אאורה מדווחת כי השלימה את רכישת מגרש בשטח של כ-12 דונם, אשר בתוכו שוכן גם מגרש הכדורגל הישן של מכבי חדרה, ששטחו כ- 9.5 דונם במרכז חדרה שנרכשה ברובה במסגרת מכרז של אגודת מייסדי חדרה לפני כשלוש שנים בתמורה ל-80 מיליון שקל. כמו כן מדווחת אאורה, כי התקשרה עם בעלי הזכויות במגרש הצמוד, עליו בנויות כיום 22 דירות ו- 8 חנויות בעסקת "פינוי בינוי", במסגרתה תהרוס את המבנים הקיימים ותקים מגדל נוסף שיהווה חלק מהפרויקט.

המגרש ממוקם במרכז העיר חדרה, בין הרחובות הרברט סמואל, ששת הימים ורמב"ם. הקרקע צמודה למכללת אפיק, להיכל הספורט העירוני, לעירייה, לבית משפט השלום, למוסד לביטוח לאומי ולתחנה המרכזית בעיר. הפרויקט מהווה חלק מתכנית מאושרת כללית לאזור, אשר צפויה לשנות את פני מרכז העיר חדרה. חלקו של המתחם הפונה לרחוב יכלול קומת קרקע מסחרית גבוהה ומעליה קומת תעסוקה, מעליהם יוקמו 4 מגדלי יוקרה בני 20-24 קומות ושתי קומות של חניון תת-קרקעי. בסה"כ יכלול המתחם כ- 5,000 מ"ר שטחי מסחר. עוד צפוי הפרויקט לכלול פארק פנימי רחב ידיים, חדרי כושר ושטחי ציבור נרחבים לשימושם של דיירי המתחם.

הפרויקט יציע תמהיל מגוון ביותר של דירות, החל מ- 3 חדרים ועד 6 חדרים וכן מיני-פנטהאוזים ופנטהאוזים. מחיר דירת 3 חדרים צפוי לעמוד על כ- 1.15 מיליון שקל; מחיר דירת 4 חדרים יעמוד על כ- 1.4 מיליון שקל ואילו דירת 5 חדרים בפרויקט צפויה להימכר בסך של כ- 1.6 מיליון שקל.

עלות הקמת הפרויקט מוערכת בכ- 532 מיליון שקל, ההכנסות הצפויות מהפרויקט מוערכות בכ- 619 מיליון שקל, והרווח הצפוי עומד על כ- 87 מיליון שקל (16.4%). את הפרויקט מלווה בנק דיסקונט. החברה צפויה להתחיל בהקמתו ושיווקו של הפרויקט במהלך הרבעון הרביעי.

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל אאורה ישראל, אמר היום, "מדובר בפרויקט משמעותי אשר צפוי לשנות את פני מרכז העיר חדרה. במסגרת הפרויקט נקים מתחם מגורים איכותי באזור בו קיימת נגישות מצוינת לצירי תחבורה מרכזיים, אשר יהווה אבן שואבת לזוגות צעירים, משפחות, זוגות מבוגרים ואחרים, מתוך העיר ומחוצה לה. זאת, כחלק ממגמה בולטת בשנים האחרונים אשר הביאה לכך שערי מישור החוף הפכו למבוקשות ביותר, בעיקר הודות לקרבה המשמעותית לצירי תחבורה מרכזיים. אאורה גאה להמשיך ולהוביל פרויקטים משמעותיים המביא לשינוי אמיתי במרכזי הערים".

הדרך למשכנתא – כל השלבים, כל המסמכים, כל האישורים

כמה משכנתא ניתן לקחת?

מסקירת השוק החודשית שפירסמה הבורסה לניירות ערך בתל אביב עולה כי הציבור מגדיל את הסיכון בהשקעות שלו ועובר מהשקעה בקרנות אג"ח וקרנות שקליות לקרנות המשקיעות במניות בבורסה בתל אביב ובחו"ל.

בקרנות המשקיעות באגרות חוב בתל אביב התגברו הפדיונות ביולי והסתכמו בכ-2.9 מיליארד שקל, יותר מפי שניים מהפדיונות שנרשמו בחודש יוני. מתחילת השנה נרשמו פדיונות בסך של כ-4.5 מיליארד שקל. הפדיונות האלו באים לאחר שבשנת 2017 נרשמו יצירות בסך של כ-21 מיליון שקל באפיק האג"ח המקומי בקרנות.

על פיע הסקירה, בקרנות הנאמנות המשקיעות במניות בבורסה בתל אביב הסתכמו היצירות ביולי בכחצי מיליארד שקל נטו. היצירות באות לאחר חמישה חודשים רצופים של פדיונות נטו שהסתכמו בכ-0.9 מיליארד שקל. בשנת 2017 נרשמו יצירות בסך של כ-3.6 מיליארד שקל בקרנות אלו.

על פי נתוני הבורסה לני"ע בת"א, כסף המשיך לזרום גם לקרנות נאמנות המשקיעות בחול, זה חודש השני ברציפות. בקרנות אלו הסתכמו היצירות בכ-1.1מיליארד שקל נטו ביולי, עליה של כ-8% מהחודש הקודם. מתחילת 2018 הסתכמו היצירות באפיק זה בכ-3.8 מיליארד שקל נטו. בשנת 2017 כולה הסתכמו היצירות נטו בקרנות המשקיעות בחו"ל בכ-2 מיליארד שקל.

בקרנות השקליות נרשמו פדיונות בסך של כ-0.6 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו הפדיונות בקרנות השקליות בכ-2.36 מיליארד שקל.

בקרנות הכספיות, הסולידיות, התמתנה מגמת היצירות והן הסתכמו בכ-0.1 מיליארד שקל לאחר יצירות בהיקף של כ- 1.3 מיליארד שקל נטו בחודשים פברואר-מאי. מתחילת השנה הגיעו היצירות בקרנות הכספיות לכ-0.9 מיליארד שקל, לאחר פדיונות בסך של כ-46 מיליארד שקל בשנים 2014-2017.

קרנות אג"ח – זה רק נראה בטוח

מתי להחליף קרן נאמנות?

אולי אתם לא ממש מרגישים את זה בכיס או בחשבון הבנק, אבל בחברת הדירוג העולמית S&P חושבים שכלכלת ישראל טובה ומשתפרת' והחליטו להעלות את דירוג האשראי של ישראל מרמה של +A לרמה של -AA.דירוג אשראי של מדינה מבטא את הערכת חברת הדירוג לגבי יכולתה של המדינה לפרוע חוב. מדינות מנפיקות אגרות חוב למדינות וגופים מוסדיים שונים בעולם על מנת לממן את פעילותן השוטפת וכן, כמו במיחזור משכנתא, לפרוע חובות ישנים שניטלו בתנאים פחות טובים.

מדינות נוספות שלהן דירוג אשראי דומה באירופה הן צ'כיה ואסטוניה. לסין, יפן וצ'ילה דירוג +A – נמוך בשלב אחד מהדירוג של ישראל.

כלכלני S&P כותבים בדו"ח כי העלאת הדירוג התאפשרה הודות לשיפורים במסגרת הפיסקלית בישראל שהובילו לירידה בחוב הממשלתי. על אף שרמתו של החוב הממשלתי עדיין גבוהה, סבורים ב-S&P כי הסבירות להיפוך המגמה של צמצום החוב הממשלתי נמוכה. ההערכה של כלכלני S&P מבוססת ההנחה שבהיעדר זעזועים בסחר העולמי, תחזית הצמיחה של ישראל תישאר חזקה ותאפשר לממשלה להכיל לחצים להוצאות על מטרות חברתיות ועל תשתיות, וגם הסלמה מתונה אפשרית בסיכוי הביטחון. לדבריהם, "ישראל הפגינה ביצועים כלכליים טובים מאז המשבר הפיננסי העולמי, וכיום התמ"ג שלה גדול בכ-140 מיליארד דולר, או 50%, מרמתו ב-2010. בחשבון השוטף היא נהנית מעודף בר קיימא, והאבטלה בשפל היסטורי".

בצד נקודות החולשה של ישראל מציינים ב – S&P כי קיים ספק ביכולתה של הממשלה לטפל בסוגיות ארוכות טווח כמו עודף בירוקרטיה, מחסור בתשתיות וכמו כן את ההשתתפות הנמוכה בשוק העבודה של נשים ערביות וחרדים.

תגובתו של שר האוצר, משה כחלון, להעלאת הדירוג: "בשלוש השנים האחרונות הכלכלה הישראלית נסקה והגיעה לנתוני המקרו הטובים בתולדותיה. האמון שמביעים בנו הגופים הכלכליים החזקים בעולם מאפשר לנו להמשיך ולהצמיח את המשק, ובעזרת פירות הצמיחה לקיים מדיניות של צמצום פערים חברתיים וחיזוק מעמד הביניים והשכבות החלשות. העלאת הדירוג תחסוך לנו הוצאות מימון של מיליארדי שקלים, שאותם נפנה עבור המשרדים החברתיים – הבריאות, החינוך והרווחה. נמשיך להוביל מדיניות כלכלית וחברתית נטולת פניות, ממלכתית ואחראית שרואה את האזרח הישראלי במרכז".

החשב הכללי, רוני חזקיהו, התייחס גם הוא להעלאת הדירוג ואמר כי היא "משקפת את הכרת הגופים הכלכליים הבינלאומיים בחוזקה של כלכלת ישראל ומדגישה את החשיבות בקידום מדיניות המעודדת צמיחה תוך שמירה על משמעת פיסקלית".

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אמרה כי "ההחלטה משקפת אמון של המוסדות הבינלאומיים במדיניות הכלכלית של הממשלה, ובמדיניות המוניטרית שהנהיג בנק ישראל שתרמה לצמיחת המשק וליכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה העתידיות. ההחלטה מהווה הוכחה נוספת לחשיבות של ההפחתה המתמשכת של יחס החוב לתוצר, ולתרומתה של הירידה בנטל החוב לחוסנה של כלכלת ישראל".

בסקירתם השבועית מעריכים כלכלני בנק לאומי כי "העלאת הדירוג הינה עוד גורם המצטרף לגורמים שבטווח הארוך תומכים בשקל. תשואות האג"ח הממשלתיות המקומיות עשויות לרשום ירידות תשואות קלה אם כי גם טרום העלאת הדרוג נסחרו אגרות החוב של ישראל בתשואות התואמות מדינות בדירוג דומה.

עסקה חלומית לורבורג פינקוס; עסקה גרועה לציבור – לאומי קארד תייצר תשואה של עשרות אחוזים בשנה; אבל תחסל את האפשרות לתחרות   

לאומי שמכר את השליטה, שומר על האינטרסים שלו; וכחלון ממשיך לשדר מסרים של בחירות, אבל לא באמת מוזיל לנו את העמלות והריביות; התחרות בבנקאות נדחית למועד לא ידוע – הנה האחראים.

שר האוצר משה כחלון הוא לא תמים ובטח לא טיפש. הוא גרוע יותר – הוא פוליטיקאי. הוא מוכן לשחק עם האמת ולמכור לכם לוקשים כדי לזכות לאהדה שלכם. הבעיה שהשקר צף – זה יכול לקחת חודש, חודשיים, שנה, שלוש שנים, אבל הציבור כבר לא מטומטם, כחלון.

הפעם, לקח כחלון קרדיט על התחרות בתחום הבנקאות. כן, בזכותו תהיה תחרות אמיתית בבנקים הקיימים, ובזכותו תשלמו פחות עמלות, דמי ניהול וריבית לבנקים.

אתם מבינים את זה? הבנאדם כוכב, הוא עשה זאת בסלולר, לגישתו הוא גם עושה את זה בנדל"ן, וגם בבנקאות – היידה כחלון.

אז בסלולר מגיע לכחלון קרדיט, אבל באותה נשימה צריך לזכור שהוא נלחם בחברות הסלולר עד זוב דם, והגדיל את כוחה של בזק – כלומר, הוא נטפל לחלשים ועזב את הבריון השכונתי. אחלה גבר.  בבזק הוא פשוט לא נגע, ורק בשנה האחרונה שבזק כבר לא מוגנת, רואים עד כמה "הסביבה" שמרה אותה. לא בטוח אגב, שבגלל ביבי, פשוט היא חזקה יותר, יש לה וועד עם כוח פוליטי, והדבר האחרון שכחלון רוצה ורצה זה לאבד כוח.

בנדל"ן – תוכנית הדגל – מחיר למשתכן, נראית לרבים (וגם לי) סוג של גימיק שעוזר, אבל בצורה נקודתית, ועם תאריך תפוגה. שזה יקרה, כחלון יחפש אשמים.

ובבנקאות – כחלון מספר שורבורג פינקוס, קרן ההשקעות שרכשה את לאומי קארד, תהווה תחרות לבנקים. לגישתו, היא אפילו תהפוך לבנק, רק חבל שהוא לא תיאם עם מנהלי הקרן – זו ממש לא הכוונה שלהם.

לאומי קארד עדיין נשלטת על ידי לאומי

האמת שלא צריך לדבר איתם, צריך להסתכל בדוחות של לאומי קארד כדי להבין בצורה ברורה – תחרות אמיתית אין כאן ולא תהיה. אם רוצים תחרות צריך לנתק את לאומי מלאומי קארד – וזה לא נעשה – לאומי היא לקוח גדול של לאומי קארד לעוד שנים רבות. לקוח גדול, במקרים רבים, שולט בחברה יותר מאשר בעלי השליטה בה.

אם רוצים תחרות, צריך להביא לכאן גוף פיננסי אסטרטגי עם אג'נדה בנקאית אמיתית ורצון לקחת נתח שוק; לא פיננסיירים שבאים לעשות סיבוב קצר ולא מוכנים להשקעה (שפוגעת בתשואה). המטרה של קרן ורבורג פינקוס היא להציף ערך למשקיעים שלה ומהר. תחרות פוגעת להם ברווחים. המטרה שלהם היא פשוטה יותר – לשמור על הקיים, אולי קצת מעבר לכך בזכות התייעלות, ופה ושם ניסיונות בתחומים חדשים עם תשואה מהירה להון. כל מה שדורש השקעה ארוכת שנים הוא לא באג'נדה שלהם – הם באו לקחת את הכסף ולברוח אחרי 5-6 שנים.  אז האם הם יהפכו את לאומי קארד לבנק? בנקאות זה לא זבנג וגמרנו – זו השקעה של כמה שנים עד שרואים את התמורות – משקיעים לטווח קצר לא שם; ורבורג פינקוס, לא שם.

אם רוצים תחרות אמיתית, צריך לפתוח את השער לאמזון, גוגל, פייסבוק והבנקים הדיגיטליים בעולם – כשהם יבואו תהיה תחרות.

אם רוצים תחרות אמיתית, צריך גם להחליף דיסקט בפיקוח על הבנקים. הפיקוח על הבנקים עושה שירות דב לציבור – האנשים שם לא באמת דואגים לציבור, המטרה שלהם היא לשמור על יציבות הבנקים. הם מספרים לנו שהם מפקחים ושומרים על יציבות הבנקים…בשבילנו. כי אם הבנקים יפלו, אז אוי ואבוי לנו. אבל זה שטויות – יש מרחק גדול בין להרוויח תשואה של 10% ובין להתמוטט. במקום לייצר מסע הפחדות ולשמור על רווחיות הבנקים, הגיע הזמן ששר האוצר פשוט ייתן להם בראש, ויגרום להפחתה דרמטית בעמלות ובריביות של הבנקים.

זה אמנם קורה בשנים האחרונות – העמלות יורדות, אבל זה רחוק מלהיות דרמטי. הכל נמצא אגב בספרים – הרווחים התפעוליים של הבנקים כמכלול אף פעם לא היו גבוהים יותר, השווי של הבנקים אף פעם לא היה גבוה יותר. הם בשיא, וזה כלים שלובים – הם בשיא על חשבוננו, הציבור שמשלם את העמלות ואת הריביות.

ואז עולה שאלה מציקה – למה הפיקוח על הבנקים שהוא חלק מבנק ישראל, לא יוצר תחרות אמיתית לבנקים. האם זה בגלל שבנקים חלשים יותר, לא מצריכים פיקוח כל כך אמתני. כל גוף, בסופו של יום, דואג לעצמו, ואולי הדבר האחרון שמפקח רוצה זה להחליש את הגורמים שהוא מפקח עליהם, כי אז אין בו צורך, או שהצורך בו מופחת. זאת ועוד –  עבודה בפיקוח על הבנקים היא מסלול מהיר לתפקידים בכירים במערכת הבנקאית, אז למה לריב עם מקום עבודה פוטנציאלי?

אז סיסמאות זה נהדר, וברגע שכחלון מספר לכם שהוא יצר תחרות לבנקים, אתם מתחילים לקחת אותו ברצינות בחירות בעוד שנה, אלא שהרוכשת של לאומי קארד עושה פה סיבוב מדהים, אולי אחת מהעסקאות הטובות ביותר שיהיו כאן, ובלי להתאמץ. האמת שהיא וגם המוכרת בנק לאומי, היו צריכים לשלם דמי תיווך למשרד האוצר – מגיע לו, וככה גם אנחנו היינו  מקבלים משהו.

ככה ורבורג פינקוס תרוויח תשואה חלומית 

ורבורג פינקוס רוכשת את לאומי קארד לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל, כש-500 מיליון שקל לפחות יגיע למוכרות (לאומי ועזריאלי) מדיבידנדים שתחלק לאומי קארד. כלומר, ההשקעה אמורה להיות מקסימום 2 מיליארד שקל.

ללאומי פרטנרס יש אופציה להיכנס – לרכוש 20% בתמורה ל-400 מיליון שקל. 20% זה לא שליטה, זה אפילו לא השפעה מהותית. אבל ההחזקה הזו לצד הקשרים העסקיים השוטפים בין לאומי  ובין לאומי קארד, יותר מרומזים שלאומי יהיה מאוד דומיננטי בהתנהלות של לאומי קארד.

בכל מקרה, השקעה של 400 מיליון של לאומי פרטנרס, משמעה שורבורג פינקוס צריכים להביא סדר גודל של 1.6 מיליארד שקל. אבל הם לא מביאים את זה מהבית. הם מביאים חלק גדול מזה ממימון (הראל לפי הדיווחים צפויה לספק חלק גדול מהמימון).

בשורה (הכמעט) תחתונה – הקרן הזו, מביאה מהבית 800 מיליון שקל. כסף קטן בשבילה, אבל התשואה שהיא תייצר גבוהה, אפילו מאוד. נניח שהיא לא "תשתגע" – תעשה רה ארגון קטן, תנפנף בחדשנות, ובכניסה להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים (חסם כניסה קטן), ובעיקר תשמור על הקיים. במצב הזה, קצב הרווחים של לאומי קארד שעומד על 200 מיליון שקל בשנה, יעלה בכמה עשרות אחוזים. גם ככה מדובר בחברה צומחת שמגדילה את הרווח שלה.

גם אם אקח צמיחה צנועה, ואוריד את חלקה של לאומי פרטנרס (20%) ואת המימון (הזול יחסית), לורבורג יישאר ביד כ-120-150 מיליון שקל בשנה (ואני טועה כלפי מטה). הרווח הזה, על ההשקעה שלה מבטא 15% עד כמעט 20%, וזו הנחה שמרנית.

רגע, זה לא הכל. ורבורג פינקוס עושה עסק עם בנק – היא רוכשת את ההחזקה מבנק לאומי, ולבנק לא חסר כסף, הוא חי מלספק כסף לאחרים, ולכן אין בעיה לקנות ממנו בתשלומים. ורבורג תשלם במועד העסקה 1,047 מיליון שקל, אחרי שנה 347 מיליון שקל, ואחרי שנתיים – 1,111 מיליון שקל.

התשלום הראשון בפועל יהיה נמוך משמעותית מ-1,047 מיליון שקל, כי יחולק דיבידנד (של לפחות 500 מיליון שקל). כלומר, כמה מאות טובות ויש לחבר'ה בורבורג שליטה על לאומי קארד.

ואז תעבור שנה וורבורג יצטרכו לשלם את התשלום השני. חלק גדול ממנו יגיע מדיבידנד שוטף – החברה כאמור מרוויחה, וחלק עשוי להגיע מדיבידנד משנים קודמות.

שימו לב לנתון הבא – יחס ההון (רובד 1) של לאומי קארד הוא 16% (בערך) – במילים פשוטות ומבלי להיכנס לעניין סוגי ההון על פי תקנות באזל, מדובר ביחס של מרכיבים הוניים למאזן הגוף הפיננסי. אלא שלפני כשנתיים ניתנה הקלה לגופים פיננסים שהם לא בנקים. לאומי קארד יכול להסתפק ברובד הון נמוך משמעותית של 8%. במילים פשוטות, הוא יכול לחלק את ההון שלו (בהמשך לחלוקה הגדולה הקרובה) ומדובר כאן בעוד כמה מאות מיליוני שקלים שורבורג תיקח הביתה.

אז ורבורג לא מוציאה מהכיס 2.5 מיליארד שקל, גם לא 2 מיליארד שקל, וגם לא 1 מיליארד שקל. אולי 500 מיליון שקל, אולי קצת יותר. התשואה השנתית המשוקללת שלה עשויה להיות עשרות אחוזים. אז למה לה לקחת סיכון, לעשות מהפכה, ולהפוך לבנק? היא פשוט רוצה לשמור על הקיים. למעשה, חדשנות רק תזיק לה – פעילות דיגיטלית, כניסה לתחומים חדשים זה רק איום על הרווחים שלה. התסריט הטוב הזה יכול להתקלקל בעיקר אם תהיה תחרות – אם השערים יפתחו לבנקים דיגיטליים.

תשואה על ההון

הסיבה למספרים היפים האלו היא הנתונים בטבלה המצורפת (התשואה להון). לאומי קארד מייצרת 10% עד 16% תשואה להון בשנים האחרונות. אם נניח שלאומי הון מפחיתה את ההון שלה בחצי (למינימום האפשרי), אזי הון של חצי מההון הקודם, יניב רווח נמוך יותר, אבל משמעותית יותר מחצי. והנה המחשה – נניח שהחברה מרוויחה מעל 200 מיליון שקל על הון של 2 מיליארד לפני חלוקה. במצב כזה התשואה על ההון היא 10%.

אחרי החלוקה ההון שלה באזור מיליארד ונוספו לה הוצאות מימון (לא בהכרח באופן מלא) של 45-55 מיליון שקל (הערכה שמרנית). כלומר, החברה תרוויח 150 על הון של 1 מיליארד – היא כבר מייצרת תשואה של 15%.

עכשיו תניחו שהגוף קונה את החברה מתמנף (לוקח מימון), וכך תגיעו לתשואה משוקללת מאוד גבוהה. ככה עושים עסקה של WINWIN לשני הצדדים – ורבורג פינקוס עשו עסקה מצויינת; לאומי קיבלו כסף ושמרו על הקשרים העסקיים שלהם עם לאומי קארד; וכחלון השושבין – מספר לנו שהוא נלחם בבנקים, ואנשים עוד מאמינים לו.

תגובות:

בשם בכיר באוצר נמסר בתגובה: "איננו מגיבים לכתבות לא ענייניות ולא מקצועיות שנכתבות מטעם גורמים אינטרסנטיים".

מבנק ישראל נמסר: "בנק ישראל מקדם בנחישות במקצועיות וביסודיות מגוון רחב של צעדים להגברת התחרות במערכת הפיננסית , ובראשם שורה של צעדים תשתיתיים: עידוד הקמת בנקים חדשים והורדת החסמים שעיכבו את כניסתם של שחקנים חדשים לשוק; מתן רישיונות לשני סולקים חדשים; הובלת פרויקט 'בנקאות פתוחה' לשיתוף מידע בנקאי; הובלת פרויקט מעבר מבנק לבנק בקליק; ופרויקט מערכת נתוני אשראי שתעלה לאוויר בשנה הבאה. מדובר בשינויים תשתיתיים – 'כביש 6 של התחרות', שהשפעתם כבר ניכרת בפועל והם ימשיכו להשפיע בשנים הקרובות.

מכירת לאומי קארד על ידי בנק לאומי, אליה מתייחס מר עובדיה באופן ספציפי, הנה אחת מאבני הדרך העיקריות בישום רפורמת שטרום, רפורמה שכידוע דנה בה ועדה בין-משרדית שכללה גם נציגי ציבור במשך כשנה וחצי, ולאחר מכן אומצה בחקיקה בכנסת. בנק ישראל מקפיד שהתקדמות הרפורמה תתאם את רוח החקיקה, ולכן אחד מהקריטריונים העיקריים שעמדו בפני הפיקוח על הבנקים בדיונים שקיים עם המספר הגדול של הגופים הבינלאומיים שהתעניינו ברכישה היה – האם התכנית העסקית של הרוכש היא כזו שבאה לממש את מהות הרפורמה. כפי שהודיע בנק ישראל לאחר שפורסמה עסקת המכירה, על סמך סדרת הפגישות שהתקיימו עם הרוכשים טרם נחתמה העסקה, גובשה בפיקוח על הבנקים הערכה ראשונית שעל פיה תחת הבעלות החדשה תוכל לאומי קארד לתרום לקידום התחרות בשוק התשלומים ולהגברת התחרות גם בתחומי האשראי הקמעונאי, ושהידע והניסיון שהרוכשים מביאים מהעולם יסייעו לקידום תחום התשלומים בישראל.

מר עובדיה סבור אחרת, והוא כמובן זכאי לדעתו, אם כי לא ברור על סמך מה זו גובשה. יתרה מזו, בנק ישראל הוביל בשנתיים האחרונות סדרה של צעדים שיתמכו ביכולתן של החברות המופרדות להגביר את התחרות, המפורטים למשל בהודעה שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר.

התעלמותו של מר עובדיה מכל העובדות לעיל היא לא רק מאוד לא מקצועית, אלא גם סלקטיבית, ומטעה. חמורה לא פחות היא העובדה שמר עובדיה שב ומטיל דופי בבנק ישראל ובעובדיו, תוך מחזור האשמות חסרות שחר. הגיע הזמן לשים סוף לזריקת הרפש הזאת: בנק ישראל פועל באופן מקצועי, יסודי, ונחוש, להגברת התחרות במערכת הפיננסית תוך שמירה על היציבות, כשטובת המשק הישראלי ואזרחי ישראל בטווח הארוך היא העיקרון היחיד שמנחה אותו. התוצאות מדברות וימשיכו לדבר בעד עצמן".

הושג סיכום בפרויקט הפארק באור יהודה – כך מדווחים באוצר. 

לאחר שבשבוע שעבר התבשרו הקונים בפרוייט בית בפארק באור יהודה כי המסירה של הדירות תידחה בכשנתיים מעבר למתוכנן, נערכו בימים האחרונים, דיונים בהשתתפות מטה הדיור, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, עיריית אור יהודה והיזם – גינדי, לבדיקת וליבון הסוגיות סביב פרויקט בית בפארק, באור יהודה. בדיונים, בין היתר, שמעו גם נציגים מהזוכים בפרויקט.

בתום הדיונים, נקבע כי הקבלן יתחיל בעבודות כבר במהלך החודש, מיד לאחר הוצאת היתר חפירה – הקדמה של למעלה מחצי שנה מכפי שנקבע מראש לתחילת העבודות. סיכום זה הושג הודות לנכונות ראש העירייה ליאת שוחט, להירתם לנושא, ולאפשר את הקדמת מסירת הקרקע ליזם ותחילת העבודות, וזאת בתמורה לביטחונות להם הסכים היזם.

בנוסף, נקבע כי ההצמדה למדד תשומות הבניה לא תעלה על 30 חודשים החל מתחילת העבודות.

כזכור, מדובר על פרויקט פופולרי שנכלל במסגרת תכנית מחיר למשתכן. כבר לפני ההגרלה החלו הטענות, בעיקר נגד העובדה שמרבית הדירות הן דירות כלואות, עם כיוון אוויר אחד. לאחרונה,  גילו הדיירים שהם יצטרכו לחכות שנים עד שיקבלו לרשותם את הדירה, ובינתיים לשלם במקביל משכנתא ושכירות. בנוסף, מתוך 910 דירות שנכללו בהגרלה, רק 10 הן דירות בנות חמישה חדרים, דירות קלאסיות למשפחות גדולות.

לייבפרסון (LPSN) פרסמה דוחות טובים והעלתה את תחזית הצמיחה לשנת 2018, בהמשך לסגירת עסקאות חדשות. כמו כן, נרשמה עליה במחיר עסקה ממוצעת, והתקדמות בפלטפורמת LiveEngage  בשוק המובייל. עם זאת, הנהלת החברה מגדילה את השקעותיה, תהליך שעלול להגביל פוטנציאל לשיפור רווחיות.

"אנו מעודדים מהתקדמות בצמיחה של לייבפרסון, אך מעריכים כי שמירה על קצב הצמיחה הגבוה ברבעונים הקרובים מהווה אתגר, במיוחד לאחר עליה חדה במניית LPSN מתחילת השנה, ובכך נותרים בהמלצת תשואת יתר" כותבים האנליסטים של אופנהיימר בעקבות הדוחות לרבעון השני, "לייבפרסון רשמה הכנסות של 61.7 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 14%, מעל הקונצנזוס של 59.5 מיליון דולר, עם רווח פרופורמה של 0.01$ למניה ו אבידה  של 3.8 מיליון דולר, שניהם בהתאם לצפי. הנהלת החברה צופה ברבעון הבא הכנסות של 62-63 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 10%-12%, מעל הצפי של 61 מיליון דולר, עם רווח של 0.02$-0.03$ למניה, נמוך מהצפי של 0.04$ למניה, ו אבידה של 5.1-6.1 מיליון דולר, גם כן נמוך מהקונצנזוס של 6.6 מיליון דולר.  בתחזית לשנת 2018 כולה צופה החברה הכנסות של 245.5-247.5 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 12%-13%, בכ-5 מיליון דולר מעל הצפי הקודם, עם אבידה של 22-25 מיליון דולר ורווח של 0.14$-0.10$ למניה, בהתאם לצפי.

 "חברת לייבפרסון הציגה מומנטום חזק בסגירת עסקאות חדשות עם עליה בגודל עסקה ממוצעת ללקוח (ARPU) בשיעור שנתי של 24% ל-255 אלף דולר, אך לעומת זאת רשמה ירידה ב-billings. הכנסות מצפון אמריקה הציגו האטה בקצב צמיחה שנתי ל-4% בלבד, בהשוואה ל-9% ברבעון הקודם, כאשר כנגד זאת המכירות בשווקים הבינלאומיים היו חזקות מהצפוי. אנו מעודדים מהאצה בקצב צמיחה של לייבפרסון, אך מציינים כי בסיס ההשוואה לצמיחה ברבעונים הקרובים הנו גבוה יחסית. מניית LPSN נסחרת במכפילי מכירות EV/Sales של 5.7 ו-5.2 לתחזיות 2018 ו-2019, פרמיה לממוצע של חברות הענן בעלות צמיחה בהכנסות נמוכה מ-20% (מכפילי מכירות של 4.8 ו-4.5 בהתאמה), ובכך מדורגת בהמלצת Perform ללא מחיר יעד".

הנהלת לייבפרסון מסרה עם פרסום התוצאות כי הכנסות הפעילות העסקית (B2B) ברבעון השני של 2018 צמחו ב-14% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-56.7 מיליון דולר. ההכנסות מפעילות צרכנית צמחו ב-11% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-5.0 מיליון דולר. סך העסקאות שנחתמו ברבעון המשיך לגדול, הודות למספר הלקוחות החדשים שנוספו ביחס לרבעון המקביל אשתקד. לייבפרסון חתמה על 43 עסקאות עם לקוחות חדשים, גידול של 48% בהשוואה ל-29 ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסה הממוצעת ללקוחות בינוניים ולעסקים במהלך תקופה של 12 חודשים עוקבים, גדלה והסתכמה בלמעלה מ-255 אלף דולר ברבעון השני, וזאת בהשוואה לכ-205 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.

"לאחרונה חתמנו על החוזה הגדול ביותר בהיסטוריית החברה, וצמיחת החברה מואצת מאחר והשימוש בהודעות פותח אפשרויות חדשות לתקשורת של חברות עם צרכנים, דבר המגדיל את נתח השוק הפוטנציאלי שלנו," אמר רוב לוקאסיו, מנכ"ל ומייסד לייבפרסון. "לקוחותינו נכנסים לתחומים חדשים עם LiveEngage באמצעות תקשורת ישירה עם צרכנים בצ'אט במקום בשיחה קולית, משתמשים באוטומציה לשיחות המבוססת על בוטים ובינה מלאכותית, וממנפים את השימוש בממשק התכנות שלנו לבניית ערך מוסף על גבי הפלטפורמה.

"אנו מאמינים כי לייבפרסון מציעה את הפלטפורמה המתוחכמת ביותר בתעשייה לשיפור שיחות עסקיות," הוסיף כריס גריינר, סמנכ"ל הכספים של לייבפרסון, "מעמדנו הייחודי מושך ערב רב של כישרונות בתחומי הבינה המלאכותית, הלמידה החישובית וההנדסה, אשר מסייעים ביצירת סביבת עבודה חזקה ומעשירה של טכנולוגיה ושותפי הפצה. ההודעה על הטמעת הטכנולוגיה שלנו ב-WhatsApp מהיום, האפליקציה הפופולארית ביותר להודעות בעולם, מספקת הוכחה נוספת להיותנו מובילי שוק."

הרחבת בסיס הלקוחות

במהלך הרבעון השני, חתמה החברה על עסקאות עם הלקוחות החדשים הבאים:

• אחד מ-25 הבנקים הגדולים בעולם
• אחת מחברות הסחר האלקטרוני הגדולות ביפן
• אחד מ-10 הבנקים המובילים באוסטרליה
• אחת מסוכנויות הנסיעות המובילות בעולם
• ספקית בינלאומית של מוצרים לבית ואלקטרוניקה בעלת שווי שוק של מיליארדי דולרים

בנוסף, החברה הרחיבה עסקיה עם:

• אחת מחברות הכבלים הגדולות בצפון אמריקה
• חברת תקשורת בינלאומית
• אחת מספקיות המוזיקה המובילות למנויים
• התקשרות של לקוח מוביל עם ספקית מיקור חוץ עסקי
• חברת שירותי תקשורת ו-IT בינלאומית

הפסד נקי ורווח נקי מתואם

ההפסד הנקי לרבעון השני של 2018 הסתכם ב-8.3 מיליון דולר או 0.14 דולר למניה, לעומת הפסד של 7.5 מיליון דולר או 0.13 דולר למניה ברבעון השני של 2017. הרווח הנקי המתואם לרבעון השני של 2018 הסתכם ב-0.3 מיליון דולר או 0.01 דולר למניה, לעומת רווח נקי מתואם של 0.3 מיליון דולר או 0.01 דולר למניה ברבעון השני של 2017. הרווח הנקי המתואם אינו כולל הפחתות, תגמול מבוסס מניות, עלויות ארגון מחדש, עלויות רכישה, שיערוך הפרשות בגין נכסי מס נדחים, חיובים חד-פעמיים אחרים והשפעת מס ההכנסה בגין התאמות אלו.

ההפסד הנקי לרבעון השני של 2018 כולל הוצאות חד פעמיות בסך של 3.7 מיליון דולר (0.06 דולר למניה), הקשורות בעיקר לארגון מחדש, ליטיגציה בענייני קניין רוחני ושירותי ייעוץ. ההפסד הנקי לרבעון השני של 2017 כולל הוצאות חד פעמיות בסך של 3.6 מיליון דולר (0.06 דולר למניה), הקשורות בעיקר לארגון מחדש וליטיגציה בענייני קניין רוחני.

EBITDA מתואם

ה-EBITDA המתואם לרבעון השני של 2018 הסתכם ב-3.8 מיליון דולר או 0.06 דולר למניה, לעומת 3.7 מיליון דולר או 0.07 דולר למניה ברבעון השני של 2017. ה-EBITDA המתואם אינו כולל הפרשה (החזר) ממס הכנסה, (הכנסות)/הוצאות אחרות, נטו, פחת והפחתות, תגמול מבוסס מניות, עלויות ארגון מחדש, עלויות רכישה וחיובים חד-פעמיים אחרים.

ההתאמה בין הנתונים הכספיים שאינם על בסיס GAAP והנתונים על פי GAAP מוצגת בטבלאות הנתונים הכספיים הנכללות בהודעה לעיתונות זו. ביאור הנתונים הפיננסיים שאינם על בסיס GAAP ואופן חישובם נכלל למטה תחת הכותרת "נתונים פיננסיים שלא על פי GAAP ( ."(Non-GAAP

מזומנים ושווי מזומנים

יתרת המזומנים של החברה נכון ל-30 ליוני 2018 הסתכמה ב-70.0 מיליון דולר. במהלך הרבעון השני של 2018 החברה השתמשה בכ-1.3 מיליון דולר במזומן מפעילות שוטפת, וצברה הוצאות הון בסך של כ-5.1 מיליון דולר.

תחזיות פיננסיות

בעקבות מחצית ראשונה חזקה ב-2018 וצבר הזמנות איתן של הזדמנויות שונות, החברה מעלה את תחזית ההכנסות השנתית לטווח הכנסות של 245.5-247.5 מיליון דולר, וזאת בהשוואה לתחזית ההכנסות הקודמת להכנסות של 239-243 מיליון דולר.

תחזיות החברה המפורטות בנוגע לביצועיה הכספיים הינן כדלקמן:

הרבעון השלישי של 2018

שנת 2018 במלואה

תחזיות נוספות בנוגע לשנת 2018 במלואה

• הוצאות משפטיות משוערות חד פעמיות של 11.2 מיליון דולר (0.19 דולר למניה) הקשורות בעיקר להליכי ליטיגציה וארגון מחדש
• הפחתה של נכסים בלתי מוחשיים שנרכשו בהיקף של כ-3.0 מיליון דולר
• הוצאות על תגמול מבוסס מניות של כ-15.0 מיליון דולר
• פחת של כ-14.0 מיליון דולר
• תשלום מיסים במזומן של 2.0-4.0 מיליון דולר. שיעור מס הכנסה נקי מתואם של כ-25%. חבות מס על בסיס GAAP של כ-3-1.9 מיליון דולר
• הוצאות הון של כ-16.0 מיליון דולר

בנוסף, מבחינת אחוזי רווח לשנת 2018, ללא ההוצאות החד פעמיות שצוינו לעיל, החברה צופה צמיחה כי שיעור הרווחיות הגולמית יעמוד על 75.5%, שיווק ומכירות 41%, מחקר ופיתוח 23%, והנהלה וכלליות 14.5%.

יוניטרוניקס מדווחת על חוזה גדול להקמת חניון אוטונומי – החברה תקים את החניון האוטונומי הגדול ביותר בצפון אמריקה תמורת כ-58 מיליון שקל. מדובר על חניון שיוקם ביוסטון, טקסס שהינו החניון ה-15 של החברה בצפון אמריקה.

יוניטרוניקס, שבשליטת פימי היא שחקנית גדולה בשוק מוצרי האוטומציה, המחסנים האוטומטיים והחניונים האוטונומיים. החברה הודיעה כי חתמה על הסכם להקמת חניון אוטונומי ביוסטון בתמורה כאמור של 58 מיליון שקל  – הפרויקט אמור להסתיים ב-2012, כך שמדובר בסדר גודל של 20 מיליון שקל פלוס לשנה.

חיים שני מנכ"ל יוניטרוניקס אמר במקביל לפרסום הזכייה – "אנו גאים לדווח על חוזה נוסף להקמת חניון אוטונומי בצפון אמריקה שמבטא את המשך החדירה המוצלחת שלנ באזור. עד כה הושלמו ונמסרו ללקוחות החברה שישה חניונים אוטונומיים בצפון אמריקה המכילים ביחד כ- 1400 מקומות חניה ו-8 נוספים נמצאים בשלבי ביצוע שונים. הטכנולוגיה הרובוטית ומערכות הבקרה המתקדמות, המחנים מדי יום אלפי רכבים המשתמשים בחניונים שהוקמו ע"י החברה, נחשבים למובילים בשוק העולמי באמינות ובתפוקה. החניונים האוטונומיים של החברה נחשבים לפורצי דרך בנוחות השימוש למשתמש ומקנים יתרונות משמעותיים ליזם הפרויקט. החניון החדש יהיה הגדול מסוגו בצפון אמריקה".

פתרון החניה האוטונומית של יוניטרוניקס מאפשר ליזמי נדל"ן ואדריכלים להציע לנהגים – דיירי הבניין ומשתמשים מזדמנים – חוויית חניה טובה. הפתרון האוטונומי הופך את חוויית החניה לשירות  (valet parking) ומהווה אלמנט מבדל בשוק התחרותי של מגדלי המשרדים והמגורים. בעתיד אף צפוי הפתרון הזה להשתלב עם טכנולוגיית הרכבים האוטונומיים.

לחניון האוטומטי של יוניטרוניקס יתרונות נוספים וביניהם: עלות כוללת נמוכה יותר; חסכון בנדל"ן יקר; ידידותיות לסביבה – צריכה נמוכה של חשמל, צמצום פליטת מזהמים, פעולה שקטה, והקטנת הצורך בחפירה מתחת לקו מי התהום; עלויות תחזוקה נמוכות; שימור העיצוב החיצוני של המבנה וכן נוחות ונגישות משופרת לבעלי צרכים מיוחדים. חניון אוטונומי אף מציע ביטחון אישי וביטחון רכוש מוגברים בהיותו מתוכנן להקשות על פגיעה בבעל הרכב או לגנוב את הרכב בחניון מסוג זה, ובכך יכול להוזיל את דמי הביטוח ליזמים.

לפני כחודשיים דיווחה יוניטרוניקס על חוזה ראשון בעיר יוסטון. אז דובר על פרויקט בהיקף צפוי של כ-15 מיליון שקל והוא מתוכנן, גם כן, להסתיים במהלך שנת 2020.

יונטרוניקס דיווחה ברבעונים האחרונים על חולשה בתוצאות העסקיות וזו הסיבה שמניית החברה ירדה מתחילת השנה בכ-6% לשווי של כ-280 מיליון שקל. דוחות הרבעון הראשון של 2018 היו חלשים ואז אמר שני, מנכ"ל החברה – "דוחות הרבעון הראשון מעידים על היציבות והאיתנות שבפעילותה של יוניטרוניקס. החברה הושפעה הרבעון מדחייה של מספר הזמנות, אך שמרה על תמהיל מכירות יציב, תוך שיפור הרווחיות הגולמית ושמירה על רווח נקי. יוניטרוניקס ממשיכה להגדיל את השקעתה בשיווק ומכירות בכדי להמשיך לצמוח הן בתחום הבקרים והן בתחום החניונים האוטונומיים. בשלות המוצרים והפתרונות של החברה מאפרת לה להמשיך במקביל את מגמת ההתייעלות והקטנת עלויות ייצור. יש לנו פתרונות חדשניים וייחודיים הזוכים לביקוש בשוקי היעד המרכזיים שלנו. במהלך השנה יבואו לידי הביטוי השקעתנו בשיווק ומכירות ונמשיך את הצמיחה הן בתחום הבקרים והן  בתחום החניונים האוטומטיים. פרויקטים אלו יאפשרו לחברה ליישם בהצלחה את אסטרטגיית הצמיחה ושיפור הרווחיות, בהמשך לתוצאות שהצגנו ב-2017".

ברבעון הראשון הסתכמו ההכנסות של יוניטרוניקס בכ-44.7 מיליון שקל לעומת הכנסות בסך של כ-46.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההכנסות הרבעון הושפעו כאמור בעיקר מדחייה של מספר הזמנות שנדחו לרבעון השני של שנת 2018.

הרווח הגולמי ברבעון הראשון  הסתכם לכ-15 מיליון שקל, כ-33.5% מההכנסות בהשוואה לכ-13.7 מיליון שקל, כ-29.3% מההכנסות ברבעון המקביל. הגידול ברווח הגולמי ובשיעורו בא לידי ביטוי בשני תחומי פעילות החברה, והינו תוצאה של המשך מגמת ההתייעלות וקיטון בעלויות הייצור במגזר המוצרים וכן התייעלות בעלויות הייצור הישירות במגזר פתרונות אוטומטיים.

הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם לכ-1.8 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של כ-2.5 מיליון שקל שנרשם ברבעון המקביל. הירידה ברווח התפעולי חרף השיפור ברווח וברווחיות הגולמית נובעת מהגדלה הוצאות המכירה והשיווק הרבעון בכ-1.3 מיליון שקל במטרה להגדיל את היקף ההכנסות בתחום המוצרים ולנצל הזדמנויות שוק בתחום זה.

הרווח הנקי  הסתכם לכ-0.5 מיליון שקל לעומת רווח של כ-1.1 מיליון שקל שנרשם ברבעון המקביל.

ובהינתן התוצאות האלו, ברור שהחוזה הנוכחי משמעותי לפעילות החברה – אם מדובר בהתפלגות ליניארית, הרי שמדובר על תוספת של מעל 5 מיליון שקל ברבעון – כ-12% ברבעון.

טבע מדווחת על התוצאות של הרבעון השני של 2018 והמשקיעים מאוכזבים למרות למרות שהציגה רווח למניה של 78 סנט הגבוה מתחזית האנליסטים שעמדה על 64 סנט.

הרווח הנקי Non-GAAP עמד על כ-794 מיליון דולר. ההפסד הנקי GAAP עמד על 241 מיליון דולר.

ההתאמות בסך של כמיליארד דולר הם שהביאו להפסד הנקי GAAP. ההתאמות כללו הפחתות בסך של כ-670 מיליון דולר בעקבות הפחתות הקשורות לרכישת אקטביס ומחיקת מוניטין הקשורה לפעילות במקסיקו.

התאמת Non-GAAP גדולה נוספת היתה בסך הוצאה בסך של 107 מיליון דולר בעקבות תוכנית הרה-ארגון הרחבה שביצעה טבע.

טבע דיווחה על הכנסות רבעוניות בסך של כ-4.7 מיליארד דולר, מעט מתחת לתחזיות האנליסטים ונמוכות בכ-18% מהמכירות ברבעון השני של 2017. הירידה במכירות מוסברת על ידי טבע בשחיקת המחירים במגזר הגנרי ובירידה במכירות הקופקסון בצפון אמריקה שהסתכמו בכ-464 מיליון דולר. מכירות התרופה המקורית אסטדו הגיעו בצפון אמריקה למכירות של 44 מיליון דולר.

הפרשי שער בין הרבעון השני של 2017 לרבעון השני של 2018 תרמו לשורת ההכנסות של טבע 92 מיליון דולר. לרווח התפעולי (GAAP) תרמו הפרשי השער כ-14 מיליון דולר וב-19 מיליון דולר לרווח התפעולי non-GAAP.

הרווח הגולמי GAAP עמד ברבעון השני של 2018 על 2.1 מיליארד דולר, ירידה של 28% מהרבעון המקביל ב-2017. שיעור הרווח הגולמי GAAP עמד על 43.8% לעומת כ-50 ברבעון המקביל של 2017.

הרווח הגולמי Non-GAAP עמד על 2.4 מיליארד, ירידה של 27% מהרבעון השני של 2017. שיעור הרווח הגולמי Non-GAAP עמד על 50.4% לעומת 57% ברבעון המקביל של 2017. הירידה בשיעור הרווח הגולמי מוסברת בעיקר משחיקת המחירים בתחום הגנרי בארה"ב ללא ירידה דומה בעלות המכירות, בירידה בהכנסות מהקופקסון כתוצאה מהתחרות הגוברת.

ההפסד התפעולי GAAP עמד ברבעון השני של 2018 על 14 מיליון דולר לעומת 5.7 מיליארד דולר ברבעון המקביל של 2017. הרווח התפעולי  Non-GAAP עמד על 1.2 מיליאד דולר, ירידה של 22% לעומת הרבעון המקביל ב-2017.

גם הרווח התפעולי EBITDA ירד ב-20% לעומת הרבעון המקביל ב-2017 והוא עמד על 1.4 מיליארד דולר.

ביחד עם התוצאות לרבעון השני, מעדכנת טבע גם את תחזיותיה לשנת 2018 מהתחזיות שפירסמה בדו"ח של הרבעון הראשון של 2018.

תחזית ההכנסות של טבע נותרת בעינה והיא בטווח של 18.5-19 מיליארד דולר לשנת 2018.

צפי הרווח התפעולי Non-GAAP עלה ל-4.3-4.6 מיליארד דולר מ-4.2-4.5.

צפי הרווח EBITDA עודכן ל-5-5.3 מיליארד דולר מ- 4.9-5.2 מיליארד דולר.

צפי הרווח למניה עודכן כלפי מעלה ל-2.55-2.8 לעומת צפי של 2.4-2.65 שפורסם בדו"ח הקודם.

מזור רובוטיקה העוסקת בפיתוח ושיווק מערכות רובוטיות לעריכת ניתוחים בעמוד השדרה דיווחה על התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2018.

הכנסותיה של מזור ברבעון השני הסתכמו בכ-13.2 מיליון דולר לעומת כ-15.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2017. הכנסות אלו נמוכות בכ-30% מתחזיות האנליסטים שחזו הכנסות בסך של כ-17 מליון דולר. ההפסד למניה עמד ברבעון השני על 7 סנט למניה, גם הוא נמוך בהרבה מההפסד של 2 סנט למניה שחזו האנליסטים.

ההכנסות בשוק האמריקאי הסתכמו בכ-11.8 מיליון דולר, בהשוואה לכ-14.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2017. מזור מסבירה את הירידה במכירות בעיקר במחירי מכירה נמוכים יותר, תחת הסכם ההפצה עם מדטרוניק, אשר קוזזה בחלקה מעליה של כ-25% במספר המערכות שנמכרו. ההכנסות משווקים בינלאומיים הסתכמו בכ-1.4 מיליון דולר בדומה לרבעון המקביל ב-2017. גם ההכנסות החוזרות ממכירות מוצרים מתכלים לא השתנו לעומת הרבעון המקביל ב-2017 והסתכמו ברבעון השני ב-6.3 מיליון דולר.

הרווח הגולמי של מזור צנח לכ-7.4 מיליון דולר לעומת כ-10.7 מיליון ברבעון המקביל של 2017. בהפסד התפעולי לא נרשם שיוני לעומת הרבעון המקביל והוא הסתכם בכ-3.9 מיליון דולר.

החברה סיימה את הרבעון בהפסד של כ-3.8 מיליון דולר לעומת הפסד בסך של כ-3.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בסוף שנת 2017 עברה מזור שינוי במודל המכירה ממכירוה ישירה של מערכות Mazor X להפצה דרך מדטרוניק אשר הביאה לגידול במספר המערכות שנמכרו אך לקיטון בשיעור הרווח הגולמי שעמד ברבעון השני על כ-56% לעומת כ-70% ברבעון המקביל.

ממזור נמסר כי בסוף ספטמבר אמורה להיחשף מערכת Mazor X Stealth Edition, המשלבת את מערכת הניווט הכירורגית של מדטרוניק. בעקבות כך, נמסר ממזור, מגדילה החברה את כושר הייצור של בישראל על מנת לעמוד בהתחייבויות הרכישה למערכת שהתקבלו על ידה עד כה.

עפולה ממשיכה להתפתח. הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור אישרה תוכנית לבניית שכונת מגורים בעפולה, הקמת מתחם תעסוקה ומסחר בכניסה המערבית לעיר וכן הרחבת אזור התעשייה שממוקם במזרח העיר. כמו כן החליטה הועדה על הפקדת תוכנית למגורים ולמיסחר בנתיבות.

השכונה החדשה בעפולה, שתקום בדרומה, תכלול כ-7,800 דירות שיוקמו במבנים בני 11-14 קומות. בחזיתות הבניינים יהיו שטחים מסחריים בהיקף של כ-11 אלף מ"ר. כ-1,500 מהדירות בשכונה יוקצו עבור דירות קטנות ו-400 דירות יוקצו עבור דיור מוגן.

מתחם תעסוקה והמסחר שעתיד לקום בכניסה המערבית לעיר יהיה בהיקף של כ-44 אלף מ"ר. לאיזור התעשייה של העיר הממוקם במזרחה יתווספו כ-190 אלף מ"ר נוספים לתעסוקה וכ-182 אלף מ"ר לתעשייה. התוכנית כוללת גם, שטחים עבור מבני ציבור, פארק עירוני על שטח 120 דונם, הקמת כביש היקפי נוסף לעיר שיחבר בין אזור התעסוקה העירוני ובין שכונת המגורים.

בנוסף, החליטה הותמ"ל על הפקדת תוכנית של עיריית נתיבות לבנייתן של 1,950 דירות במבנים בני 7-9 קומות עם חזיתות מסחריות בקומות הראשונות. 150 דירות בפרוייקט יוקצו עבור דירות קטנות ודיור מוגן. השטח המסחרי יהיה בהיקף של כ-8,000 מ"ר. על פי התוכנית ייבנו בנוסף לדירות גם כ-113 מ"ר של מבני ציבור. במקום מתוכננות גם גינות ציבוריות, שטחים פתוחים וכן הוקצה שטח עבור הקמת בית מלון לשרות באי מתחם הבבא סאלי.

ההכנסות של הוט ברבעון הסתכמו לסך של כ- 1.03 מיליארד שקל לעומת סך של כ-1.05 מיליארד שקל בברבעון המקביל ב-2017, קיטון של כ- 2%. הירידה בהכנסות נבעה מירידה במגזר הכבלים אשר קוזזה בחלקה על ידי עלייה בהכנסות במגזר הסלולארי.

הירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות התפעול הביאו לירידה חדה בשיעור הרווח התפעולי של הוט שרשם ירידה של כמעט 30% מ-149 מיליון ש"ח ברבעון המקביל של 2017 ל-108 מיליון שקל ברבעון הנוכחי.

העלייה בהוצאות התפעול מוסברת בעיקר מגידול בעלויות רכישת מכשירים, בהלימה לעלייה בהכנסות ממכירת מכשירים במגזר הסלולר, גידול בהוצאות אחזקת רשת וכן מגידול בהוצאות מוקד שרות חיצוני.

הוט מדווחת כי ההכנסות ממגזר הכבלים הסתכם ברבעון בכ-722 מיליון שקל לעומת כ-764 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2017.

החדשות הטובות מבחינת הוט הן שהיא כנראה הצליחה לבלום את נטישת לקוחות הטלויזיה בכבלים. מספר המנויים בסוף הרבעון עמד על כ-1.01 מיליון מנויים, בדומה למספר המנויים שהיו לה בסוף 2017, אבל התחרות בענף הביאה לכך שההכנסה הממוצעת מלקוח במגזר הכבלים ירדה לכ-214 שקל לעומת 232 שקלים ברבעון המקביל של 2017.

בתחום הסולאר מראה הוט שיפור ברבעון השני. ההכנסות ממגזר זה הסתכמו בכ-321 מיליון שקל לעומת כ-298 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2017.

נכון לסיום הרבעון להוט כ-1.58 מיליון מנויים במגזר הסלולארי. בסוף שנת 2017 היו לחברה כ-1.56 מיליון מנויים.

ההכנסה הממוצעת ללקוח במגזר הסלולארי היא 51 שקלים לעומת 52 ברבעון המקביל של 2017.

סודהסטרים מדווחת על הרבעון המוצלח אי פעם. ההכנסות צמחו מעל 30% ל- 171.5 מיליון דולר. הרווח הגולמי צמח ל-59.3% מההכנסות לעומת 53.1% ברבעון המקביל; הרווח התפעולי זינק ב-89% והסתכם ב-31.8 מיליון דולר ברבעון; הרווח הנקי הסתכם ב-26.1 מיליון דולר, גידול של כ-82% לעומת הרבעון המקביל. החברה העלתה את התחזית לשנת 2018: צמיחה של כ-23% בהכנסות ו-44% ברווח התפעולי לעומת שנת 2017.

"אנו שמחים לדווח על הרבעון המוצלח ביותר בהיסטוריה של החברה", מסר דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודהסטרים. "החברה מובילה מהפיכה בשוק המשקאות העולמי ונמצאת בתנופה עסקית, אשר בעקבותיה אנו מעדכנים את תחזית המכירות והרווחיות לשנה. אנו גאים לייצר ולייצא מישראל 70 מיליון מוצרים בשנה, הנושאים את דגל ישראל, ל-45 מדינות. מי שראוי להוקרה הם עובדינו המסורים, בעיקר 2,000 עובדי מפעלינו ברהט ובאשקלון — יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינאים, בדואים ודרוזים, סטרייטים ולהט"בים — העובדים בשוויון, בדו-קיום ובשלום".

החברה דיווחה על מכירות של למעלה ממיליון מערכות הגזה ברבעון, גידול של כ-22% בהיקף מכירות, ושיא של כל הזמנים במכירות מילויי הגז ((CO2 שהסתכמו ב –9.7 מיליון יחידות, גידול של כ-17% לעומת הרבעון המקביל.

השיפור ברווחיות הגולמית נובע בעיקר מניצול בסיס העלויות הקבועות תוך גידול בהכנסות, התוספת לרווחיות כתוצאה משינוי מודל ההפצה בצרפת והשפעה חיובית של שערי חליפין שהסתכמה בכ-7 מיליון דולר.

הוצאות המכירה והשיווק הסתכמו ב-52.4 מיליון דולר, שיעור של 30.6% מההכנסות, בהשוואה ל-40.9 מיליון דולר, שיעור של 31.3% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות ההנהלה והכלליות הסתכמו ב-17.4 מיליון דולר, 10.2% מההכנסות, לעומת 11.6 מיליון דולר, 8.9% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת מגידול בהוצאות תשלום מבוסס מניות וכן מהוצאות נוספות הנובעות ממודל ההפצה החדש בצרפת בעקבות רכישת המפיץ ברבעון הראשון.

גידול של כ-89% ברווח התפעולי ברבעון שהסתכם ב-31.8 מיליון דולר, שיעור של 18.5% מההכנסות, לעומת 16.8 מיליון דולר, שיעור של 12.9% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון גדל בכ-82% והסתכם ב-26.1 מיליון דולר לעומת 14.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

תזרים המזומנים החופשי (תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בניכוי מזומנים ששימשו לפעילות השקעה)הסתכם ברבעון ב-24.4 מיליון דולר.