מעודכן ל-03/2019

כמה משכנתא ניתן לקחת?

נניח שאתם מתכוונים לקנות דירה ב-2 מיליון שקל, כמה משכנתא ניתן לקחת? 1 מיליון, 1.5 מיליון אולי 2 מיליון שקל? ובכן, זה כמובן תלוי בפרמטרים שונים, אבל בנק ישראל הגדיר את גבולות הגזרה של הבנקים.

פעם, וזה לא היה כל כך מזמן – עד 2012 היה ניתן לקחת משכנתא בשיעור גבוה מערך הדירה (אחוז מימון). אז היה אפשר לגבות את המשכנתא בביטוח של EMI וכך בעצם להגדיל את אחוזי המימון ל-90% ואפילו 95%. נכון, זה היה עולה בריבית גבוה יותר ללווים, אבל תודו שזה מפתה, במיוחד שהריבית הבסיסית נמוכה.

היום המצב שונה לחלוטין. בנק ישראל החליט להוציא את חברת ביטוח המשכנתא – EMI  אחוז מימון מהשוק (אסר על אחוז מימון גבוה), וקבע הגדרות ברורות לאחוז המימון שתלויות במי אתם (הרוכשים)?

– רוכשי דירה יחידה, כאלו שאין ברשותם דירה והם רוכשים דירה יקבלו עד 75% מימון

–  משפרי דיור, כאלו שיש להם דירה והם מתכוונים לעבור לדירה אחרת (לרוב משופרת) יקבלו עד 70% מימון.

– משקיעים, כלומר כאלו שיש להם דירה (ויותר) והם קונים דירה נוספת יקבלו משכנתא של עד 50%.

אגב, אם אתם רוצים לקחת משכנתא לכל מטרה (לא דווקא לרכישת דירה) אתם יכולים לקבל משכנתא כזו ששיעורה יהיה עד 50% מערך הדירה.

הרעיון של האוצר ובנק ישראל בקביעת המדרגות האלו הוא ברור – הקלה על כאלו שאין להם דירה, ומצד שני הכבדה על כאלו שיש להם דירה. המטרה היא פשוטה – להוציא את המשקיעים משוק הדיור, לעשות להם חיים קשים יותר (זה גם התבטא בהעלאת שיעורי המס ב-2015). כך, חושבים באוצר ובנק ישראל היצע הדירות לכאלו שאין להן יהיה גדול יותר וכך המחירים יירדו.  הבעיה שיש לזה צד שני – פחות דירות של משקיעים משמעו פחות דירות להשכרה, ופחות דירות להשכרה, זה פשוט יותר שכר דירה. אז גם אם פתרו בעיה מסוימת גדולה (וזה רחוק מכך), גרמו לבעיה גדולה אחרת בשוק השכירות.

כך או אחרת, במחיר למשתכן, אחוזי המימון שונים. הם בפועל נמוכים מאוד ביחס לשיעורי המימון המצוינים למעלה. הסיבה העיקרית היא שהנכס הנרכש מבטא הנחה על המחיר הריאלי, והמשכנתא נלקחת ביחס למחיר הריאלי – נניח לדוגמה שהערך הכלכלי של הנכס הוא 2 מיליון שקל, והוא נרכש בהנחה של 20%, כלומר לפי 1.6 מיליון שקל. המשמעות היא שהמשכנתא שניתן לקחת כרוכשים ראשונים היא 75% מ-2 מיליון שקל כלומר 1.5 מיליון שקל, שזה מעל 90% ממחיר הדירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. אז בפועל עצרו את זה ב-90%, אבל להביא 10% מהבית בלבד זו מתנה ענקית.

מעבר לכך, יש מקומות שיש מענקים שניתנים לרכושי הדירות, המענקים האלו מבטאים מבחינת רוכש הדירה וזה מוסכם, על האוצר על בנק ישראל ועל הבנקים, סוג של הון עצי, כך ששיעור המשכנתא גבוה עוד יותר, ובמקרים רבים בעצם ניתן לרכוש דירה במחיר למשתכן כמעט ללא הון עצמי.

ריבית משכנתא – נתונים מעודכנים

המשבר בטבע: מאבדת את המוניטין; מאבדת את ההון   

ההון העצמי של טבע בדוחות הוא 17.3 מיליארד דולר, אל תאמינו לדוחות – ההון האמיתי כנראה שלילי (מאוד); וכמה עובדים באמת מפטרת טבע?

הדוחות הכספיים של טבע ברבעון האחרון של 2017 כללו מחיקת ענק של  מוניטין בסך של 17.1 מיליארד דולר. המחיקה הזו גרמה להפסד כבד ברבעון שהשליך כמובן על ההפסד בשנה כולה שהסתכם ב-16.5 מיליארד דולר.

המחיקה הזו במבט ראשון אולי נראית בומבסטית ומפתיעה, אבל היא לא. אולי ההיפך – היא אפילו צנועה. לטבע יש עדיין (אחרי המחיקה) מוניטין בדוחות בסך של 28.4 מיליארד דולר – ספק אם זה ערך שמייצג שווי אמיתי, ספק אם המחיקה הענקית היא המחיקה האחרונה, ספק אם ההון העצמי החשבונאי של טבע מבטא מספר קרוב למציאות.

אתחיל מהמקורות – איך בכלל נוצר מוניטין בדוחות של טבע? אז למרות שלטבע עצמה יש מוניטין,  לא זה המוניטין בדוחות הכספיים. חברה לא יכולה לרשום לעצמה מוניטין, אחרת היינו חיים בג'ונגל חשבונאי. הנהלת טבע לא יכלה לקום בבוקר ולהחליט שהמוניטין של החברה הוא 40 מיליארד דולר ולרשום אותו כנכס בדוחות הכספיים. הרי כל אחד חושב שיש לו מוניטין והרבה, וזו היתה יכולה להיות שיטה נהדרת לנפח את המאזנים החשבונאיים.

אז למרות שלחברות יש מוניטין כלכלי הן לא יכולות לרשום אותו בדוחות, והמחשה נוספת – לכולם ברור שקוקה-קולה נהנית ממוניטין על שמרכז בעצם את השם, ניסיון, ייחוד, וברמה הכלכלית – את פוטנציאל הרווחים העתידי. אבל, הנהלת קוקה קולה לא יכולה לרשום לעצמה את המוניטין שלה בספרים שלה. ומתי כן רושמים את המוניטין  ברכישות. כאשר חברה רוכשת חבר אחרת יש תג מחיר לכל הפעילות, כשבמקרים רבים התמורה מבטאת תשלום בגין מוניטין, אותו ערך ערטילאי שמבטא את יכולת החברה להרוויח בעתיד (מעין הרווחים העתידיים שהם מעבר לנורמה). ככה נוצר מוניטין בדוחות הכספיים.

טבע היתה רוכשת סדרתית, מדי שנתיים (בממוצע), היא נהגה להשלים רכישה גדולה, כדי לשמור על מעמדה בשוק, כדי לשמור על צמיחה בפעילות העסקית. טבע טעמה מהכל – היא אמנם העדיפה רכישות בתחום העיקרי שלה – התחום הגנרי, אבל היא סטתה גם לרכישות של חברות שמפתחות תרופות מקור. טבע שילמה על הרכישות האלו עשרות רבות של מיליארדים, בעיקר ברכישה האחרונה – רכישת אקטביס, הפעילות הגנרית של אלרגן. ברכישה הזו שהסתכמה קרוב ל-40 מיליארד דולר, כמעט כל הסכום יוחס למוניטין ונכסים לא מוחשיים (נכסים כמו רשימת לקוחות, מותג, הסכמי שיווק ועוד), כשרובו הגדול יוחס למוניטין.

וככה התנפח בדוחות של טבע נכס מוניטין לממדי ענק של 45 מיליארד דולר. הנכס הזה, חשוב להבין, לא קיים בחברות שבמקום לרכוש חברות מפתחות את המוצרים בבית. כלומר תיאורטית יכולה להיות טבע ב'  דומה לטבע המקורית, רק שהיא היתה מפתחת את כל ארסנל התרופות בבית, ולה לה היה נכס של 45 מיליארד דולר למרות שהיא היתה זהה בפעילות העסקית.  זה עיוות חשבונאי שמציגים חברות זהות/ דומות במספרים אחרים, אבל זאת עוד בעיה חשבונאית קטנה.

המוניטין הענק הזה לא מופחת באופן שוטף (אין הפחתה שוטפת בשיעור מסוים), הוא פשוט נמצא שם לעד, אלא אם – יש סימנים לירידת ערך (ירידה בשווי השוק של החברה, ירידת מחירים, ירידה ברווחים ועוד). אז הסימנים לירידת ערך במקרה של עסקת אלרגן היו כבר בזמן אמת, אפילו עוד לפני שהנהלת טבע חתמה על הצ'ק, ובכל זאת – לא מחקו את המוניטין, אלא רק עכשיו. הסיבה טכנית. את המוניטין בודקים פעם בשנה במסגרת הדוחות השנתיים. בשנת 2016 השלימו את רכישת אלרגן אז עוד מנהלי טבע (לרבות ההנהלה הזמנית ) שיחקו אותה עסקים כמעט כרגיל, ובטח שלא הודאה בכישלון, ומחיקת מוניטין. אך בדוחות 2017 ההנהלה החדשה דווקא מעוניינת להשליך את המוניטין הזה מהדוחות …עד גבול מסוים.

מצד אחד, ההנהלה החדשה רוצה ניקוי אורוות משמעותי, במטרה שלא יצוצו שלדים נוספים בעתיד, אך מצד שני היא לא רוצה כבר עכשיו לחסל את הביזנס. המחיקה בדוחות של 2017 – 17.1 מיליארד דולר, היא סוג של פשרה – המחיקה הזו הקטינה את ההון העצמי לאזור ה-17.3 מיליארד דולר, מחיקה חדה מדי, היתה פוגעת בהון העצמי עוד יותר וכנראה מגבירה על הקושי לעמוד באמות המידה הפיננסיות מול המלווים ומול מלווים פוטנציאלים. טבע היא חברה ממוקדת החזר חוב. יותר מאשר היא ממוקדת בגנריקה, קופקסון, צמיחה, היא ממוקדת בהישרדות וזה אומר להקטין את החובות, לגלגל את החובות, לשרת את החובות שמסתכמים בכ-35 מיליארד דולר. אז למחוק את ההון זה סוג של גול עצמי.

ושימו לב לנתון אולי הכי חשוב בדוחות של טבע –  ההון העצמי המוחשי שלה שלילי. הון מוחשי זה ההון בלי המוניטין ונכסים לא מוחשיים (שגם הן נוצרו ברכישות ומבטאים כאמור מותג, זכויות ייצור, רשימת לקוחות ועוד). ההון בלי הנכסים האלו שהם (חייבים להודות) נכסים באוויר הוא מינוס של כמעט 30 מיליארד דולר (הון עצמי מוחשי של 17.3 מיליארד פחות מוניטין של 28.4 מיליארד ופחות נכסים לא מוחשים של 17.6)

האמת שבמשך תקופה ארוכה אין לטבע הון מוחשי משמעותי (אם בכלל) אבל לפחות בעבר הרווחים והתזרימיים של החברה "החזיקו" והצדיקו  את הנכסים ואת המוניטין, היום זה אחרת. התזרים של טבע מפעילות שוטפת (ותזרים זה הבסיס להערכת שווי וגם להערכת מוניטין) ירד לאזור ה-3.5 מיליארד דולר בשנת 2017 לעומת מעל 5 מיליארד דולר בשנת 2016. מעבר לכך, רוב התזרים מגיע מהקופקסון שהוא פיתוח עצמי (אין מולו מוניטין ונכסים לא מוחשיים). האם מוניטין ונכסים לא מוחשיים בסכום של 46 מיליארד דולר (28.4 מיליארד מוניטין ועוד 17.6 מיליארד נכסים לא מוחשיים) מצדיקים פעילות גנרית ואתית שנמצאת במגמת ירידה ומייצרת תזרים של אולי 1.5 מיליארד דולר? לא. עם זאת, לחשבונאות שיטות שונות להחזיק את הנכסים הלא מוחשיים בשמיים, אבל אמיתית/ כלכלית, כבר עכשיו טבע היתה אמורה למחוק עוד סכום נכבד מאוד.

ועוד בעניין טבע – מהדוחות המלאים של החברה עולה כי מצבת העובדים של טבע ירדה במהלך 2017 בישראל ב-622 עובדים, וזה עוד לפני התוכנית הענקית לפיטורי עובדים (שדווחה בדצמבר, אבל תחל להשפיע ב-2018)

622 עובדים (קרוב ל-10% מכח האדם) פוטרו או התפטרו, או שגרמו להם לעזוב, או שפרשו. תהיה הסיבה אשר תהיה, כאשר אומרים לכם שמתכוונים לפטר או להקטין את מצבת כח האדם במספר מסוים (וזה נכון לכל מקום) אז  לרוב הוא רחוק מהמספר האמיתי – בפועל לרוב זה יותר (בפועל, היו עזיבות ופיטורים לפני ויהיו במהלך המהלך יותר); וזה מזכיר לי כתבת לשעבר בגלובס – הדס גייפמן, שבתקופה של פיצוץ בועת ההיטק, היתה לוקחת את ההודעות של ענקיות הטכנולוגיה – קומברס ואמדוקס על פיטורי עובדים ועושה מהן צחוק. הם דיווחו על פיטורים של 500 והיא הוכיחה שפוטרו פי שתיים.

ועניין אחרון – הטור בשבוע שעבר על בועת האג"ח. קיבלתי פניות על הטור בסגנון  –  "אתה אומר שקרנות הנאמנות האג"חיות מחזיקות אג"ח ממשלתי בלי תשואה ומצד שני אג"ח אמריקאי שאמור להניב תשואה והוא מסוכן. אוקיי, מסכימים איתך, אבל למה אתה מתייחס רק לקרנות הנאמנות".

הם צודקים – קרנות הנאמנות זה המוצר הפופולארי לטווח קצר ובינוני, מוצר שהכי קל לבחון את הרכבו, אבל הכוונה היתה כמובן לאפיקי השקעה נוספים. כל תעשיית ניהול הכספים פועלת כך – קופות גמל , קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, פוליסות חיסכון. מחזיקות באותם נכסים – בועתיים  ומסוכנים.

https://www.hon.co.il/%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94/

עדי צים, בעל השליטה באס.אר.אקורד ממשיך לתמוך בחברה הפועלת בתחום חברת האשראי החוץ בנקאי.

צים  העמיד לחברה מסגרת ערבויות נוספות של עד 30 מיליון ש"ח, ובמקביל החברה התקשרה עם תאגיד מימון חוץ בנקאי בהסכם אשראי למסגרת של עד 20 מיליון ש"ח.

 אס.אר. אקורד דיווחה כי בעל השליטה, התחייב להעמיד לטובת החברה ערבויות נוספות לגופי מימון חוץ בנקאיים בהיקף של עד 30 מיליון ש"ח, וזאת בנוסף לערבויות הבלתי מוגבלות שהעמיד לטובת החברה בגין האשראי שהיא נוטלת מהבנקים. כמו כן, לפני מספר שבועות דיווחה החברה כי צים חידש את התחייבותו להעמיד לחברה הלוואת בעלים בסכום שלא יפחת מ- 50 מיליון ש"ח וזאת עד לתום שנת 2018.

במקביל, הודיעה היום החברה כי התקשרה עם תאגיד מימון חוץ בנקאי בהסכם מסגרת לקבלת מימון של עד 20 מיליון ש"ח, בתמורה לניכיון המחאות שהחברה מקבלת מלקוחותיה במסגרת פעילותה.  צים (לרבות חברות בשליטתו) ערב להתחייבויות החברה כלפי תאגיד המימון החוץ בנקאי כאמור.

החברה סיימה את תשעת החודשים של 2017 עם גידול בתיק לקוחות (תיק אשראי נטו) לכ- 262 מיליון ש"ח, אשראי מתאגידים בנקאיים של כ- 107 מיליון ש"ח, הלוואת בעלים של כ- 68 מיליון ש"ח והון עצמי של כ- 100 מיליון ש"ח. נראה שהחברה עברה את המשבר שפקד אותה לפני כשנה – החקירה בנוגע לאשראי שנתנה והעיצומים על החברה לתקופה מוגבלת לא הביאו לשום אקט רגולטורי (ראו הרחבה)

יפעת מזרחי מונתה למנכ"לית חברת הגמל והפנסיה של פסגות

דירקטוריון חברת הגמל והפנסיה של בית ההשקעות פסגות אישר היום את מינויה של יפעת מזרחי למנכ"לית החברה. כמו כן מונתה יפעת ליו"ר פסגות השקעות בסוכנויות ביטוח.

ליפעת ותק של 20 שנה בשוק החיסכון ארוך הטווח בהם כיהנה במספר תפקידים בקבוצת אקסלנס נשואה וביניהם – סמנכ"לית מכירות וחברת הנהלה בקבוצה, משנה למנכ"ל גמל ופנסיה וסמנכ"ל תחום עסקי. בתפקידה האחרון כיהנה כסמנכ"לית שוק הון ופיננסים ב'חבר משרתי הקבע והגמלאים'.

ברק סורני מנכ"ל בית ההשקעות פסגות אמר: "יפעת מביאה עמה ידע וניסיון רב בניהול יחידות ארגוניות ועסקיות מגוונות בעולם הפיננסי ובשוק ההון. אני בטוח שניסיונה העשיר והמגוון של יפעת בשוק ההון בכלל ובשוק הגמל והפנסיה בפרט, לצד הכרותה את צרכי הלקוחות והעמיתים, הגורמים הפועלים בשוק, הפן העסקי, השיווקי והרגולטורי יהוו בסיס להמשך הצלחתה של פסגות גמל ופנסיה ושל הסוכנויות בבעלות. אני שמח וגאה על הצטרפותה לבית ההשקעות פסגות"

שלמה פשה יו"ר דירקטוריון חברת הגמל והפנסיה של פסגות אמר: "דירקטוריון חברת הגמל שמח על הצטרפותה של יפעת מזרחי כמנכ"לית החברה ומאמין כי יחד עם המנהלים והעובדים המצוינים של חברת הגמל נוביל את החברה להצלחות והישגים גדולים" .

חברת לייבפרסון (LPSN) פרסמה דוחות טובים מתחזיות הקונצנזוס מבחינת הכנסות והזמנות חדשות, עם גידול במספר עסקאות ובגובה עסקה ממוצעת. עסקאות הרבעון כללו עיסקת ענק של למעלה מ-20 מיליון דולר, העיסקה הגדולה בתולדות החברה. הנהלת לייבפרסון סיפקה תחזית לשנת 2018 מעל הקונצנזוס, עם צפי להאצה בהכנסות בשיעור צמיחה דו-ספרתי. בנוסף, החברה רכשה חברת סטארט-אפ BotCentral בארה"ב והודיעה על מינויים חדשים, כולל סמנכ"ל טכנולוגיה שהגיע מאמזון ו  CFO חדש. אנו מעודדים משיפור בעסקי לייבפרסון, לאחר תקופה מאתגרת של מעבר לפלטפורמת LiveEngage שנמשך בשנים אחרונות והושלם לאחרונה, ומעריכים כי החברה ממוצבת היטב על מנת לחזור לצמיחה גבוהה. יחד עם זאת, אנו עדיין ממתינים לראות סימנים ברורים של צמיחה, ובשלב זה משמרים את המלצתנו על Perform.

ברבעון הרביעי 2017 הציגה לייבפרסון הכנסות של 57.4 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 2%, מעל הצפי של 56.5 מיליון דולר, עם רווח פרופורמה של 0.00$, לעומת הצפי ל-0.01$. EBITDA היה 3.9 מיליון דולר, מעל הצפי של 3.7 מיליון דולר. החברה חתמה הרבעון על 101 עסקאות, עליה מ-76 ברבעון הקודם ו-93 ברבעון המקביל. גודל עסקה ממוצעת עלה ל-220 אלף דולר, לעומת 215 אלף דולר ברבעון הקודם ו-200 אלף דולר ברבעון המקביל. הרווח הגולמי היה 75.1%, עליה של 30 נ"ב לעומת הרבעון המקביל. בחלוקה הגיאוגרפית, 63% מהכנסות הגיעו מצפון אמריקה ו-37% מהשווקים הגלובאליים. בחלוקה הענפית, תחומי השירותים הפיננסיים והטלקום היוו כל אחד 19% מהזמנות, תחום הקמעונאות היוו 29% מהזמנות, תחום הרכב – 12%, תחום הטכנולוגיה – 7%, ושאר הסקטורים היוו נתח של 14% מהזמנות.

הנהלת לייבפרסון סיפקה תחזיות הכנסות מעל הצפי הן לרבעון הבא והן לשנת 2018 כולה, אם כי תחזיות הרווח היו נמוכות מהצפי, עקב המשך השקעות בפיתוח ובמכירות, לצד השפעה שלילית של התחזקות השקל. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 56-75-57.75 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 11%-13%, מעל הצפי של 55.5 מיליון דולר, עם רווח של 0.00$-0.01$ (לעומת הצפי של 0.01$) ו EBITDA של 3.5-4 מיליון דולר (בדומה לצפי). בשנת 2018 כולה צופה החברה הכנסות בטווח 237-243 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 8%-11%, מעל הקונצנזוס של 234 מיליון דולר, אך רווח נקי של 0.07$-0.10$, נמוך מהצפי של 0.11$.

חברת לייבפרסון ערכה בעקבות פרסום דוחותיה מפגש משקיעים במשרדיה החדשים בתל אביב, בו הציגה את פתרונותיה ואת האסטרטגיה העסקית. החברה ביצעה במהלך שלוש השנים האחרונות מעבר משמעותי מפתרונות מסורתיים בתחום הצ'אט לפלטפורמת LiveEngage המספקת פתרון messaging באפליקציות המובייל המקשר עם מערכות CRM של ארגון לקוח, אשר מבוסס על כלי בינה מלאכותית ומספק מענה לצרכים מגוונים של לקוחות. פתרון LiveEngage, הנמכר במודל הענן (SaaS – Software as a Service), מאפשר ללקוח להוריד באופן משמעותי את ההוצאות התפעוליות במרכזי השירות, תוך החלפת נציגים טלפוניים בפתרונות ממחושבים, זאת בלי לפגוע באיכות השירות. שוק היעד של לייבפרסון מהווה פוטנציאל גדול, והתקדמות החברה במכירת הפלטפורמה החדשה עשויה להוביל להאצה בשיעורי הצמיחה לעומת השנים האחרונות, ובכך להוביל להצפת ערך במניית LPSN. אנו מעודדים מהתהליך ומציינים את תמחורה הנמוך של מניית LPSN הנסחרת במכפיל מכירות של 3, דיסקאונט לממוצע של חברות הענן, אך בשלב זה מותירים את המלצתנו על Perform מתוך המתנה לסימני התקדמות בפעילות החברה ולהאצה בצמיחה

הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה יוכלו לאפשר לרכב מרובה נוסעים להשתמש בנתיבי תח"צ – על מנת להקל בפקקים ובעומס בכבישים. היו"ר כבל: ההצעה היא המשך ישיר לשימוע בנושא התחבורה הציבורית שמקיימת הוועדה – וידאנו שהתיקון לא יפגע בפרטיות הציבור. מדובר בעצם בשאלה איך יבדקו אם מדובר ברכב מרובה נוסעים או לא? ובכן יהיו אמצעים טכנולוגיים – מצלמות שיזהו כמה נוסעים יש ברכב. בכך נפתרה בעיה שעיכבה את השימוש בכלי רכב מרובה נוסעים בנתיבי התחבורה התציבורות.

וכמה זה בכלל מרובה נוסעים? ובכן, הכוונה לארבעה נוסעים ומעלה  

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את סעיפי התחבורה העוסקים באכיפת עבירות תעבורה באמצעים טכנולוגיים, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים). ההצעה שאושרה נועדה לסייע בצמצום העומס בכבישים, באמצעות מתן אפשרות לרכבים מרובי נוסעים להשתמש בנתיבי התחבורה הציבורית. היו"ר כבל אמר כי ההצעה היא המשך ישיר של השימוע שמקיימת הוועדה בנושא התחבורה הציבורית, והמשך לישיבות שקיימה הוועדה בעבר בעניין הנסיעה השיתופית. עם זאת הוא דרש לוודא שהצילום יעשה בדרך שלא תזהה את המצולמים ותשמור על פרטיות הציבור.

רכז תחבורה באגף התקציבים באוצר, דור בלוך, הציג את ההצעה ואמר כי היא נועדה לתקן את פקודת התעבורה כך שזיהוי מספר הנוסעים ברכב, באמצעות מצלמה או רשומה אלקטרונית, תהווה ראיה קבילה למספר הנוסעים בו וכך ניתן יהיה לאפשר לרכבים מרובי נוסעים להשתמש בנתיבי תחבורה ציבורית. הוא הוסיף כי למרות הגודש בכבישים רק מיעוט קטן בוחר להגיע לעבודה בנסיעה שיתופית או בתחבורה ציבורית. לדבריו, כבר כיום ניתן להיכנס לנתיב המהיר לתל אביב ברכב מרובה נוסעים ללא תשלום, והדבר השפיע דרמטית על העומס.

מנכ"ל סייפר פלייס המספקת מערכות צילום נת"צים לעיריית תל אביב, אורי קריב, אמר כי המצלמות מבצעות צילום ברזולוציה המאפשרת זיהוי מספר הנוסעים ברכב, ומיד לאחר מכן מבצעות טשטוש של הפנים. נציג אגף תפעול וטכנולוגיה בחברת נתיבי איילון, המפעילה אכיפה כזו בנתיב המהיר, אליצח דמבינסקי, הסביר כי לא ניתן לקבל תמונה שמזהה פנים וכי התמונות גם אינן נשמרות במאגר כלשהו. לדבריו, רק כאשר המערכת מזהה הפרה היא מעבירה את התמונה המטושטשת שממנה אפשר לזהות את מספר הרכב שביצע את העבירה. היו"ר כבל הבהיר כי לא יאפשר הוצאת מכרז שונה, שעלול לפגוע בפרטיות הציבור

חוזי הפרשים על מדד ת"א 35 – מה זה? איך זה עובד? מעניין אבל מסוכן. מדובר בחוזה הפרשים ( CFD ) לכל דבר ועניין  (מדריך חוזי הפרשים) רק שהפעם על מדד בבורסה המקומית. זה חידוש שעדיין רחוק מיישום בפועל, אבל רשות ניירות ערך מצביעה – בעד.

מליאת רשות ניירות ערך מאשרת לחברת קולמקס מסחר בחוזי הפרשים על מניות ת"א 35 . המהלך יביא לגידול משמעותי במחזורי המסחר בבורסה בתל אביב. פעילות המסחר בזירה צפויה להגדיל את מחזורי המסחר והנזילות בבורסה בתל אביב וצפויה גם להערכת פעילים בתחום להוביל לחזרתם של משקיעים  אל הבורסה בתל אביב – אנחנו בספק. אחרי הכל לצד המכשיר המעניין – סוג של אופציה על מדד ת"א, יש אמנם סיכוי גדול אבל גם סיכון מאוד גדול. 

להערכת גורמים בענף המסחר והאופציות – העמלות הנמוכות הנהוגות בזירה יוזילו את עלויות המסחר ללקוח – לקוח  עם 10,000 שקל בקולמקס יוכל לבצע הוראה  לרכישה או מכירת מניות של עד 200 אלף שקל ב-CFD על מניות הנסחרות בבורסה בתל אביב

 תקדים משמעותי בפעילות הבורסה בתל אביב: מליאת רשות ניירות ערך אישרה לחברת קולמקס ישראל  להציע מכשיר השקעה מיוחד המאפשר מסחר בחוזי הפרשים (CFD) על מניות בבורסה בתל אביב. מדובר במהלך שצפוי להגדיל את נפח המסחר במניות ת"א 35 באמצעות הפניית חלק מההשקעות המתבצעות בזירות המסחר אל השוק המקומי ועידוד משקיעים באמצעות הזירה ומחוץ לזירה להצטרף למסחר בבורסה בת"א. הגברת הנזילות תתאפשר גם בזכות האפשרות לביצוע שורט (מכירה בחסר) מיידי על מניות בבורסה בתל אביב. מסחר באמצעות הזירה יאפשר הוזלה בעמלות המסחר ועלויות נמוכות יותר מאלה הקיימות כיום עבור סוחרים פרטיים.

המהלך הוא פרי יוזמתה של קולמקס ואושר על ידי רשות ניירות ערך. כמו כן הפעילות תבוצע באמצעות חברי הבורסה בישראל. המסחר בפועל באמצעות הזירה יתבצע באופן הבא: לקוחות יזרימו פקודות לרכישת מניות במינוף של עד פי 20. כלומר על כל עסקה בסכום של 10,000 שקל שהוזרמו בזירה, ניתן יהיה להזרים בפועל הוראה לרכישת מניות בשווי של עד 200,000 שקלים ב CFD על מניות בבורסה בתל אביב. המסחר בזירה מתאפיין במכשירים פיננסים וכלי השקעה מתקדמים המאפשרים מינוף, מכירת מניות בחסר בצורה קלה ומהירה במערכת מסחר הנפוצה והמתקדמת בעולם.

יובל צבר, מנכ"ל Colmex אמר: "אני רוצה לברך את רשות ניירות ערך והבורסה בתל אביב שתמכו במהלך חשוב ואמיץ על מנת להמשיך ולהגדיל את מחזורי המסחר, אישור הפעילות מאפשר לזירות הסוחר להציע לסוחרי היום כלי השקעה ראשון מסוגו המשלב מינוף והזרמת נזילות. אני מאמין שהגברת העניין של סוחרים בבורסה בתל אביב תגביר את העניין במסחר ותביא להגברת הנזילות ופקודות המסחר בבורסה גם במעגלי סוחרים נוספים".

כך או אחרת צריך לזכור את הסיכון הגדול ואת האזהרה  סיבב הזירות סוחר למינהן –  הפעילות בזירה דורש מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם, פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה תוך זמן קצר, החברה מפעילה זירה זו פועלת כצד נגדי לעסקאות איתך, ולכן היא מוכרת כשאתה קונה והיא קונה כשאתה מוכר, אין באישור שנותנת רשות ניירות ערך לניהול הזירה אישור לטיב המסחר בזירה או במכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, או אישור כי מדובר באפיק השקעה בטוח או מומלץ.

משה כחלון, שר האוצר מנסה בכמה כיוונים להשפיע על מחירי הדירות – מחיר למשתכן היא תוכנית הדגל שלו, אבל במקביל הוא גם מקדם את ההשכרה לזכאים ועוד, וכל זה במקביל לאמירות חוזרות ונשנות שמחירי הדירות יירדו. כן, הוא מבין שחלק גדול מהעניין הוא פסיכולוגי לחלוטין, ועל רקע זה מעניינת אמירתו מהשימים האחרונים – כחלון אמר שאין בעיה של דירות מוכנות, אין בעיה בצד של ההיצע. הוא אמר את זה בתגובה לכך שטוענים שהיקף הבניה לא מספק, ויגרום לכך שהביקושים ימשיכו להיות גבוהים מההיצע ועל רקע זה קשה לראות ירידה במחיירם. אלא שכחלון התעקש וגם הסביר שיש מספיק דירות.

מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן שמעון, לצד קבלנים טוען שזה לא נכון. "מדובר רק בהמשך הלוחמה הפסיכולוגית של משרד האוצר נגד שוק הנדל"ן הישראלי, על רקע הפסקת הפרסומים הרשמיים של הלמ"ס לנתונים האמיתיים של שוק הדיור בישראל".  אמר עו"ד אליאב בן שמעון בתגובה לדברי שר האוצר.

"הנתון של ה-50 אלף דירות מוכנות לכאורה זה נתון שמזה כשנה וחצי מוסתר על ידי המדינה, ולא בכדי. בהתאם לפרסום למ"ס האחרון בעניין מלפני כשנה וחצי, מדובר בסה"כ על כ- 1,000 דירות ולהערכת כלכלני התאחדות בוני הארץ, מספר דירות זה לא השתנה בסדרי הגודל, ובטח לא במספרים אליהם מכוון שר האוצר. אם כוונת השר היא לדירות שבנייתן החלה והן טרם נמכרו, ולא דירות גמורות, הרי שנתון זה עומד על כ- 35,000 דירות שנמצאות בהליכי ביצוע בשלבים שונים, כפי שהיה לאורך השנים האחרונות. המשמעות של הפצת הצהרות ונתונים לא מדויקים היא שלמרות הביקוש הגדל מצד הציבור, הקונים הפוטנציאלים נמנעים בשלב זה, מלבצע עסקאות מה שיהיה בעוכריהם בהמשך שעה שיבינו שאין פתרון אחר באופק.

"שר האוצר נבחר על הטיקט של מציאת פתרונות דיור לאלה שאין להם פתרון כזה, ולא בשביל להקפיא את שוק הדיור. הטענה שלו, שלאורך זמן הקפאת השוק תביא לירידת מחירים, מבוססת על עצימת עיניים שלו ושל הצוות שלו, שמתנהג כאילו אין כאן בכל שנה תוספת ענק למספר דורשי הדירות. אי אפשר להתעלם באמת לאורך זמן מהעובדה שעשרות אלפי משפחות יושבות ומחכות לירידת מחירים משמעותית, וכמו שקרה פה שוב ושוב בעשור האחרון, ברגע מסוים, הם יחזרו לשוק ולחצי הביקוש הכבוש שהם יצרו יביאו לזינוק מחירים – הפוך ממה שביקש השר להשיג. יתרה מכך, הנזק שבהקפאת שוק הבניה הוא פגיעה כלכלית קשה במשק ובתעשיות הנלוות שחוות פגיעה קשה ומיתון עמוק מצעדי משרד האוצר. זהו ענף כלכלי מהמרכזיים במשק והתנהלות הממשלה בשנה האחרונה מסכנת מקומות עבודה של כ- 270 אלף ישראלים המועסקים בו. שר אוצר לא אמור להתגאות בנתון כזה. שר אוצר מוכרח לדווח דיווח מלא לציבור על הסכנה של המשך קיפאון השוק ולעודד את מי שצריך דירה, לרכוש אותה מייד".

https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%9F/

יבוא אישי דרך באינטרנט הוא הטבה ענקית לרוכשים.  גם זול יותר מאשר לרכוש בארץ, גם אין מע"מ, פשוט נהדר וזו הסיבה שישראלים רבים רוכשים דרך ענקיות הקמעונאות באינטרנט – אמזון, עליבבא, eBay ונוספות. אז נכון שזה מוגבל ל-75 דולר, אבל רבים עושים קניות חוזרות כך שאין באמת אפקטיביות לרף הזה, אלא מדובר ברף לכל משלוח. מכל מקום, התעשיינים ובעיקר הסוחרים והקמעונאים ובצדק מבחינתם התנגדו לחוק ומתנגדים כעת להטבות הנוספות שבפתח.

ועל מה בעצם מדובר?  ועדת הרפורמות מתחילה לדון בהצעת חוק התכנית הכלכלית כאשר בכוונתה לדון באפשרות לייבא בייבוא אישי עד 5 מוצרי תעבורה מאותו סוג במשלוח (היום ניתן לייבא בייבוא אישי 4 מוצרי תעבורה מאותו סוג בשנה). וכן בכוונתה לקבוע כי מוצרי צריכה שנועדו לשימוש אישי או מוצרים שלצורך התקנתם, הפעלתם ותחזוקתם לא נדרשת מעורבות בעלי מקצוע, המיובאים בייבוא אישי, יהיו פטורים מחובת עמידה בדרישות תקן רשמי. על רקע אי הבהירות בנושא כיום, המכס מעכב העברת מוצרים לרבבות אנשים.

מדריך יבוא אישי

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה אמרה על רקע דיוני הוועדה:"אנשים קונים באינטרנט ולא יודעים כמה הם ישלמו בסוף. מוצר שנעצר במכס גורר תוספת תשלום על האכסון ועל השגת האישורים כדי להוציא את החבילה מהמכס. עד היום לא היו כללים ברורים שהגדירו איזה מוצר דורש אישור ואיזה לא, וזו מציאות בלתי נסבלת. לא ייתכן שהציבור לא ידע אם מותר לקנות מוצר כלשהו או שהוא דורש אישור".

הרפורמה ביבוא אישי הולכת לשנות את המציאות הזאת. פעם ראשונה אנחנו נגדיר מוצרים שיש להם אישור אוטומטי להיכנס לישראל לשימוש אישי ומשפחתי. המידע יהיה זמין לציבור וכל אחד יוכל לחשב את המחיר הסופי למוצר ואיזה אישור הוא דורש. זו רפורמה שתגביר את התחרות במשק ותוריד את יוקר המחיה לציבור".

החוק הזה מתווה מסגרת חשובה מאוד, שנרצה להתקדם איתה, אבל הוא גם משאיר הרבה מאוד דברים ברמת תקנות עתידיות והחלטות ממשלה. אני מבקשת ממשרדי הממשלה לשבת ולראות מה מאלה ניתן כבר היום להכניס לתוך מסגרת החקיקה, כדי לתת למהלך תוקף נוסף, וכן למצוא פתרונות פרואקטיביים יותר ליידע את האזרח על כל ההקלות ברגולציה, בכדי שהמהלך יצלח".

 שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הגיעה לדיון להציג את העבודה שנעשתה לפני הבאת הצעת החוק: "עמדתי בראש ועדת היגוי ממשלתית להסרת חסמים ביבוא אישי במטרה להפחית את יוקר המחייה במוצרי צריכה. כבר היום אנו רואים עלייה בחבילות המגיעות מחו"ל וסקר מראה כי פערי המחירים הם הגורם המוביל בכך. עם זאת, סברנו כי כחלק מהרפורמות השונות ליצירת תחרות בתחום היבוא צריך ללמוד מהם החסמים בפני היבוא האישי, ונתנו הזדמנות לכלל הציבור להביע דעתם. הצרכן היום לא יודע מה ייעצר לו במכס, גם בגלל שההגדרה של 'כמות סבירה' איננו ברורה לו, וגם בגלל שאינו יודע אם מוצר מסוים דורש אישור מקדים של משרד ממשלתי מסוים".

"הוועדה סברה שלא צריך לדרוש מהאזרח לדעת מראש את ההגבלות על כל מוצר, ולפתח מומחיות בזה,  וצריך לפשט עבורו את הדברים, יחד עם הנגשה ושקיפות של מידע רב יותר. אנחנו גם סברנו שרגולטור צריך להבדיל בניהול הסיכונים בין יבוא מסחרי לאישי, כי כמות המוצרים הנכנסת משקפת סיכון שונה".

"הוועדה קבעה כלל אחיד ופשוט עבור הצרכן, מול כל משרדי הממשלה, לגבי כמות סבירה, כאשר במשלוח יחיד בעלות של מעל אלף דולר הכמות תהיה עד חמישה מוצרים, ובמשלוח מתחת לאלף דולר הכמות תהיה 30 מוצרים. כמו כן קבענו מדרג חוקיות, אשר כל משרדי הממשלה יחלקו את כל המוצרים שתחת אחריותם על פיו: הדרגה הראשונה לא תכלול דרישות חוקיות כלל, הדרגה השנייה תדרוש הצהרה, והרמה השלישית כבר תדרוש בדיקת מסמכים או בדיקה פיזית. צו היבוא האישי שיסדיר זאת בעתיד ייכתב בלשון נהירה לכל אזרח, ויוקם גם אתר אינטרנט ייעודי בו האזרח יוכל להכניס את המוצר ולראות את כל הכללים לגבי היבוא שלו"

 עו"ד דן כרמלי, משנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר: "האיגוד לא מתנגד לייבוא אישי ומבין שהוא  מהעולם החדש שהקמעונאים המקומיים צריכים להתחרות במסגרתו, אך חייב להיות בסיס שווה לתחרות. הפער המשמעותי הוא במע"מ, אותו היבואן חייב לשלם, ומכן שזה מועבר לאזרח, בעוד אדם פרטי פטור ממע"מ ברכישה מקוונת עד 75 דולר. האפליה הזו כבר קיימת, והתיקון המובא כאן רק יעמיק אותה, עד למצב שגם הקמעונאים הגדולים ביותר לא יעמדו בו ויקרסו, ומדובר ב-256 אלף מועסקים המפרנסים כמיליון איש. אין כאן גם הגבלה על כמות המשלוחים שרשאים לעשות, כל עוד הכמות סבירה בכל משלוח, וייתכן שנעבור כאן לייבוא מסחרי, כתחפושת של ייבוא אישי, כשכל השנה פורים".

"מדרג החוקיות שהאוצר דיבר עליו הוא דבר נכון מאוד, אבל לא קיבל כלל ביטוי בחוק עד כה, אלא רק בהחלטת ממשלה, והחוק שוועדה זו העבירה רק לאחרונה לבטל תקנים מקומיים לטובת תקינה בינ"ל גם הוא מצוין, אבל בהצעת החוק היום פשוט מבטלים תקנים לחלוטין. ההיגיון מאחורי אכרזת תקן הוא התאמות לטובת בריאות ובטיחות הציבור – אז במסלול מסחרי הדאגה הזו חשובה ובמסלול פרטי היא לא? מוצצים, למשל, הם מוצר עם תקן רשמי, ולא בכדי, אז אין חשיבות לאחריות כאשר זוג הורים מביאים 30 מוצצים שהתינוק מכניס לפה?"

יו"ר הוועדה השיבה: "המוצצים הם דווקא דוגמה מצוינת למצב בו הורים הופכים עבריינים בעל כורחם, הן בשל המחירים והן בשל חוסר ידיעת התקינה. הורים רוצים מוצץ מחברה מוכרת וטובה, בשביל לא להסתכן, וכבר היום המון קונים מוצצים בחו"ל, בגלל היוקר בארץ, ואין להם דרך לדעת שיש תקן רשמי למוצץ. בסוף יש גבול כמה זה אחריות המדינה וכמה אחריות על ההורים".

עידו סופר, אגף תקציבים במשרד האוצר: "ועדת ההיגוי דנה בהערות משרד הבריאות לגבי מוצרי תינוקות בתקנים רשמיים, וקבעה בדו"ח שלה, עליו חתומים גם נציגי משרד הבריאות, גם שיש אחריות הורים בנושא, וגם שממילא נושא הייבוא של מוצרים אלה לא נאכף כיום, ולכן אימצה את ההצעה גם לגביהם, וועדת השרים אישרה את דו"ח הוועדה".

יעקב וכטל, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה: "זו סוגיה מורכבת שנדונה בכל העולם, כי ברור שיש סיכונים במה שנקבע כתקן, ויש גם מגמה עולמית של קנייה מקוונת שאין אפשרות להילחם בה. בניהול הסיכונים הזה הוחלט לקדם את ההקלה, אבל הוחרגו מוצרים שנדרש בעל מקצוע להפעילם, או להתקינם לפי החוק, וכן הוחרגו מצרכי מזון, תעבורה ומכשור רפואי מסוימים, כפי שנראה בהקראת החוק.

קונים באינטרנט? מדריך המכס המלא ליבוא אישי

בית ההשקעות אופנהיימר מתייחס בסקירותיו למניות מומלצות על פי גישת הערך, אבל גם לשיטה הטכנית יש באופנהיימר מקום. ארי וואלד, האסטרטג הטכני באופנהיימר,  מתייחס לחולשה האחרונה בסנטימנט המשקיעים, כפי שהיא משתקפת בסקרי המשקיעים וביחס בין קניות אופציות פוט (אופציית מכר) וקול (אופציית רכש).

כמו כן, הסקירה מתייחסת לתופעה מדאיגה נוספת של ירידות באפיק אג"ח High-Yield ( אגרות חוב בתשואות גבוהות בגלל סיכון גבוה יותר מאשר אגרות חוב ממשלתיות)  ובקרן סל iShares High Yield Corporate Bond ETF (סימול: HYG) המספקת חשיפה לאפיק זה. בנוגע לסנטימנט המשקיעים, מציין ארי וואלד כי לאחר תקופת האופוריה של החודשים האחרונים, ניתן לראות חזרה לזהירות בקרב המשקיעים, תופעה שהיסטורית מעידה על מיצוי מהלך הירידות. בנוגע לשוק ה HY . חשוב לציין כי החולשה באפיקי החוב מגיעה דווקא מהסקטורים הדפנסיביים, כגון שירותי תקשורת וצריכה בסיסית, כלומר מאפיקי השקעה בעלי מתאם שלילי עם שוק המניות הכללי. בנוסף, עליה כללית בתשואת אגרות החוב האמריקאיות שחלה לאחרונה מהווה אינדיקציה היסטורית חיובית עבור שוק המניות.

 בנוסף, ממליץ האסטרטג האסטרטג הטכני של אופנהיימר על המלצות למגזרים מסוימים, המלצות אלו הם בדומה לקו הכללי שהציג וואלד בחודשים האחרונים, כשבין המומלצות – מגזרי הטכנולוגיה (קרן סל: XLK), הפיננסים (קרן סל: XLF) והתעשיה (קרן סל: XLI), וכן על קרן הסל של מניות המומנטום (סימול: MTUM). לעומת זאת, הוא ממשיך להחזיק בדעה שלילית לגבי הסקטורים הדפנסיביים של שירותי התקשורת (קרן סל: IYZ) והצריכה הבסיסית (קרן סל: XLP), המפגינים חולשה הן באפיק המנייתי והן באפיק האג"ח.

ובנוגע למניות – הסקירה של וואלד, מונה רשימות מניות מומלצות ולא מומלצות בסקטורים שונים, כאשר רשימת המניות המומלצות כוללת מספר נציגות רשימת "אופקים רחבים": מניית Valero (סימול: VLO) בסקטור האנרגיה, מניית Wal-Mart (סימול: WMT) בסקטור הצריכה הבסיסית ומנייתHome Depot  (סימול: HD) בסקטור צריכת המותרות.

החברות והשותפויות במאגרי הגז – תמר ולוויתן דיווחו היום על הסכם ענק עם מצרים לאספקה כוללת של גז בהיקף של 15 מיליארד דולר. על רקע הדיווח זינקו מניות החברות והשותפויות ב-15% עד 28%.

אלה פריד, אנליסטית בכירה לתחום האנרגיה בלאומי שוקי הון, מפרסמת התייחסותה להודעות הדרמטיות של חוזי הגז עם מצרים: "גז ישראלי – Expect the Unexpected –  ומבחינתנו ההפתעה היא דווקא ביחס לתמר. אין ספק  שאחד הדברים המרתקים בשוק ההון, הן דווקא ההצלחות שמגיעות לאחר שנים של מאמץ. במקרה הזה, ההודעות הדרמטיות על חוזי היצוא לתעשיינים מצריים משני המאגרים הישראלים מהווה טריגר עתיר השפעה על מחירי המניות וידיעה חיובית מאוד למשק הישראלי.

"נציין, כי מבחינתנו ההפתעה הגדולה היא דווקא ביחס למאגר תמר שרלבנטי לישראמקו, לתמר פטרוליום  דלק קידוחים ודור אלון . נציין כי המודל שלנו למאגר זה לא כלל כמעט הנחות יצוא ועדיין ראה אפ-סייד במניות ישראמקו ותמר פטרוליום. מנגד, דווקא מלוויתן הנחנו בסקירה האחרונה שפרסמנו בסוף השבוע יצוא של כ-4.5 BCM מלוויתן לדולפינוס ולנפקו החל משנת 2021. אבל אלטרנטיבת היצוא המוחשית דרמטית מאוד לעומת התיאורטית ומסירה במידה רבה את החשש מעודף ההיצע וצניחת מחירים לאחר חידוש חוזי חברת החשמל במשק המקומי. החוזים שנחתמו היום צפויים לאפשר  העלאה הדרגתית של הנחות ביחס למחירי הגז בישראל, אותם הקפאנו על ערכים שמרניים למדי וגם להוריד הדרגתית  את שיעורי ההיוון ביחס לתזרים מלוויתן שלבש דמות של חוזה ריאלי.

"נציין כי הסצנריו המרכזי שלנו לתרחיש של "יצוא מורכב" באמצעות האב אזורי או  LNG בעינו עומד, אבל כעת מצטרף אליו שיפור משמעותי של תחזית תשואה לבעלי ההון, באחד הפרויקטים הנועזים בעולם הנפט והגז. בהיבט של כמויות ומספרים, כמובן שמדובר בהודעה שמבטלת חלק ניכר מהורדת מחירי היעד שלנו ואפ-סייד של עשרות אחוזים מול המחירים האחרונים.   נסכם זאת כך: הסקטור ימשיך להיות אטרקטיבי ותנודתי, ולמשקיעים שאינם מתרגשים יתר על מידה מתנודתיות, מדובר באחת ההשקעות המעניינות במשק לטווח הארוך. בטווח הקצר מדובר בתיקון רב משמעות  ממחירי שפל שמושתת על הנחת יצוא למדינות שכנות, עם ההזדמנויות מדיניות-כלכליות וסיכונים הנלווים לכך".

קאר2גו , חברת שיתופי הרכב הפועלת בעיקר בתל אביבי מתרחבת גם לנתניה (ובמקביל גם למדינות נוספות). החברה מקבוצת שגריר הודיעה כי  חתמה על חוזה  להקמת פרוייקט שיתוף  כלי רכב חשמליים בנתניה. הפרוייקט יחל בחודש אוקטובר 2018 עם 70 רכבים חשמליים

המודל של קאר2גו הוא מודל הרכב השיתופי –  הלקוח מאתר רכב של החברה בסביבתו, לוקח את הרכב משלם לפי שימוש ומחנה את האוטו במקומות שמוקצים לפירמה. המודל הזה יכול להיות נוח בתוך הערים, אלא שבמקביל התפתחו כלים שיתופיים נוספים לשוק הרכב – אוטותל בתל אביבי אמנם משתמש בפלטפרומה של קאר2גו, אבל מדובר בעצם בהשכרה יומית או שעתית של רכבים שלהם מוקצות חניות ברחבי העיר, ומעבר לכך – יש פתרונות תחבורה נוספים – אופניים, תחבורה ציבורית ועוד, שהופכים ליותר נגישים ונוחים בזמן האחרון.

כך או אחרת, קאר2גו מדווחת כי במסגרת החוזה עם העיר נתניה,  החברה תהיה אחראית על כל שלבי הפרוייקט משלב התיכנון, ניהול, הקמה, תיפעול ותחזוקה של המערך בעיר. הפרוייקט יושק בחודש אוקטובר, עם 70 רכבים חשמליים ו- 21 עמדות טעינה שיפרסו ברחבי העיר. כמו כן, העירייה התחייבה להקצות 210 מקומות חניה ייעודים בעיר לטובת המיזם.

תשלום עבור השירות צפוי להיות מורכב מדמי מנוי חודשים וכן מתשלום בגין השימוש ברכב עבור כל דקת שימוש. כזכור לפני כשנה וחצי, המשרד להגנת הסביבה יצא בקול קורא להקמת מערך שיתוף רכבים חשמליים. עירית חיפה והקריות זכו והחלו להפעיל את המערך לפני כחצי שנה, נתניה  הינה העיר הנוספת שזכתה למענק ולהפעלת מערך בשטחי רשותה.

גיל לייזר מנכ"ל CAR2GO מקבוצת שגריר ציין עם ההכרזה על הפרויקט בנתניה , "אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה משמעותית בתחום התחבורה השיתופית בארץ שצפויה לצמצם בהדרגה את מספר כלי הרכב בכבישים וכן לסייע במצוקת החניה. המציאות מחייבת אותנו לפעול במהרה במטרה לצמצם את כמות כלי הרכב ולהילחם בסטטיסטיקה המראה שמידי שנה עולים עוד ועוד כלי רכב לכביש. הפתרון למצוקת הפקקים והחניה, לא תבוא בדמות מחלף חדש או כביש בשווי מיליארדי שקלים… אלא במציאת פתרונות פרקטיים המוכחים כזולים ויעילים בהרבה יותר. זו עובדה קיימת שמיזם שיתוף רכבים כבר אומץ בעולם והצליח לייצר שינוי מהותי ולהוריד את כמות הרכבים מהכביש. מדובר בשינוי תפיסתי שאנו מצליחים אט אט ליישם גם בישראל. והתוצאות מדברות בעד עצמן.

מדריך – מה יותר משתלם – קאר2גו, מונית או גט טקסי? 

אוטותל – כל מה שצריך לדעת

https://www.hon.co.il/%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9D/