חברת לייבפרסון (LPSN) פרסמה דוחות טובים מתחזיות הקונצנזוס מבחינת הכנסות והזמנות חדשות, עם גידול במספר עסקאות ובגובה עסקה ממוצעת. עסקאות הרבעון כללו עיסקת ענק של למעלה מ-20 מיליון דולר, העיסקה הגדולה בתולדות החברה. הנהלת לייבפרסון סיפקה תחזית לשנת 2018 מעל הקונצנזוס, עם צפי להאצה בהכנסות בשיעור צמיחה דו-ספרתי. בנוסף, החברה רכשה חברת סטארט-אפ BotCentral בארה"ב והודיעה על מינויים חדשים, כולל סמנכ"ל טכנולוגיה שהגיע מאמזון ו  CFO חדש. אנו מעודדים משיפור בעסקי לייבפרסון, לאחר תקופה מאתגרת של מעבר לפלטפורמת LiveEngage שנמשך בשנים אחרונות והושלם לאחרונה, ומעריכים כי החברה ממוצבת היטב על מנת לחזור לצמיחה גבוהה. יחד עם זאת, אנו עדיין ממתינים לראות סימנים ברורים של צמיחה, ובשלב זה משמרים את המלצתנו על Perform.

ברבעון הרביעי 2017 הציגה לייבפרסון הכנסות של 57.4 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 2%, מעל הצפי של 56.5 מיליון דולר, עם רווח פרופורמה של 0.00$, לעומת הצפי ל-0.01$. EBITDA היה 3.9 מיליון דולר, מעל הצפי של 3.7 מיליון דולר. החברה חתמה הרבעון על 101 עסקאות, עליה מ-76 ברבעון הקודם ו-93 ברבעון המקביל. גודל עסקה ממוצעת עלה ל-220 אלף דולר, לעומת 215 אלף דולר ברבעון הקודם ו-200 אלף דולר ברבעון המקביל. הרווח הגולמי היה 75.1%, עליה של 30 נ"ב לעומת הרבעון המקביל. בחלוקה הגיאוגרפית, 63% מהכנסות הגיעו מצפון אמריקה ו-37% מהשווקים הגלובאליים. בחלוקה הענפית, תחומי השירותים הפיננסיים והטלקום היוו כל אחד 19% מהזמנות, תחום הקמעונאות היוו 29% מהזמנות, תחום הרכב – 12%, תחום הטכנולוגיה – 7%, ושאר הסקטורים היוו נתח של 14% מהזמנות.

הנהלת לייבפרסון סיפקה תחזיות הכנסות מעל הצפי הן לרבעון הבא והן לשנת 2018 כולה, אם כי תחזיות הרווח היו נמוכות מהצפי, עקב המשך השקעות בפיתוח ובמכירות, לצד השפעה שלילית של התחזקות השקל. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 56-75-57.75 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 11%-13%, מעל הצפי של 55.5 מיליון דולר, עם רווח של 0.00$-0.01$ (לעומת הצפי של 0.01$) ו EBITDA של 3.5-4 מיליון דולר (בדומה לצפי). בשנת 2018 כולה צופה החברה הכנסות בטווח 237-243 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 8%-11%, מעל הקונצנזוס של 234 מיליון דולר, אך רווח נקי של 0.07$-0.10$, נמוך מהצפי של 0.11$.

חברת לייבפרסון ערכה בעקבות פרסום דוחותיה מפגש משקיעים במשרדיה החדשים בתל אביב, בו הציגה את פתרונותיה ואת האסטרטגיה העסקית. החברה ביצעה במהלך שלוש השנים האחרונות מעבר משמעותי מפתרונות מסורתיים בתחום הצ'אט לפלטפורמת LiveEngage המספקת פתרון messaging באפליקציות המובייל המקשר עם מערכות CRM של ארגון לקוח, אשר מבוסס על כלי בינה מלאכותית ומספק מענה לצרכים מגוונים של לקוחות. פתרון LiveEngage, הנמכר במודל הענן (SaaS – Software as a Service), מאפשר ללקוח להוריד באופן משמעותי את ההוצאות התפעוליות במרכזי השירות, תוך החלפת נציגים טלפוניים בפתרונות ממחושבים, זאת בלי לפגוע באיכות השירות. שוק היעד של לייבפרסון מהווה פוטנציאל גדול, והתקדמות החברה במכירת הפלטפורמה החדשה עשויה להוביל להאצה בשיעורי הצמיחה לעומת השנים האחרונות, ובכך להוביל להצפת ערך במניית LPSN. אנו מעודדים מהתהליך ומציינים את תמחורה הנמוך של מניית LPSN הנסחרת במכפיל מכירות של 3, דיסקאונט לממוצע של חברות הענן, אך בשלב זה מותירים את המלצתנו על Perform מתוך המתנה לסימני התקדמות בפעילות החברה ולהאצה בצמיחה

הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה יוכלו לאפשר לרכב מרובה נוסעים להשתמש בנתיבי תח"צ – על מנת להקל בפקקים ובעומס בכבישים. היו"ר כבל: ההצעה היא המשך ישיר לשימוע בנושא התחבורה הציבורית שמקיימת הוועדה – וידאנו שהתיקון לא יפגע בפרטיות הציבור. מדובר בעצם בשאלה איך יבדקו אם מדובר ברכב מרובה נוסעים או לא? ובכן יהיו אמצעים טכנולוגיים – מצלמות שיזהו כמה נוסעים יש ברכב. בכך נפתרה בעיה שעיכבה את השימוש בכלי רכב מרובה נוסעים בנתיבי התחבורה התציבורות.

וכמה זה בכלל מרובה נוסעים? ובכן, הכוונה לארבעה נוסעים ומעלה  

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את סעיפי התחבורה העוסקים באכיפת עבירות תעבורה באמצעים טכנולוגיים, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים). ההצעה שאושרה נועדה לסייע בצמצום העומס בכבישים, באמצעות מתן אפשרות לרכבים מרובי נוסעים להשתמש בנתיבי התחבורה הציבורית. היו"ר כבל אמר כי ההצעה היא המשך ישיר של השימוע שמקיימת הוועדה בנושא התחבורה הציבורית, והמשך לישיבות שקיימה הוועדה בעבר בעניין הנסיעה השיתופית. עם זאת הוא דרש לוודא שהצילום יעשה בדרך שלא תזהה את המצולמים ותשמור על פרטיות הציבור.

רכז תחבורה באגף התקציבים באוצר, דור בלוך, הציג את ההצעה ואמר כי היא נועדה לתקן את פקודת התעבורה כך שזיהוי מספר הנוסעים ברכב, באמצעות מצלמה או רשומה אלקטרונית, תהווה ראיה קבילה למספר הנוסעים בו וכך ניתן יהיה לאפשר לרכבים מרובי נוסעים להשתמש בנתיבי תחבורה ציבורית. הוא הוסיף כי למרות הגודש בכבישים רק מיעוט קטן בוחר להגיע לעבודה בנסיעה שיתופית או בתחבורה ציבורית. לדבריו, כבר כיום ניתן להיכנס לנתיב המהיר לתל אביב ברכב מרובה נוסעים ללא תשלום, והדבר השפיע דרמטית על העומס.

מנכ"ל סייפר פלייס המספקת מערכות צילום נת"צים לעיריית תל אביב, אורי קריב, אמר כי המצלמות מבצעות צילום ברזולוציה המאפשרת זיהוי מספר הנוסעים ברכב, ומיד לאחר מכן מבצעות טשטוש של הפנים. נציג אגף תפעול וטכנולוגיה בחברת נתיבי איילון, המפעילה אכיפה כזו בנתיב המהיר, אליצח דמבינסקי, הסביר כי לא ניתן לקבל תמונה שמזהה פנים וכי התמונות גם אינן נשמרות במאגר כלשהו. לדבריו, רק כאשר המערכת מזהה הפרה היא מעבירה את התמונה המטושטשת שממנה אפשר לזהות את מספר הרכב שביצע את העבירה. היו"ר כבל הבהיר כי לא יאפשר הוצאת מכרז שונה, שעלול לפגוע בפרטיות הציבור

חוזי הפרשים על מדד ת"א 35 – מה זה? איך זה עובד? מעניין אבל מסוכן. מדובר בחוזה הפרשים ( CFD ) לכל דבר ועניין  (מדריך חוזי הפרשים) רק שהפעם על מדד בבורסה המקומית. זה חידוש שעדיין רחוק מיישום בפועל, אבל רשות ניירות ערך מצביעה – בעד.

מליאת רשות ניירות ערך מאשרת לחברת קולמקס מסחר בחוזי הפרשים על מניות ת"א 35 . המהלך יביא לגידול משמעותי במחזורי המסחר בבורסה בתל אביב. פעילות המסחר בזירה צפויה להגדיל את מחזורי המסחר והנזילות בבורסה בתל אביב וצפויה גם להערכת פעילים בתחום להוביל לחזרתם של משקיעים  אל הבורסה בתל אביב – אנחנו בספק. אחרי הכל לצד המכשיר המעניין – סוג של אופציה על מדד ת"א, יש אמנם סיכוי גדול אבל גם סיכון מאוד גדול. 

להערכת גורמים בענף המסחר והאופציות – העמלות הנמוכות הנהוגות בזירה יוזילו את עלויות המסחר ללקוח – לקוח  עם 10,000 שקל בקולמקס יוכל לבצע הוראה  לרכישה או מכירת מניות של עד 200 אלף שקל ב-CFD על מניות הנסחרות בבורסה בתל אביב

 תקדים משמעותי בפעילות הבורסה בתל אביב: מליאת רשות ניירות ערך אישרה לחברת קולמקס ישראל  להציע מכשיר השקעה מיוחד המאפשר מסחר בחוזי הפרשים (CFD) על מניות בבורסה בתל אביב. מדובר במהלך שצפוי להגדיל את נפח המסחר במניות ת"א 35 באמצעות הפניית חלק מההשקעות המתבצעות בזירות המסחר אל השוק המקומי ועידוד משקיעים באמצעות הזירה ומחוץ לזירה להצטרף למסחר בבורסה בת"א. הגברת הנזילות תתאפשר גם בזכות האפשרות לביצוע שורט (מכירה בחסר) מיידי על מניות בבורסה בתל אביב. מסחר באמצעות הזירה יאפשר הוזלה בעמלות המסחר ועלויות נמוכות יותר מאלה הקיימות כיום עבור סוחרים פרטיים.

המהלך הוא פרי יוזמתה של קולמקס ואושר על ידי רשות ניירות ערך. כמו כן הפעילות תבוצע באמצעות חברי הבורסה בישראל. המסחר בפועל באמצעות הזירה יתבצע באופן הבא: לקוחות יזרימו פקודות לרכישת מניות במינוף של עד פי 20. כלומר על כל עסקה בסכום של 10,000 שקל שהוזרמו בזירה, ניתן יהיה להזרים בפועל הוראה לרכישת מניות בשווי של עד 200,000 שקלים ב CFD על מניות בבורסה בתל אביב. המסחר בזירה מתאפיין במכשירים פיננסים וכלי השקעה מתקדמים המאפשרים מינוף, מכירת מניות בחסר בצורה קלה ומהירה במערכת מסחר הנפוצה והמתקדמת בעולם.

יובל צבר, מנכ"ל Colmex אמר: "אני רוצה לברך את רשות ניירות ערך והבורסה בתל אביב שתמכו במהלך חשוב ואמיץ על מנת להמשיך ולהגדיל את מחזורי המסחר, אישור הפעילות מאפשר לזירות הסוחר להציע לסוחרי היום כלי השקעה ראשון מסוגו המשלב מינוף והזרמת נזילות. אני מאמין שהגברת העניין של סוחרים בבורסה בתל אביב תגביר את העניין במסחר ותביא להגברת הנזילות ופקודות המסחר בבורסה גם במעגלי סוחרים נוספים".

כך או אחרת צריך לזכור את הסיכון הגדול ואת האזהרה  סיבב הזירות סוחר למינהן –  הפעילות בזירה דורש מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם, פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה תוך זמן קצר, החברה מפעילה זירה זו פועלת כצד נגדי לעסקאות איתך, ולכן היא מוכרת כשאתה קונה והיא קונה כשאתה מוכר, אין באישור שנותנת רשות ניירות ערך לניהול הזירה אישור לטיב המסחר בזירה או במכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, או אישור כי מדובר באפיק השקעה בטוח או מומלץ.

משה כחלון, שר האוצר מנסה בכמה כיוונים להשפיע על מחירי הדירות – מחיר למשתכן היא תוכנית הדגל שלו, אבל במקביל הוא גם מקדם את ההשכרה לזכאים ועוד, וכל זה במקביל לאמירות חוזרות ונשנות שמחירי הדירות יירדו. כן, הוא מבין שחלק גדול מהעניין הוא פסיכולוגי לחלוטין, ועל רקע זה מעניינת אמירתו מהשימים האחרונים – כחלון אמר שאין בעיה של דירות מוכנות, אין בעיה בצד של ההיצע. הוא אמר את זה בתגובה לכך שטוענים שהיקף הבניה לא מספק, ויגרום לכך שהביקושים ימשיכו להיות גבוהים מההיצע ועל רקע זה קשה לראות ירידה במחיירם. אלא שכחלון התעקש וגם הסביר שיש מספיק דירות.

מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן שמעון, לצד קבלנים טוען שזה לא נכון. "מדובר רק בהמשך הלוחמה הפסיכולוגית של משרד האוצר נגד שוק הנדל"ן הישראלי, על רקע הפסקת הפרסומים הרשמיים של הלמ"ס לנתונים האמיתיים של שוק הדיור בישראל".  אמר עו"ד אליאב בן שמעון בתגובה לדברי שר האוצר.

"הנתון של ה-50 אלף דירות מוכנות לכאורה זה נתון שמזה כשנה וחצי מוסתר על ידי המדינה, ולא בכדי. בהתאם לפרסום למ"ס האחרון בעניין מלפני כשנה וחצי, מדובר בסה"כ על כ- 1,000 דירות ולהערכת כלכלני התאחדות בוני הארץ, מספר דירות זה לא השתנה בסדרי הגודל, ובטח לא במספרים אליהם מכוון שר האוצר. אם כוונת השר היא לדירות שבנייתן החלה והן טרם נמכרו, ולא דירות גמורות, הרי שנתון זה עומד על כ- 35,000 דירות שנמצאות בהליכי ביצוע בשלבים שונים, כפי שהיה לאורך השנים האחרונות. המשמעות של הפצת הצהרות ונתונים לא מדויקים היא שלמרות הביקוש הגדל מצד הציבור, הקונים הפוטנציאלים נמנעים בשלב זה, מלבצע עסקאות מה שיהיה בעוכריהם בהמשך שעה שיבינו שאין פתרון אחר באופק.

"שר האוצר נבחר על הטיקט של מציאת פתרונות דיור לאלה שאין להם פתרון כזה, ולא בשביל להקפיא את שוק הדיור. הטענה שלו, שלאורך זמן הקפאת השוק תביא לירידת מחירים, מבוססת על עצימת עיניים שלו ושל הצוות שלו, שמתנהג כאילו אין כאן בכל שנה תוספת ענק למספר דורשי הדירות. אי אפשר להתעלם באמת לאורך זמן מהעובדה שעשרות אלפי משפחות יושבות ומחכות לירידת מחירים משמעותית, וכמו שקרה פה שוב ושוב בעשור האחרון, ברגע מסוים, הם יחזרו לשוק ולחצי הביקוש הכבוש שהם יצרו יביאו לזינוק מחירים – הפוך ממה שביקש השר להשיג. יתרה מכך, הנזק שבהקפאת שוק הבניה הוא פגיעה כלכלית קשה במשק ובתעשיות הנלוות שחוות פגיעה קשה ומיתון עמוק מצעדי משרד האוצר. זהו ענף כלכלי מהמרכזיים במשק והתנהלות הממשלה בשנה האחרונה מסכנת מקומות עבודה של כ- 270 אלף ישראלים המועסקים בו. שר אוצר לא אמור להתגאות בנתון כזה. שר אוצר מוכרח לדווח דיווח מלא לציבור על הסכנה של המשך קיפאון השוק ולעודד את מי שצריך דירה, לרכוש אותה מייד".

https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%9F/

יבוא אישי דרך באינטרנט הוא הטבה ענקית לרוכשים.  גם זול יותר מאשר לרכוש בארץ, גם אין מע"מ, פשוט נהדר וזו הסיבה שישראלים רבים רוכשים דרך ענקיות הקמעונאות באינטרנט – אמזון, עליבבא, eBay ונוספות. אז נכון שזה מוגבל ל-75 דולר, אבל רבים עושים קניות חוזרות כך שאין באמת אפקטיביות לרף הזה, אלא מדובר ברף לכל משלוח. מכל מקום, התעשיינים ובעיקר הסוחרים והקמעונאים ובצדק מבחינתם התנגדו לחוק ומתנגדים כעת להטבות הנוספות שבפתח.

ועל מה בעצם מדובר?  ועדת הרפורמות מתחילה לדון בהצעת חוק התכנית הכלכלית כאשר בכוונתה לדון באפשרות לייבא בייבוא אישי עד 5 מוצרי תעבורה מאותו סוג במשלוח (היום ניתן לייבא בייבוא אישי 4 מוצרי תעבורה מאותו סוג בשנה). וכן בכוונתה לקבוע כי מוצרי צריכה שנועדו לשימוש אישי או מוצרים שלצורך התקנתם, הפעלתם ותחזוקתם לא נדרשת מעורבות בעלי מקצוע, המיובאים בייבוא אישי, יהיו פטורים מחובת עמידה בדרישות תקן רשמי. על רקע אי הבהירות בנושא כיום, המכס מעכב העברת מוצרים לרבבות אנשים.

מדריך יבוא אישי

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה אמרה על רקע דיוני הוועדה:"אנשים קונים באינטרנט ולא יודעים כמה הם ישלמו בסוף. מוצר שנעצר במכס גורר תוספת תשלום על האכסון ועל השגת האישורים כדי להוציא את החבילה מהמכס. עד היום לא היו כללים ברורים שהגדירו איזה מוצר דורש אישור ואיזה לא, וזו מציאות בלתי נסבלת. לא ייתכן שהציבור לא ידע אם מותר לקנות מוצר כלשהו או שהוא דורש אישור".

הרפורמה ביבוא אישי הולכת לשנות את המציאות הזאת. פעם ראשונה אנחנו נגדיר מוצרים שיש להם אישור אוטומטי להיכנס לישראל לשימוש אישי ומשפחתי. המידע יהיה זמין לציבור וכל אחד יוכל לחשב את המחיר הסופי למוצר ואיזה אישור הוא דורש. זו רפורמה שתגביר את התחרות במשק ותוריד את יוקר המחיה לציבור".

החוק הזה מתווה מסגרת חשובה מאוד, שנרצה להתקדם איתה, אבל הוא גם משאיר הרבה מאוד דברים ברמת תקנות עתידיות והחלטות ממשלה. אני מבקשת ממשרדי הממשלה לשבת ולראות מה מאלה ניתן כבר היום להכניס לתוך מסגרת החקיקה, כדי לתת למהלך תוקף נוסף, וכן למצוא פתרונות פרואקטיביים יותר ליידע את האזרח על כל ההקלות ברגולציה, בכדי שהמהלך יצלח".

 שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הגיעה לדיון להציג את העבודה שנעשתה לפני הבאת הצעת החוק: "עמדתי בראש ועדת היגוי ממשלתית להסרת חסמים ביבוא אישי במטרה להפחית את יוקר המחייה במוצרי צריכה. כבר היום אנו רואים עלייה בחבילות המגיעות מחו"ל וסקר מראה כי פערי המחירים הם הגורם המוביל בכך. עם זאת, סברנו כי כחלק מהרפורמות השונות ליצירת תחרות בתחום היבוא צריך ללמוד מהם החסמים בפני היבוא האישי, ונתנו הזדמנות לכלל הציבור להביע דעתם. הצרכן היום לא יודע מה ייעצר לו במכס, גם בגלל שההגדרה של 'כמות סבירה' איננו ברורה לו, וגם בגלל שאינו יודע אם מוצר מסוים דורש אישור מקדים של משרד ממשלתי מסוים".

"הוועדה סברה שלא צריך לדרוש מהאזרח לדעת מראש את ההגבלות על כל מוצר, ולפתח מומחיות בזה,  וצריך לפשט עבורו את הדברים, יחד עם הנגשה ושקיפות של מידע רב יותר. אנחנו גם סברנו שרגולטור צריך להבדיל בניהול הסיכונים בין יבוא מסחרי לאישי, כי כמות המוצרים הנכנסת משקפת סיכון שונה".

"הוועדה קבעה כלל אחיד ופשוט עבור הצרכן, מול כל משרדי הממשלה, לגבי כמות סבירה, כאשר במשלוח יחיד בעלות של מעל אלף דולר הכמות תהיה עד חמישה מוצרים, ובמשלוח מתחת לאלף דולר הכמות תהיה 30 מוצרים. כמו כן קבענו מדרג חוקיות, אשר כל משרדי הממשלה יחלקו את כל המוצרים שתחת אחריותם על פיו: הדרגה הראשונה לא תכלול דרישות חוקיות כלל, הדרגה השנייה תדרוש הצהרה, והרמה השלישית כבר תדרוש בדיקת מסמכים או בדיקה פיזית. צו היבוא האישי שיסדיר זאת בעתיד ייכתב בלשון נהירה לכל אזרח, ויוקם גם אתר אינטרנט ייעודי בו האזרח יוכל להכניס את המוצר ולראות את כל הכללים לגבי היבוא שלו"

 עו"ד דן כרמלי, משנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר: "האיגוד לא מתנגד לייבוא אישי ומבין שהוא  מהעולם החדש שהקמעונאים המקומיים צריכים להתחרות במסגרתו, אך חייב להיות בסיס שווה לתחרות. הפער המשמעותי הוא במע"מ, אותו היבואן חייב לשלם, ומכן שזה מועבר לאזרח, בעוד אדם פרטי פטור ממע"מ ברכישה מקוונת עד 75 דולר. האפליה הזו כבר קיימת, והתיקון המובא כאן רק יעמיק אותה, עד למצב שגם הקמעונאים הגדולים ביותר לא יעמדו בו ויקרסו, ומדובר ב-256 אלף מועסקים המפרנסים כמיליון איש. אין כאן גם הגבלה על כמות המשלוחים שרשאים לעשות, כל עוד הכמות סבירה בכל משלוח, וייתכן שנעבור כאן לייבוא מסחרי, כתחפושת של ייבוא אישי, כשכל השנה פורים".

"מדרג החוקיות שהאוצר דיבר עליו הוא דבר נכון מאוד, אבל לא קיבל כלל ביטוי בחוק עד כה, אלא רק בהחלטת ממשלה, והחוק שוועדה זו העבירה רק לאחרונה לבטל תקנים מקומיים לטובת תקינה בינ"ל גם הוא מצוין, אבל בהצעת החוק היום פשוט מבטלים תקנים לחלוטין. ההיגיון מאחורי אכרזת תקן הוא התאמות לטובת בריאות ובטיחות הציבור – אז במסלול מסחרי הדאגה הזו חשובה ובמסלול פרטי היא לא? מוצצים, למשל, הם מוצר עם תקן רשמי, ולא בכדי, אז אין חשיבות לאחריות כאשר זוג הורים מביאים 30 מוצצים שהתינוק מכניס לפה?"

יו"ר הוועדה השיבה: "המוצצים הם דווקא דוגמה מצוינת למצב בו הורים הופכים עבריינים בעל כורחם, הן בשל המחירים והן בשל חוסר ידיעת התקינה. הורים רוצים מוצץ מחברה מוכרת וטובה, בשביל לא להסתכן, וכבר היום המון קונים מוצצים בחו"ל, בגלל היוקר בארץ, ואין להם דרך לדעת שיש תקן רשמי למוצץ. בסוף יש גבול כמה זה אחריות המדינה וכמה אחריות על ההורים".

עידו סופר, אגף תקציבים במשרד האוצר: "ועדת ההיגוי דנה בהערות משרד הבריאות לגבי מוצרי תינוקות בתקנים רשמיים, וקבעה בדו"ח שלה, עליו חתומים גם נציגי משרד הבריאות, גם שיש אחריות הורים בנושא, וגם שממילא נושא הייבוא של מוצרים אלה לא נאכף כיום, ולכן אימצה את ההצעה גם לגביהם, וועדת השרים אישרה את דו"ח הוועדה".

יעקב וכטל, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה: "זו סוגיה מורכבת שנדונה בכל העולם, כי ברור שיש סיכונים במה שנקבע כתקן, ויש גם מגמה עולמית של קנייה מקוונת שאין אפשרות להילחם בה. בניהול הסיכונים הזה הוחלט לקדם את ההקלה, אבל הוחרגו מוצרים שנדרש בעל מקצוע להפעילם, או להתקינם לפי החוק, וכן הוחרגו מצרכי מזון, תעבורה ומכשור רפואי מסוימים, כפי שנראה בהקראת החוק.

קונים באינטרנט? מדריך המכס המלא ליבוא אישי

בית ההשקעות אופנהיימר מתייחס בסקירותיו למניות מומלצות על פי גישת הערך, אבל גם לשיטה הטכנית יש באופנהיימר מקום. ארי וואלד, האסטרטג הטכני באופנהיימר,  מתייחס לחולשה האחרונה בסנטימנט המשקיעים, כפי שהיא משתקפת בסקרי המשקיעים וביחס בין קניות אופציות פוט (אופציית מכר) וקול (אופציית רכש).

כמו כן, הסקירה מתייחסת לתופעה מדאיגה נוספת של ירידות באפיק אג"ח High-Yield ( אגרות חוב בתשואות גבוהות בגלל סיכון גבוה יותר מאשר אגרות חוב ממשלתיות)  ובקרן סל iShares High Yield Corporate Bond ETF (סימול: HYG) המספקת חשיפה לאפיק זה. בנוגע לסנטימנט המשקיעים, מציין ארי וואלד כי לאחר תקופת האופוריה של החודשים האחרונים, ניתן לראות חזרה לזהירות בקרב המשקיעים, תופעה שהיסטורית מעידה על מיצוי מהלך הירידות. בנוגע לשוק ה HY . חשוב לציין כי החולשה באפיקי החוב מגיעה דווקא מהסקטורים הדפנסיביים, כגון שירותי תקשורת וצריכה בסיסית, כלומר מאפיקי השקעה בעלי מתאם שלילי עם שוק המניות הכללי. בנוסף, עליה כללית בתשואת אגרות החוב האמריקאיות שחלה לאחרונה מהווה אינדיקציה היסטורית חיובית עבור שוק המניות.

 בנוסף, ממליץ האסטרטג האסטרטג הטכני של אופנהיימר על המלצות למגזרים מסוימים, המלצות אלו הם בדומה לקו הכללי שהציג וואלד בחודשים האחרונים, כשבין המומלצות – מגזרי הטכנולוגיה (קרן סל: XLK), הפיננסים (קרן סל: XLF) והתעשיה (קרן סל: XLI), וכן על קרן הסל של מניות המומנטום (סימול: MTUM). לעומת זאת, הוא ממשיך להחזיק בדעה שלילית לגבי הסקטורים הדפנסיביים של שירותי התקשורת (קרן סל: IYZ) והצריכה הבסיסית (קרן סל: XLP), המפגינים חולשה הן באפיק המנייתי והן באפיק האג"ח.

ובנוגע למניות – הסקירה של וואלד, מונה רשימות מניות מומלצות ולא מומלצות בסקטורים שונים, כאשר רשימת המניות המומלצות כוללת מספר נציגות רשימת "אופקים רחבים": מניית Valero (סימול: VLO) בסקטור האנרגיה, מניית Wal-Mart (סימול: WMT) בסקטור הצריכה הבסיסית ומנייתHome Depot  (סימול: HD) בסקטור צריכת המותרות.

החברות והשותפויות במאגרי הגז – תמר ולוויתן דיווחו היום על הסכם ענק עם מצרים לאספקה כוללת של גז בהיקף של 15 מיליארד דולר. על רקע הדיווח זינקו מניות החברות והשותפויות ב-15% עד 28%.

אלה פריד, אנליסטית בכירה לתחום האנרגיה בלאומי שוקי הון, מפרסמת התייחסותה להודעות הדרמטיות של חוזי הגז עם מצרים: "גז ישראלי – Expect the Unexpected –  ומבחינתנו ההפתעה היא דווקא ביחס לתמר. אין ספק  שאחד הדברים המרתקים בשוק ההון, הן דווקא ההצלחות שמגיעות לאחר שנים של מאמץ. במקרה הזה, ההודעות הדרמטיות על חוזי היצוא לתעשיינים מצריים משני המאגרים הישראלים מהווה טריגר עתיר השפעה על מחירי המניות וידיעה חיובית מאוד למשק הישראלי.

"נציין, כי מבחינתנו ההפתעה הגדולה היא דווקא ביחס למאגר תמר שרלבנטי לישראמקו, לתמר פטרוליום  דלק קידוחים ודור אלון . נציין כי המודל שלנו למאגר זה לא כלל כמעט הנחות יצוא ועדיין ראה אפ-סייד במניות ישראמקו ותמר פטרוליום. מנגד, דווקא מלוויתן הנחנו בסקירה האחרונה שפרסמנו בסוף השבוע יצוא של כ-4.5 BCM מלוויתן לדולפינוס ולנפקו החל משנת 2021. אבל אלטרנטיבת היצוא המוחשית דרמטית מאוד לעומת התיאורטית ומסירה במידה רבה את החשש מעודף ההיצע וצניחת מחירים לאחר חידוש חוזי חברת החשמל במשק המקומי. החוזים שנחתמו היום צפויים לאפשר  העלאה הדרגתית של הנחות ביחס למחירי הגז בישראל, אותם הקפאנו על ערכים שמרניים למדי וגם להוריד הדרגתית  את שיעורי ההיוון ביחס לתזרים מלוויתן שלבש דמות של חוזה ריאלי.

"נציין כי הסצנריו המרכזי שלנו לתרחיש של "יצוא מורכב" באמצעות האב אזורי או  LNG בעינו עומד, אבל כעת מצטרף אליו שיפור משמעותי של תחזית תשואה לבעלי ההון, באחד הפרויקטים הנועזים בעולם הנפט והגז. בהיבט של כמויות ומספרים, כמובן שמדובר בהודעה שמבטלת חלק ניכר מהורדת מחירי היעד שלנו ואפ-סייד של עשרות אחוזים מול המחירים האחרונים.   נסכם זאת כך: הסקטור ימשיך להיות אטרקטיבי ותנודתי, ולמשקיעים שאינם מתרגשים יתר על מידה מתנודתיות, מדובר באחת ההשקעות המעניינות במשק לטווח הארוך. בטווח הקצר מדובר בתיקון רב משמעות  ממחירי שפל שמושתת על הנחת יצוא למדינות שכנות, עם ההזדמנויות מדיניות-כלכליות וסיכונים הנלווים לכך".

קאר2גו , חברת שיתופי הרכב הפועלת בעיקר בתל אביבי מתרחבת גם לנתניה (ובמקביל גם למדינות נוספות). החברה מקבוצת שגריר הודיעה כי  חתמה על חוזה  להקמת פרוייקט שיתוף  כלי רכב חשמליים בנתניה. הפרוייקט יחל בחודש אוקטובר 2018 עם 70 רכבים חשמליים

המודל של קאר2גו הוא מודל הרכב השיתופי –  הלקוח מאתר רכב של החברה בסביבתו, לוקח את הרכב משלם לפי שימוש ומחנה את האוטו במקומות שמוקצים לפירמה. המודל הזה יכול להיות נוח בתוך הערים, אלא שבמקביל התפתחו כלים שיתופיים נוספים לשוק הרכב – אוטותל בתל אביבי אמנם משתמש בפלטפרומה של קאר2גו, אבל מדובר בעצם בהשכרה יומית או שעתית של רכבים שלהם מוקצות חניות ברחבי העיר, ומעבר לכך – יש פתרונות תחבורה נוספים – אופניים, תחבורה ציבורית ועוד, שהופכים ליותר נגישים ונוחים בזמן האחרון.

כך או אחרת, קאר2גו מדווחת כי במסגרת החוזה עם העיר נתניה,  החברה תהיה אחראית על כל שלבי הפרוייקט משלב התיכנון, ניהול, הקמה, תיפעול ותחזוקה של המערך בעיר. הפרוייקט יושק בחודש אוקטובר, עם 70 רכבים חשמליים ו- 21 עמדות טעינה שיפרסו ברחבי העיר. כמו כן, העירייה התחייבה להקצות 210 מקומות חניה ייעודים בעיר לטובת המיזם.

תשלום עבור השירות צפוי להיות מורכב מדמי מנוי חודשים וכן מתשלום בגין השימוש ברכב עבור כל דקת שימוש. כזכור לפני כשנה וחצי, המשרד להגנת הסביבה יצא בקול קורא להקמת מערך שיתוף רכבים חשמליים. עירית חיפה והקריות זכו והחלו להפעיל את המערך לפני כחצי שנה, נתניה  הינה העיר הנוספת שזכתה למענק ולהפעלת מערך בשטחי רשותה.

גיל לייזר מנכ"ל CAR2GO מקבוצת שגריר ציין עם ההכרזה על הפרויקט בנתניה , "אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה משמעותית בתחום התחבורה השיתופית בארץ שצפויה לצמצם בהדרגה את מספר כלי הרכב בכבישים וכן לסייע במצוקת החניה. המציאות מחייבת אותנו לפעול במהרה במטרה לצמצם את כמות כלי הרכב ולהילחם בסטטיסטיקה המראה שמידי שנה עולים עוד ועוד כלי רכב לכביש. הפתרון למצוקת הפקקים והחניה, לא תבוא בדמות מחלף חדש או כביש בשווי מיליארדי שקלים… אלא במציאת פתרונות פרקטיים המוכחים כזולים ויעילים בהרבה יותר. זו עובדה קיימת שמיזם שיתוף רכבים כבר אומץ בעולם והצליח לייצר שינוי מהותי ולהוריד את כמות הרכבים מהכביש. מדובר בשינוי תפיסתי שאנו מצליחים אט אט ליישם גם בישראל. והתוצאות מדברות בעד עצמן.

מדריך – מה יותר משתלם – קאר2גו, מונית או גט טקסי? 

אוטותל – כל מה שצריך לדעת

https://www.hon.co.il/%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9D/

מעודכן ל-4/2021

אג"ח זה מסוכן –  קרנות הנאמנות האג"חיות שלכם עמוסות באג"ח ממשלתי שלא נותן תשואה ואג"ח של חברות נדל"ן מחו"ל שלא הצליחו לגייס שם – אז למה אנחנו מזרימים כספים לקרנות האלה (עדר) ולמה אנחנו משלמים דמי ניהול של 0.7% (חוסר ידע) 

קרנות הנאמנות של בית ההשקעות אפסילון, לרבות קרנות שמוגדרות כמוטות אג"ח, השקיעו בנכסים רעילים שלא באמת יודעים איך לתמחר את הסיכונים בהם. זה קרה לפני שלוש שנים וזה גרם להפסדים גדוליםם בקרנות אג"ח. הפשלה הזו מקוממת.

מה בעצם עשתה אפסילון? אפסילון תיבלה את הקרנות שלה במכשירים תלויים במדד הפחד – מדד שעולה כאשר הפחד בשווקים עולה. אפסילון הימרה על ירידה במדד הפחד, ולכן רכשה קרן סל שורט על מדד הפחד (XIV).

אלא שלקרן הסל הזו חוקים משלה ואפסילון מחקה כמעט את כל ההשקעה וזה התגלגל להפסד של 1% (פלוס מינוס) בקרנות האג"ח – "כולה" 1% אבל בקרנות אג"ח זה הרבה מאוד. מכאן ועד לטלטלה בבית ההשקעות, הדרך קצרה – מנכ"ל הקרנות ג'רי קוטישטנו הורחק מהניהול, ובמקביל רשות ניירות ערך בודקת את הפעולות סביב ההשקעות בקרן הסל הזו.

הפשלה הזו נובעת כנראה מעצלות, חוסר ידע, או יהירות. אני כמעט משוכנע שאף אחד בקרנות של אפסילון וגם בבתי ההשקעות האחרים לא מכיר את הכללים של קרן השורט הזו (XIV ). האמת,  סביר להניח שגם בוול-סטריט לא ממש מבינים את הקרן הזו, ובכלל – בודדים מבינים ומתעמקים בתשקיפים של קרנות סל, מכשירים פיננסים ונגזרים אחרים. אחרי הכל, הרציונל בהשקעות כאלו הוא ברור – כשהכל בסדר אז לקרן יש הצמדה (לונג, שורט) ברורה ביחס למדד, והנחת הבסיס של מנהלי השקעות שהכל בסדר; ואם כך, אז בשביל מה להתעמק?, להשקיע זמן במשהו שהסיכוי שלו (להערכתם) קטן.

הבעיה שבאירועים מסוימים שקשורים לתנודתיות, נזילות ועוד, המנפיק (לרוב בנק השקעות גדול) יכול לסגור את הקרן סל – להתכסות על החשיפה שלו ולהחזיר למשקיעים מה שנשאר (ואז גם לא נשאר הרבה).

אז אפסילון "נתפסה" על חם, אבל חשוב שתדעו – בהשקעות שלכם דרך הגופים המוסדיים יש עוד מכשירים מתוחכמים שלא ברורה רמת הסיכון בהם. זה לא אומר שהם לא מכשירי השקעה לגיטימיים, הם לגיטימיים כל עוד יודעים לתמחר את הסיכונים הטמונים בהם (וכל עוד זה עומד במדיניות ההשקעה).

סוף ידוע מראש

הפשלה של אפסילון מקוממת ככל שתהיה, היא קוריוז קטן שמחביא מחדל גדול של תעשיית קרנות הנאמנות המקומית –  הקרנות שלנו, בעיקר קרנות האג"ח על סוגיהן השונים, עמוסות מצד אחד בניירות ערך שלא מניבים תשואה ומצד  שני בניירות ערך מסוכנים שאמורים לספק תשואה, אבל קשה להאמין שהסיכונים בהם מתומחרים; וזה אומר שחלק מהקרנות הסולידיות שלכם הם זאב בעור כבש.

הקרנות שלנו הן חלק מהעדר, כולן באותה הסירה – אחד אולי מחזיק קצת קרן סל שורט על מדד הפחד, אבל לשני יש את הנכסים המסוכנים והרעילים שלו, כולן מטבלים את תיק הקרן בקוריוזים כדי לנסות ולהשיג תשואה, אחרת איך הם יצדיקו את דמי הניהול? העדר הזה ממשיך לשעוט, והסוף ברור, השאלה היחידה היא העיתוי. אני בטוח שגם אם תשאלו את החברים מהגופים המוסדיים הם לא יכחישו –  שוק האג"ח הוא בועה, הפיצוץ הוא רק עניין של זמן.

אז חשוב שתהיו מוכנים – מהדוחות השוטפים של קרנות הנאמנות עולה הכסף שלכם שנמצא לכאורה במקומות הכי בטוחים ( לא XIV ונגזרים) הוא לא כזה בטוח, והנה המחשה מהחיים – תדמיינו שמנהל קרן נאמנות אג"ח התקבל לעבודה לפני כמה שנים. הקרן באופן שוטף גדלה – משקיעים מזרימים כסף, והוא חייב להשקיע את הכספים האלו. למה חייב? כי בתשקיף של הקרן מוגדרת מדיניות השקעה, והוא חייב להיות צמוד למדיניות השקעה. כדי שזה יהיה סיפור פשוט נניח שהוא מחויב להשקיע 100% באג"ח שקליות. במציאות יש יותר מרווח (למשל 10% נזילות, אג"ח מעל 90%), אבל הרעיון הוא אותו רעיון.

אז מנהל הקרן מקבל כסף להשקיע ובהינתן מדיניות ההשקעות הוא מחוייב להשקיע באג"ח שקליות. גם החברים שלו בבתי ההשקעות האחרים מקבלים כספים לקרנות האלו, וכספים זורמים גם לקופות הגמל, לקרנות הפנסיה – מדובר במיליארדים רבים שזורמים כל חודש בעיקר לשוק האג"ח. המיליארדים האלו מעלים מחירים – האג"ח עולה, וכשהאג"ח עולה, התשואה עליו כמובן יורדת.

ככה התנפחה הבועה

וככה מנהל הקרן שלנו, רוכש ורוכש ורוכש אגרות חוב שקליות. הוא יודע שאולי זאת כבר לא השקעה טובה, אבל, כ-ו-ל-ם רוכשים, והוא לא זה שיחנך את השוק, וחוץ מזה – אין לו ברירה, זאת מדיניות ההשקעה; הוא מבחינתו ממלא תפקידו כראוי (והוא צודק), זה הרי מה שהמשקיעים רוצים.

ובכלל – המטרה שלו (ושוב – הוא צודק) להתפרנס, וכדי להתפרנס ולא לאבד את מקום העבודה, הוא צריך לא ליפול. הוא לא צריך להיות מצטיין, הוא צריך לא להיכשל, לא להיות בתחתית רשימת הקרנות בתחום שלו (בתשואות ובדירוגים השונים). ככה מחזקים ומשמרים בינוניות כי כולם ישקיעו באותם נכסים (פחות או יותר) וככה התשואות שלהם בהתאמה יהיו קרובות (פחות או יותר) והם "לא ייפלו" – זה מה שקורה בתעשייה הזו.

זה נראה אבסורד, אבל תחשבו על אותו מנהל קרן – המטרה שלו אמנם  לנסות לייצר תשואה כמה שיותר טובה, אבל תשואה הולכת יחד עם סיכון – ככל שמסתכנים יש סיכוי לתשואה גבוה יותר, אז אולי זה ישתלם והוא יהפוך לכוכב גדול (כי כמעט כל השוק מספק תשואות דומות ובינוניות), אבל אם הסיכון לא ישתלם והוא יהיה בתחתית הדירוגים – הוא הולך הביתה.

וככה כל התעשייה כמקשה אחת רוכשת אג"ח, וככה החתמים המתוחכמים שמבינים שיש כסף בלי סוף, מביאים לבורסה עשרות חברות  שרשומות באיי הבתולה שמשקיעות בנדל"ן אמריקאי ומנפיקות מהקרנות (ומהמוסדיים בכלל) עשרות מיליארדים בריבית שהם בחיים לא היו מקבלים בית שלהם.

ככה הקרנות מתמלאות בנכסים מסוכנים שמספקים תשואה גבוה יותר, אבל כמה גבוה – 3% זה גבוה? 4% זה גבוה? האם בכלל אפשר להבין את הסיכון בגופם האלו – במצגות זה נראה נהדר, אבל כל אפצ'י בשווקים יכול לערער את הפירמידות חוב האלו, יכול לעצור את המימון שלהן, יכול לעצור את המכירות שלהן. רוב החברות האלו נשענות על הון דק שמחזיק חובות גדולים, רוב החברות האלו סבוכות בתקנונים משפטיים שלא מאפשרים למחזיקי החוב הגנות במצב של דיפולט – ההליך המשפטי במקרה כזה לא יהיה בארץ, הנכסים במקרים רבים לא יעברו למחזיקי החוב, כי יש לנכסים שותפים עסקיים עם זכויות במקרה של דיפולט.

הסיכון הגדול באגרות החוב

נכון, כל מקרה לגופו, אבל לממן גופים זרים שעוסקים בנדל"ן בעיקר בארה"ב, בלי להכיר את ההנהלה, בלי להכיר את המורכבות המשפטית, בלי להבין  מה יקרה אם וכאשר החברה לא תוכל להחזיר את חובותיה, נראה מסוכן – אני לא מגלה כאן את אמריקה, כולם מבינים זאת, השאלה אם מתמחרים זאת, והשאלה אם אפשר בכלל לתמחר את זה בשוק בועתי – הכסף כאמור זורם וצריך לקנות בו משהו, אז קונים.

עד כאן הצד של הנכסים המסוכנים בקרנות האג"ח, כאשר על העגלה קפצו גם חברות מקומיות שבתקופה נורמלית בקושי היו מצליחים לגייס חוב ואם כן אז בריבית גבוה, והיום הן עושות זאת בכמה אחוזים בודדים. בקרנות הלא טהורות (לא הכלא אג"ח) יש מרכיב של מניות, קרנות סל ועוד שיש בהן אמנם סיכון, אבל האמת שלא בטוח שהסיכון בהן גדול משוק האג"ח.

הסיכון מתעצם כי כ-ו-ל-ם יודעים שהריבית האפסית שניפחה את שוק האג"ח מתישהו תעלה. ריבית נמוכה זו רעה חולה. ריבית אפסית שלחה את מנהלי ההשקעות לחפש תשואה במקומות פחות סולידים, וכך כספים זרמו לשוק האג"ח ואפיקים אחרים, וניפחו את השווקים (בעולם בכלל). אלא שכאשר הריבית תחזור למצב הטבעי, גם הריבית על האג"ח יעלה, וכשהריבית עולה – המחירים יורדים.

השאלה מה זאת ריבית נורמלית? – כשפישר היה הנגיד הוא אמר שריבית של  4%-5% היא נורמלית. אם הוא צודק אז אוי ואבוי לשוק האג"ח.

ולצד הנכסים המסוכנים, יש כאמור נכסים שלא מספקים תשואה. אם נחזור למנהל הקרן שלנו. אז הוא כאמור צריך להשקיע באג"ח שקליות – את התשואה הוא מקווה לעשות באג"ח היותר מסוכנות, אבל הבסיס אלו אגרות חוב ממשלתיות. אגרות חוב שקליות של המדינה מספקות תשואה אפסית. זה אפילו מביך לכתוב את זה – בקרן האג"ח של אפסילון יש מרכיב מאוד גדול של אג"ח שקלי 1018 – מדובר באג"ח שנפדה באוקטובר ונסחר ב- 100.43 – בסוף התקופה סוף אוקטובר המשקיעים יקבלו על כל ערך נקוב ריבית של 0.5 ואת הקרן – 100 – כלומר יקבלו 100.5. בקיצור תשואה אפס (ובטח גם יהיו הוצאות – עמלת פדיון, מכירה וכו'). זו סתם דוגמה מקרית – באג"ח השקליות מספקות תשואה מגוחכת וזאת עוד לאחר שהריבית עלתה בחודש האחרון.

אז מה קיבלנו עד עכשיו – קרנות אג"ח שקליות שמחזיקות (בצד "הבטוח" של הסקאלה) אגרות חוב ממשלתיות שלא מספקות תשואה, ובצד השני (של הסקאלה) אגרות חוב שמספקות כמה אחוזים אבל הן מסוכנות.

האם דמי הניהול מוצדקים?

ומכאן שהולכת להיות שנה מאוד מאתגרת לחבר שלנו – מנהל קרן האג"ח. שוק האג"ח כבר הגיע למיצוי, וזה אומר שקרנות האג"ח עלולות לסבול מתשואות נמוכות במיוחד, ואפילו…הפסדים – אולי זה ייקח יותר משנה, אבל מה שבטוח שהתשואה תהיה נמוכה במיוחד. למעשה, ככל שהקרן תהיה יותר מוטה לאגרות חוב ממשלתיות כך הסיכוי לתשואה נמוך יותר.

ועל רקע זה, הנה עוד נתון חשוב: דמי הניהול הממוצעים בקרנות אג"ח שקליות ובקרנות אג"ח מדינה  הם 0.7%. בעולם של ריביות אפסיות ותשואות אג"ח ממשלתיות של אפס לטווח הקצר, ותוספת של  עשיריות כשהמח"מ מתארך (לדוגמה – 0.7% למח"מ 4 שנים)  האם אלו דמי ניהול מוצדקים?

וחזרנו לאפסילון. אפסילון וכל האחרות, משחקות משחק מסוכן – הם מחזיקות בקהל (רובו שבוי) שמשלם כמו שעון (בממוצע 0.7%) כשהן יודעות שיהיה מאוד מאוד מאתגר לייצר תשואה, ולכן הם מחפשים תשואה במקומות קצת מסוכנים ובמינון קטן. אחרי הכל מה עשה מנכ"ל הקרנות של אפסילון ג'רי קוטישטנו – רכש 1% מהתיק בקרן סל מסוכנת – XIV. אז זה נמחק לו והוא הלך הביתה, אבל זה גם יכול לעלות פי שתיים (קרן XIV  סיפקה עשרות אחוזים מדי חודש לפני הנפילה), ואז היינו אומרים שהוא כוכב.

מדריך השקעה באג"ח

הפשלה של אפסילון

כללי ההשקעה של וורן באפט

ריבית המשכנתא בחודש פברואר נותרה ללא שינוי משמעותי לעומת חודש שעבר. הריבית הממוצעת הצמודה למדד עומדת על  3.38%, לעומת 3.37% בחודש הקודם. מדובר בריבית על בקשות שהועברו בינואר, כאשר הריבית היא בתוקף למשכנתאות שנלקחו מ-12 בפברואר.

הריבית הצמודה לתקופה של 20 עד 25 שנה עמדה בפברואר על 3.8% לעומת 3.83% בחודש הקודם. הריבית למעל 25 שנה עומדת על 3.89%, לעומת 3.91% בחודש הקודם.

בהמשך – עם הפרסום, נעדכן לגבי ריבית המשכנתא הלא צמודה

אורבוטק (ORBK) הציגה דו"חות חזקים, עם צמיחה שנתית של 19% בהכנסות, וצופה צמיחה דו-ספרתית בהכנסות גם ב-2018. על רקע הדוחות והתחזית מעלים בבית ההשקעות אופנהיימר את מחיר היעד למניית החברה ל-58 דולר.

"צבר ההזמנות הוכפל לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כולל שתי עסקאות גדולות שפורסמו במקביל לפרסום הדו"חות", מציינים באופנהיימר ומוסיפים – "מנועי הצמיחה כוללים ביקושים למעגלים גמישים בתחום הPCB , מארזים מתקדמים בתחום השבבים, והשקעות במפעלי OLED בתחום הצגים השטוחים. אנו מעודדים מהמומנטום החזק בפעילות אורבוטק, ומשמרים את המלצתנו על  Outperformתוך העלאת מחיר יעד מ-54$ ל-58$.

"ברבעון הרביעי 2017 הציגה אורבוטק הכנסות של 257 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 19% ורבעונית של 5%, עם רווח של 0.87$ למניה, מעל תחזית הקונצנזוס של 256 מיליון דולר ו-0.85$ למניה. הרווח הגולמי עלה ל-47.3%, עליה של 60 נ"ב מהרבעון המקביל. החברה יצרה ברבעון זה EBITDA של 56 מיליון דולר, כ-22% מההכנסות, והגדילה את קופת המזומנים ל-328 מיליון דולר (כנגד חוב של 72 מיליון דולר בלבד).

"חטיבת המעגלים המודפסים (PCB) רשמה הכנסות של כ-90 מיליון דולר, צמיחה של 17%, חטיבת השבבים (SD) הציגה גם היא הכנסות של כ-90 מיליון דולר, צמיחה מרשימה של 45%, ואילו חטיבת הצגים השטוחים (FPD) הניבה הכנסות של 72 מיליון דולר, בדומה לרבעון המקביל, כאשר 25%-30% מההזמנות בחטיבת ה-FPD הגיעו מתחום ה OLED (לעומת 50% ברבעון הקודם). ההזמנות החדשות הגיעו לשיא היסטורי, עם הכפלת צבר ההזמנות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בכל שלוש החטיבות העסקיות, כאשר חטיבת השבבים התחילה את שנת 2018 בצבר הזמנות גבוה מהתבנית הרגילה, וגם חטיבת ה-PCBהציגה צבר הזמנות חזק, למרות זמני הזמנה קצרים יחסית מצד הלקוחות.

"הנהלת אורבוטק צופה ברבעון הראשון 2018 הכנסות של 235-250 מיליון דולר, עם רווח גולמי של 47.5%-48%, ושמרה על תחזית הכנסות של כ-500 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2018 ועל תחזית צמיחה של 12%-14% בשנת 2018 כולה (המשקפת הכנסות של מעל מיליארד דולר בשנה הנוכחית). בהתאם לכך, אנו מעלים את תחזיתנו לשנת 2018, עם צפי להכנסות של 1.02 מיליארד דולר ורווח נקי של 3.61$ למניה, ומציגים תחזית לשנת 2019, הכנסות של 1.13 מיליארד דולר ורווח נקי של 4.08$ למניה.

"אנו ממשיכים לדבוק בתיזה חיובית לגבי אורבוטק, שהפכה לספקית מובילה של פתרונות קריטיים עבור תעשיית האלקטרוניקה והשבבים, וצופים המשך צמיחה חזקה ויציבה, לצד שיפור בשיעורי הרווחיות. אנו משמרים את המלצתנו על Outperform תוך העלאת מחיר יעד מ-54$ ל-58$, בהתבסס על מכפיל 14 לתחזית הרווח ל-2019, עדיין דיסקאונט לממוצע התמחור הענפי".

המדדים בתחום הדיור  התנהגו באופן הטרוגני בחודש ינואר – לצד מדד תשומות הבנייה שעלה ב-0.5%,  מדד מחירי דיור ירד ב-0.6%, מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-0.8%, ולעומתו מדד שכר דירה עלה ב-0.2%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש ינואר 2018, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש דצמבר 2017. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים דצמבר 2017 – ינואר 2018, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים נובמבר 2017 – דצמבר 2017.

שכר דירה – מדד שכר דירה משקף, בין השאר, את השינוי בשכר הדירה של שוכרים חדשים. שכר הדירה של שוכרים חדשים אשר לגביהם לא ידועים דמי השכירות החדשים נזקפו על סמך אותם שוכרים חדשים שהמידע לגביהם כן נאסף. הלמ"ס עושה מאמצים גדולים על מנת לפקוד את כל השוכרים החדשים ואנו מצפים שתוך כחודשיים נפקוד באופן שוטף את כלל השוכרים החדשים שבמדגם.

חשוב עם זאת להדגיש שוב שהדירות לגביהן התחלפו השוכרים מהווים כ-1.5% מסך הדירות המשמשות לחישוב מדד שכר דירה ומכאן שהשפעה שלהן על ערך המדד זניחה ביותר. ההשפעה של דמי השכירות של אותן דירות על מדד המחירים לצרכן אף קטנה בהרבה בשל המשקל הקטן יחסית של מדד שכר דירה במדד המחירים לצרכן.

מדדי מחירי דירות – מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2017 – דצמבר 2017, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2017 – נובמבר 2017, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.7%. מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, קרי נובמבר 2017 – דצמבר 2017, לעומת נובמבר 2016 – דצמבר 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-20%. יצוין כי מדד מחירי דירות שפורסם אשתקד, חושב ללא המשתנים המסבירים החדשים שנוספו למודל הסטטיסטי המשמש לצורך חישוב המדד. מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2017 – דצמבר 2017, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2017 – נובמבר 2017, נמצא כי מחירי הדירו החדשות ירדו ב-24%. שיעור העסקאות בתמיכה ממשלתית שהשתתפו בחישוב מדד הדירות החדשות מהווה 225.7% ביחס לשיעורם בחודש הקודם שהיווה 221.7%.