי של נכסי הקרן ושיעור ההשפעה ב- % של השערוך על מחיר הפדיון:  שווי ב- % מנכסי הקרן – 0.72%;  שיעור ההשפעה בשערוך נוכחי  0.22%".

אי גילוי פרטים – אי מסירת פרטים מהותיים שהמצהיר (המבוטח) היה חייב לגלות לצד השני (חברת הביטוח) בעת ההצהרה והחתימה על המסמכים (בעת חתימת החוזה בין הצדדים). בחסכון פנסיוני אי גילוי מתייחס לפרטים שמבוטח פוטנציאלי צריך לגלות למבטח. מדובר בפרטים קריטיים (מהותיים) שיכולים לשנות את החלטת המבטח ולכן חשיפתם כבר בתחילת הדרך, בעת ההצהרה חשובה. ידיעתם של פרטים אלו, יכולה לשנות את החלטת המבטח בקשר לקבלת המבוטח לביטוח בכלל, או לקבלתו בתנאים מסוימים.

אובדן כושר עבודה (א.כ.ע) הוא מצב שבו המבוטח מאבד את יכולתו לעסוק במקצועו, או בעיסוק מתאים אחר. המצב של אובדן כושר עבודה מתרחש בעקבות מחלה או תאונה והמשמעות היא שאותו מבוטח אינו יכול לעבוד בתפקיד שבו עבד, ואינו יכול להתפרנס בעזרת הניסיון, כישורים וההשכלה שבהם נעזר ומהם התפרנס בתפקיד הקודם.

חלפו 4 שנים מאז שהחלו הבנקים לספק ללקוחות ייעוץ פנסיוני. זה התחיל בקול תרועה רמה ונמשך בקול ענות חלשה, והדוח של המפקח על הביטוח ושוק ההון, פרופסור עודד שריג, ממחיש עד כמה הייעוץ הפנסיוני בבנקים נכשל (לפחות בינתיים).

בשנת 2011 טיפלו בבנקים ב-46 אלף לקוחות בלבד בתחום הייעוץ הפנסיוני, בעוד שבנת 2010 טיפלו ב-57 אלף לקוחות, ובשנת 2009 בהיקף גדול יותר. היקף הנכסים שעליהם יעצו הבנקים, נמצא גם כן בירידה, כשב-2011 ייעצו הבנקים על נכסים בסך 13.7 מיליארד שקל, רוב הסכום בקשר לקופות גמל וקרנות השתלמות. אמנם, היועצים בבנקים לא מספקים ייעוץ על ביטוחי מנהלים – אין להם ידע וסמכות בתחום הביטוח, אבל על קרנות פנסיה הם יכולים תיאורטית לייעץ, ובכל זאת הם כנראה מעדיפים שלא, או שפשוט הלקוחות לא פונים אליהם בקשר לקרנות פנסיה. 

הכניסה של הייעוץ הפנסיוני לבנקים לוותה בתקווה גדולה. סוכנויות ההסדרים של חברות הביטוח, המשווקים הפנסיונים וסוכני הביטוח, אינם אובייקטיביים במתן ייעוץ פנסיוני, והתקווה היתה שכניסה של הבנקים תאפשר ללקוחות לקבל ייעוץ אמיתי ומקצועי לחלוטין. סוכני הביטוח, משווקים פנסיונים וסוכנויות ההסדרים בכלל, מעוניינים  שתחסכו במסגרת ביטוח המנהלים וקרן הפנסיה שמתגמלים אותם בשכר הגבוה ביותר, כאשר  לרוב מדובר בביטוח מנהלים, היות ובקרן פנסיה מלכתחילה דמי הניהול נמוכים והשכר שלהן בהתאמה נמוך גם כן.  ברגע שהשכר  (דמי הניהול)  שלהם  תלוי במוצר שהם משווקים ברור כמובן שהם ידחפו את המוצר הכי כלכלי מבחינתם, גם אם לא מדובר במוצר טוב לחוסכים עצמם (תשואות נמוכות, דמי ניהול גבוהים וכו'). אחרי הכל, הם עובדים בשבילם לא בשבילכם. ככה נראה שוק הייעוץ הפנסיוני כיום, וחבל, כי היתה האפשרות לשנות זאת – לפני 4שנים, כאמור, הוקמו  מערכי ייעוץ אובייקטיבים בבנקים. הבנקים למעשה, מקבלים מכל אחד מהגופים את אותה העמלה (0.25%) בלי תגמול עודף, וכך, העריכו, יתקבל ייעוץ אמין ואכותי שתלוי בביצועים , בסיכונים ובהעדפות של כל חוסך. לבנקים אין אינטרס לדחוף קרן או ביטוח מסויים.; בשיטה הזו  החוסך יקבל את הקרן, ביטוח מנהלים שמתאים לו.

בפועל, המצב מורכב  – כאשר המעביד מסדר לעובד שלו פנסיה או ביטוח מנהלים, הוא מבקש מסוכן הביטוח שלו לטפל גם בעובדים (ואולי על הדרך מצליח בזכות זה לקבל הנחה על ביטוחים אחרים), והעובדים לא באמת יתנגדו לייעוץ שנכפה על ידי בעל הבית בעקיפין.; הם לא באמת יכולים להגיד – "תודה רבה על הייעוץ, אבל יש לנו סוכן משלנו, אנחנו מקבלים ייעוץ  עצמאי ומוותרים על הייעוץ שלך".
וזו הסיבה שמערכי הייעוץ בבנקים התבררו (לפחות בינתיים) ככישלון גדול. מאז שהוקמו מערכי הייעוץ בבנקים, קוצצו שני שליש ממערך היועצים הפנסיונים. 

כך או אחרת, בפיקוח על שוק ההון והביטוח מדגישים בדוח השנתי כי הייעוץ של הבנקים צפוי להתרחב בשנה הבאה, כאשר בשנת 2013 צפוי להיכנס תיקון לחוק שיאפשר תשלום עמלות הפצה עבור ייעוץ בביטוחי חיים. מעבר לכך, לקראת סוף שנת 2013, מעדכנים בפיקוח על שוק ההון והביטוח צפויה לפעול מערכת המסלקה הפנסיונית שתסייעה בהעברת מידע לבעלי רישיון על החיסכון הפנסיוני של לקוחות וזאת לצורך מתן ייעוץמקיף. 

קרן הפנסיה, הראל גלדע פנסיה, של קבוצת הראל, הניבה בחודש יולי תשואה של 1.7%, ומתחילת השנה – 5.9%. תשואה שמציבה אותה במקום הראשון מבין קרות הפנסיה הגדולות (קרנות הפנסיה שמנהלות מעל 1 מיליארד שקל).

קרן הפנסיה – מבטחים של מנורה הניבה ביולי 1.54% ומתחילת השנה כ-5.2%.  קרן הפנסיה מיטבית עתודות הרוויחה ביולי כ-2% ומתחילת השנה כ-5%; קרן מקפת ש מגדל ייצרה לחוסכים תשואה של 1.25% ביולי וכ-4.8% מתחילת השנה וקרן הפנסיה של הפניקס עם תשואה של 1.7% ביולי ו-4.3% מתחילת השנה.

התשואות של קרנות הפנסיה הגדולות, עולות על התשואות של ביטוחי המנהלים, בעיקר, כתוצאה מכך שבקרנות הפנסיה יש אגרות חוב ייעודיות של המדינה, בהיקף של 30% מערך הנכסים שמבטיחות תשואה ריאלית שנתית של מעל 4.8%.

מנהל קרן הנאמנות אילים 20/80 הפחית את ערך הקרן כתוצאה משערוכים בשני ניירות ערך. המנהל מסר כי הועדה המיוחדת של לשערוך נכסים, החליטה לשערך את שווי ניירות הערך שלהלן, המוחזקים בקרן שלעיל כדלקמן:

"ני"ע "דלק נדל"ן אג"ח ה' " (מס' נייר 1107119) – לאור אי הבהירות הנמשכת בכל הנוגע למצב החברה, דלק נדל"ן, החליט מנהל הקרן, לא ליצור 'הכנסה לקבל' בגין הריבית שעתידה להתקבל בקרן שלעיל עבור ני"ע "דלק נדל"ן אג"ח ה'" מס' נייר 1107119 (להלן:"הריבית") כמפורט להלן: שווי הריבית בקרן לפני השערוך כ- 36,900 שקל; שווי הריבית בקרן לאחר השערוך: 0.שיעור ההשפעה על הריבית: 100%-. שיעור ההשפעה על מחירי הקרן (ליום ה 16/8/12) בעקבות השערוך: 0.1642%-. יצויין כי ביום 22.2.2012 החליט מנהל הקרן שלא ליצור הכנסה לקבל בגין אותה הריבית, מאותם הנסיבות, ההשפעה למועד האמור היתה 0.12%-".

נייר ערך שני שמנהל הקרן הפחית בעקבות החלטת הוועדה – אולימפיה אג"ח ב (מספר נייר ערך: 1790054) ואולימפיה אג"ח ג' (מספר נייר ערך: 1790062); "ניירות הערך האלו  הונפקו ע"י אולימפיה החזקות נדל"ן בע"מ", מוסר מנהל הקרן ומסביר כי השווי נקבע על בסיס מידע שפורסם ע"י כונס הנכסים במערכת מגנ"א ובהתאם לניתוח שנערך ע"י מנהל הקרן, בקשר עם מצבה של החברה – "להלן השווי שנקבע לאגרות החוב של אולימפיה: המחיר האחרון שנקבע לאג"ח אולימפיה ב' בבורסה: 31.79; המחיר החדש שנקבע לאג"ח אולימפיה ב' ע"י מנהל הקרן: 20.54; שיעור השינוי באחוזים (משערוך אחרון): 35.39%-. שיעור ההשפעה על מחיר הקרן: 0.285%-.

"המחיר האחרון שנקבע לאג"ח אולימפיה ג' בבורסה: 29.71. המחיר החדש שנקבע לאג"ח אולימפיה ג' ע"י מנהל הקרן: 21.22. שיעור השינוי באחוזים (משערוך אחרון): 28.58%-. שיעור ההשפעה על מחיר הקרן: 0.918%-".

ומכאן שסה"כ השפעה מצטברת של כל הנכסים: 1.35%-.

בסקירה של בנק אגוד, ממליצים כלכלני הבנק על מספר תעודות סל מעניינות , לטענתם להשקעה. "קרן הסל HDV, הונפקה במרץ 2011; הקרן משקיעה בחברות בארה"ב המחלקות דיבידנד. בין סקטורים הבולטים שבקרן הסל: פארמה 28.5% , מוצרי צריכה 24.5% , טלקום 17%; בין החברות המוחזקות –  פייזר, פרוקטר אנד גמבל, ג'ונסון אנד , AT&T, מרק, ג'ונסון, מוריס ועוד.

"קרן הסל, DVY , משקיעה בחברות בארה"ב המחלקות דיבידנדים, ביניהן –  מקדונלדס, קימברלי קלארק, שברון, ג'נרל מיילס, ווטסון, היינז, קוקה קולה, אלטריה, קראפט, מרק ועוד ". קרן סל נוספת שמומלצת על ידי הכלכלנים של בנק אגוד –  VIG, קרן המשקיעה בארה"ב במניותיהן של חברות שמעלות את שיעור הדיבידנד המחולק –  בין המניות בתעודה: ווילס פרגו, מקדונלנדס, פרוקטר אנד גמבל ואקסון מובייל".

באגוד טוענים שמעבר לקרנות סל על מניות שמחלקות דיבידנדים בארה"ב, גם קרנות הסל על מניות דיבידנדים מחוץ לארה"ב עשויות להיות אטרקטיביות – "קרן הסל, IDV, משקיעה בחברות המחלקות דיבידנד, בהתפלגות עולמית של: 23% אוסטרליה, 10.5% בריטניה, 9.2% איטליה, 8.7% צרפת ו- 6.4% סינגפור. בהתפלגות סקטוריאלית:. 12.5% בנקים, 11.7% טלקום, 8% חשמל, נפט וגז 7.6% , קמעונאות 5%".

למשקיעים שמעוניינים בסקטורים ולא במניות דיבידנדים, מציעים באגוד קרנות סל על סקטורים ספציפיים – "XLK – קרן המשקיעה בחברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב ביניהן נמנות: אפל, סיסקו, אורקל, ווריזון, קוואלקום  , , IBM ,AT&T ,HPמיקרוסופט ועוד.

"XLP, קרן סל המשקיעה בחברות צריכה בסיסית בארה"ב ביניהן: פרוקטר אנד גמבל, פיליפ מוריס, וול מארט, קוקה קולה, קראפט, אלטריה, קולגייט- פלמוליב קוסטקו ועוד.

"VNQ, קרן סל, המשקיעה בחברות ריט בארה"ב, בעיקר חברות ריט המנהלות נכסים מניבים הן בתחום הרפואי , המסחר, המשרדים והמגורים,. ונוהגות לחלק דיבידנד , תשואת הדיבידנד בשנה האחרונה היא: 3.3%".

קרן סל מעניינת נוספת, שבאגוד סבורים שהיא מעניינת – קרן הסל, XRT, המשקיעה בחברות קמעונאות בארה"ב בהתפלגות של: כ 84%- בקמעונאות כ 9%: באינטרנט כ- 7%".

מיטב בית השקעות מסכם את חודש יולי בתעשיית קרנות הנאמנות. האפיק השקלי, מעדכנים במיטב,  שולט בגיוסים- 6 מתוך 10 הקרנות המגייסות הן קרנות שקליות/כספיות.

"במקום ה-1 בגיוסים יולי 2012 הקרן 'אקסלנס (00) מק"מ מתגלגל 6-12 חודשים' עם גיוס של כ-780 מיליון ₪. במקום ה-1 בגיוסים מתחילת השנה הקרן 'פסגות (00) מטרה: תחליף לפיקדון בריבית בנק ישראל' עם גיוס של כ-1.55 מיליארד ש"ח.

"במקום ה-1 בפדיונות ביולי 2012  הקרן 'אי.בי.אי (A1) מק"מ פלוס' עם פדיון חודשי של כ-220 מיליון ₪. במקום ה-1 בפדיונות מתחילת השנה  הקרן "מגדל (00) כספית עם הנפקות מק"מ" עם פדיון של כ-1.7 מיליארד שקל.

"ממוצע דמי הניהול ממשיך להיות נמוך: בחודש יולי הגיוסים בתעשיית הקרנות היו בדמי-ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.45%, כאשר 10 הקרנות המגייסות גייסו בדמי ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.3%, בעוד הפדיונות היו בקרנות עם דמי-ניהול ממוצעים של כ-1%.

"טבלת  הקרנות המגייסות של חודש יולי כוללת בעיקר קרנות באפיק השקלי: 3 קרנות כספיות שקליות, 3 קרנות שקליות (מק"מ בודד), 2 קרנות אג"ח מדינה, קרן אג"ח חו"ל וקרן אג"ח כללי. כל הקרנות אינן חשופות למניות.

"טבלת  הקרנות הפודות של חודש יולי כוללת 8 קרנות אג"ח מסוגים שונים שמתוכן ל-3 קרנות ישנה חשיפה מנייתית ו-2 קרנות כספיות שקליות.

"בחודש יולי הצטרפו ל'מועדון המיליארד' 2 קרנות חדשות: פסגות (00) בטא כספית ו אלטשולר שחם (00) צמוד בינוני ומנגד, "פסגות (B1) 90/10" יצאה מהמועדון היוקרתי.

"מספר הקרנות ב"מועדון המיליארד" עומד על כ-16 קרנות שמנהלות כ-38.2 מיליארד ₪.

בסיכום חודש יולי כ-70% מהקרנות רשמו פדיונות.            אלטשולר שחם הוא המגייס הבולט בקרנות המסורתיות בחודש יולי, לאחר גיוס של כ-0.6 מיליארד ₪. בצד השני, אי.בי.אי פדתה כ-360  מיליון ש"ח, והיא הפודה הגדולה בקרנות המסורתיות בסיכום חודש יולי.

"הקרן המגייסת לחודש יולי 2012, היא 'אקסלנס (00) מק"מ מתגלגל 6-12 חודשים' עם גיוס של כ-780 מיליון ₪ , במקום ה-1 בפדיונות החודש, הקרן "אי.בי.אי (A1) מק"מ פלוס" עם פדיון של כ-220 מיליון שקל.

"טבלת 10 הקרנות המגייסות לחודש יולי מכילה, כאמור, קרנות אג"ח בלבד וללא חשיפה למניות, כאשר 6 מהקרנות המגייסות מייצגות את האפיק השקלי: 3 קרנות כספיות, 3 קרנות שקליות, 2 קרנות אג"ח מדינה, קרן אג"ח כללי וקרן אג"ח חו"ל. מן הצד השני, טבלת 10 הקרנות הפודות של חודש יולי מכילה קרנות אג"ח מסוגים שונים: 3 קרנות אג"ח כללי, 3 קרנות שקליות, 2 קרנות כספיות קרן קונצרנית וקרן אג"ח מדינה.

"קרנות ללא חשיפה למניות גייסו בחודש יולי כ-3.15 מיליארד ₪  וזאת לעומת גיוסים של כ-2.1 מיליארד ₪ ביוני. קרנות שיש להן חשיפה למניות עד 10% רשמו פדיון של כ-0.45 מיליארד ₪- ירידה של כ-25% לעומת חודש יוני, וקרנות עם חשיפה של עד 30% למניות איבדו כ-290 מיליון ₪- עלייה של כ-25% לעומת החודש הקודם.

"בסיכום חודשי ניתן לראות, כי לא היה כל שינוי בממוצע דמי הניהול של הקרנות המגייסות שעומד על כ-0.45% בלבד (בממוצע משוקלל) ביחס לחודש יוני, ומנגד ממוצע דמי הניהול בקרנות הפודות ירד בכ-10% ועומד על כ-1%.

"מספר הקרנות ב"מועדון המיליארד" עומד על 16 לאחר התווספות "פסגות (00) בטא כספית" ו "אלטשולר שחם (00) צמוד בינוני" ומנגד יציאה של, "פסגות (B1) 90/10" מהמועדון היוקרתי. מתוך 16 הקרנות ב"מועדון המיליארד" 9 קרנות הן קרנות כספיות שמנהלות כ-27.5 מיליארד ₪ מתוך 38.2 מיליארד שמנוהל ב"במועדון המיליארד".    בסיכום החודש  רשמו כ-70% מקרנות הנאמנות פדיונות. לעומתן, בקרנות שרשמו את הגיוסים הגבוהים ביותר החודש: הקרנות הכספיות (0.75 מיליארד ₪ ) וקרנות אג"ח מדינה (1.3 מיליארד ₪ ), נרשמו גיוסים בכ-65% ובכ-50% מהקרנות בהתאמה".

חברת ניהול הקרנות, אילים של אמיר אייל משיקה קרן נאמנות חדשה – אילים אג"ח בנקים וביטוח מדורגות. הקרן תשקיע באגרות חוב של סקטור הפיננסים (בנקים וחברות ביטוח); ההשקעה תהיה באגרות חוב מדורגות, ובמקביל תשקיע הקרן גם במניות של בנקים שהמוטו של חברת אילים הוא שמניות הבנקים כיום אטרקטיביות לאור  הצניחה בשעריהן בחודשים האחרונים בפרט ובשנה האחרונה בכלל.

מבחינת הרכב ההשקעות של הקרן (החשיפה) אזי עד 90% מהאחזקות יהיו באגרות חוב והיתר יהיו במניות. דמי הניהול – 0.7%.

הקטגוריה של אג"ח בנקים הפכה למאוד פופולארית מתחילת השנה, כשבמקביל הושק גם מדד אג"ח בנקים. האפיק הזה נחשב  יציב ופחות מסוכן מאגרות חוב קונצרניות. החוב של הבנקים זוכה לדירוגים טובים מחברות הדירוג ובהתאמה התשואות על אגרות החוב האלו (התשואות האפקטיביות) יחסית נמוכות. בהתבוננות מלמעלה על שוק החוב הסחיר ניתן לומר שבאופן גס יש מעין שלוש רמות של אגרות חוב – אגרות חוב ממשלתיות שנתפסות כבטוחות ביותר; אגרות חוב של הבנקים באמצע הסקאלה ואגרות חוב קונצרניות (במובן הרחב) ששם יש אוסף רב של סוגים וסגנונות.

בנק מזרחי טפחות, שמנוהל על ידי אלי יונס, פרסם תוצאות טובות במחצית הראשונה של 2012 לעומת המחצית הראשונה של 2011. הבנק הרוויח ברבעון השני הגיע 295 מיליון שקל כשבמחצית הראשונה הרוויח הבנק 546 מיליון. הרווח של הבנק במחצית הראשונה של 2011 עמד על 490 מיליון שקל. "התוצאות המרשימות של הבנק במחצית הראשונה של השנה וברבעון  השני, מצביעות על המשך הצמיחה וההתרחבות של הבנק רבעון אחר רבעון", אמר יונס במקביל לפרסום התוצאות.

התוצאות הטובות מיוחסות לפעילות המשכנתאות. תיק האשראי של הבנק עמד נכון לסוף יוני 2012 על היקף של  123.4 מיליארד שקל, גידול של 3.4%  מתחילת השה. העלייה מיוחסת בעיקר לאשראי משכנתאות שגדל בתקופה זו ב-4.9% ולמעשה תרם כ-80% מהעלייה בתיק האשראי. האשראי של הבנק בגין המשכנתאות מהווה 57% מסך האשראי של מזרחי טפחות ומסתכם בכ-70 מיליארד שקל. עם זאת, היקף המשכנתאות החדשות במחצית הראשונה ירד בכ-15% ביחס לתקופה המקבילה ב-2011 והסתכם ב-7.7 מיליארד שקל. היקף המשכנתאות בכלל (כולל מחזורים ושימוש בכספי האוצר)  הסתכם ב-8.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-11% ביחס למחצית המקבילה.

הרווח של מזרחי טפחות מפעילות המשכנתאות עלה ב-17% ל-197 מיליון שקל, רווח זה מהווה כ-36% מהרווח הכולל של הבנק במחצית הראשונה.

הדוחות של אפריקה מגורים למחצית הראשונה של 2012 ממחישים כי בשוק הדירות למגורים עסקים כרגיל. אפריקה מגורים הפועלת בייזום של פרויקטים בתחום הבניה למגורים, דיווחה על הכנסות מכירת דירות למגורים לתקופה של ששה ושלושה חודשים בסך של 243 מיליון שקל ו-159 מיליון שקל בהתאמה. בתקופות המקבילות בשנת 2011 ההכנסות הסתכמו ב-222 מיליון שקל ו-155 מיליון שקל בהתאמה.

ההכנסות במחצית הראשונה של 2012 הסתכמו ב-320 מיליון שקל וברבעון – 226 מיליון שקל, לעומת 340 מיליון במחצית המקבילה בשנה קודמת ו-157 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

בדוחות של אפריקה מגורים מתבטאים ההכנסות ממכירות של דירות שנמסרו כבר לרוכשים. מדובר ביישום תקינה חשבונאית שמאפשרת להכיר בהכנסות וברווח רק בסוף התהליך – רק לאחר המסירה. יש הבדל גדול בין המכירות בספרים על פי המסירות לבין המכירות בשטח. אפריקה מדווחת גם על המכירות בשטח, מכירות שיתורגמו להכנסות בספרים בשלב מתקדם יותר, בפועל תוך מספר רבעונים. מדוח הדירקטוריון של אפריקה מגורים, המנוהלת על ידי אורן הוד, עולה כי במחצית הראשונה של שנת 2012 מכרה החברה (כולל חלקם של השותפים) 204 יחידות דיור בהיקף של כ- 337 מיליון ש"ח  (חלקה של החברה כ-194 מיליון ש"ח), לעומת 250 יחידות דיור בתקופה המקבילה אשתקד בהיקף של כ-404 מיליון ש"ח (חלקה של החברה כ-252 מיליון ש"ח) ו- 399 יחידות דיור בשנת 2011 בהיקף של כ- 671 מיליון ש"ח (חלקה של החברה כ- 413 מיליון ש"ח), וניתן להבין שהמספרים האלו לא תואמים את המספרים בדוחות הכספיים.  המספרים בשטח, המכירות בפועל במחצית נמוכות יותר מהמספרים בספרים, אבל זה ככל הנראה לא מבטא הרעה בפעילות, אלא פשוט הכרה לא ליניארית של מכירת דירות על פני זמן בפרויקטים השונים.

הנהלת אפריקה מגורים מפרטת בדוח הדירקטוריון את צבר הפרויקטים של החברה – "נכון ליום 30.6.2012 מצויות בביצוע 1,216 יחידות דיור ובנוסף מצויות בשיווק טרם ביצוע 367 יח"ד נוספות". בדוח מפורטים הפרויקטים השונים, שלב הביצוע של כל פרויקט , מכירת הדירות בכל פרויקט, ומנתונים אלו, ניתן להעריך את הפוטנציאל להמשך, את ההכנסות והרווחים שהחברה תפיק ברבעונים הבאים, ואיך שזה נראה כעת, העסקים שם כאמור כרגיל.