מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט יהיה שלילי ויעמוד על מינוס 0.1%, לראשונה זה שמונה חודשים. למרות זאת, בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית במשק. כל מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.

מחשבון מדד המחירים לצרכן

לדבריהם, הירידה החדה במחיר הדלק (כמחצית מכך בשל הפחתת הבלו) תפחית מעל לחצי נקודת אחוז מהמדד. להערכת כלכלני הראל, הדבר יקזז עלייה מהירה במחירי השכירות, עלייה במחיר החשמל לצד המשך עלייה עונתית במחירי הנופש והטיסות שאופייניים לאוגוסט.

עם זאת, כאמור, לאחר עליית הריבית החדה של הבנק המרכזי בגוש האירו והסיכויים למהלך דומה גם של הבנק המרכזי בארה"ב, הדבר מגביר את הסיכוי שגם בנק ישראל ילך בדרכם ויעלה את הריבית ב‑0.75 נקודת אחוז בהחלטה הבאה ב-3 באוקטובר.

משכנתא – לפני ואחרי עליית הריבית

עוד אומרים בהראל כי העלייה המהירה בריבית הגבירה את השיח התקשורתי על הגידול בהחזר החודשי במסלול הריבית המשתנה (בעיקר הפריים). פחות בפוקוס היתה העלייה בריבית הקבועה למשכנתא, במיוחד הריבית השקלית הלא‑צמודה שבאוגוסט הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מזה כעשור, וכנראה שהמשיכה לעלות מתחילת החודש במקביל לעליית התשואות.

לדוגמא: בתקשורת מציינים שמי שבתחילת השנה לקח משכנתא של מיליוןשקל ל-25 שנה עם שליש פריים אז ההחזר החודשי שלו התחיל בכ-4600 שקל ועלה לכ-4900 שקל היום ויעלה לכ-5100 בסוף השנה ויותר בשנה הבאה. אבל לא מזכירים את העלייה החדה בריבית הקבועה. כלומר היום מי שלוקח את אותה משכנתא של מיליון שקל ל-25 שנה עם שליש פריים מתחיל ב-5350 שקל החזר חודשי – בגלל העלייה החדה בריבית הקבועה.

עליית עקום התשואות ממתנת את הביקושים בענף הנדל"ן למגורים, כאשר עלייה בריביות הקבועות מקשה על לווים חדשים לעמוד בתנאי הסף דבר שיגרום לחלקם לוותר על רכישת דירה ויוסיף ללחץ לעליית מחירי השכירות שמתגלגל גם למדד המחירים לצרכן.

ארה"ב: האינפלציה תרד, הריבית תמשיך לעלות

באשר לעולם אומרים בהראל כי למרות שהאינפלציה בארה"ב שתתפרסם היום (שלישי) תרד לכיוון ה-8% קצב שנתי ותמשיך לרדת גם בחודשים הבאים, לחצי המחירים בענפי השירותים עדיין גבוהים ותומכים בהמשך עליית הריבית.

איתות לכך ראינו מתוך מדד מנהלי הרכש לאוגוסט כאשר תת-סעיף המחירים נותר גבוה מאוד עד 71.5 נקודת. במידה שהדבר יתממש אנו נראה עליית ריבית נוספת של 0.75 נקודת אחוז על ידי הבנק המרכזי ברביעי הבא.

להערכת כלכלני הראל, את השפעת עליית הריבית על הצריכה נראה בנתונים בפועל רק בעוד רבעון אך ההאטה בענף הנדל"ן כבר בולטת לאור עליית הריבית הממוצעת למשכנתא ל-30 שנה בארה"ב מעל ל‑6% בשבוע האחרון.

באשר לאירופה מציינים בהראל כי הבנק המרכזי בגוש האירו העלה את הריבית ב-0.75 נקודת אחוז, הקצב המהיר ביותר מאז הקמתו ואותת שהריבית עוד תמשיך ותעלה. להערכתם, הריבית תגיע קרוב ל-1.75% עד לסוף השנה לרמה שלא ראינו מאז 2008.

לבסוף, בנוגע לסין אומרים בהראל כי בניגוד למרבית העולם האינפלציה בסין לצרכן וליצרן המשיכה לרדת, דבר שיאפשר לבנק המרכזי להתמיד בהפחתת הריבית. הניגוד בין העלאות הריבית המהירות בארה"ב מול ההפחתות בסין תרמו להיחלשות החדה של הרנמינבי (יואן), ובהראל מעריכים כי מגמה זו תימשך.

אחרי העלאת הריבית החדה בשיעור 0.75% בגוש האירו, בבנק השוויצרי לומברד אודייר מנסים להסתכל קדימה לעבר הצעדים הבאים של הבנק האירופי המרכזי. להערכתם, התחזיות הנוכחיות הגורסות המשך העלאת ריבית אגרסיבית גבוהות מדי.

לדברי סאמי שער, הכלכלן הראשי של לומברד אודייר, "בשבוע שעבר העלה הבנק המרכזי האירופי את הריבית ב-75 נקודות בסיס. למרות שהבנק לא סיפק שום הפתעה והחששות הגוברים לצמיחה, הטון הכללי היה ניצי. בזמן הזה האינפלציה הגבוהה בגוש מתרחבת לעוד ועוד מגזרים ובעיות ההיצע המחמירות מכופפות את ידו של הבנק. החלטתו הנוכחית שואפת להגן מפני עלייה מתמשכת בציפיות האינפלציה על רקע שיעור אבטלה נמוך היסטורית ושוק עבודה הדוק. בינתיים האירו נסחר קרוב לשוויון עם הדולר לאחר שירד ב-12% השנה, מה שהופך את היבוא, כולל בסקטור האנרגיה והמזון ליקר יותר ומחמיר את לחצי המחירים.

"עם זאת, הזעזוע האינפלציוני של אירופה נותר שונה מאוד משל ארה"ב. הביקוש המקומי חלש בהרבה ובקושי הגיע לרמות שלפני משבר הקורונה, וצמיחת השכר נותרה ברמות התואמות את יעד האינפלציה של הבנק של 2%. העלאת הריבית האחרונה מעלה את מחירי האנרגיה, מה שכבר פוגע בהכנסה הריאלית של משקי הבית. אנו מאמינים שבמצב בו הצמיחה תעמוד במקום או תעבור לטריטוריה שלילית, הריבית לא תעלה לרמות שהשוק מצפה להן – 2.5%. העלאת הריבית למעל 2% תוביל את הריבית לטריטוריה שמגבילה באופן אקטיבי את הצמיחה – מה שיהיה הרבה יותר בעייתי עבור התחזית הכלכלית, וזה משהו שאנו מאמינים שקובעי המדיניות מאוד ינסו להימנע ממנו".

שבוע סוער עבר על אירופה שהולכת ושוקעת במשבר אנרגיה חריף ונראה שמקבלי ההחלטות ברחבי היבשת יתקשו לפעול על מנת לתמוך בכלכלה. כך אומרים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד.

לדבריהם, חרב הפיפיות שהיא הזינוק במחירי האנרגיה שמה את מקבלי ההחלטות במצב בלתי אפשרי שכן במחירי האנרגיה הנוכחיים לא מעט מהפעילות הכלכלית תיאלץ להיעצר, אם בגלל עלויות ייצור לא אפשריות במגזר התעשייתי ואם בגלל הידוק החגורה של הצרכן שנאלץ לשלם הרבה יותר על מנת שלא לקפוא מקור. מצד שני, עליית האינפלציה מביאה את ציפיות האינפלציה קדימה לרמות שמהוות כבר סיכון לאובדן אמון בבנקים המרכזיים. במילים אחרות, המצב די גרוע.

מה שניתן לראות בימים האחרונים זה את ההבדל בדרך שבה הבריטים ינסו לטפל במשבר לדרך של מדינות גוש האירו.

ההבדל בין אירופה לבריטניה

בבריטניה, מדינה שקובעת את המדיניות שלה באופן עצמאי (במיוחד לאחר הברקזיט), ראשת הממשלה החדשה, אליזבת טראס, פועלת לתמיכה בכלכלה דרך מדיניות פיסקאלית שתכלול סבסוד של מחירי החשמל למשקי הבית ולעסקים על מנת למנוע פגיעה אנושה בכלכלה. לפי התוכנית, תקרת חשבון החשמל של משקי הבית שאמור היתה לעלות באוקטובר ב-80% (!!) ל-3,548 פאונד, תוגבל ל-2,500 פאונד כאשר 400 מהם יסובסדו על ידי הממשלה. נשמע כמו תוכנית נהדרת, לא?, שואלים כלכלני פסגות ועונים: אז זהו, שגם בלי להשלים שבוע בתפקיד, טראס יודעת שבחצר של דאונינג 10 אין עץ של כסף והתוכנית שהיקפה צפוי לעמוד על כ-200 מיליארד פאונד, כשני שלישים מעלות התמיכה בתקופת הקורונה, היא מהלך אולטרה מרחיב שצפוי לתמוך באינפלציה מצד הביקוש. לכן, התוכנית הזו תשולב בהעלאות ריבית אגרסיביות יותר של הבנק המרכזי האנגלי וניתן להניח שהריבית בבריטניה תגיע לרמה גבוהה באופן משמעותי לעומת זו בארה"ב או גוש האירו.

אם כל הסערות באירופה

מדינות הגוש לעומת זאת, לא מצליחות, כמו תמיד, להגיע להסכמות על מדיניות מתואמת מהר מספיק ולכן רוב הטיפול במשבר יגיע מהבנק המרכזי. הבעיה היא שלבנק המרכזי אין שום כלי שיכול לעצור את מחירי האנרגיה. העלאות ריבית אמנם ימתנו את האינפלציה אבל רק דרך פגיעה במשקי הבית והעסקים שגם כך סובלים מאוד ממחירי האנרגיה. אם זה לא מספיק אז סביר להניח שככל שהבנק המרכזי האירופי יעלה את הריבית כך גם הלחץ להיווצרות משבר חובות באירופה ילך ויתעצם והדרישה להתערבות וחילוץ של הבנק המרכזי או הממשלות באיחוד תגבר. מכיוון שהפחתת ריבית או הרחבה כמותית בהיקף גדול הן לא רלוונטיות ומכיוון שהממשלה החדשה באיטליה תהיה כנראה כזו שבה מפלגות הקיצון יתחזקו ביחס להיום, לא ברור איך האירופאים יצליחו להתמודד עם אם כל הסערות העומדת בפניהם.

סקר הערכות המגמות בעסקים מראה כי מצב החברות בישראל ממשיך להיות טוב והן לא צופות הרעה בחודשים הקרובים. למרות ההקלה במחסור בחומרי גלם, ציפיות העסקים לאינפלציה ממשיכות לעלות, ושיעור גבוה של עסקים צופים שהם יעלו מחירים בספטמבר. מאחר שיש קשר די הדוק בין תוצאות הסקר למדד המחירים לצרכן, יש סיכוי שמדד ספטמבר יהיה גבוה מהתחזיות. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

באשר לעולם אומרים במיטב כי האינפלציה בארה"ב בדרך להתמתן, אבל הפד ימשיך להיות אגרסיבי. וכך הם מסבירים את הדברים:

• מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים ISM בארה"ב נותר כמעט ללא שינוי לעומת יולי ברמה של 56.9. רכיב המחירים במדד ירד בהמשך לירידה חדה ברכיב המחירים במדד מנהלי הרכש במגזר התעשייה. המתאם בין רכיבי המחירים במדד מנהלי הרכש לבין קצב האינפלציה מצביע שהאינפלציה בארה"ב הולכת לרדת.
• תביעות דמי אבטלה ממשיכות לרדת ומסמנות ששוק העבודה עדיין חזק. נציין שכל דוברי ה-FED, כולל הנגיד, שהתבטאו בשבוע האחרון הצביעו על שוק העבודה כסיבה עיקרית לעלייה אגרסיבית בריבית.

 הסיכונים באירופה גבוהים, אך התמחור בהתאם

בנוגע לאירופה אומרים במיטב כי על רקע הפגיעה הצפויה בפעילות הכלכלית בעקבות השחיקה בהכנסות הריאליות של משקי הבית, הרעה בסנטימנט וירידה בביקושים בעולם, ה-ECB הוריד את התחזיות לצמיחה בשנת 2023 מ-2.1% בתחזית שפורסמה בחודש יוני ל-0.9%.

מלבד התחזית המרכזית, ה-ECB פרסם גם תחזית מחמירה-פסימית שמניחה שהמלחמה באוקראינה נמשכת לאורך זמן, שלא ימצא תחליף להספקת הגז מרוסיה, לא תהיה תגובה מתואמת למחסור באנרגיה בגוש האירו והחורף הקרוב יהיה קשה במיוחד.

לפי התרחיש המחמיר, הכלכלה האירופאית צפויה להתכווץ בשנת 2023 בכ-0.9%. ירידה דומה בתמ"ג הגוש נרשמה בשנת 2012 בשיא משבר החובות באירופה. אז מדדי המניות העיקריים באירופה כגון ה-DAX וה-CAC ירדו מהשיא לשפל בכ-25%-30%, כאשר הירידות במניות של מדינות ה-PIGS הגיעו עד 40%.

כעת מדדי המניות העיקריים באירופה כבר נמצאים במרחק של כ-20% מהשיא (DAX), כך שעל סמך התקדים של משבר החובות, חלק גדול מהירידות הצפויות בתרחיש הפסימי כבר מאחורינו.

נציין גם שמדדי המניות האירופאים כבר נסחרים לפי מכפילי רווח עתידיים דומים לאלו שהיו בתקופת המשבר באירופה והם רק במעט גבוהים יותר מאשר ב. הפער לעומת המכפיל האמריקאי נמצא בשיא היסטורי. גם תשואת הדיווידנד הצפויה של מדדי המניות האירופאים גבוהה משמעותית לעומת ב-S&P 500.

צריכים לקחת בחשבון שיש גם לא מעט גורמים שיכולים לרכך השפעת המשבר:

• נזכיר שהתרחיש הפסימי הוא בסופו של דבר תרחיש קצה בעל סיכויים נמוכים יותר להתממש מהתרחיש המרכזי שמציג ה-ECB.
• למרות הסקרים הפסימיים כבר במחצית הראשונה של השנה, המשק האירופאי הצליח לצמוח בקצב יחסית גבוה, מעל התחזיות. ברבעון השני התמ"ג גדל ב-0.8%. צמיחה כל כך גבוהה לפני הקורונה נרשמה בפעם האחרונה רק בשנת 2017.
• שוק העבודה באירופה חזק. האבטלה בשפל. כמות המועסקים גדלה לאחרונה בקצב הגבוה ביותר מאז הקמת גוש האירו, למרות החולשה באינדיקאטורים הכלכליים השוטפים.
• החולשה המהותית של המטבע האירופאי צפויה לסייע ליצואנים האירופאים.
• אחרי הפסקה מלאה של הזרמת הגז לאירופה מרוסיה, האיום החמור ביותר כבר התממש וידוע. מחיר הגז באירופה דווקא הספיק לרדת מסוף אוגוסט בכ-40%.
• גם באירופה משקי הבית צברו חסכונות בתקופת המגפה. שיעור החסכון היה גבוה הרבה יותר מאשר לפני המגפה.
• העלייה בחיסכון באה לידי ביטוי בגידול משמעותי בפיקדונות בבנקים גם של משקי הבית וגם של החברות. רמת הפיקדונות של משקי הבית גבוהה היום בכ-360 מיליארד אירו לעומת מה שהיה צפוי אילו הייתה נמשכת המגמה מלפני המגפה. אצל החברות האירופאיות רמת הפיקדונות "העודפים" עוד יותר גבוהה. רמה גבוהה של נכסים נזילים במגזר העסקי באה לידי ביטוי בעלייה חדה ב- Cash per shareאצל החברות במדד STOXX Europe 600 שגדל מאז תחילת המגפה בכ-42% לעומת עליה של 17% ב- S&P500.
• צריכים לזכור שמשבר מייצר הזדמנויות. משבר האנרגיה באירופה צפוי להקפיץ השקעות בתחום האנרגיה ולהציב את אירופה בחזית ההשקעות באנרגיה נקייה.

הבנק האירופי המרכזי (ECB) מעלה הילוך במאבק נגד האינפלציה. הבנק הודיע כי הוא מעלה את הריבית ב-0.75%, שיעור ההעלאה החד ביותר שביצע הבנק המרכזי מיום הקמתו. לאחר ההעלאה תעמוד הריבית בגוש האירו על 1.25%.

זוהי ההעלאה השנייה ברציפות שמבצע הבנק המרכזי, בראשות כריסטין לגארד, לאחר העלאה בשיעור של 0.5% שביצע לראשונה ביולי.

ההעלאות החדות כעת באות לאחר שהבנק המרכזי בתגובתו לעליית האינפלציה. בעוד הפדרל ריזרב האמריקאי, בנק ישראל ובנקים מרכזיים אחרים בעולם הגיבו בהעלאות ריבית הרבה יותר מוקדם השנה, ה-ECB ביצע את הצעד לראשונה ביולי, כאשר האינפלציה באירופה (מדד יולי) היתה בקצב שנתי של 8.6%. מדד אוגוסט כבר הראה קצב אינפלציה שנתי של 9.1%.

בהודעת הריבית אמר הבנק המרכזי כי הוא "צופה שהריבית תמשיך לעלות, מאחר שהאינפלציה ממשיכה להיות גבוהה מדי וקרוב לוודאי שתישאר מעל היעד במשך תקופה ממושכת".

האינפלציה באירופה מונעת בעיקר מעלייה חדה במחירי האנרגיה כתוצאה מכיפופי הידיים בין רוסיה לאירופה סביב המלחמה באוקראינה. לאחרונה הודיעה רוסיה על עצירה מוחלטת של אספקת הגז לגרמניה בצינור נורדסטרים 1, מה שגרם לנסיקה של עשרות אחוזים במחירי הגז.

העלאה מהירה וחדה של הריבית עלולה לגרור את מדינות היבשת למיתון, ואלי אף לסטגפלציה, מצב שבו על אף עצירת הפעילות הכלכלית (מיתון) המחירים במשק ממשיכים לעלות.

אחרי יולי שבו נרשם עודף תקציבי, חוזרים לגירעון. בחודש אוגוסט נרשם גירעון של כ-1 מיליארד שקל בתקציב. כך על פי אומדן שפרסם משרד האוצר. עם זאת, מתחילת השנה נמדד עודף של כ-33.4 מיליארד שקל לעומת גירעון של כ-45.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ב-12 החודשים האחרונים הסתכם העודף התקציבי המצטבר ב-9.8 מיליארד שקל, שהם 0.6% מהתוצר.

הכנסות המדינה הסתכמו מתחילת השנה ב-315.7 מיליארד שקל לעומת 265 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-19.1%.

הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-282.2 מיליארד שקל, מ תוכם כ-5.8 מיליארד שקל הוצאות לתוכנית הסיוע הכלכלי להתמודדות עם משבר הקורונה. הוצאות אלה משקפות קיטון של כ-9.1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד בה נרשמו הוצאות גבוהות בגין תוכניות הסיוע.

העלייה ביוקר המחיה בישראל מורגשת מדי יום ביומו, אם בדיווחים השופטים בתקשורת על עליות מחירים ואם בביקור קטן או גדול בסופר, כשהעליות המחירים מורגשות היטב בארנק.

וכעת המועצה לצרכנות מביאה אימות משלה לדברים, כשהיא ממשיכה בבדיקות ההשוואתיות הבוחנות את מחיר מוצרי הצריכה בישראל.

בדיקה חודשית של הסל הכולל את 770 המוצרים הנמכרים ביותר בשוק (נתוני סטורנקס), מראה כי נרשמה עלייה מובהקת של 6% במחיר הסל בהשוואה לשנה שעברה.  הנתון עולה באופן מובהק בכל הבדיקות ההשוואתיות של הסלים.

 איפה הסל הזול ביותר?

עוד עולה ממצאי הבדיקה כי הרשת הזולה ביותר היא רמי לוי, ואילו היקרה ביותר היא מגה בעיר. הפרש ביניהן – 17% (ההפרש הצטמצם מהבדיקה בחודש יולי, אז ההפרש עמד על 20%.

ההפרש בין הרשת העירונית הזולה ביותר (מחסני השוק בסיטי) והיקרה ביותר (מגה בעיר) הוא 9% (אותו הפרש מהבדיקה הקודמת).

ההפרש בין רשת הדיסקאונט הזולה ביותר (רמי לוי) והיקרה ביותר (יינות ביתן) הוא 7%.

דירוג הרשתות:

בבדיקת מוצרים ספציפיים עולה כי:

ביצים – נמצאה עלייה ממוצעת של כ-7% בהשוואה לתאריך הבדיקה הקודמת (29.6.2022). מחיר הביצים עלה ממחיר ממוצע של 11.3 שקל (משנה שעברה) ל-12 שקל בממוצע בבדיקה הנוכחית  (בגבול העליון של המחיר בפיקוח).

בשימורי תירס  נרשמה  עלייה ממוצעת של 11% בהשוואה לתאריך הבדיקה הקודמת (29.6.2022). ועלייה של 28% מהמחיר בשנה שעברה (19.5.2021).

בקמח וסולת  נמצאה עלייה ממוצעת של כ- 17% ממחירם בשנה שעברה, ועלייה של אחוז בחודשיים האחרונים  (29.6.2022).

סלטי חצילים ארוזים רשמו עלייה של 14% משנה שעברה, ו-4% מחודש יוני השנה.

בירה לבנה – עלייה ממוצעת של כ- 2% בהשוואה למחיר שנבדק בחודש יוני (29.6.2022).

במוצרי זנלכל-יכין  נמצאה עלייה ממוצעת של כ- 12% בהשוואה לתאריך הבדיקה הקודמת (29.6.2022). ועלייה של 33% בהשוואה למחירם בשנה שעברה (19.5.2021). (סה"כ 12 מוצרים בבדיקה: חומץ, שימורי עגבניות, שימורי ירקות ותירס, רוטב עגבניות)

טמפו  רשמה עלייה של 10%  בהשוואה למחיר בשנה שעברה (19.5.2021). (סה"כ 10 מוצרים בבדיקה: בירה לבנה ושחורה, משקאות אנרגיה, יין לקידוש ויין אדום), ועלייה של – 4% בהשוואה לתאריך הבדיקה הקודמת (29.6.2022).

אותו מוצר פחות יקר

סכיני גילוח 5 להבים לגבר ג'ילט פיוזן 12 יחידות נמכרים  ב 212 שקל בטיב טעם בסיטי, ובחצי מחיר כמעט (110 שקל)  ברשתות ויקטורי, ובמחסני השוק. 102 שקל הפרש, 93%.

קוקה קולה משקה קולה מוגז 6 * 1.5 ליטר – שישיה נמכרת ב-59.9 שקל  ברשת מיני סופר אלונית ובמחיר של  פחות מ 20 שקל ( 19.9) ברשת שוק העיר. 40 שקל הפרש, 201%.

תרכובת מזון לתינוק על בסיס חלב שלב 1 גולד סימילאק 700 גרם –נמכרת במחיר של  94.9 שקל ברשת יילו, וברשתות  בי, סופר פארם ושופרסל אונליין ב-39.9 שקל הפרש, 73%.

המפקח על הבנקים מתייחס לראשונה לביקורת הציבורית שנמתחה על הבנקים סביב הריביות שהם משלמים על הפיקדונות ועל כך שלא גלגלו את עליית הריביות במשק אל הריבית בפיקדונות.

במכתב ששלח לראשי המערכת הבנקאית תחת הכותרת "הוגנות צרכנית בסביבה פיננסית משתנה", דורש המפקח יאיר אבידן מהבנקים להתאים את המוצרים והשירותים לצורכי הלקוחות, ומבהיר כי יפרסם את שיעורי הריבית בפועל בכל בנק, על הפיקדונות ועל ההלוואות.

לדברי המפקח, "בחודשים האחרונים חלו שינויים בסביבת הריבית והאינפלציה, זאת לאחר שנים של יציבות יחסית. שינויים אלו העלו את החשיבות של הגברת יכולת ההבנה של הלקוחות את השלכות השינויים והגברת יכולת ההשוואה שלהם בין התנאים המוצעים להם על ידי בנקים שונים במגוון המוצרים הבנקאים, הן בצד האשראי והן בצד הפיקדונות. על רקע זה קיימתי בחודשים האחרונים שיחות עם בכירי המערכת הבנקאית בהן הדגשתי את ציפייתי לשמור על ענייני הלקוחות נוכח השינויים האמורים ובכלל זה להתאים את המוצרים והשירותים לצורכי הלקוחות, לנהל תקשורת וקשר עם הלקוחות, לתמוך בלקוחות במימוש התועלות מהמוצרים והשירותים המסופקים ולוודא שהאינטרסים של הלקוחות יעמדו במרכז".

עוד כותב המפקח: "בהמשך לרפורמות השונות שהוביל בנק ישראל בתקופה האחרונה במטרה להגביר את השקיפות ולחזק את כוחו של הלקוח, אציין כי בכוונת הפיקוח על הבנקים לפעול לפרסום שיעורי הריבית, הן המשולמים בפועל על-ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים בעד פיקדונות שקליים, והן הנגבים בפועל בעד מתן אשראי, זאת כדי לתת ללקוחות כלי פשוט שיסייע להם להשוות בקלות בין התנאים המוצעים בתאגידים הבנקאיים השונים ולבחור את המוצר המתאים להם.

"בהתייחס למוצרי השקעה, דוגמת פיקדונות – בשנים האחרונות, בשל סביבת הריבית האפסית, מוצרי הפיקדונות הבנקאיים לא היו חלופה משמעותית להשקעה עבור הלקוחות וכתוצאה מכך פחתה פעילותם בשוק זה ויתרות משמעותיות נותרו בחשבונות העו"ש וככלל הן אינן נושאות ריבית. לנוכח השינויים בסביבת הריבית והאינפלציה כאמור, הפיקוח על הבנקים מצפה מהתאגידים הבנקאיים להסב את תשומת לב הלקוחות, למוצרי ההשקעה הבנקאיים, שהם מעמידים לרשותם על מנת להפקיד כספם ולהזמין את הלקוחות לבחון אם הם מתאימים לצורכיהם. בהקשר זה יש לתת ללקוחות המתעניינים במוצרים הבנקאיים תמונה מלאה אודות התנאים, ובכלל זה אודות תנאי השבירה, כמתחייב מכללי הבנקאות.

"בהתייחס לאשראי – בהקשר זה נזכיר את הרפורמה להגברת השקיפות והתחרות בשוק המשכנתאות, שנכנסה לתוקף ביום 31 באוגוסט 2022 ,ואשר משפרת את יכולת ההבנה וההשוואה של הלקוחות. לצד זאת, ובמסגרת הציפייה להתנהל באופן אחראי, נאות והוגן כלפי לקוחותיהם במסגרת פעילותם, נדרשים התאגידים הבנקאיים לתת את הדעת לשיפור יכולת ההבנה וההשוואה של הלקוחות גם ביחס למוצרים בנקאיים אחרים.

"בהקשר של אשראי צרכני נזכיר כי על התאגידים הבנקאיים להתאים את מוצרי האשראי לצורכי הלקוחות, ובין היתר להתייחס לסוג הריבית שתגבה על האשראי (קבועה או משתנה), לאפשרות שיחולו שינויים בשיעורי הריבית וההצמדה ולהשפעתם האפשרית של שינויים אלו על גובה ההחזר של הלקוח, הן אגב בירור הצרכים של הלקוח והן אגב בחינת יכולת ההחזר שלו.

"בנוסף", חותם המפקח, "הפיקוח על הבנקים מצפה מהתאגידים הבנקאיים להמשיך ולתת ללקוחותיהם שירות הולם ומקצועי ובמסגרת זו להיערך למתן מענה לפניות לקוחות בנושא ההשפעות וההשלכות של השינויים בשיעורי הריבית וההצמדה על התחייבויותיהם ונכסיהם הפיננסיים (הן הקיימים והן העתידיים). זאת, כחלק מהתפיסה שמתן מידע זמין, אפקטיבי ואמין ללקוחות מהווה חלק ממכלול הפעולות הכרוכות בהתנהלות הוגנת כלפי הלקוחות ותורם לחיזוק אמון הציבור במערכת הבנקאית".

בנק ישראל עלה את הריבית ב-0.5% בישיבתו הבאה באוקטובר. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין. זאת, לדבריהם, למרות שהם צופים שני מדדים נמוכים באוגוסט וספטמבר וירידה בקצב האינפלציה השנתית. להערכתם, בעקבות השאיפה של בנק ישראל להביא את הריבית הריאלית הקצרה לטריטוריה חיובית (או לפחות אפסית) העלאות הריבית יימשכו בעקביות לפחות עד לתחילת 2023, תרחיש שלהערכתם עדיין מגולם בחסר בשוק האג"ח הממשלתיות.

נתוני השכר הממוצע לא משקפים את כל האמת

כלכלני הראל מתייחסים גם לנתוני שכר השכירים שפורסמו, והראו כי השכר הממוצע למשרת שכיר של ישראלים נותר כמעט ללא שינוי ביוני (על פי נתונים מנוכים עונתיות) והוא גבוה ב‑3% בהשוואה ליוני בשנה שעברה. לדברי כלכלני הראל, הנתון הממוצע לא משקף את כל האמת כאשר ב-12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה של כ-5% בשכר בסקטור העסקי לעומת כ-אפס בסקטור הציבורי. בהראל צופים צמצום בפערים בשנה הבאה לאור עלייה בשכר בסקטור הציבורי (ההסכם עם המורים שכנראה יוביל להסכמים אחרים בשירות הציבורי). במקביל, הם סבורים שנראה צמצום בקצב עליית השכר בסקטור העסקי לאור עליות הריבית המהירות וההאטה הגלובלית.

מבחינת המועסקים, מספר משרות השכיר מתקרב ל-4 מיליון, אך בניכוי עונתיות סך המשרות נותר כמעט ללא שינוי בחצי השנה האחרונה. בחלקו בשל הקושי לגייס עובדים ובשל מחסור בעובדים מיומנים.

הבנק האירופי יעלה את הריבית בחדות

באשר לעולם צופים בהראל כי הבנק האירופי המרכזי יעלה את הריבית ב-0.75% ביום חמישי הקרוב. זאת בעקבות האצת האינפלציה והמשך הירידה בשיעור האבטלה לשפל של 6.6% ביולי.  לדבריהם, האינפלציה בגוש האירו לא עוצרת ועמדה על 9.1% באוגוסט (על פי האומדן הראשוני), כמחצית מכך בגלל מחירי האנרגיה שעוד ממשיכים לעלות (וצמצום התפוקה האחרון של אופ"ק עוד יחמיר את המצב). בנוסף, גם אינפלציית הליבה (ללא מזון ואנרגיה) עלתה ל-4.3%, רמתה הגבוהה ביותר מאז הקמת הגוש ב‑1999.

מה שעשוי למתן את קצב עליית הריבית בגוש האירו בהמשך זה הפסקת הזרמת הגז מרוסיה לגרמניה שעלול להכניס את אירופה למיתון מוקדם מהצפוי.

ארה"ב: ממתינים לנתוני האינפלציה

באשר לארה"ב אומרים בהראל כי דוח התעסוקה בארה"ב לאוגוסט היה מעורב; נוספו כ-300 אלף משרות חדשות, אך נתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מטה. שיעור האבטלה עלה ל-3.7%, אך זאת בעיקר בשל עלייה מקבילה בשיעור ההשתתפות (במיוחד בגילאי 25 עד 54). השכר השעתי הממוצע עלה בקצב נמוך יותר, אך השינוי השנתי עדיין גבוה ועומד על 5.2%.

הפרסום מראה ששוק העבודה עדיין הדוק והלחצים לעליית שכר עדיין משמעותיים. כפי שגם בא לידי ביטוי בנתוני המשרות הפנויות שעלו במפתיע ביולי והם עדיין מאוד גבוהים. הבנק המרכזי ימשיך להעלות את הריבית גם בעוד כשבועיים, אך נתוני התעסוקה האחרונים לא מכריעים האם שוב זה יהיה חצי או עוד 0.75 נקודת אחוז.

להערכת כלכלני הראל, הדבר יהיה תלוי בנתוני האינפלציה לאוגוסט שיתפרסמו בשלישי הבא. בהראל צופים המשך ירידה באינפלציה הכללית בעיקר בשל הירידה במחירי האנרגיה לצד המשך הקלות בצווארי הבקבוק הגלובליים אך מדד הליבה צפוי להישאר כמעט ללא שינוי.

במזרח – לקראת כינוס המפלגה בסין

באשר לסין אומרים בהראל כי סנטימנט החברות בסין באוגוסט היה מעורב; בתעשייה נרשמה היחלשות ל-49.5 נקודות כאשר השיבושים באספקת החשמל (בצורת ונזקי מזג אוויר) לצד חולשה בביקושים ליצוא תרמו לכך. מנגד, בענפי השירותים המדד אמנם ירד ל-55, אך עדיין נותר בטריטוריה חיובית, כאשר הפחתות הריבית לצד המומנטום החיובי מהסרת ההגבלות תרמו לכך (הסקר לפני ההכרזה על סגר נוסף בעיר כתוצאה מהנגיף).

עכשיו זה רשמי, כינוס המפלגה הקומוניסטית בסין (שמתקיים לרוב אחת ל-5 שנים) יחל ב-16 באוקטובר, ועל פי הדיווחים נשיא המדינה שי ג'ינגפינג צפוי לקבל את המינוי בפעם השלישית ברציפות, לראשונה מזה כ-50 שנה. הפוקוס בוועידה יהיה על הרפורמות הכלכליות וההצהרות הפוליטיות של המדינה לשנים הבאות. במיוחד לענף הטכנולוגיה, איכות הסביבה, הצהרת כוונות סביב טאיוואן והאם יודיעו על הקלה במדיניות המחמירה לקורונה. מדיניות מחמירה זו פגעה בסנטימנט החברות, עצרה כמעט לחלוטין את התיירות בסין (נכנסת ויוצאת) ומעכבת את התאוששות הצמיחה.

מחיר הנפט (WTI) ינוע בזמן הקרוב בין 90 ל-100 דולר לחבית, אבל צריך לזכור כי התנודתיות תישאר גבוהה ולכן מדובר בהערכות זהירות שיכולות להשתנות במהירות. כך אומר רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות. (איך משקיעים בנפט?)

מנחם מסביר את העלייה האחרונה במחירי הנפט בהחלטה של OPEC+ (קרטל אופ"ק+ רוסיה) על קיצוץ של כ-100,000 חביות ליום בחודש אוקטובר (לפחות). לכאורה, מדובר בקיצוץ  קטן מאוד, הן במונחי סך הביקוש העולמי לנפט גולמי והן במונחי התפוקה של מדינות OPEC+ עצמן.
למעשה, לא מדובר בהפתעה של ממש, למי שעקב אחר רמזיה האחרונים של סעודיה, שלא שבעה נחת, בלשון המעטה, מהידרדרות  מחירי הזהב השחור בשבועות האחרונים.

אולם, כך לדברי מנחם, מדובר בשינוי תפיסה של מפיקות הנפט מהגדולות בעולם, לאחר שעד כה ההנחיה שלהן הייתה דווקא להגדיל את התפוקה (במדרגות של 400,000 חביות ליום) בחודשים שנותרו עד סוף השנה.

בתקופה שקדמה להודעה ירדו מחירי הנפט בשיעור ניכר, בשל חשש ממיתון כלכלי גלובאלי, שיצמצם משמעותית את הביקוש לנוזל. מטבע הדברים, משבר האנרגיה באירופה החריף חשש זה.
גורם נוסף שדחף מטה את מחירי הנפט היה התחזקות הציפיות בדבר תוספת תפוקה מכיוונה של איראן, אם וככל שהסכם חדש בינה לבין המעצמות ייצא לפועל.
בהקשר זה, אומר מנחם, איראן היא ה-wild card של שוק הנפט במבט לתקופה הקרובה, וזאת כל עוד המצב המלחמתי באוקראינה נמשך וכך גם חרם הנפט המוטל על רוסיה בידי מדינות  המערב. לשאלה האם ייחתם בסופו של דבר הסכם בינה לבין המעצמות תהיה חשיבות רבה לגבי התפתחות המחירים בזמן הקרוב.
יש לציין בנוסף, כי הודעת OPEC+ באה בסתירה לביקור האחרון של הנשיא ביידן בממלכה הסעודית.
לבסוף, אומר מנחם, יש להוסיף לקלחת את החלטת מדינות ה-G7 להגביל את מחירי הנפט הרוסי (קביעת מחיר מקסימום – מהלך שמוריד את מחיר הנפט בהשוואה למחיר השוק בשיווי משקל, אך גם מצריך את המדינות לספק את ייתרת הכמות המבוקשת בעצמן ו/או לנקוט צעדים משלימים לעידוד ייעול והפחתת השימוש בנוזל בידי משקי הבית והחברות).
ריבוי הגורמים לכאן ולכאן המשפיעים על שוק הנפט והאופי הקרטליסטי של נתח נכבד מהייצור מקשה מאוד לתמחר אותו ולא בכדי המחירים תנודתיים כל כך ואף  הגיעו ל-130 דולר לחבית לא מזמן. כך גם ההערכות של המומחים להמשך, שנעות בין ירידות של עשרות אחוזים לעליות חדות.
כאמור, לאחר הודעת OPEC+ והשלכותיה על קיצוץ ההיצע בהמשך,  וכל עוד לא גובש הסכם בין איראן למעצמות, לא מן הנמנע כי המחיר ינוע, בתקופה הקרובה, בין 90 ל-100 דולר החבית (WTI), אך צריך לזכור ששוק הנפט הוא תנודתי ומושפע מאוד מהפתעות.

איך משקיעים בנפט?

כמה מרוויח סופר? הרווח של סופר קשור כמובן בכמות הספרים הנמכרת ובהסכם שלו עם ההוצאה לאור. יש כמה חלופות של מודל עסקי בין ההוצאה לאור לסופר. זה יכול להיות מודל של תמלוגים על מכירת ספרים, זה יכול להיות מודל של תמלוגים אבל עם מימון חלק מהעלויות, וזה יכול להיות אחוזים מהרווחים של ההוצאה – השיטה האחרונה היא המקובלת כיום.

סופרים ידועים יקבלו בין 20% ל-30% מהרווחים, סופרים בתחילת הדרך יקבלו 10% אולי 20%. זה אומר שסופר ידוע יכול לקבל 5-6 שקלים לספר בעוד שסופר  חדש יחסית יקבל 2 שקלים לספר. פעם קראו יותר ספרים, היום כדי להיות ברשימת רבי המכר צריך למכור 5,000 ספרים, בעבר זה היה 40 אלף. זה מבטא  את הירידה בהיקף הספרים הנקראים.

המספרים האלו מלמדים שסופר טוב וותיק יכול להרוויח 100 אלף שקל, אולי יותר. סופר מתחיל ירוויח אלפים עד 10-20 אלף שקל. מדובר בסכום נמוך בהינתן ההשקעה הגדולה בכתיבת הספר.

אבל כמובן שיש יוצאים מהכלל. כשמדובר באוטוביוגרפיות של מפורסמים אזי יש הוצאות לאור גדולות (עולמיות) שרוכשות את הזכויות על הספר בתמורה לסכום מרשים.

בנימין נתניהו כתב אוטוביוגרפיה – כמה הוא ירוויח ממכירת הספרים?

ייעוץ פנסיוני – איפה לומדים, כמה מרוויחים ומה בעצם עושים עם זה?

כמה מרוויח שליח תן ביס, כמה מרוויח שליח וולט וכמה מרוויחים שליחים אחרים