בנק מזרחי הציג ברבעון הרביעי של השנה רווח של 365 מיליון שקל, רווח המשקף תשואה של 11.2% על ההון העצמי. מדובר בתוצאות טובות לשנה כולה ולרבעון הרביעי בפרט, וזאת למרות שמדובר ברבעון הרביעי של השנה בו הבנקים נוהגים לבצע הפרשות/הוצאות חד פעמיות ועוד. "לא ראינו במזרחי שום הוצאות משמעותיות, הן בפעילות השוטפת והן בגין החקירות בארה"ב", כותב אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון.
את שנת 2017 מסכם הבנק עם תשואה על ההון של כ- 10.2%, שהושפעה לשלילה מהסכם השכר (160 מיליון שקל) שנחתם ברבעון השלישי. בשנה האחרונה מזרחי הציג תשואת חסר בהשוואה למניות הבנקים, והבנק נסחר במכפיל הון של 1.08 לעומת ממוצע של מעל כ- 0.95 בסקטור.
"מזרחי ממשיך להוביל את המערכת מבחינת התשואה על ההון, ואנו מניחים כאמור כי הוא יציג ב- 2018 תשואה על ההון של כ- 11% – 12% מפעילות בנקאית תוך שהוא יהנה מהעליה במרווחי המשכנתאות" מסביר גלזר, והמשמעות היא שבנק מזרחי נסחר ברמה של מכפיל 10, כלומר מעין מבטא תשואה של 10% על הההשקעה.
"בשורה התחתונה, ברמת המכפילים הנוכחית מזרחי חוזר להיות יותר אטרקטיבי ביחס לסקטור. בשל ההשפעות השליליות של החקירה בארה"ב, וחששות לגבי החשיפה הגבוהה לשוק הדיור אנו מותירים ההמלצה על תשואת שוק כאשר אנו מעלים את מחיר היעד ל- 70 שקל".
הבנק מעלה את שיעור הדיבידנד ל- 40% מהרווח הנקי החל משנת 2018.
נו באמת, התוצאות של הסקר של גיאוקרטוגרפיה עבור חברת הביטוח מנורה אמורות היו לייצר סנסציה – 91% מהנשים אינן מודעות לגובה הקצבה החודשית שיקבלו בעת פרישה. האם זה מפתיע? ממש לא? האם זה קשור למין? ממש לא. הרוב הגדול של הציבור לא יודע מה תהיה הקצבה שהוא יקבל בעת פרישה. האמת שדווקא 9% שלכאורה יודעות זו ההפתעה האמיתית – נראה שהם פשוט הרגישו לא נוח לציין שהן לא יודעות (למדריכי פנסיה)
הסקר נערך בקרב 500 נשים וגברים בגילאי 67-21 בישראל. 72% מהנשים שנשאלו העידו שהן מוטרדות במידה רבה מגובה הפנסיה שיקבלו. החשש שלהן ברור ומוצדק – הפנסיה במקרים רבים לא תספיק לצורכיהן בהגיען לגיל השלישי. על פי הסקר – רק 35% מהנשים שהיודעות את גובה הקצבה יודעות בוודאות כי ההסדר הפנסיוני שלהן כולל כיסוי לאובדן כושר עבודה וביטוח למקרה מוות. 75% מהנשים סבורות שכספי הפנסיה לא יספיקו להן בבוא העת – וזאת לעומת 65% מהגברים שמאמינים שהפנסיה לא תספיק להם.
נתון מעניין, ואפילו מפתיע – כ-83% מהנשים מודעות לשם החברה בה מתנהלת הפנסיה; ו-44% מהן מודעות לדמי הניהול שהן משלמות לקרנות הפנסיה. קשה להאמין שאלו נתוני אמת, אם כן, מצבנו טוב – אחרי הכל, צרכן פיננסי טוב יודע בשלב הראשון כמה הוא משלם ואז מנסה להוריד את העלויות. הידיעה היא כבר חצי מהדרך לפתרון, הדרך לאופטימום.
את הפנסיה , כפי שהסברנו במדריכים השוטפים באתר, אסור להזניח. זה קל לשכוח את זה, מה לנו ולתקופת הפנסיה? אבל צריך לדאוג לפנסיה כמה שיותר מוקדם. אנחנו צריכים לקחת אחריות על הפנסיה באופן מיידי, כשצריך לזכור שככל שאנחנו מתחילים לחסוך לפנסיה בגיל צעיר יותר כך מצבנו הפיננסי בפנסיה יהיה טוב יותר. כמו כן צריך לזכור שלא כדאי למשוך מקרן הפנסיה, לא למשוך את הפיצויים, אלא במצבים קיצוניים. הפיצויים מהווים לרוב בין 30% ל-40% מהחיסכון הפנסיוני, אז ממש לא כדאי לוותר על זה, הוויתור (המשיכה) תעלה לכם ב-30%-40% מהקצבה שלכם, ותפגע בהטבות מס.
כמו כן חשוב לדעת שאפשר לנייד את קרנות ההשתלמות שלכם לקרנות פנסיה.
וזה לא הכל, חשוב לדעת שאפשר להגדיל את ההפקדה לקרן הפנסיה במקום העבודה עד 7% מהשכר. אתם יכולים גם להפקיד באופן עצמאי לתוכנית הפנסיה או לקופת גמל להשקעה – מוצר שיש בו הטבות רבות (לרבות הטבות מיסוי) ומעבר לכך שהוא מוצר לכל תקופת זמן (סוג של חיסכון שוטף), מי שיחסוך בו עד גיל 60 יהנה מהטבות משמעותיות בפנסיה. לא מושכים פיצויים בסיום עבודה – הפיצויים מהווים עד 40% מהחיסכון שלך; לשם הגדלת הקצבה עושים ניוד עתידי של קרן השתלמות לטובת הפנסיה; בוחרים מסלול השקעה המותאם לגילך; מתאימים את התשלום בגין הרכיב הביטוחי בקרן הפנסיה לגיל הפרישה הצפוי שלך ומפקידים עצמאית לפנסיה גם במהלך חופשת הלידה".
המס על השכרת דירות למגורים נמוך. למרות זאת יש רבים שמתעלמים מהחוק ולא משלמים את חובם. רשות המיסים החליטה בשנה האחרונה לתת גז בטיפול במעלימי מס על הכנסה משכירות ותפסה מאות אנשים שפשוט לא שילמו (הרחבה: מדריך מס על השכרת דירה).
והפעם מדווחת רשות המיסים על העלמת מס בגובה של מיליוני שקלים – בעליהם של 9 נכסי נדל"ן נעצר בחשד כי העלים הכנסות משכירות בגובה מיליוני ש"ח. החקירה, מסרה רשות המיסים – החלה בעקבות שימוש במודל עבודה חדשני ברשות.
במסגרת פיילוט "מודל שכבות" שנערך בימים אלה ברשות המסים נעצר ושוחרר בערבות משווק דירות בפרויקטים שמחזיק ב- 9 נכסי נדל"ן בחשד כי לא דיווח על הכנסות משכירות בהיקף של כ- 2 מיליון ₪ בין השנים 2016-2008.
"מודל השכבות" הינו מודל עבודה חדשני ברשות המסים המתבסס על שימוש בניתוחים אנליטיים המאפשרים איתור חריגות וביצוע הליך שומה יעיל בפרק זמן קצר. ההליך נתמך על ידי מפקחים מקצועיים, והוא מאפשר לרשות המסים להגדיל את היקף הטיפול בתיקים שאינם במסגרת תכנית העבודה השנתית של משרדי השומה.
במסגרת הליך ביקורת שנערך על ידי אנשי הפיילוט עלה חשד לעבירה מכיוונו של החשוד, והתיק הועבר למשרד פקיד שומה תל אביב. אתמול הפכה החקירה בעניינו של החשוד, שלומי עסיס (52) ממזכרת בתיה, לגלויה, ונערך חיפוש בביתו של החשוד ונתפסו מסמכים וחומרי מחשב, והחשוד ורעייתו הובאו לחקירה במשרדי היחידה.
במהלך חקירתו הודה החשוד כי הפיק את ההכנסות המיוחסות לו, אך לטענתו לא ידע כי עליו לדווח עליהן. החשוד התבקש במהלך הביקורת לספק למבקרים את חוזי השכירות לנכסים שברשותו, הוא סיפק אותם באופן חלקי בטענה כי אינו שומר חוזי שכירות של דיירים שאינם גרים עוד בנכסיו.
עסיס שוחרר בתנאים מגבילים ביניהם ערבות אישית בסך 300,000 ₪, ערבות צד ג' בסך 300,000 ₪ והפקדת דרכונו במשרדי היחידה החוקרת.
ביטוח רכב זה עניין של שיחות טלפון מהסוכן או מהביטוח הישיר, שאלות, פרטים, דיבורים על ההצעה, שליחה במייל, זה כאב ראש – אולי לא גדול, אבל גם לא קטן. יש אפשרות לעשות זאת דרך האינטרנט. אז בשלב הראשון הכשרה ביטוח מציעה פתרון, אבל תהיו בטוחים שחברות אחרות יצטרפו.
הכשרה ביטוח משיקה שירות בשם "GO" – פלטפורמת ביטוחי רכב דיגיטלית המאפשרת הפקה מלאה של פוליסת ביטוח בשתי דקות ומתן מענה דיגיטלי בשירות לקוחות ובתביעות, מותאם למכשירים ניידים חכמים.
שמעון מירון מנכ"ל הכשרה חברה לביטוח: "אנו שמחים לבשר על המהפכה הבאה בתחום ביטוחי הרכב. הכשרה מביאה בשורה אמיתית לציבור". "GO" יאפשר גם הפקת פוליסה ביטוח רכב חובה ומקיף באופן דיגיטלי ומהיר וגם מענה דיגיטלי בשוטף.
לטענת החברה מדובר ב-10 קליקים פשוטים, 59 שניות עד לקבלת הצעה ראשונה לביטוח, 2 דקות סה"כ עד קבלת הפוליסה לדוא"ל, 360 מעלות שירות פרימיום, 100% דיגיטל – ויש לכם ביטוח רכב מכל מקום ובכל זמן ומציעה חבילת שירותי פרימיום אשר לא נראתה כמוה בישראל.
השירות החדש יציג מספר כלים שמשנים מהקצה לקצה את עולם הביטוח הדיגיטלי בישראל: הפקה דיגיטלית ופשוטה של ביטוח תוך 59 שניות בלבד. מחירים אטרקטיביים – לואו קוסט במחיר, פרימיום בשירות. אפשרות לרכישת ביטוח דרך הטלפון הנייד או המחשב 24/7 בכל זמן ומכל מקום.
שינוי תפיסת עולם שירותית-צרכנית: במקרה של אירוע ביטוחי, הלקוח מקבל שירות מלא ומקיף בכל שלב ושלב, מבלי להגיע בעצמו למוסך או לדבר עם שמאי. בנוסף, הלקוח יכול להתעדכן on-line לגבי שלבי הטיפול במקרה הביטוח. כך לדוגמא, במקרה של תאונה (כמו כל מקרה אחר: רכב תקול, רכב תקוע וכדומה), הלקוח מדווח למוקד או (בהמשך) באפליקציה על האירוע הביטוחי והמוקד דואג לכל הסידורים הנדרשים – הזמנת גרר, מתן רכב חליפי, העברת הרכב למוסך, והלקוח מקבל כל העת עדכונים בזמן אמת על התהליך כולו (החל מגרירת הרכב, קבלתו למוסך, בדיקתו ע"י שמאי, טיפול בתקלה ועד לקבלת הרכב חזרה נקי ומתוקן) תוך שהוא ממשיך בשגרת חיי.
דיווח תאונות בזמן אמת, ללא בירוקרטיה וסחבת: לדוגמא, במקרה של תאונה, הנהג מצלם את הרכב ומעלה את התמונות לאפליקציה, והמוקד כבר יעניק עבורו שירות VIP (סידורי גרר/רכב חלופי, שירות שמאי, טיפול במוסך וכיוצ"ב)והרכב מועבר לרשימת מוסכיGO" " שמעניקים שירות VIP בלתי מתפשר.
פוליסה שקופה והוגנת – בכל מקרה ובעת צרה אנחנו שם בשבילך.
פוליסת GO מציע חווית שירות פרימיום שלא נראתה בישראל, חווית שירות פרימיום בשיטת ליסינג מלאה!
מוצר GO כאמור מציע חווית שירות שלא נראתה כמוה בישראל,: מהירה, שירותית, ובשקיפות מרבית, חווית שירות פרימיום (בשיטת ליסינג מלאה) .כך במקרה שיידרש למבוטח שירותי רכב או רכב חילופי בשל תאונה או תקלה, יגיע עד אליו נהג שייקח את הרכב לטיפול ויספק מפתח חליפי במקום לרכב חלופי.
בשלב הראשון להשקת המוצר, השירות יינתן ע"י המוקד בשיחה טלפונית. לשם כך הוקם מוקד שירות ייעודי, פרימיום ומהיר ללקוחות GO. הנציגים עברו הדרכה מיוחדת על מנת להכיל ולהפוך את השירות לידידותי בדומה לחבר מלווה. עד סוף השנה, הכשרה תציע את השירות באופן דיגיטלי במלואו ותשלים את המהפכה.
מוצר GO יציג בהמשך חידוש נוסף: אפשרות להוזלת פרמיית הביטוח והפחתה בהשתתפות העצמית – לקוח שבעת רכישת הפוליסה יצלם את רכבו 360 מעלות יוכל לקבל בתמורה הנחה של עד 200 שקלים ובנוסף הנחה משמעותית במחיר ההשתתפות העצמית.
השירות זמין גם אצל סוכני הבית של הכשרה וברכישה עצמאית באמצעות אתר אינטרנט מותאם או באמצעות האפליקציה, שם גם יתבסס כל האזור האישי של מבוטחי GO.
שמעון מירון, מנכ"ל הכשרה חברה לביטוח בע"מ: "בשנים האחרונות עולם הביטוח עובר שינויים מהותיים בתחום הדיגיטל והופך להרבה יותר נגיש ופרקטי ללקוחותיו. אפשר לומר בפה מלא כי הכשרה עושה דיגיטל ומביאה בשורה אמיתית לציבור, במתן שירות הוליסטי, מלא ומקיף שמגבה את לקוחותינו 360 מעלות ומציע מנעד רחב של שירותים דיגיטליים, מהירים ומקצועיים. החברה שמה לעצמה דגש על הליכי ההפקה וחידושי הפוליסות הדיגיטליות, על דיווח אירועים ביטוחיים אונליין והזמנת שירותי גרירה, שירותי מוסך ושמאות מידיים. במקרה של תאונה או תקלה, כל התהליך מתבצע באופן דיגיטלי, כולל הדיווח על התאונה, קבלת רכב חליפי ושינוע הרכב למוסך. אנו שמחים לבשר על המהפכה הבאה בתחום ביטוח הרכב".
משה אשר, ראש רשות המיסים אמר על "חוק מילצ'ן": "ישראל הפכה למקלט מס מהגרועים שיש. הפטור מדיווח פסול מעיקרו, הגיע הזמן לתקן אותו – ויפה שעה אחת קודם". הדברים נאמרו על רקע דיון בוועדה לביקורת המדינה.
יו"ר הועדה יחימוביץ' אמרה "מדובר בחוק הזוי ומושחת המתאים למדינת עולם שלישי. כל גורמי המקצוע התנגדו לו באופן עקבי, ובאורח פלא, שנה אחר שנה, הניסיונות לבטלו חומקים מחוק ההסדרים. זאת בחסות ראש ממשלה אחד – נתניהו, ושני שרי אוצר – לפיד וכחלון. נוכח כתמי השחיתות העזים שדבקו בחוק הזה ולאור ההתפתחויות בתיק 1000 – קוראת לראש הממשלה ושר האוצר להכניסו מחדש לחוק ההסדרים 2019"
הועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' קיימה דיון בתיקון 168 לפקודת מס הכנסה ("חוק מילצ'ן"). דו"ח מבקר אשר עסק בנושא כבר ב-2014 קבע כי "הפטור מדיווח על הון ונכסים שנצברו מחוץ ישראל אינו עומד באמות מידה בין לאומיות של שקיפות וחילופי מידע, וכי קיים חשש שבעקבותיו יוחדרו לישראל כספים שמקורם בפשע." בדיון היום התברר כי גם הניסיון הצנוע לתקן את החוק בחוק ההסדרים 2019, כך שלא יתאפשר להאריך את הפטור ל- 20 שנה, אף הוא נקבר ופוצל מחוק ההסדרים.
יו"ר הועדה שלי יחימוביץ': "מדובר כאן על חוק שיש בו אך ורק נזק פעיל למדינת ישראל, ואין לו שום יתרון. מדובר בפטור גורף ובלתי מידתי בעליל, שהופך את מדינת ישראל למקלט מס מהסוג הנחות ביותר, וגורם לה נזק תדמיתי אדיר. לא זו בלבד שמטרת החוק אינה מושגת, אלא שהוא משיג את ההיפך הגמור: הוא מעודד ירידה, ולא עלייה.
מדובר על פרצת מס שמתאימה למדינות עולם שלישי. מכניסים לכאן הון שחור, בניגוד לכל סטדנדרט בינלאומי, והניסיון לתקן את הפרצה הזו חומק לו באורח פלא שנה אחר שנה מתחת לרדאר. כל גורמי המקצוע לדורותיהם מחזיקים בעמדה שיש לבטל את הסעיף הזה בחוק – ופעם אחר פעם הם מוותרים ולא מצליחים להעביר את ביטולו.
אני לא מוכנה לקבל את האמירה שמשרד הקליטה לבדו מנע את ביטול החוק; יש ראש ממשלה, יש שר אוצר, יש קואליציה – ולכולם היה מאוד נוח לתת לסעיף הזה לחמוק בשקט בשקט מחוק ההסדרים, כולל בחוק ההסדרים לשנת 2019. מ – 2013 ועד עצם היום הזה, ברציפות – ביטול החוק נכנס לטיוטות חוק ההסדרים אבל מחליק משם באופן מסתורי. כנראה שלמישהו יש אינטרס להוסיף חטא על פשע, להשאיר על כנה גם את האופציה להאריך את הפטור ל-20 שנה. המשותף לכישלונות החוזרים לבטל את החוק – בין השנים 2013 עד 2019 – הוא שראש הממשלה היה תמיד בנימן נתניהו. שני שרי אוצר אפשרו לחוק המושחת להישאר על כנו: לפיד וכחלון. נוכח האירועים הפליליים האחרונים, וכתמי השחיות העזים שדבקו בחוק – אני קוראת לראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון להשיבו לחוק ההסדרים."
עו"ד צחי סעד, מנהל החטיבה כלכלית במשרד מבקר המדינה, אמר כי דוח הביקורת על תיקון 168 נעשה במסגרת בדיקה כוללת של נושאים שונים המשפיעים על ההון השחור. הדוח פורסם בשנת 2014, כשש שנים לאחר התיקון שהסתיים בשנת 2008. הדוח איננו מבקר את הליך החקיקה אלא מצביע על הבעייתיות במצב הקיים.
"פקודת המס העניקה פטורים מסוימים אותם מגדיל ומרחיב התיקון. תיקון 168 מעניק פטור על תשלום מיסים לעולים חדשים ותושבים חוזרים לתקופה של עשר שנים על הכנסות ונכסים הנמצאים מחוץ למדינת ישראל. נוסף על כך מעניק פטור מדיווח והצהרת הון – וזהו ליבו של הדוח. התיקון מכניס מתחת לרדאר של רשות המיסים וגורמי האכיפה אוכלוסייה וכספים בלי ידיעת ההיקף ובלי אפשרות של בקרה.
במשך השנים קיבלנו דגלון אדון מהרשויות ברמה הבינלאומית. הצבענו על כך שהפטור מדיווח לא עומד באמות המידה של השקיפות ומאפשר כניסת כספי פשע. בבדיקה שביצענו גילינו כי לגבי 5 עולים התקבלו בקשות לקבלת מידע מחו"ל, לגבי 2 מהמשטרה בישראל בסוגיות של סחר בנשים והלבנת הון. יש פה יותר מנורות אזהרה אדומות לפעילות בלתי חוקית. כבר בעת החקיקה לא היו נתונים אמפיריים שהיה ניתן לבסס באמצעותם את העמידה בציפיות בעידוד העלייה. בפרסום בשנת 2014, תשובת משרד הקליטה הייתה שהוא סבור שיש לשתף פעולה ולקבוע חובת דיווח על פי תקרה שתקבע, כדי לגלות מקרים ניצול לרעה של החוק. בהתאם לכך יזם המבקר שולחן עגול עם רשות המסים ומשרד העלייה אך לא הייתה התקדמות לאור התנגדות משרד הקליטה למרות התשובה לדוח."
מנהל רשות המיסים, משה אשר: "הפטור מדיווח פסול מעיקרו, ואין כל סיבה לתת אותו. אנחנו הולכים כעיוורים כבר עשר שנים: אנחנו לא יודעים כמה הפטור עולה, כמה אנשים קיבלו אותו, כמה עלו בעקבותיו, כמה הם השקיעו, מה קיבלנו ומה איבדנו. זה עשר שנים שישראל הפכה למקלט מס מהטובים – או מהגרועים – שיש בעולם, ולא מצאנו עוד אף מדינה בעולם שיש בה חוק דומה. מדובר אפוא גם על נזק תדמיתי גדול. עוד משהו שכדאי להבין הוא שהחוק מעודד השקעה בחו"ל – ולא בארץ – מכיוון שעל השקעות בארץ העולים והחוזרים משלמים מס מלא מהיום הראשון. ניסינו לבטל את החוק שנה אחר שנה. ב-2013-2014 זה עבר קריאה ראשונה, אבל אז פוצל מחוק ההסדרים ולא קודם, בשל "שיקולים כלליים" של העברת התקציב. גם בתקציב 2019 הניסיון לבטל את סעיף 14(ד), המעניק לשר האוצר את האפשרות להאריך את הפטור בעשר שנים נוספות, פוצל מחוק ההסדרים, בטענה שהוא יקודם במסלול רגיל כשהצעת חוק נפרדת. לדעתנו הגיע הזמן לתקן את החוק הזה – ויפה שעה אחת קודם.
פרופ' יוסף אדרעי, מומחה לדיני מס: "אני חייב לומר שמלכתחילה, בדיונים על החוק ב-2008, נדהמתי מעמדת רשות המיסים. ראש הרשות יהודה נסרדישי וסגנו גידי בר זכאי אפילו "ירדו עלי" ואמרו לי שאני עוכר ישראל המתנגד לעלייה. כבר אז אמרתי שהחוק לא טוב, הוא לא יעודד עליה, ולא יביא לפה אף תושב חוזר. בפועל מה שקרה הוא שהחוק הזה עודד ירידה: מה שקרה הוא שאנשים עשו תכנון מס עוד יותר אגרסיבי: המדינה באה ואמרה להם "אל תמהרו, תישארו בחו"ל 10 שנים, ורק אז תחזרו." אני לא מכיר שום חקיקה כזו או דומה לו בחו"ל. לא הייתה שום עבודת מחקר או עבודת מטה מקצועית בחקיקת החוק הזה, שום נתונים אמפיריים, והכל התבסס על הערכה אישית של מנכ"ל משרד הקליטה. זו המצאה ישראלית ייחודית במינה."
יואל נוה, הכלכלן הראשי: "אני מסכים לחלוטין עם העמדה המקצועית של רשות המיסים. אני רוצה להעיר שכבר ב-2014 קיבלנו הערות חמורות מהפורום הגלובלי של ה-OECD על כך שמשטר המס הישראלי איננו עולה לחלוטין בקנה אחד partially compliant)) עם מדיניות הארגון. היו כבר שני בנקים בינלאומיים שהודיעו לנו בעקבות זאת שיפסיקו לעבוד איתנו. הצלחנו לדחות את ההחלטה בטענה שבאותו זמן בדיוק נפלה הממשלה והוכרזו בחירות. עם כינון הממשלה יזמנו את כל תיקוני החקיקה הרלוונטים, כולל התיקון הזה – אבל זה לא הצליח להגיע לחקיקה. לא פעם הממשלה מחליטה בניגוד לעמדתנו כדרג מקצועי. אני מסכים לחלוטין עם מה שנאמר כאן ע"י פרופ' אדרעי, אבל בשל החלטות ברמה הפוליטית, בין אם בממשלה או בכנסת, זה לא עובר."
מיכל שטרית, היועצת המשפטית של משרד הקליטה והעליה: "חשוב לנו להמשיך ולעודד עליה ולוודא שהחוק לא ינוצל להלבנת הון. חשוב לומר שמי שהוביל את התיקון היה ראש רשות המיסים נסרדישי, שסיפר בזמנו איך עבדו על התיקון במשך שנתיים. זה לא נכון שכל הדרג המקצועי התנגד. לצבוע הכל בשחור זה פשוט לא נכון. יש כאן שתי תפיסות של פקידי ממשלה בנוגע למדיניות המס. יש לעשות שינויים נקודתיים כדי לחסום הלבנות הון, ויש כבר שינויים שהוכנסו בשנתיים האחרונות בחוק לאיסור הלבנת הון."
ח"כ יוסי יונה: "מחקירות המשטרה בפרשת תיק 1,000 ניתן ללמוד על הנסיבות המפוקפקות שהביאו ללידתו של חוק זה; הן מלמדות גם על ניסיון בוטה ואף לכאורה פלילי, של רה"מ נתניהו, ניסיון שלא צלח, להאריך את תקופת תחולתו של החוק וזאת כדי להיטיב עם מקורבים במסגרת של ״יחסי תן וקח". לאור גילויים אלה אין ספק שבשלה העת לבטל את החוק השערורייתי הזה ולהוציא את מדינת ישראל מהמועדון המפוקפק של מדינות מקלטי המס. חוק מילצ׳ן הוא מרשם להשחתה של המערכת הפוליטית; הוא ביטוי חמור ומטלטל ליחסי הון-שלטון במופעיהם הכעורים ואף הפליליים. על החוק הזה לעבור מהעולם ועל כנסת ישראל להתגייס כדי להבטיח שזה יקרה."
ח"כ מיקי לוי: "הפטור מדיווח לתושבים חוזרים ולעולים – היה טוב אם היה נעלם מהעולם. אנחנו ניסינו לבטל אותו בתקציב 2013 אבל לחצים פוליטיים של סיעות אחרות בקואליציה לא אפשרו לסעיף הזה לעבור בכנסת. בתקציב 2013/2014 הבאנו חקיקה עצומה של מאבק בהון השחור ובסגירת פרצות מס. הסעיף הזה היה אחד מהם אבל ההתנגדות בממשלה והאיומים באי אישור התקציב לא אפשרו לנו לצלוח את הליך החקיקה. סירבנו לניסיון להאריך את הפטור מ-10 שנים ל-20. לתפיסתי נוכח המידע שנחשפנו אליו – נכון כי הפטור הזה שמייצר אי שוויון יבוטל״.
ח"כ איל בן ראובן: "השאלה החשובה ביותר היא מדוע לא תוקן החוק? הייתה אמירה ברורה של המבקר, שצריך לתקן ולא נעשה כלום. יש פה אות קלון למדינת ישראל. יש חוק שחוקק למרות הביקורות ומידי שנה משהו קורה, שמאוד מעניין לדעת מהו הדבר הזה , והחוק ממשיך. מי אלו מצליח להוריד כל פעם מחוק ההסדרים? ברור שמישהו עושה זאת לטובת מישהו. המטריד ביותר הוא שגם בשנת 2019 אנחנו לא רואים שהממשלה פעולת לשינוי המצב."
ח"כ דב חנין אמר כי תיקון 168 הוא ביטוי של ריקבון. אנשים ספציפיים הפעילו אנשים ספציפיים אחרים כדי לקדם אינטרסים ספציפיים. עוד צריך לדון במישור האידאולוגי, למה נותנים כסף שלנו לאנשים שלא צריכים לקבל באצטלה של אידאליים.
ח"כ קארין אלהרר אמרה כי משיצאו המכתבים מהבנק העולמי והדבר הובא לידיעת ראש הממשלה היה צריך לתקן את זה באופן מידי. לא רואה דרך אחרת להתנהל. זה שהביאו את התיקון רק לצמצום האפשרות של התוספת זה לא ברור. זה נראה שמופעלים לחצים, שישי מי שעומד על רגליו בנושא הזה ועד היום לא שינה את עמדתו. נכון לעכשיו לא נעשה התיקון, זה לא קרה ואני לא רואה איך זה יקרה
חברת כרטיסי האשראי – כאל הגדילה ב-2017 את הרווח ב-8% לעומת שנת 2016 ל-211 מיליון שקל. כאל שלצד פעילות כרטיסי האשראי יש לה פעילות גדלה של הלוואות (בדומה לכל חברות כרטיסי האשראי – לאומי קארד וישראכרט) רשמה צמיחה בכל הפרמטרים העסקיים המרכזיים:
עלייה של 10.8% במחזורי העסקאות – הגיע לסכום של 80.2 מיליארד ש'; גידול של 11.1% בהכנסות – הסתכמו ב-1.511 מיליארד ש'; גידול של 7.2% במצבת הכרטיסים – מתפעלת 2.6 מיליון כרטיסים; זינוק של כ-17% בתיק האשראי – מעמידה אשראי בסכום 4.2 מיליארד ש'
דורון ספיר מנכ"ל כאל אמר במקביל לפרסום התוצאות – "החוק להגברת התחרות שחוקק בתחילת 2017 היווה קטליזטור משמעותי לשינויי שוק כרטיסי האשראי בישראל, והוביל אותנו לגיבוש אסטרטגיה מותאמת, תוך יצירת תשתית לצמיחה אותה התחלנו ליישם הלכה למעשה כבר ב-2017. כחלק מתוכנית זו חתמה כאל הסכם עם גמא כמאגד בתי עסק, יוזמה מחוללת תחרות המטיבה עם בתי העסק הקטנים והבינוניים במקביל להרחבת נתח השוק של כאל.
"הושגו הבנות תקדימיות עם בנק פועלים ובנק לאומי לפיהן ננפיק ונתפעל עבור לקוחותיהם כרטיסי אשראי, חתמנו עם המותג עליפיי לבניית תשתית סליקה בישראל, וכן שקדנו על יצירת מנוע צמיחה חדש מועדון שופרסל-כאל, כל זאת תוך פיתוח הארנק הסלולארי ומיזמי דיגיטל נוספים הצפויים להרחיב את הנגישות והשימוש בערוצים הישירים לטובת לקוחותינו".
האירועים החשובים במהלך השנה והחודשים האחרונים:
הקמת מועדון הלקוחות שופרסל-כאל, וזאת אחרי שבמשך תקופה ממושכת מועדון הלקוחות של שופרסל היה משותף עם חברת לאומי קארד. מדובר על עסקה משמעותית, כשלאחרונה הוערכה פעילות כרטיסי האשראי ומועדון הלקוחות של שופרסל בשווי של 800 מיליון שקל.
אירועים נוספים:
- חתימה על הסכם סליקה עם ענקית התשלום Alipay מקבוצת עליבאבא
- המשך לחיזוק מותג דיינרס אשר התבטא בצמיחת מועדון פלייקארד
- שדרוג מערכות ליבה טכנולוגיות ופיתוח הארנק הסלולארי ומיזמי דיגיטאל
החברה סיימה את שנת 2017 עם 2.6 מיליון כרטיסים, עלייה של 7.2% לעומת אשתקד. מספר הכרטיסים החוץ בנקאיים עמד בסוף 2017 על מיליון כרטיסים, לעומת 924 אלף כרטיסים בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של 8.5%.
תיק האשראי שכאל העמידה ללקוחותיה, עמד נכון ל-31.12.17 על כ-4.2 מיליארד ₪, לעומת 3.6 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של כ- 17%.
מחזור העסקאות בכרטיסי כאל עמד בשנת 2017 על 80.2 מיליארד ₪, בהשוואה ל- 72.4 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של 10.8%.
הרווח התפעולי של כאל בשנת 2017 הסתכם ב-290 מיליון ₪ לעומת 284 מיליון ₪ אשתקד – גידול של 1.7%.
בשנת 2017 הסתכמו הכנסות החברה ב-1,511 מיליוני ₪, לעומת 1,359 מיליון ₪ אשתקד – גידול של 11.1%.
הרווח מפעילות מימון ב-2017 הסתכם ב-423 מיליון ₪, לעומת 362 מיליון ₪ אשתקד – עלייה של 16.9%.
סך ההוצאות של החברה בשנת 2017 הסתכם לסך של 1,221 מיליוני ₪ לעומת 1,075 מיליוני ₪ בשנת 2016 – גידול של 13.6%.
סך ההוצאות, לפני התשלומים לבנקים, עמד בשנת 2017 על 987 מיליון ₪ לעומת 856 מיליון ₪ בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של 15.4%.
ההוצאות בסעיף הפסדי אשראי עמדו ב-2017 על 126 מיליון ₪, לעומת 74 מיליון ₪ בתקופה המקבילה אשתקד, מהווה עלייה של 70%.
יובל גביש, יו"ר דירקטוריון כאל, אמר: "הדוחות הכספיים לשנת 2017 משקפים את יישום האסטרטגיה של כאל בצמיחה איכותית בפרמטרים עסקיים שלה. המשכנו אסטרטגיה, שתומכת במגמת הצמיחה באשראי למגזר הפרטי, תוך בניית תשתית להרחבת מוצרי האשראי ללקוחותינו הקיימים וללקוחות חדשים, במגזר הפרטי והעסקי. בשנה החולפת, החברה גיבשה אסטרטגיה חדשה לשנים הבאות עם מיקוד בצמיחה וחיזוק מעמדה של כאל בשוק, הכוללת הרחבת בסיס הלקוחות, מינוף השימוש בדאטה והנגשת הדיגיטל.
"בשלהי השנה, בוצעו כבר צעדים ראשונים ליישום האסטרטגיה להרחבת בסיס הלקוחות, בשני מגזרי הפעילות, בצד ההנפקה, החברה סגרה הסכם פורץ דרך עם שופרסל, להקמת מועדון לקוחות חזק בעל ערך מוסף ואיכותי ללקוח. ובצד הסליקה, החברה פעלה גם להרחבת בסיס הלקוחות בסגירת הסכם עם גמא, כמאגד הנחשב חלוצי בתחום זה בקרב ענף כרטיסי האשראי.
"הפעילות הצרכנית בעולם הפיננסי משתנה ותופסת תפנית דיגיטלית ומחייבת את החברה לחדשנות וייחודיות המותאמת לצרכי הלקוחות. החברה פועלת לקידום המשמעות של Digital First תוך מתן ערך ושירות מתקדם ללקוחות והגדלת השימוש בערוצים הישירים.
"אני צופה כי ענף כרטיסי האשראי יעבור תמורות רבות, עסקיות ורגולטוריות, אשר יתרמו להגברת התחרות. עם זאת, החברה יצרה בסיס מוצק של יתרונות תחרותיים תוך שילוב אסטרטגיה חדשה אשר ילוו אותה להתפתחות עסקית איתנה גם בעתיד".
דורון ספיר, מנכ"ל כאל, אמר: "התוצאות הכספיות של כאל בשנת 2017 משקפות צמיחה בכל הפרמטריים העסקיים של החברה: גידול של 10.8% במחזורי העסקאות, גידול של 7.2% במצבת הכרטיסים וצמיחה של כ-17% בתיק האשראי. זאת, לצד פיתוח עסקי וחיזוק שיתופי פעולה אסטרטגיים הובילו אותנו להישגים מוצלחים כבר השנה, המשקפים את יישומה של האסטרטגיה. החוק להגברת התחרות שחוקק בתחילת 2017 היווה קטליזטור משמעותי לשינויי שוק כרטיסי האשראי בישראל, והוביל אותנו לגיבוש אסטרטגיה המבוססת על צמיחה בעולם האשראי, לצד שיפור אפקטיביות ויעילות, שימת דגש על הרחבת תחום הדיגיטל ושימוש יעיל ומתקדם בדאטה. כל זאת, תוך יצירת תשתית לצמיחה אותה התחלנו ליישם הלכה למעשה כבר ב-2017.
"נוכח החוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות, כאל היתה הראשונה והיחידה, שחתמה עם מאגד בתי עסק. אנו בטוחים כי ההתקשרות שלנו עם גמא כמאגד, מטיבה עם בתי העסק הקטנים והבינוניים במקביל להרחבת נתח השוק שלנו. הגענו להבנות תקדימיות עם בנק פועלים ובנק לאומי לפיהן, ננפיק ונתפעל עבור לקוחותיהם כרטיסי אשראי. מדובר בהבנות המהוות פריצת דרך משמעותיות בעידן השינויים בשוק, ואין ספק כי הדבר יתרום באופן משמעותי לקידום התחרות בשוק האשראי ויעלה בקנה אחד עם אסטרטגיית החברה.
"השקענו בשיתופי פעולה אסטרטגיים שהבולטים שבהם הקמת מועדון משותף עם שופרסל, המהווה אחד ממנועי הצמיחה של החברה, להגדלת נתח השוק בהנפקה ובאשראי, שכן הוא מאפשר לנו להגיע לקהלים חדשים הנמנים על לקוחות שופרסל. פעלנו גם לשיתוף פעולה בינלאומי עם ענקית התשלומים המקוון עליפיי מקבוצת עליבאבא הסינית, לפיו אנו סולקים עסקאות המבוצעות בבתי עסק בישראל ובאתרי און ליין ישראלים הנעשות באמצעות עליפיי. מדובר בצעד משמעותי לבתי העסק המשרתים את התיירים, שכן הוא מרחיב את קהל לקוחותיהם וחושף בפניהם שוק חדש.
"כמו כן, נמשיך לפתח את הארנק הסלולארי ומיזמי דיגיטל, באופן שירחיב את הנגישות והשימוש בערוצים ישירים לטובת לקוחותינו הפרטיים והעסקיים, בנוסף לפרוייקט רחב היקף של שדרוג מערכות הליבה שהחלנו בו כבר השנה. מותג דיינרס המשיך לצמוח, תוך גידול מספר לקוחות מועדון פלייקארד עם אל-על, השקת כרטיס דיינרס אקסטרא, המעניק הטבות ייחודיות להוצאות המשפחתיות, ובגידול במחזורי העסקאות והוזלת עמלת הסליקה לבתי העסק"
מעודכן ל-04/2019חינוך פיננסי בגיל מוקדם הוא אחד המפתחות העיקריים להתנהלות כלכלית נכונה. במדריך הקודם הראינו לכם כיצד כדאי להסביר מונחים כלכליים בסיסיים, כמו כסף או חיסכון, לילדים. עכשיו אנחנו מתקדמים מעט לעבר המוסדות המשמעותיים במערכת הפיננסיים – מי הם? מה הם נותנים לנו ובתמורה למה? וגם נתעכב על מספר מונחים מרכזיים בכלכלה, לרבות השקעות והלוואות .
מטבע הדברים המדריך הזה מיועד לגילאים מעט בוגרים יותר לעומת המדריך הקודם. גילאי חטיבת הביניים צריכים לדעת את החומר הזה, אבל כבר כמה שנים קודם, בכיתות נמוכות יותר, צרייכם להכיר ולדעת מושגים כמו – בנק, הלוואה, השקעה. האמת שזה מאוד תלוי בסביבה של הילד – הורים , בית ספר, וברצון שלו להכיר את העולם שסביבו, לרבות העולם הכלכלי, אבל זה בהחלט יכול להיות מתאים גם לכיתות ה'-ו'.
כמו במדריך הקודם, גם כאן אנחנו לא מתיימרים להציג את מלוא התורה הפיננסית וגם לא להציב בפניכם אמיתות מוחלטות שצריך ללכת על פיהן. לא בכל הסוגיות יש שחור ולבן בלבד, אלא הרבה שטח ביניים בו המאפיינים, ההערכות, התפיסה הספציפיים שלכם ושל הילד יכולים להיות רלוונטיים, ולמה הכוונה? אנחנו לא מתיימרים להגיד ולקבוע שהלוואה זה לא טוב – גם כי זה לא בהכרח נכון, וגם כי במהות הכל הוא מידתי. משפחה שיש לה מעט הלוואות ויכולה לעמוד בהן ולהחזיר אותן, זה בסדר מאוד, זה תקין לחלוטין – ככה מתנהלות משחות רבות. אבל כשהללואות הופכות לנטל גדול ואי אפשר להתמוד איתן, אז יש כמובן בעיה גדולה.
אז אנחנו כאן כדי להסביר את התהליכי הפיננסים, המושגים הפיננסים, לספק מעיןם אזהרות לא להגיע למצבים פיננסים בעייתים, להפוך אתכם לצרכנים פיננסים טובים יותר, וזה מתחיל כבר בגיל צעיר. אבל במקרים רבים זה עניין של מינון.
הכירו את הבנק
אחרי שהילדים כבר מבינים מה זה כסף וגם את המאפיינים של החיסכון, פשוט הרבה יותרת להסביר להם מהו בדיוק הבנק. אפשר לתאר אותו בתור התחלה כמעין קופה ענקית בה שומרים את הכספים שלנו. הבנק הוא על פי התפיסה הזו המקום אליו אנחנו מעבירים את המשכורות וסכומים אחרים – יכול להיות שהילד כבר מבין שלעבודה יש תמורה כלכלית (אפילו סביר שיבין) – כך שניתן יהיה להשתמש בכספים בעת הצורך.
ההדגמה פה היא פשוטה מאוד – ההורים עובדים ומקבלים משכורת. נניח שהמשכורת של שני ההורים היא 16 אלף שקל – הסכום הזה נכנס לחשבון בנק שרשום על שם ההורים. זאת ההכנסה של המשפחה והיא שמורה בבנק, כשכל הוצאה שיש למשפחה מורידה בעצם את הסכום הזה. כשקונים בגדים משלמים בכרטיס אשראי, במזומן או בצ'ק והמשמעות היא שכסף יורד מהחשבון בנק. הוצאות נוספות הן כמובן – אוכל, דלק לרכב, קניית ספרי לימודים, חשבון חשמל, ארנונה ועוד.
כמובן שלאחר שמבינים את העיקרון הכלכלי של הבנק, פשוט יותר להבין את הפעולות הנעשות בו (או לפחות חלק מהן). אם הילדים למדו קודם לכן מהו חיסכון באמצעות הקופה, הם יוכלו להבין את העיקרון הכללי. תוך כדי מומלץ להסביר להם על כמה מהפעולות העיקריות: פתיחת חשבון עובר ושב (אפשר פשוט להציג אותו בתור החשבון המרכזי אליו מועברים הכספים מהעבודה וממנו נלקחות ההוצאות), הלוואות, עמלות, ריביות וכן הלאה.
הלוואה היא מושג חשוב – מדובר על מצב שאנחנו כמשפחה לא יכולים לעמוד בהוצאות שלנו – לדוגמה נניח שיש לנו את אותה ההכנסה – 16 אלף שקל והוצאה של 20 אלף שקל. יש לנו חריגה וזה יכול להיות, רק לצורך הדגמה בגלל טיול לחו"ל. אז במצב כזה, יש לנו אפשרות לקחת הלוואה. אנחנו יודעים שנוכל לעמוד בה (להחזיר אותה), אנחנו יודעים לגבי ההלוואה לכמה זמן היא תהיה – כלומר מתי מחזירים אותה, ואנחנו יודעים שהיא לא תפגע בנו בחודשי ההחזר – כלומר שנוכל להחזיר אותה ועדיין לעשות מה שרצינו. במצב אחר שאנחנו לוקחים הלוואה בלי לדעת איך ומתי להחזיר יש כמובן בעיה.
הלוואות הן חלק אינטגרלי מהחיים כיום (לטוב ולרע), אז לא צריך מצד אחד להיבהל שהמשפחה לוקחת הלוואה (אחרי הכל גם המשכנתא היא הלוואה, ההלוואה הגדולה ביותר שלקחנו עבור רכישת הדירה). אך מצד שני, צריך להסביר ולפעול כך – הלוואה היא בסדר, כל עוד היא נחוצה – לא לוקחים הלוואה לביזבוזים; וכל עוד יודעים שניתן להחזיר אותה.
על ההלוואה אנחנו משלמים ריבית – הבנק מסכים להלוות לנו כי אנחנו נחזיר לו יותר מסכום ההלוואה – הלוונו 4 אלף שקל, נחזיר (לדוגמה) על פני תקופת ההלוואה 4.3 אלף שקל – הרווח של הבנק זה הריבית – ההפרש בסך של 300 שקל.
מכיוון שבגילאים אלה כבר יודעים מתמטיקה בצורה מספקת, רצוי לתרגל כמה שאפשר את המונחים האלה. אפשר לחבר לילדים שאלות במסגרתם הם מחשבים ריבית בגובה מסוים על סכום כסף נתון, להציג בפניהם כמה מהעמלות שגובים הבנקים (מומלץ עמלות פשוטות שהם יכולים להבין – כמו הפקדת צ'קים) ולחשב את עלות ניהול החשבון החודשית וכן הלאה. כאן כבר אפשר לנסות ולהציג להם דגשים חשובים לגבי התנהלות כלכלית נכונה, למשל הניסיון לצמצם ככל האפשר את העלויות, להשוות הצעות בין מספר בנקים וכיוצא בזה.
מערכת האשראי – מה זה כרטיס אשראי?
מגיל מוקדם יחסית – מהרגע שבו מעניקים לילדים דמי כיס ורוכשים להם קופת חיסכון – הם לומדים להכיר את הנגזרות השונות של הכסף המזומן. התחנה הבאה עבורם היא להבין את אופני התשלום האחרים. רבים מהילדים שרואים את ההורים שלהם עושים קניות עם כרטיס אשראי שואלים את עצמם איך מתבצע "הקסם" במסגרתו כרטיס פשוט אחד וקטן יכול לממן רכישות של מאות ואלפי שקלים. גם כאן הלמידה יכולה להיות מבוססת על השלבים התיאורטיים הקודמים שהצגנו בפניכם.
מה זה בעצם אומר? שאפשר להציג את כרטיס האשראי במהות הבסיסית שלו, כלומר, אמצעי המחייב את חשבון הבנק. רצוי להציג את אופן החיוב ואפילו לשבת עם הילדים – גם אם באופן כללי בלבד – על דף החיוב החודשי. ניתן להתמקד ברכישות שהילד זוכר שנעשו יחד איתו, מה שיסייע לו להבין טוב יותר את הקונספט. מי שרוצה לתרגל עם הילדים שלו את נושא האשראי בצורה חווייתית יכול לרכוש את אחת הגרסאות החדשות של המשחק מונופול, תאמינו או לא, בהן השטרות המסורתיים הוחלפו בכרטיס אשראי.
את אפשרות החלוקה לתשלומים ניתן להסביר באמצעות סימולציות די פשוטות, הנעשות בצורה תיאורטית או עם כסף אמיתית. קחו סכום כסף מסוים וחלקו אותו באופן שווה בהתאם ללוח השנה. בגיל בו מעוניינים להציב לילדים גבולות בהרבה מאד תחומים כחלק מהחינוך שלהם, חשוב להציג את המגרעות של השימוש באשראי. הדגש העיקרי מנוסח בצורה מדויקת לטעמנו בסרטון ההסברה הידידותי שבאתר "האוצר שלי" – "לשלם באשראי זה קל, אבל לשלם את החוב שנוצר אחר כך זה קשה". רצוי להבהיר לילדים שגם אם החיוב של האשראי נעשה שבועות קדימה, זה לא אומר שהכסף יצוץ יש מאין עד אז (או כפי שמנוסח באותו סרטון: "גם אם משלמים בכרטיס, הכסף עדיין יוצא מהכיס").
נושא חשוב הוא מסגרות האשראי. אם הילדים קיבלו קודם לכן דמי כיס, אמור להיות פשוט יותר עבורם להבין את הקונספט של מסגרת האשראי: סכום מקסימלי בכל חודש שחשוב מאד שלא לעבור אותו, אלא אם רוצים לסבול מקנסות ו"עונשים" שונים על ידי הבנק. רבים ימליצו לא להציג את הבנק כ"אויב" מהבחינה הזו, שמנסה לנצל את מצוקתם של האנשים ולהקשות עליהם, אבל כן להעלות טיעונים שמסבירים שהבנק הוא מערכת כלכלית עם הוצאות משלו, שצריך דרך לממן את עצמו. תוך כדי ניתן להציג בפניהם את הרעיון של דמי ניהול, שמאפיין כמובן הרבה מאד דברים בזירה הכלכלית.
השקעות
אם יש נושא שזה נראה קשה עד בלתי אפשרי להציג בפני הצעירים יותר, הרי שיהיה זה נושא הבורסה. למעשה, גם מבוגרים שבקיאים בנושאים כלכליים אחרים לא בהכרח יודעים כאן "מי נגד מי". הורים רבים בוחרים שלא להציג בפני הילדים את נושא ההשקעות, פשוט מכיוון שזה לא רלוונטי עבורם בשלב זה של החיים. ההחלטה הזו נראית הגיונית, אבל עבור מי שבכל זאת רוצה להציג את העולם הכלכלי במלואו יש מספר דברים די יעילות להציג את המונחים המורכבים האלה.
נתחיל עם ההשקעות. ההגדרה המילונית (או ליתר דיוק ה"ויקיפדית") של ההשקעה היא "העברה של סכום כסף (או הון) לגורם אחר כדי לייצר הכנסה..". רצוי לבחור במונח שהילדים יכולים להבין ולהציג את התרחישים השונים בהם ניתן להרוויח דרך השקעה, שיכולה להיות מתוארת כשימוש בכספים על מנת לעשות באמצעותם כספים נוספים. את המונח של השקעה המכונה "פירותית" – ההכנסה השוטפת מפירות השקעה מסוימת דוגמת ריבית או דמי שכירות – אפשר להציג באמצעות שימוש במונחים שהילד מכיר פחות או יותר. יש הורים שיתחברו למשמעות הבסיסית ביותר של המושג ויסבירו אותו באמצעות לא אחר מאשר עץ פירות, אשר צריך להשקיע מאמצים בנטיעה שלו – אבל לאחר מכן אפשר ליהנות מפירות. בגיל חטיבת הביניים ומעלה הילד אמור להכיר פחות או יותר את מונחי הנדל"ן הבסיסיים, כך שאפשר להציג לו את המקרה בו קונים דירה ומקבלים עליה רווח באמצעות השכרה שלה לאחרים.
הסוג השני של ההכנסה, הכנסה הונית, הוא במובן הבסיסי ביותר הגדלת הערך הכלכלי של השקעה מסוימת. גם כאן יש מספר דרכים די פשוטות להגדיר את המונח, שעלול להישמע בעייתי בנקודת ההתחלה. אם הילד אוהב עבודות יצירה, אפשר לתרגל איתו את הפעולות השונות הנעשות להשבחה של היצירה וניסיון להעריך האם בעקבות הפעולות האלה הערך של היצירה עלה. ילדים שאוהבים כדורגל, דוגמא נוספת, פותחים לנו עולם שלם של אפשרויות להעריך השקעות כספיות והעלאת ערך של דברים (בעיקר שחקנים). ניתן להציג בפני הילד שחקן מהקבוצה שהוא אוהב, לעקוב אחר הקריירה שלו ולקרוא דיווחים על הערך הכספי שלו לאורך זמן: ככל שהשחקן מתגלה כטוב יותר כך ניתן למכור אותו בסכום גבוה יותר מאשר הסכום שהוא נרכש ולכן לקצור את פירות ההשקעה בו. חובבי כדורגל יוכלו בוודאי לחשוב מהר על שחקנים שעונים על ההגדרה הזו.
בורסה
את הסקירה אנחנו ממשיכים עם עוד "מפלצת" שעלולה להיראות מאיימת מאד עבור ילדים ונערים – הבורסה. באתר הבורסה לניירות ערך יש מצגת של "בורסה למתחילים", שמציג בצורה די פשוטה את מונחי היסוד. שם היא מוגדרת בתור "זירת מסחר ממוחשבת ומשוכללת, בה נסחרים סוגים שונים של ניירות ערך.. ש"מחליפים ידיים" בין קונים ומוכרים המסכימים ביניהם על המחיר והכמות בכל עסקה". יכול להיות שמומלץ להתחיל ממונח כמו מניה, שפשוט יותר להבנה: זכות בחברה המקנה למחזיק בה מעמד של שותף ומאפשרת לו לקבל במצבים מסוימים מהרווחים של החברה". קחו בתור דוגמא חברה שכולם מכירים – נניח אחד המותגים העולמיים המובילים – ועשו סימולציה בה אתם משלמים סכום מוגדר כדי לקבל אחוז מסוים מהחברה. לאחר מכן הבהירו לילדים שלכם שאחוז המניות משפיע על הרווחים האפשריים מהחברה, למשל בתרחיש פשוט להבנה כמו של מכירה שלה.
בבורסה לניירות ערך החלו לקיים לפני מספר שנים סיורים מודרכים, המותאמים לרמות הידע השונות, שמציגים את העולם הזה למשתתפים. לא הצלחנו להבין מהמידע הזמין האם הסיורים האלה עדיין יוצאים ובאילו תנאים, במקרה שכן. אם האפשרות הזו נראית לכם מעניינת עבורכם ועבור ילדכם, אתם יכולים להרים טלפון למשרדי הבורסה ולברר האם תוכלו להצטרף לסיור בה.
באתר שלנו אנחנו מנסים להסביר ולתת כלים איך להיות צרכן פיננסי נבון – איך לקחת משכנתא טובה, איך לפזר את ההשקעות שלכם? מה זו קרן נאמנות, מה זאת קופת גמל להשקעה, איך לחסוך לפנסיה? איזה ביטוחים לעשות ועוד. ככל שנחשפים לנושאים הכלכליים האלו בגיל צעיר יותר, כך פחות חוששים להתמודד איתם, וכך מתמודדים איתם יותר טוב.
צרכן פיננסי נבון זה עניין של חינוך – וכאן במדריכים שקשורים לחינוך פיננסי, ננסה להתמקד בחינוך פיננסי לילדים – איך בעצם לתת לילדים את הכלים הבסיסיים והכל כך חשובים להתמודד בעולם הפיננסי.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
חינוך פיננסי – מאיזה גיל
בשנים האחרונות יותר ויותר הורים מבינים שרצוי ללמד לפחות חלק מהנושאים האלה גם בגילאים מוקדמים. הגישה הזו מבוטאת לאחרונה גם על ידי משרד החינוך עצמו, שהחליט להכניס יועצים מטעם הבנקים לבתי הספר כדי להעניק דגשים כלכליים חשובים (צעד שעורר התנגדות בקרב גורמים שחששו מניסיונות "הטיה" לכיוון בנק מסוים). כך או כך, אנחנו חושבים כאמור שחשוב להציג את המערכת הכלכלית לילדים כבר בגילאים מוקדמים יחסית – כבר כיתה ג', ד' ומעלה – בהתאם לידע ובעיקר לרצון ולמוטיבציה שלהם.
הבעיה? מדובר באתגר לא פשוט. התחום הכלכלי מורכב להבנה גם עבור המבוגרים יותר, אז בטח ובטח שלילדים, ומעבר לכך – קיים קושי "להמיר" את המונחים והכלים הכלכליים כך שידברו לעולמם של הילדים. במדריך הבא נציג חלק מהסוגיות המשמעותיות הראשונות שצריכות להילקח בחשבון בעת חינוך פיננסי לילדים, יחד עם דגשים ללימוד כל אחת מהן. נציין מראש שיש נושאים רבים אחרים שלא הכנסנו כאן, אבל נכניס בהמשך – הכוונה שלנו היא לספק מקום שבו הורים וגם ילדים יוכלו לקבל הבנה פיננסית טובה כדי להפוך לצרכנים פיננסים טובים.
מה זה כסף?
ההגדרה המילונית הבסיסית של כסף היא "אמצעי תשלום מוסכם המשמש לקניית סחורות, שירותים וכדומה". ברור שאם תציגו אותה לילדים בגילאים מוקדמים, הם לא יבינו ממנה יותר מדי. מה שכן אפשר לעשות בנקודת ההתחלה של חינוך פיננסי לילדים הוא להסביר להם שכסף מבטא את העיקרון של סחר חליפין, סחר בין אנשים. הילדים כן יכולים להבין משלב מסוים את העיקרון של התמורה, ואתם יכולים להיעזר בארסנל החפצים של הילד כדי להסביר זאת. תרגיל פשוט, בו אתם "מחליפים" עם הילד צעצועים שערכם הכלכלי דומה בעיניכם פחות או יותר, יכול לתת להם מושג מסוים על המערכת הכלכלית. לאחר מכן אפשר להסביר להם שממירים את אחד הצדדים בכסף שמבטא כמה הוא שווה. זה אמנם נראה מורכב, אבל אתם עשויים לגלות שבשלב מסוים הילדים מבינים למה אתם מתכוונים באופן כמעט טבעי.
את החשיפה של הילדים לכסף אפשר לעשות בגילאים מוקדמים, או אפילו כשהם מתחילים לספור וללמוד על מספרים. אם מילא מלמדים אותם לספור, למה לא לספור מטבעות או שטרות? תוך כדי אפשר להסביר להם מה פחות או יותר ניתן לקנות בכל סכום. אם הילדים לומדים בבית הספר לבצע תרגילים של אחוזים, בגילאים מאוחרים יותר, מדוע שהתרגילים האלה לא יתבססו במידה רבה על חישוב הנחות שאפשר לקבל בחנויות? התרגול הזה יכול להיות בצורה של שאלות שאתם מחברים אבל גם בביקור פיזי עם הילד בחנות בקניון השכונתי. ראיתם בחנות הילדים צעצוע שמחירו 60 ש"ח ולצידו שלט של 40% הנחה? אז אולי הילד לא למד אחוזים בבית ספר, אבל לפחות שיבין את המשמעות של הנחה – תחשבו אתם את סכום ההנחה ותסבירו לו את משמעותה למחיר הסופי.
איך הכסף מגיע לבית?
הורים רבים מוצאים את עצמם אומרים לילדים את המשפט הקלאסי "כסף לא גדל על העצים", חלקם מוצאים את עצמם מגלגלים עיניים על הקלישאה שהם אמרו בזה הרגע. בלי קשר לכך, אחרי שהילדים הבינו מה זה בדיוק כסף ומה אפשר לעשות איתו, צריך בשלב הזה להסביר להם כיצד הכסף מגיע לבית. בשלב מסוים הם לומדים לדעת במה ההורים עובדים, לפחות בחלק מהמקצועות (קל יותר להסביר לילד מה עושה כבאי מאשר יועץ לניירות ערך).
החלק הקשה הוא לבצע את ההקשר בין העבודה, או אפילו העובדה שההורים נמצאים מחוץ לבית בלא מעט שעות, לבין הכסף. אנחנו לא אומרים שאתם צריכים לנפנף בתלושי המשכורת המורכבים שלכם מול הילדים – אתם לא רוצים להפחיד אותם הרי – וגם לא לציין כמה בדיוק כמה אתם מרוויחים, אלא להסתפק במספר מלמעלה.אל תציגו את המספר עם הסבר – זה מעט, זה לא מספיק. הצגת הדברים באופן כזה עלולה לפתח אצל הילדים חששות כלכליים. בהחלט חשוב להסביר להם בשפה שלהם שאתם עובדים ( עובדים קשה ) כדי שיהיה כסף באמצעותו תוכלו לקנות מוצרים, לקנות אוכל, לשלם חשבונות חשמל, לקנות בגדים, לשלם על הבית וכדומה. כן מומלץ לקחת את הילדים מדי פעם לעבודה, לא רק בתור "בייביסיטר", על מנת שיוכלו לקבל תמונה מלאה יותר על מה שאתם עושים.
למה לא לבזבז "סתם" כסף?
בביקור עם ילדים בחנות צעצועים או ממתקים אתם צפויים לשמוע הרבה מאד ציוויים נוסח "תקנו לי" או "אני רוצה את זה". כמובן שאתם לא תוכלו לעמוד בבקשות האלה, ולכן חשוב להבין איך אפשר להסביר לילדים שצריך להציב גבולות ולא דווקא באמצע חנות צעצועים, אלא עוד לפני כן, הרבה לפני כן – כחינוך בסיסי מוקדם. איך עושים אך זה? אין כאן תשובה חד משמעית, ולכל משפחה מתאימים כללים אחרים לפעול על פיהם, אבל במבט על צריך להעביר מסר שאומר – הכסף שלנו משמש להוצאות רבות, ולכל הוצאה יש את החשיבות שלה, סדר עדיפות שלה, ואת ההיקף שלה – לא נקנה סוכריות בכל המשכורת שלנו כמובן, אבל כן נקנה ממתקים בסכום (ר קלצורך המחשה) של 50 שקל בחודש. לקנות עכשיו את הסוכריות האלו זו לא הוצאה נכונה (ובטח ובטח שמדובר בסוכריות)
יש מגוון רחב של טיעונים שאפשר להשתמש בהם. הטיעון הכלכלי אומר שיש סכום כסף מקסימלי שאפשר להוציא באותה חנות. זו גם הסיבה שרבים ממליצים לא לקנות עם הילדים בחנויות באשראי אלא במזומן. הגדירו מראש סכום כסף שאתם נכנסים איתו לחנות (או לפחות סכום שאתם אומרים לילדים שאתם נכנסים איתו) והסבירו לילדים שצריך למצוא את הדרך הטובה ביותר לנצל אותו. מומלץ לא להתבסס רק על יכולות החישוב הכלליות שלו אלא לבצע עימם חישובים כל העת. אם התקציב היה 50 שקלים ובחרתם ספינר שמחירו עשה שקלים, חשבו יחד עם הילד שלכם את מה שנותר לכם. ככה ניתן לתפוס מספר ציפורים במכה אחת.
אתם יכולים ללמד את הילד שלכם לא לרכוש את כל החנות באמצעות טיעונים מתחומים שונים לחלוטין. אם מדובר בממתק, הרי שעם כל הפיתוי שלו צריך להסביר לילד – מעבר להיבט הכספי – למה הוא לא בריא. כאשר הילד מעוניין שתרכשו לו צעצוע, אפשר להזכיר לו שיש לו כבר במגירה צעצוע דומה או שאין לו מקום בחדר ליותר מדי צעצועים. כמובן שחשוב להסביר בצורה רגועה וחינוכית. לא בהכרח כדאי "לשחק להם על המצפון" כל פעם שהם שוכחים את האור דלוק בחדר שלהם, אבל בהחלט להבהיר שהפעלת חשמל כרוכה בסכום כסף מסוים המתווסף להוצאות הכלליות של הבית ושל המשפחה.
אתם צריכים להסביר לילדים שחשוב לשמור על הכסף לא רק ברמת הקניות הנקודתיות. צריך להציג בפניהם חלק מההוצאות ולהבהיר להם, בשפה שהם מבינים, שלכל דבר יש את המחיר שלו. תהיה זו החלטה נכונה לשתף אותם בחלק מהדילמות המאפיינות כל משפחה מבחינה כלכלית. נניח שמחליטים להקציב סכום של 200 שקלים לבילוי המשפחתי ביום השבת (גם אם באופן תיאורטי בלבד), אפשר להעמיד כמה אופציות העומדות ברמת המחירים הזו: סרט, הליכה למסעדה, ביקור במשחקיה וכן הלאה. בקניון, דוגמא נוספת, אפשר לתת לילדים להחליט מה הם עושים עם המטבעות הקטנים: נניח אם הם מעדיפים בארבעה שקלים לשחק בארבעה משחקי וידאו, או שמא בשני משחקים אבל לקנות גם ממתק. בלי קשר לעובדה שבדרך זו מלמדים את הילדים על תעדוף, קבלת החלטות וקביעת סדר עדיפויות, מראים להם שסומכים עליהם ושרואים אותם כשותפים לתהליכים הנעשים בבית. הדבר עשוי להביא להעלאה משמעותי בביטחון העצמי של הילדים.
עצה חשובה נוספת היא להציג חזית אחידה שלכם, שני ההורים, ביחס לכסף ולבזבוזים. כאשר יש הורה שאומר לבקשות הילד "לא", ולעומתו ההורה השני נוטה להסכים, נוצר מצב לא בריא. כל הורה צריך לתמוך בהחלטות של הצד השני.
חשיבותה של השוואת מחירים
השוואת מחירים היא אחד הכלים הכלכליים החשובים ביותר שיש. בדרך כלל אנחנו מבצעים אותה כשזה נוגע להוצאות גדולות ולהחלטות כלכליות משמעותיות, אבל מומלץ לתת לה מקום גם במסגרת החינוך הפיננסי של הילדים. העיקרון כאן פשוט: כשמחליטים מה קונים לילד בקניון, לדוגמא, חשוב לעבור בין מספר חנויות בחיפוש אחר אותו הפריט. כאן כבר אתם עשויים להבחין יחד עם הילדים שלכם בפערים (גם אותם אפשר כמובן לחשב).
בסכום הכסף שנחסך באמצעות החיסכון אתם יכולים לקנות מיד מוצר נוסף, מה שיאפשר להסביר לילדים את הערך של החיסכון: בזכות התנהלות כלכלית נכונה, הרווחתם יותר. ניתן גם להעביר את הכספים לחיסכון, עליו נרחיב בהמשך. כמובן שבשלב מסוים צריך להסביר לילדים שלא תמיד מה שהכי זול הוא גם הכי מומלץ, אבל זה כבר שיעור כלכלי אחר..
דמי כיס
ההחלטה להעניק לילדים דמי כיס לשימושם הפרטי נראית מובנת מאליה אצל רוב ההורים משלב מסוים. ואכן, יש לדמי הכיס הרבה יתרונות. הם מראים לילד שלכם שאתם סומכים עליו להתנהל נכון עם הכסף (גם אם בסכומים קטנים), מאפשרים לו להרגיש מהי אחריות וגם לקבל החלטות מושכלות מה לעשות עם הכסף הזה: הילד יכול לשים לב למשל שרכישה של צעצוע מסוג מסוים תביא לכך שהוא יצטרך לוותר על הדבר המדליק ההוא שיש לכולם, ושבזבוז הכסף יביא לכך שהוא יצטרך להמתין עד להקצבה הבאה. הבעיה העיקרית כאן היא להציב גבולות, כי ילד שמקבל 20 שקלים בשבוע יכול להגיד בשלב מסוים את מילת ה"עוד" הבלתי נמנעת. כששומרים על שגרה קבועה של דמי כיס מאפשרים לילד לסגל התנהלות נכונה לגביו. אם אחרי כמה פעמים הוא סיים את התקציב תוך יום או יומיים, בפעמים הבאות הוא עשוי להיות בעל מוטיבציה לשמור את הכסף ליותר זמן או לדברים חשובים יותר בעיניו.
רק אתם יכולים לדעת כמה אתם רוצים להעניק לילד שלכם בתור דמי כיס. ההמלצה הכללית היא לחשוב מה הילד ירצה לרכוש ומה סכום כסף הגיוני לתת לו, תוך כדי שלוקחים בחשבון את הגיל שלו ואת הצרכים שעשויים להיות לו בהתאם לכך. לכן מומלץ להגדיר בדיוק למה דמי הכיס מיועדים: ממתקים בדרך הביתה, בילויים וכן הלאה. רצוי מאד לתת לילד את דמי הכיס במועדים קבועים (שיכניסו סדר, יתנו לו משהו לצפות לו ויקטינו את הסיכויים לניג'וסים בשאר השבוע) ובסכומים קבועים.
חיסכון
כבר מגילאים מוקדמים יחסית רצוי להסביר לילד שלכם את החשיבות של החיסכון, אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר של חינוך פיננסי לילדים ובכלל. אתם יכולים לקנות לו בתור התחלה קופה בצורה ידידותית כלשהי בה הם יאספו את המטבעות והשטרות. כדי שהילדים יראו את הקופה כחלק אינטגרלי מהחיים שלהם, ועל מנת שלא יחששו להשתמש בה מכיוון שהם "שייכת לעולם המבוגרים", אתם יכולים לשבת עם הילדים ולקשט אותה קצת.
התפקיד שלכם הוא אמנם לתת לילד אחריות בלעדית על הקופה, אבל בהחלט לסייע ב"תחזוקה" שלה. מדי פעם בצעו את מלאכת הספירה של הכסף שיש בקופה יחד עם הילדים שלכם, מה שגם יאפשר להם להבין שהיא גדלה עם הזמן ויעלה את תחושת הגאווה שלהם (בלי קשר לעובדה שזהו תרגול נוסף בחשבון). כדאי להסביר לילדים שהסכומים האלה אמורים להישאר לאורך זמן או אפילו לשמש למטרה עתידית כלשהי. חשוב שתהיה הפרדה בין הסכומים שחוסכים לבין ההוצאות השוטפות של הילד, שבדרך כלל מסתכמות בדמי הכיס.
גם מבוגרים רבים לא ממש מבינים את נושא הריבית על סכומי כסף, כך שציפייה שהילדים שלכם יבינו את זה צפויה להסתיים באכזבה. מה שכן, אתם יכולים לתרגל עם החיסכון של הילדים צדדים מסוימים של הריבית – שגם ילמדו אותם למה כדאי לחסוך. אפשר להגדיר איתם "הסכם" במסגרת אם הם ישמרו על סכום X בקופה למשך תקופה Y, הם יקבלו תוספת קטנה לחיסכון שלהם. בדרך זו יגדל האינטרס שלהם לשמור על הכספים שבקופה, תוך כדי כך שהם ילמדו מדוע דחיית סיפוקים כוללת עבורם לא מעט יתרונות.
מעודכן ל-03/2019
כמה משכנתא ניתן לקחת?
נניח שאתם מתכוונים לקנות דירה ב-2 מיליון שקל, כמה משכנתא ניתן לקחת? 1 מיליון, 1.5 מיליון אולי 2 מיליון שקל? ובכן, זה כמובן תלוי בפרמטרים שונים, אבל בנק ישראל הגדיר את גבולות הגזרה של הבנקים.
פעם, וזה לא היה כל כך מזמן – עד 2012 היה ניתן לקחת משכנתא בשיעור גבוה מערך הדירה (אחוז מימון). אז היה אפשר לגבות את המשכנתא בביטוח של EMI וכך בעצם להגדיל את אחוזי המימון ל-90% ואפילו 95%. נכון, זה היה עולה בריבית גבוה יותר ללווים, אבל תודו שזה מפתה, במיוחד שהריבית הבסיסית נמוכה.
היום המצב שונה לחלוטין. בנק ישראל החליט להוציא את חברת ביטוח המשכנתא – EMI אחוז מימון מהשוק (אסר על אחוז מימון גבוה), וקבע הגדרות ברורות לאחוז המימון שתלויות במי אתם (הרוכשים)?
– רוכשי דירה יחידה, כאלו שאין ברשותם דירה והם רוכשים דירה יקבלו עד 75% מימון
– משפרי דיור, כאלו שיש להם דירה והם מתכוונים לעבור לדירה אחרת (לרוב משופרת) יקבלו עד 70% מימון.
– משקיעים, כלומר כאלו שיש להם דירה (ויותר) והם קונים דירה נוספת יקבלו משכנתא של עד 50%.
אגב, אם אתם רוצים לקחת משכנתא לכל מטרה (לא דווקא לרכישת דירה) אתם יכולים לקבל משכנתא כזו ששיעורה יהיה עד 50% מערך הדירה.
הרעיון של האוצר ובנק ישראל בקביעת המדרגות האלו הוא ברור – הקלה על כאלו שאין להם דירה, ומצד שני הכבדה על כאלו שיש להם דירה. המטרה היא פשוטה – להוציא את המשקיעים משוק הדיור, לעשות להם חיים קשים יותר (זה גם התבטא בהעלאת שיעורי המס ב-2015). כך, חושבים באוצר ובנק ישראל היצע הדירות לכאלו שאין להן יהיה גדול יותר וכך המחירים יירדו. הבעיה שיש לזה צד שני – פחות דירות של משקיעים משמעו פחות דירות להשכרה, ופחות דירות להשכרה, זה פשוט יותר שכר דירה. אז גם אם פתרו בעיה מסוימת גדולה (וזה רחוק מכך), גרמו לבעיה גדולה אחרת בשוק השכירות.
כך או אחרת, במחיר למשתכן, אחוזי המימון שונים. הם בפועל נמוכים מאוד ביחס לשיעורי המימון המצוינים למעלה. הסיבה העיקרית היא שהנכס הנרכש מבטא הנחה על המחיר הריאלי, והמשכנתא נלקחת ביחס למחיר הריאלי – נניח לדוגמה שהערך הכלכלי של הנכס הוא 2 מיליון שקל, והוא נרכש בהנחה של 20%, כלומר לפי 1.6 מיליון שקל. המשמעות היא שהמשכנתא שניתן לקחת כרוכשים ראשונים היא 75% מ-2 מיליון שקל כלומר 1.5 מיליון שקל, שזה מעל 90% ממחיר הדירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. אז בפועל עצרו את זה ב-90%, אבל להביא 10% מהבית בלבד זו מתנה ענקית.
מעבר לכך, יש מקומות שיש מענקים שניתנים לרכושי הדירות, המענקים האלו מבטאים מבחינת רוכש הדירה וזה מוסכם, על האוצר על בנק ישראל ועל הבנקים, סוג של הון עצי, כך ששיעור המשכנתא גבוה עוד יותר, ובמקרים רבים בעצם ניתן לרכוש דירה במחיר למשתכן כמעט ללא הון עצמי.
ריבית משכנתא – נתונים מעודכנים
המשבר בטבע: מאבדת את המוניטין; מאבדת את ההון
ההון העצמי של טבע בדוחות הוא 17.3 מיליארד דולר, אל תאמינו לדוחות – ההון האמיתי כנראה שלילי (מאוד); וכמה עובדים באמת מפטרת טבע?
הדוחות הכספיים של טבע ברבעון האחרון של 2017 כללו מחיקת ענק של מוניטין בסך של 17.1 מיליארד דולר. המחיקה הזו גרמה להפסד כבד ברבעון שהשליך כמובן על ההפסד בשנה כולה שהסתכם ב-16.5 מיליארד דולר.
המחיקה הזו במבט ראשון אולי נראית בומבסטית ומפתיעה, אבל היא לא. אולי ההיפך – היא אפילו צנועה. לטבע יש עדיין (אחרי המחיקה) מוניטין בדוחות בסך של 28.4 מיליארד דולר – ספק אם זה ערך שמייצג שווי אמיתי, ספק אם המחיקה הענקית היא המחיקה האחרונה, ספק אם ההון העצמי החשבונאי של טבע מבטא מספר קרוב למציאות.
אתחיל מהמקורות – איך בכלל נוצר מוניטין בדוחות של טבע? אז למרות שלטבע עצמה יש מוניטין, לא זה המוניטין בדוחות הכספיים. חברה לא יכולה לרשום לעצמה מוניטין, אחרת היינו חיים בג'ונגל חשבונאי. הנהלת טבע לא יכלה לקום בבוקר ולהחליט שהמוניטין של החברה הוא 40 מיליארד דולר ולרשום אותו כנכס בדוחות הכספיים. הרי כל אחד חושב שיש לו מוניטין והרבה, וזו היתה יכולה להיות שיטה נהדרת לנפח את המאזנים החשבונאיים.
אז למרות שלחברות יש מוניטין כלכלי הן לא יכולות לרשום אותו בדוחות, והמחשה נוספת – לכולם ברור שקוקה-קולה נהנית ממוניטין על שמרכז בעצם את השם, ניסיון, ייחוד, וברמה הכלכלית – את פוטנציאל הרווחים העתידי. אבל, הנהלת קוקה קולה לא יכולה לרשום לעצמה את המוניטין שלה בספרים שלה. ומתי כן רושמים את המוניטין ברכישות. כאשר חברה רוכשת חבר אחרת יש תג מחיר לכל הפעילות, כשבמקרים רבים התמורה מבטאת תשלום בגין מוניטין, אותו ערך ערטילאי שמבטא את יכולת החברה להרוויח בעתיד (מעין הרווחים העתידיים שהם מעבר לנורמה). ככה נוצר מוניטין בדוחות הכספיים.
טבע היתה רוכשת סדרתית, מדי שנתיים (בממוצע), היא נהגה להשלים רכישה גדולה, כדי לשמור על מעמדה בשוק, כדי לשמור על צמיחה בפעילות העסקית. טבע טעמה מהכל – היא אמנם העדיפה רכישות בתחום העיקרי שלה – התחום הגנרי, אבל היא סטתה גם לרכישות של חברות שמפתחות תרופות מקור. טבע שילמה על הרכישות האלו עשרות רבות של מיליארדים, בעיקר ברכישה האחרונה – רכישת אקטביס, הפעילות הגנרית של אלרגן. ברכישה הזו שהסתכמה קרוב ל-40 מיליארד דולר, כמעט כל הסכום יוחס למוניטין ונכסים לא מוחשיים (נכסים כמו רשימת לקוחות, מותג, הסכמי שיווק ועוד), כשרובו הגדול יוחס למוניטין.
וככה התנפח בדוחות של טבע נכס מוניטין לממדי ענק של 45 מיליארד דולר. הנכס הזה, חשוב להבין, לא קיים בחברות שבמקום לרכוש חברות מפתחות את המוצרים בבית. כלומר תיאורטית יכולה להיות טבע ב' דומה לטבע המקורית, רק שהיא היתה מפתחת את כל ארסנל התרופות בבית, ולה לה היה נכס של 45 מיליארד דולר למרות שהיא היתה זהה בפעילות העסקית. זה עיוות חשבונאי שמציגים חברות זהות/ דומות במספרים אחרים, אבל זאת עוד בעיה חשבונאית קטנה.
המוניטין הענק הזה לא מופחת באופן שוטף (אין הפחתה שוטפת בשיעור מסוים), הוא פשוט נמצא שם לעד, אלא אם – יש סימנים לירידת ערך (ירידה בשווי השוק של החברה, ירידת מחירים, ירידה ברווחים ועוד). אז הסימנים לירידת ערך במקרה של עסקת אלרגן היו כבר בזמן אמת, אפילו עוד לפני שהנהלת טבע חתמה על הצ'ק, ובכל זאת – לא מחקו את המוניטין, אלא רק עכשיו. הסיבה טכנית. את המוניטין בודקים פעם בשנה במסגרת הדוחות השנתיים. בשנת 2016 השלימו את רכישת אלרגן אז עוד מנהלי טבע (לרבות ההנהלה הזמנית ) שיחקו אותה עסקים כמעט כרגיל, ובטח שלא הודאה בכישלון, ומחיקת מוניטין. אך בדוחות 2017 ההנהלה החדשה דווקא מעוניינת להשליך את המוניטין הזה מהדוחות …עד גבול מסוים.
מצד אחד, ההנהלה החדשה רוצה ניקוי אורוות משמעותי, במטרה שלא יצוצו שלדים נוספים בעתיד, אך מצד שני היא לא רוצה כבר עכשיו לחסל את הביזנס. המחיקה בדוחות של 2017 – 17.1 מיליארד דולר, היא סוג של פשרה – המחיקה הזו הקטינה את ההון העצמי לאזור ה-17.3 מיליארד דולר, מחיקה חדה מדי, היתה פוגעת בהון העצמי עוד יותר וכנראה מגבירה על הקושי לעמוד באמות המידה הפיננסיות מול המלווים ומול מלווים פוטנציאלים. טבע היא חברה ממוקדת החזר חוב. יותר מאשר היא ממוקדת בגנריקה, קופקסון, צמיחה, היא ממוקדת בהישרדות וזה אומר להקטין את החובות, לגלגל את החובות, לשרת את החובות שמסתכמים בכ-35 מיליארד דולר. אז למחוק את ההון זה סוג של גול עצמי.
ושימו לב לנתון אולי הכי חשוב בדוחות של טבע – ההון העצמי המוחשי שלה שלילי. הון מוחשי זה ההון בלי המוניטין ונכסים לא מוחשיים (שגם הן נוצרו ברכישות ומבטאים כאמור מותג, זכויות ייצור, רשימת לקוחות ועוד). ההון בלי הנכסים האלו שהם (חייבים להודות) נכסים באוויר הוא מינוס של כמעט 30 מיליארד דולר (הון עצמי מוחשי של 17.3 מיליארד פחות מוניטין של 28.4 מיליארד ופחות נכסים לא מוחשים של 17.6)
האמת שבמשך תקופה ארוכה אין לטבע הון מוחשי משמעותי (אם בכלל) אבל לפחות בעבר הרווחים והתזרימיים של החברה "החזיקו" והצדיקו את הנכסים ואת המוניטין, היום זה אחרת. התזרים של טבע מפעילות שוטפת (ותזרים זה הבסיס להערכת שווי וגם להערכת מוניטין) ירד לאזור ה-3.5 מיליארד דולר בשנת 2017 לעומת מעל 5 מיליארד דולר בשנת 2016. מעבר לכך, רוב התזרים מגיע מהקופקסון שהוא פיתוח עצמי (אין מולו מוניטין ונכסים לא מוחשיים). האם מוניטין ונכסים לא מוחשיים בסכום של 46 מיליארד דולר (28.4 מיליארד מוניטין ועוד 17.6 מיליארד נכסים לא מוחשיים) מצדיקים פעילות גנרית ואתית שנמצאת במגמת ירידה ומייצרת תזרים של אולי 1.5 מיליארד דולר? לא. עם זאת, לחשבונאות שיטות שונות להחזיק את הנכסים הלא מוחשיים בשמיים, אבל אמיתית/ כלכלית, כבר עכשיו טבע היתה אמורה למחוק עוד סכום נכבד מאוד.
ועוד בעניין טבע – מהדוחות המלאים של החברה עולה כי מצבת העובדים של טבע ירדה במהלך 2017 בישראל ב-622 עובדים, וזה עוד לפני התוכנית הענקית לפיטורי עובדים (שדווחה בדצמבר, אבל תחל להשפיע ב-2018)
622 עובדים (קרוב ל-10% מכח האדם) פוטרו או התפטרו, או שגרמו להם לעזוב, או שפרשו. תהיה הסיבה אשר תהיה, כאשר אומרים לכם שמתכוונים לפטר או להקטין את מצבת כח האדם במספר מסוים (וזה נכון לכל מקום) אז לרוב הוא רחוק מהמספר האמיתי – בפועל לרוב זה יותר (בפועל, היו עזיבות ופיטורים לפני ויהיו במהלך המהלך יותר); וזה מזכיר לי כתבת לשעבר בגלובס – הדס גייפמן, שבתקופה של פיצוץ בועת ההיטק, היתה לוקחת את ההודעות של ענקיות הטכנולוגיה – קומברס ואמדוקס על פיטורי עובדים ועושה מהן צחוק. הם דיווחו על פיטורים של 500 והיא הוכיחה שפוטרו פי שתיים.
ועניין אחרון – הטור בשבוע שעבר על בועת האג"ח. קיבלתי פניות על הטור בסגנון – "אתה אומר שקרנות הנאמנות האג"חיות מחזיקות אג"ח ממשלתי בלי תשואה ומצד שני אג"ח אמריקאי שאמור להניב תשואה והוא מסוכן. אוקיי, מסכימים איתך, אבל למה אתה מתייחס רק לקרנות הנאמנות".
הם צודקים – קרנות הנאמנות זה המוצר הפופולארי לטווח קצר ובינוני, מוצר שהכי קל לבחון את הרכבו, אבל הכוונה היתה כמובן לאפיקי השקעה נוספים. כל תעשיית ניהול הכספים פועלת כך – קופות גמל , קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, פוליסות חיסכון. מחזיקות באותם נכסים – בועתיים ומסוכנים.
https://www.hon.co.il/%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94/
עדי צים, בעל השליטה באס.אר.אקורד ממשיך לתמוך בחברה הפועלת בתחום חברת האשראי החוץ בנקאי.
צים העמיד לחברה מסגרת ערבויות נוספות של עד 30 מיליון ש"ח, ובמקביל החברה התקשרה עם תאגיד מימון חוץ בנקאי בהסכם אשראי למסגרת של עד 20 מיליון ש"ח.
אס.אר. אקורד דיווחה כי בעל השליטה, התחייב להעמיד לטובת החברה ערבויות נוספות לגופי מימון חוץ בנקאיים בהיקף של עד 30 מיליון ש"ח, וזאת בנוסף לערבויות הבלתי מוגבלות שהעמיד לטובת החברה בגין האשראי שהיא נוטלת מהבנקים. כמו כן, לפני מספר שבועות דיווחה החברה כי צים חידש את התחייבותו להעמיד לחברה הלוואת בעלים בסכום שלא יפחת מ- 50 מיליון ש"ח וזאת עד לתום שנת 2018.
במקביל, הודיעה היום החברה כי התקשרה עם תאגיד מימון חוץ בנקאי בהסכם מסגרת לקבלת מימון של עד 20 מיליון ש"ח, בתמורה לניכיון המחאות שהחברה מקבלת מלקוחותיה במסגרת פעילותה. צים (לרבות חברות בשליטתו) ערב להתחייבויות החברה כלפי תאגיד המימון החוץ בנקאי כאמור.
החברה סיימה את תשעת החודשים של 2017 עם גידול בתיק לקוחות (תיק אשראי נטו) לכ- 262 מיליון ש"ח, אשראי מתאגידים בנקאיים של כ- 107 מיליון ש"ח, הלוואת בעלים של כ- 68 מיליון ש"ח והון עצמי של כ- 100 מיליון ש"ח. נראה שהחברה עברה את המשבר שפקד אותה לפני כשנה – החקירה בנוגע לאשראי שנתנה והעיצומים על החברה לתקופה מוגבלת לא הביאו לשום אקט רגולטורי (ראו הרחבה)
יפעת מזרחי מונתה למנכ"לית חברת הגמל והפנסיה של פסגות
דירקטוריון חברת הגמל והפנסיה של בית ההשקעות פסגות אישר היום את מינויה של יפעת מזרחי למנכ"לית החברה. כמו כן מונתה יפעת ליו"ר פסגות השקעות בסוכנויות ביטוח.
ליפעת ותק של 20 שנה בשוק החיסכון ארוך הטווח בהם כיהנה במספר תפקידים בקבוצת אקסלנס נשואה וביניהם – סמנכ"לית מכירות וחברת הנהלה בקבוצה, משנה למנכ"ל גמל ופנסיה וסמנכ"ל תחום עסקי. בתפקידה האחרון כיהנה כסמנכ"לית שוק הון ופיננסים ב'חבר משרתי הקבע והגמלאים'.
ברק סורני מנכ"ל בית ההשקעות פסגות אמר: "יפעת מביאה עמה ידע וניסיון רב בניהול יחידות ארגוניות ועסקיות מגוונות בעולם הפיננסי ובשוק ההון. אני בטוח שניסיונה העשיר והמגוון של יפעת בשוק ההון בכלל ובשוק הגמל והפנסיה בפרט, לצד הכרותה את צרכי הלקוחות והעמיתים, הגורמים הפועלים בשוק, הפן העסקי, השיווקי והרגולטורי יהוו בסיס להמשך הצלחתה של פסגות גמל ופנסיה ושל הסוכנויות בבעלות. אני שמח וגאה על הצטרפותה לבית ההשקעות פסגות"
שלמה פשה יו"ר דירקטוריון חברת הגמל והפנסיה של פסגות אמר: "דירקטוריון חברת הגמל שמח על הצטרפותה של יפעת מזרחי כמנכ"לית החברה ומאמין כי יחד עם המנהלים והעובדים המצוינים של חברת הגמל נוביל את החברה להצלחות והישגים גדולים" .