זה נשמע גימיק, אבל זה אמיתי –  ביטוח בריאות מיוחד לטבעונים. חברת לביא פיננסים בשיתוף עמותות טבעוניות, משיקה מיזם במסגרתו טבעונים משלמים פחות על ביטוחי בריאות. חברת כלל ביטוח הצטרפה למהלך והיא מתאימה לאוכלוסיית הטבעונים ביטוחי בריאות בהתאם לצרכיהם

לאחר שזכתה להצלחה ברחבי העולם, מגמת הביטוח חיים ובריאות לטבעונים מגיעה גם לישראל. חברת לביא חברה לעמותות טבעוניות, מתוך רצון ואידיאולוגיה לקדם את הטבעונות בישראל ויחד הקימו את מיזם Vegans pay less (VPL) ופיתחו מסלול ביטוח חיים ובריאות לטבעונים הכולל הנחה משמעותית במחיר הביטוח (וגם התחייבות לתרומה למען בעלי חיים מתוך תשלום הביטוח).


ביטוח בריאות – כל מה שצריך לדעת

ביטוח חיים – כל מה שצריך לדעת 


בשנים האחרונות, מגמת הטבעונות בעולם הולכת ומתחזקת, וכך גם בישראל, הנחשבת למובילה בתחום בהשוואה לעולם (5% מהאוכלוסייה הינם טבעונים). מחקרים רבים מחזקים את הטענה שאורח חיים טבעוני הוא בריא יותר, מאריך את תוחלת החיים ותורם לבריאות ולסביבה. כך לדוגמא, הוכח כי לטבעונים יש כ- 63% פחות סיכוי לחלות במחלות כגון יתר לחץ דם, 15% פחות סיכוי לחלות בכל סוגי הסרטן, 49% פחות סיכוי לחלות בסוכרת ו- 15% פחות סיכוי למות מכל סיבה שהיא והכל ביחס לאוכלי הבשר.

'כלל ביטוח' הינה הראשונה מחברות הביטוח המובילות בישראל להצטרף למהפכה במסגרת הביטוח לטבעונים. לביטוח הבריאות בתנאים המוצעים, יוכלו להצטרף אך ורק חברים בעמותות טבעוניות תחת תנאי הקבלה הנהוגים בהן. חשוב לציין, שהקבלה בהתאם להצהרת בריאות וחיתום מלא.

אורי אשל, מנכ"ל משותף בחברת לביא: "המטרה העליונה לשמה הוקם VPL היא קידום וביסוס הקביעה בציבור שטבעוני יותר בריא, ביסוס הקביעה הזו תגרור את גל הטבעונות הגדול ביותר שנראה עד כה בישראל. בשל כך, אנחנו מחויבים לקדם צמיחה של שירותים מיוחדים לטבעונים, לסלול את הדרך ולהתוות נתיב חיובי לרעיון החדשני".

דניאל כהן, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הבריאות בכלל ביטוח: "כלל ביטוח משקיעה משאבים ייעודים להתאמת מוצריה לצרכי לקוחותיה המגוונים. מתוך הבנה שהטבעונות היא מגמה כלל עולמית ההולכת ומתפתחת במיוחד כאן בישראל, החלטנו לתת מענה גם לפלח שוק זה".

פרופ' שמואל האוזר בכנס בקריה האקדמית אונו: "חייבים לייצר סמכות רגולטורית לטובת משקיעים תמימים בביטקוין שאינם מבינים שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם. צריך מבוגר אחראי וזה תפקידנו"

פרופ' אבי שמחון: "כשאני שומע שאנשים מוכרים את הבית כדי לקנות ביטקוין אני מודאג. זה יכול להיגמר לא טוב".

 

היום התקיים כנס Think Fintech בקריה האקדמית אונו. במהלך הכנס התייחס  פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך לתחום הבלוקצ'יין ובהמלצות הראשונות של הועדה שהקים לתחום המטבעות הדיגיטליים והסיכונים הכרוכים בהשקעה בהם. האוזר אמר כי  "אחת השאלות החשובות ביחס למטבע הביטקוין זו כנראה שאלת המחירים – מה מצדיק מחיר נוכחי של 15 אלף דולר עבור ביטקוין? ככלכלן אני לא מצליח להבין את מחירו הגבוה. מדובר במחיר בועתי. לא רק אני חושב כך, אלא גם האנליסטים של מורגן סטנלי ששחררו לאחרונה הערכה כי שווי המטבע עשוי להיחתך דרמטית בקרוב ואף אולי להגיע ל-0. הטענות כי הביקוש למטבע זו הסיבה למחיר הגבוה, הינה קשקוש מוחלט". עוד הוסיף האוזר כי "על המדינה לגלות מידה של פטרנליזם בהגנה על הציבור מפני הונאות. האזהרות לא מספיקות – חייבים לייצר סמכות רגולטורית לטובת משקיעים תמימים שאינם מבינם שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם. צריך מבוגר אחראי וזה תפקידנו". האוזר גם התייחס לעניין של חברות בורסאיות שעיקר פעילותם נעשה במטבעות דיגיטליים ואמר "אחת הדוגמאות הייתה משאבי טבע שמניותיה טסו בימים בודדים לאחר צעדים הצהרתיים לפעול בתחום זה. "המחיר הבועתי גם של מניות אלה הביא אותנו לשקול לנקוט בצעדים מתאימים. חשוב לשמור על מסחר תקין והוגן".


סקר – מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה?

ביטקוין – כל מה שצריך לדעת


 גם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הכלכלית, שהשתתף בכנס התייחס לתופעת המטבעות כשאמר "אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה עם המטבעות הדיגיטליים, אך כנראה שלדבר הזה יש גם ערך אמיתי. מצד אחד יש כאן משהו שנראה כמו בועה אך מצד שני אולי יש פה אמצעי לעקוף את המערכת הפורמלית הבנקאית שנבנתה בעמל רב. עם זאת, כשאני שומע שאנשים מוכרים את הבית כדי לקנות ביטקוין אני מודאג. זה יכול להיגמר לא טוב". שמחון הוסיף כי "הביטקוין הוא פרסומת לבלוקצ'יין – טכנולוגיית העתיד שיש לה אופק. צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים בגלל החששות הגדולים שיש לנו עם הביטקויין. לתעשייה הזו פוטנציאל גדול בכלכלת המדינה ובשל כך צריך להיות מאוד זהירים לא להקשות עם הרגולציה על חברות פינטק וטכנולוגיות חדשות רק בגלל שאנחנו מפחדים מהדבר שנקרא "ביטקויין. "אני מאוד מקווה שהאוזר ומחליפתו ינסו להיות כמה שיותר ליברלים על מנת לנסות לעודד פה תעשייה שכנראה יש לה פוטנציאל מאוד גדול להשפיע על כלכלת ישראל כולה. יחד עם זאת, אני מקווה שגם בנק ישראל יהיה פתוח וליברלי לקבל את השינויים שמתרגשים עלינו – וזה יקרה".

 פרופ' עדי אייל, יו"ר BTB  ישראל, אמר כי "מהפכת הפינטק נועדה לפרק את החבילה שנקראת בנק. כיום מרבית העסקאות הפיננסיות מרוכזות בבנקים והפינטק מאפשר התפתחות של הרבה חברות שמספקות שירותים טכנולוגיים- פיננסיים. מה שפינטק מאפשר זו יעילות כלכלית וחוסר תלות במתווך אחד גדול שכיום, קוראים לו בנק. התחרות נעשית בין הגורמים השונים שמספקים כל אחד שירות מקצועי, יעיל ומיוחד משלו, מעין סירות מרוץ ספציפיות ומתמחות במקום מיכליות ישנות וכבדות".

 ד"ר גתית גור גרשגורן, כלכלנית ראשית ברשות לניירות ערך והקריה האקדמית אונו, אמרה בכנס כי "מהפכת הפינטק כבר כאן – יש צמיחה וגם הגופים "השמרניים" הופכים להיות אלה שמייצרים עוד ועוד טכנולוגיות חדשות שמגיחות לעולם. ההשקעות בפינטק גדלות. והחידושים הן בכל התחומים כדוגמת תשלומים, עיבוד מידע וכיוצא בזה. ישנם גם חידושים בתחום המסחר כדוגמת גיוס הכספים וכמובן הקריפטומניה. מספיק להסתכל על גרף הביטקויין כדי להבין שיש פה הד ציבורי גדול אך גם מדאיג בנוגע למחירים".

מעודכן ל-01/2020

החל מפברואר 2018 הדפסת רישיון נהיגה נעשית רק בדואר, ברשיומט, באינטרנט ובטלפון. משרד התחבורה מנסה לייעל את התורים במשרד הרישוי והוא הוציא את השירות הזה מסל השירותים שניתנים במשרד עצמו, כך שמתאריך לא ניתן להדפיס רישיונות נהיגה ורכב בסניפי משרד הרישוי. מדובר בנהגים שתוקף רישיונם פג ולא קיבלו את הרישיון לכתובתם, או נהגים שרישיונם אבד או נגנב ומבקשים להדפיס רישיון חדש (כפל רישיון). זה עשוי להיות טוב לכם – התורים במשרד אמורים להיות קצרים יותר, וגם הדפסת רישיון נוסף פשוטה יותר.

משרדי הרישוי ימשיכו להדפיס רישיונות נהיגה ורכב רק במקרים שבהם לא ניתן להנפיק את הרישיון בערוצים המהירים, שמעמיד משרד התחבורה לרשות הנהגים. מדובר במקרים שבהם נהגים נדרשים לחדש את רישיונם לאחר שלילת רישיון על ידי משטרה או בית המשפט, או במקרים של הליכי הוצאה לפועל ועדכון פרטים אישיים או שינויים טכניים ברכב.

יצוין כי משרדי הרישוי אינם מאפשרים כיום תשלום עבור רישיונות נהיגה ורכב, אלא להדפיסם בלבד. לעומת זאת, בערוצים השונים שהמשרד מעמיד לרשות הנהגים, ניתן לשלם עבור הרישיונות ולהדפיסם במקום אחד, בקלות ובנוחות, ולחסוך זמן יקר.

סמנכ"ל תנועה במשרד התחבורה, (אינג') אבנר פלור, ציין כי המהלך נועד לייעל את עבודת משרדי הרישוי ולנתב את המבקשים להנפיק כפל רישיון, למגוון הערוצים המהירים המאפשרים הדפסה ותשלום במקום אחד. הערוצים החדשים שנפתחו יחסכו לנהגים את ההגעה למשרדי הרישוי וההמתנה בתורים, ובמקביל יקצרו את התורים במשרדי הרישוי עבור מי שנדרש לבצע פעולות המחייבות את ההגעה לסניפים.

הנפקת כפל רישיונות נהיגה ורכב תתבצע אך ורק באמצעות הערוצים המהירים: 700 סניפי דואר ישראל הפרוסים בכל רחבי הארץ, כ-100 עמדות רישיומט, המוצבות ברשת הסופר פארם ובמרכזי הקניות, אתר האינטרנט של משרד התחבורה וכן במוקד הטלפוני (*5678) או במענה האוטומטי הפועל 24 שעות ביממה.

הנה רשימת סניפי הדואר שבהם ניתן להנפיק את הרישיונות – לאתר דואר ישראל

רשימת עמדות הרישיומטים  ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד התחבורה – לאתר משרד התחבורה – איתור רישיומטים

התוכנית יצאה לפועל במסגרת הרפורמה שהוביל שר התחבורה ישראל כץ באגף הרישוי. הרפורמה כוללת שורה ארוכה של שיפורים בכל תחומי הרישוי, ובכלל זה הארכה משמעותית של תוקף רישיונות הנהיגה, צמצום הביורוקרטיה, הסמכת גופים נוספים במתן שירותי רישוי, הרחבת השירותים המקוונים, הנגשת המידע לאזרחים, העתקת משרדי רישוי למבנים חדשים ומרווחים ושיפור השירות בסניפים הקיימים. אז נכון, יש הרבה דברים שהממשלה לא עושה כמו שצריך, אבל יש גם דברים שצריך להגיד עליהם "שאפו" – בתחום התחבורה יש בהחלט שיפור.

עדכונים:

אפריל 2018:  רישיומט בנתב"ג – ניתן להנפיק רישיון נהיגה ורכב בטרמינל 3 בנתב״ג, באמצעות עמדה ממוחשבת לשירות עצמי (״רישיומט״) שהוצבה באולם קבלת הנוסעים של הטרמינל. כמו כן, ישראלים ותיירים זרים הנוחתים בנתב״ג, יכולים להנפיק ולהטעין לראשונה כרטיס רב קו, באולם קבלת הנוסעים של הטרמינל, המאפשר נסיעה בכל אמצעי התחבורה הציבורית בישראל.  הרישיונות וכרטיס הרב קו יונפקו במרכז שירות שמשרד התחבורה פתח באולם קבלת הנוסעים של טרמינל 3.  שעות הפעילות של המרכז –  בימים ראשון עד חמישי בין השעות 07:00 בבוקר עד 23:00 בלילה, ובימי שישי בין השעות 07:00 בבוקר ועד 15:00 אחר הצהרים.

בכוונת משרד התחבורה להאיץ את החדירה של עמדות השירות האוטומטיות – רישיומט – גם לקניונים – עזריאלי בתל אביב, קניון איילון ברמת גן, קניון הצפון בחיפה, קניון יקנעם, בקניון השרון בנתניה ובקניון עופרים בפתח תקווה. בנוסף, הוצבו עמדות רישיומט גם במשרדי הרישוי המחוזיים בבאר שבע ובחיפה ובסניפי משרד הרישוי בפתח תקוה, ירושלים, חולון ועכו. השר כץ אמר כי הגדלת מספר עמדות הרישיומט ברחבי הארץ, נועדה להנגיש ולשפר את השירות לציבור ולחסוך מהם את הצורך להגיע למשרדי הרישוי. מהנתונים עולה כי בשנת 2017 בוצעו יותר מ-1.4 מיליון פעולות ברישיומט, לעומת כמיליון פעולות בלבד בשנת 2016. העמדות מאפשרות לציבור הנהגים לשלם ולהנפיק רישיונות רכב ונהיגה, לברר מספר נקודות חובה ולקבל מידע על עברו של הרכב.


 

 

השימוש שלנו בכרטיסי אשראי רק גדל – הנתונים לסיכום שנת 2017 מעידים כי כמות העסקאות גדלה וההיקף הכספי בכרטיסים עלה.

כמות העסקאות באשראי עלתה  בשנת 2017 ב-9% לעומת 2016, והיקף העסקאות עלה בכמעט 8%?

עוד מסתבר מניתוח הנתונים בשוק כרטיסי האשראי כי בחודש אוגוסט בשנה החולפת נרשם שיא של למעלה מ-125 מיליון עסקאות בכרטיסי אשראי.  היקף העסקאות באשראי בשנת 2017 עלה  ל-298.1 מיליארד שקל. כמו כן, נרשם גידול של כ-8% במשיכת הכספים בכספומטים וגידול של 10.5% בהיקף המזומנים שנמשכו  לעומת שנה קודמת.

מהשוואת נתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), המפעילה את מערכת הסליקה המרכזית של כרטיסי האשראי בישראל, עולה כי במהלך שנת 2017 נרשמה עלייה משמעותית בפעילות העסקית באמצעות כרטיסי אשראי בישראל. במהלך שנת 2017 סלקה מערכת "אשראית" של שב"א כ-1.4 מיליארד עסקאות, עליה של כ-9% לעומת 2016 אז הסתכמה הפעילות בכ-1.29 מיליארד עסקאות. חודש השיא בפעילות העסקית ב-2017 היה אוגוסט בו נסלקו 125,411,623 מיליון עסקאות בכרטיסי אשראי – עליה של 10.1%  לעומת אוגוסט אשתקד, בו בוצעו 113,894,233 עסקאות.

היקף העסקאות בכרטיסי אשראי בשנת 2017 האמיר לסכום של למעלה מ-298.1 מיליארד שקלים לעומת 276.24 מיליארד שקלים ב-2016 – עליה של כ-7.9%. בחודש אוגוסט 2017 גיהצו הישראלים את כרטיסי האשראי בהיקף שיא של 26.52 מיליארד שקל לעומת 24.31 מיליארד שקל באוגוסט 2016 – עליה של כ-9%.

סכום העסקה הממוצע עמד ב-2017 על 212.59 שקל לעומת 213.9 שקל ב-2016 – ירידה של 0.7%. מנתוני הרכישות מרחוק באמצעות רשת האינטרנט עולה כי בשנת 2017 בוצעו 396.704 מיליון עסקאות – עליה של 11.5% לעומת 2016. סך ההוצאה בעסקאות מרחוק הגיעה בשנה החולפת ל-139.367 מיליארד שקל – עליה של 10.2% לעומת 2016.

העסקאות מרחוק היוו 28.3% מסך העסקאות באשראי בשנת 2017, לעומת 28% בשנת 2016. סכום העסקה הממוצע ברכישה מרחוק עמד על 351.31 שקל, לעומת 397.24 שקל בשנת 2016. סך ההוצאה בעסקאות מרחוק בשנת 2017 היוו 46.7% מסך הרכישות באשראי במהלך השנה החולפת.

 נתונים מסקרנים נוספים שחושפת חברת שב"א הם של משיכות הכספים במכשירי ה-ATM, אשר עוברים דרך שב"א ומהוות את רוב הענף. בשנת 2017 עברו במתג של שב"א בסה"כ 70,171,866 משיכות לעומת 64,931,373 בשנת 2016 – עליה של כ-8%. בסה"כ נמשכו כ-44.1 מיליארד שקל לעומת 39.9 מיליון שקל ב-2016 – עליה של כ-10.5%. סכום המשיכה הממוצע ממכשירי ATM  עמד ב-2017 על כ-628 שקלים לעומת 617.2 שקלים ב-2016 – עליה של  כ-1.7%.

חברת שב"א המתפעלת את מערכת הסליקה המרכזית השקיעה השנה סכומים של מיליוני שקלים בפיתוח מערכת הסליקה החדשה הכוללת את הטמעת טכנולוגיית ה-EMV אשר תצמצם למינימום את היקף ההונאות בעסקאות אשראי עם הצגת כרטיס. בנוסף השקיעה שב"א משאבים וסכומים גדולים נוספים בשיפור ההגנה על מערכת הסליקה מפני מתקפות סייבר.

מדריך כרטיסי אשראי 

בית הספר של החגים – יותר ימי לימודים, פחות ימי חופש. אחרי שאמרו לנו בשנתיים האחרונות שיש כוונה לקצר את החופשה לילדים ובמקביל להעלות את ימי הלימודים, הנה זה מתחיל לקרות –  משרדי האוצר והחינוך יוצאים בבשורה להורים ולתלמידים:"בתי הספר של החגים".

 החל מחופשת הפסח הקרובה – משרד החינוך יפתח את מוסדות החינוך. מהשנה הבאה – ימי לימודים בחנוכה ובפסח.

מה זה אומר? ילדי הגנים ותלמידי כיתות א' עד ג' ייהנו ממסגרות חינוך במהלך חופשות חנוכה ופסח, שיובילו לחיסכון של כאלף שקלים בשנה למשפחה עם שני ילדים. התכנית תעניק לתלמידים מסגרת איכותית ומפוקחת, תיתן מענה להורים עובדים, תקל על נטל תשלומי ההורים ותוביל לצמצום פערים.

 שר האוצר, משה כחלון: "התכנית לקיצור החופשות היא המשך ישיר של רפורמת הצהרונים ושל תכנית נטו משפחה. מדובר בבשורה אדירה להורים הצעירים  ולמעמד הביניים. הורים שיכולים לעבוד להתפרנס בראש שקט מחזקים את החברה הישראלית ואת המשק. הגיע הזמן אחרי שנים רבות שנסתכל גם על אוכלוסיות שלא הסתכלו עליהן במשך שנים וזה בדיוק מה שאנחנו עושים היום. מדובר בתיקון עוול שנגרם במשך השנים להורים שהיו צריכים להיקרע בין הצורך לצאת ולעבוד ובין הדאגה לילדים. גם בתקציב 2019 נמשיך לחזק את מערכת החינוך, הרווחה והבריאות והרווחה."

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר: "המסגרות החינוכיות בתקופת החופשות יקלו על הורים עובדים, יצמצמו פערים ויאפשרו לכל הילדים להשתתף בתוכניות ההעשרה. מדובר בתרומה  משמעותית למשק וחיסכון ניכר להורים. זהו  צעד נוסף להגדלת הפריון במשק ולהפחתת יוקר המחיה".

שר החינוך נפתלי בנט: "אנו מבצעים היום תיקון היסטורי, תיקון הפער שבין חופשות ההורים לחופשות התלמידים. בהתאם למטרות שהצבנו לעצמנו, אנחנו מקדמים במלוא התנופה חינוך איכותי בשעות לא פורמליות, בחופשת הקיץ, בצהרונים, בחוגים, ועכשיו גם בחופשות החגים. הבטחנו זאת להורים לפני פתיחת שנת הלימודים, ועכשיו אנחנו מקיימים".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "התכנית 'בתי הספר של החגים' היא מפנה גדול, בו לוקח משרד החינוך אחריות על שעות הפנאי של התלמידים, מעניק להם יותר מסגרות חינוכיות ומייצר מציאות דיפרנציאלית חדשה, במטרה אחת ברורה: צמצום פערים ומתן הזדמנות שווה לכולם. השנה נפעיל את המסגרות משך חמישה ימים, בפסח, ובשנת הלימודים הבאה כבר ניישם את התכנית במתכונת מלאה – 10 ימים. אני קורא לכל הרשויות להצטרף לקול הקורא".

לראשונה, משרד האוצר ומשרד החינוך לוקחים אחריות גם על החופשות: שר האוצר משה כחלון, שר החינוך נפתלי בנט, מנכ"לי המשרדים שי באב"ד ושמואל אבואב, וראש מרכז השלטון המקומי מר חיים ביבס, הציגו היום (ב') את התכנית החדשה, "בתי הספר של החגים", שנותנת מענה חינוכי להורים בימי חופשות החגים. התכנית גובשה על ידי המשרדים ונועדה לתת מענה לפער שקיים היום במשק הישראלי בין ימי חופשת ההורים לבין ימי חופשות התלמידים. התכנית תעניק להורים ולתלמידים מענה בימי חופשות חנוכה ופסח – בכל חג ייהנו התלמידים מחמישה ימי פעילות חינוכית. בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ח, יפעלו מסגרות החינוך בימי חופשת פסח, במשך חמישה ימים (א' עד ה'), ובשנת הלימודים הבאה, תשע"ט, הם יפעלו חמישה ימים בחופשת חנוכה וחמישה ימים בחופשת פסח.

מדובר בבשורה גדולה עבור ציבור ההורים והתלמידים, שתוביל לחיסכון של כאלף שקלים בשנה – למשפחה עם שני ילדים, ותאפשר צמצום פערים בחברה הישראלית. הילדים בגני הילדים ובכיתות א' עד ג' יקבלו מענה חינוכי מלא בימים א' ועד ה' (25.3 ועד 29.3). במגזר הערבי והדרוזי יינתנו 5 ימים בחופשת האביב.

התכנית החדשה, היא תכנית משלימה למהלך כולל שמובילים משרדי האוצר והחינוך, במטרה להקל על נטל תשלומי ההורים, וכדי להרחיב את הסל החינוכי שמעניק המשרד גם בשעות הבלתי פורמליות. התכנית הכוללת מכילה בין היתר את בתי הספר של החופש הגדול, תכנית הצהרונים, "חוג לכל ילד", שיעורים פרטיים ללא תשלום ועוד.

המסגרת החינוכית תינתן לילדי הגנים, בגילאי 3 ועד 6, בחינוך הרגיל והחינוך המיוחד, וכן לילדי כיתות א' עד ג' – בכל המגזרים ובכל מסגרות החינוך שבפיקוח משרד החינוך (כולל המוכר שאינו רשמי). הקול הקורא שיפרסם משרד החינוך בנושא זה מזמין את כל הרשויות המקומיות, ומכאן שרשויות שעדיין לא מפעילות את תכנית הצהרונים מוזמנות להצטרף לתכנית החופשות ולהפעילה בלי קשר לצהרונים.

המסגרות החינוכיות יעניקו את כל השירותים שמשרד החינוך מספק: צוותי חינוך מקצועיים, חוגים, מופעי תרבות, אבטחה (כמקובל בשנת הלימודים), מדריכים וכל ציוד הכרחי אחר. כמו כל יתר התכניות שמפעיל משרד החינוך, גם תכנית זו תהיה דיפרנציאלית, כך שיישובים מאשכול למ"ס 1 עד 4 יקבלו את מלוא השירותים החינוכיים בחינם, בישובים חזקים יותר ישלמו ההורים 20 שקלים ביום, בלבד, וביישובים חזקים תשלום ההורים יעמוד על 30 שקלים ליום.

להלן עיקרי מתווה הרפורמה של בתי הספר של החגים

מטרות התכנית:

פוטנציאל המשתתפים בתכנית:

השתתפות הורים ליום פעילות:

עלות התכנית:

שעות הפעילות:

הצוות החינוכי שייתן מענה בימי החופשה:

המענה החינוכי בימי החופשה יכלול:

חברת החשמל הולכת לשינוי מבני ובמקביל מעבירה את הנכסים המרכזיים שלה בתל אביב בתמורה לשחחור חוב של 2.5 מיליארד שקל וכן תשלומים גדולים על פיצוי ופינוי המבנים. ועדיין מדובר בכמעט מונופול שגובה מאיתנו הצרכנים מחירים גבוהים על החשמל, בעיקר בגלל שמדובר בגוף לא יעיל. אז יש רוחות של שינוי בזנים האחרונות רק שבינתיים חשבון החשמל שלנו גבוה.

עם זאת, תעריף החשמל לצרכנים הביתיים יופחת ב-2.3% בשנת 2018. רשות החשמל, בראשות ד"ר אסף אילת, מפרסמת היום את החלטתה לעדכן את תעריף החשמל לשנת 2018. החלטת הרשות תכנס לתוקף ביום ה- 15.1.2018.

חשבון החשמל – כל מה שצריך לדעת

על פי ההחלטה, ובהתאם לשימוע, יופחת תעריף החשמל הביתי בכ-2.3% ויעמוד מעתה על 46.19 אג'/קווט"ש. משמעות ההפחתה היא חסכון שנתי של כ- 100 שקל למשק בית ממוצע.ההחלטה קובעת גם שהתעריף הממוצע לצרכני המתח העליון יעלה בכ- 0.9%, לצרכני המתח הגבוה יעלה בכ- 1.8% ולצרכני המתח הנמוך יופחת בכ- 2.9%.

הסיבות העיקריות להפחתת התעריף: הפחתה ברכיב הרשת בתעריף החשמל בעקבות שינוי בסיס התעריף אותו מפרסמת הרשות. גידול בסך הביקוש לחשמל בהיקף של כ- 8% וירידה בשער הדולר בשיעור של כ-8%.

יצויין עוד, כי רכיב הייצור גדל בכ- 6.6%. עליה זו נובעת מהגידול בשעת שיא הצריכה וכן מסיום החזר חוב הדלקים משנת 2009, שעמד על כ- 400 מליון ש"ח. עדכון התעריף כולל גם החזר עלויות פנסיה בהתאם לשימוע אותו פרסמה הרשות.

במקביל לעדכון התעריף, אישרה רשות החשמל את בסיס תעריף הרשת לשנים 2018-2022, זאת לאחר שבסיס התעריף האחרון נקבע בשנת 2002. מתודולוגיית התעריף החדשה מפחיתה בעלויות המוכרות של חברת החשמל תוך קביעת עלויות נורמטיביות אליהן אמורה החברה להתכנס. בנוסף, מתמרץ בסיס התעריף את החברה לבצע השקעות משמעותיות ברשת ההולכה וברשת החלוקה, בין השאר באמצעות התניית התשלום לחברה בביצוע השקעות בפועל. כך, בשנת 2018 תוכר לחברה תחזית השקעות בהיקף של כ- 2.4 מיליארד שקל, זאת לעומת השקעות של החברה ברשת בשנים קודמות בהיקפים של כ- 1.5 מיליארד שקל בלבד.

חשבון החשמל – כל מה שצריך לדעת

הביטקוין יכל להפוך אתכם למיליונרים, אבל מה הלאה? האם זה יימשך. מערכת הון "תוקפת" את הביטקוין מכל הכיוונים – הסבר בסרטון, הסבר מקיף במדריך, הערכת מומחים – האם הביטקוין הוא בועה? וסקר הביטקוין – מה יהיה מחירו עוד שנה?

צפייה מהנה

ענף הבנייה אמנם לא נראה זוהר, אבל מסתבר שהמשכורות בו גבוהות מהרבה ענפים אחרים – השכר הממוצע בענף, והשכר לעובדים וותיקים הוא גבוה מהממוצע (הרחבה כאן)  ומעבר לכך – שכר המינימום בענף יחסית גבוה. בשעה שבכל המשק שכר המינימום הוא 5,300 שקל, שכר המינימום בענף הבנייה הוא 5,600 שקל.

החל ממשכורת דצמבר 2017,  השכר התעריפי המינימלי של עובדי ענף הבנייה ניצב 300 שקל מעל לשכר המינימום המעודכן במשק (הרחבה על שכר המינימום במשק)

 עדכון טבלאות השכר התעריפי של עובדי הבנייה, מתבצע בעקבות כניסתה לתוקף של הפעימה השלישית המעוגנת בהסכם הקיבוצי הענפי, כפי שנחתם בין הסתדרות עובדי הבניין והעץ לבין התאחדות בוני הארץ. נזכיר כי ההסכם אשר נחתם בנובמבר 2015, גם בסיועו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, זכה בהמשך לצו הרחבה לכל ענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים, ושיפר באופן ניכר את תנאי ההעסקה של העובדים במקצועות הבנייה, תוך העלאה מדורגת של שכר המינימום בענף והצבתו מעל לשכר המינימום במשק.

כאמור, הפעימה האחרונה המוגדרת בהסכם, נכנסה לתוקף ב-1.12.17 והחל ממשכורת חודש דצמבר, המועברת לעובדים בימים אלו, התעריף השעתי המינימלי של עובדי ענף הבנייה עומד על 30.77 שקל לשעה בדרגה הראשונה, כלומר 5,600 שקל לחודש לעובד במשרה מלאה (בגין 182 שעות עבודה בחודש). לא למותר לציין כי העלאת שכר המינימום בענף הבנייה תשפיע גם על התגמול בשעות הנוספות ותשפר את ההפרשות הסוציאליות, כמו גם את ערך היום לעניין דמי חופשה ומחלה, שיגדלו בשיעור זהה לעליית השכר.

יצוין כי העלאת השכר אינה נוגעת רק לעובדים בדרגה הראשונה, ותורגש בשכרם של עובדים בכל הדרגות בענף הבנייה. כך למשל, על פי טבלאות השכר החדשות, שכר המינימום של עובדי השיפוצים בדרגה 6 יעלה ל-7,210 שקל לחודש ושכרם המינימלי של יתר העובדים, בדרגה השמינית המקסימלית, יעמוד מעתה על 7,500. שכר המינימום ההתחלתי של מנהלי העבודה בענף הבנייה יעמוד מעתה על 10,000 שקל לחודש.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בירך על הבשורה והדגיש כי: "ההסתדרות מחויבת להמשיך בפועלה לחיזוק מעמד עובדי הבנייה, תוך דאגה לתנאי העסקה הוגנים, סטנדרטים מקדמי בטיחות בענף והבטחת ביטחונם הכלכלי של העוסקים בתחום".

יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, יצחק מויאל, הצטרף לדברי ניסנקורן והוסיף כי: "העלאת שכר המינימום היא בשורה חברתית ראשונה בחשיבותה ואני שמח שבמקביל למועד העלאת שכר המינימום במשק, הצלחנו להביא לעדכון נוסף בשכר העובדים בענף הבנייה. ההסכם שהובלנו, וההעלאה הנוספת בשכר עובדי הענף, עוזרים להגביר את האטרקטיביות של התחום ומעודדים יותר ישראלים להצטרף לעבודה בענף הבניין. בנוסף לכך, חשוב להזכיר כי לצד תנאי העסקה מיטיבים, ההסכם נשען על ערכי השוויון, ומציב רף חדש ואחיד לטיפוח ההון האנושי בענף".

 

התיירות לארץ היא אחד מהפספוסים הגדולים של הכלכלה הישראלית – למרות כל האתרים, לרבות אתרי הקודש לכל הדתות בעולם, אנחנו לא מצליחים לייצר מהתיירות הנכנסת הרבה כסף – וחבל. אולי זה בגלל המצב הפוליטי, המצב הביטחוני, אחרי הכל, אין כאן יציבות ארוכת טווח; אולי זה העלויות הגבוהות לתיירים – אחרי הכל, בסופו של דבר זאת הכלכלה, ומסתבר שאנחנו יקרים ביחס לחלופות באזור. זו הסיבה שחלק ניכר מהתיירים מגיעים, מסתובבים והולכים לישון בירדן או מצרים. אנחנו יקרים יחסית למדינות האלו.

עם זאת, בשנת 2017 נשבר שיא בתיירות הנכנסת – 3.6 מיליון תיירים, וקצב התיירים עשוי לעלות על 4 מיליון איש בשנת 2018 – אלו מספרים יפים, והאתגר הגדול הוא להפוך את התיירים האלו לתיירים מרוצים, לתיירם חוזרים, לתיירים משלמים.

על רקע המספרים היפים, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "לפני חודשים אחדים קבלנו בברכה יחד את התיירת השלושה מיליון מרומניה – והיום יש 3.6 מיליון תיירים. אני מקווה שבשנה הקרובה נעבור תוך כדי השנה את ה-4 מיליון, וזה כמובן שיפור חשוב. שוק התיירות מכניס כסף למדינת ישראל, זה כמו ייצוא. זה נעשה חלק חשוב מהכלכלה שלנו, זה נותן תעסוקה ברמות שונות של האוכלוסיה, מה שהייצוא לא תמיד עושה. לכן אני רואה את זה חשוב גם מבחינה חברתית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת הסברה – יחסי החוץ שלנו. תיירים שמגיעים הנה יוצאים עם גישה הרבה יותר חיובית למדינת ישראל ומפיצים את הדבר בעולם".

שר התיירות יריב לוין אמר  "שנת 2017 הייתה נקודת מפנה היסטורית בתיירות הנכנסת לישראל. למעלה מ-3.6 מיליון תיירים שהגיעו לישראל במהלך השנה מהווים גידול של כ-700 אלף תיירים לעומת שנת 2016. זהו כמובן שיא של כל הזמנים לאחר שמעולם בעבר לא נחצה אפילו הרף של 3 מיליון תיירים זוהי תוצאה ישירה של מהפכה כוללת שבוצעה בשנתיים האחרונות אשר עיקריה: אימוץ מודל שיווקי חדשני, תמרוץ חברות תעופה לפתיחת קווים מוטי תיירות נכנסת ושיתופי פעולה שנעשו לראשונה עם סוכני התיירות הגדולים בעולם.

"המהפכה בתיירות תרמה ב-2017 תרומה עצומה למשק. לראשונה ההכנסות מתיירות נכנסת חצו את רף 20 מיליארד השקלים, תוך שנוצרו כ-25 אלף מקומות עבודה חדשים. התנופה האדירה בתיירות הנכנסת היא גם תשובה מוחצת לתנועת ה-BDS ולכל הטענות בדבר בידודה של ישראל. אני מבקש להודות לראש הממשלה נתניהו על הגיבוי המלא שנתן לי, לשר האוצר כחלון על הסכמתו להגדיל את תקציב המשרד וכמובן לעובדי משרד התיירות בראשות המנכ"ל אמיר הלוי, ליועצים המקצועיים ולצוות לשכתי".

שר התיירות יריב לוין ההדגיש שגם בהשוואה לפי חודשים, מדי חודש בשנת 2017 נשבר שיא בכניסות תיירים לאותו החודש – " התיירות הינה מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי", אמר לוין והציג את ההתרומה במספרים: סך ההכנסות מתיירות נכנסת בלבד בשנת 2017 הגיע ליותר מ-20 מיליארד שקל, כאשר מתוך סכום זה, 4 מיליארד שקל הם תוצאה ישירה מהגידול במספר התיירים  ב-2017. כמו כן, כלל המועסקים הישירים בתעשיית התיירות בשנת 2017 היה 150,000 איש, מתוכם נוספו כ-25,000 משרות חדשות בשנת 2017 כתוצאה מהגידול במספר התיירים.

"בשנת 2017 החלה המהפכה במדיניות השיווק שכוללת, בין היתר, מעבר ממיקוד בתיירות צליינית לתיירות של חופש ונופש. כמו כן עברנו לשווק תתי מותגים בישראל, כמו למשל תל אביב וירושלים, ששווקו בקמפיין Two Cities One Break. המותג אילת – משווק בחורף באירופה עם סרטון של מעבר חד מכפור לשמש וחופים עם מזג אוויר נוח כל השנה. כמו כן, נעשה מעבר מפעילות שיווקית מול סוכנים קטנים אל פעילות שיווקית מול סוכנים מרכזיים בעולם כמו C Trip, פרייס-ליין, אקספידיה, טריווגו ועוד, וגם הפרסום הפך משיווקי למוטה מכר ולרכישת חבילות. המשרד החל לעבוד עם סוכני התיירות הדיגיטליים הגדולים בעולם, המקבלים כיום תשלום לפי מכירות בפועל.  אנחנו מאמינים כי למהלך זה יש חלק ניכר בגידול בתיירות".

"במהלך השנה החולפת החלנו לפעול בהצלחה גדולה, תוך  גידול של עשרות אחוזים בכניסות תיירים לישראל לעומת שנים קודמות במדינות כמו –  סין, הודו, רומניה וכן נעשתה פניה לקהל היספני דתי.

"פעילות המשרד כללה גם  מענקים לחברות תעופה בנתב"ג ובאילת, שהביאו לפתיחת 31 קווים ישירים חדשים לנתב"ג ולגידול בטיסות שבועיות מאירופה לאילת מ-4 לפני מספר שנים ליותר מ-50 בחורף הנוכחי. הפעילות הזו הביאה לגידול בטיסות הנכנסות לארץ".

עוד אמר לוין – "משרד התיירות לא מסתפק רק במאמץ השיווק בעולם ופועל להקלת רגולציה שנאלצים התיירים לעבור. בשיתוף עם משרד החוץ, משרד הפנים ורשות ההגירה, הוביל משרד התיירות ביטול אגרות המוטלות על קבוצות תיירים, שינה את הגדרת "קבוצה" לחמישה אנשים, קיצר את משך ההמתנה לויזות והאריך ל-10 שנים את תוקף הויזה של תיירים מסין.

"בנושא התשתיות נרשם גידול הדרמטי שחל במספר בקשות יזמים, לאשר להם מענקים ממרכז ההשקעות במשרד התיירות, להקמת חדרי מלון חדשים. השר הציג שבשנת 2015 הוגשו בקשות להקמת 1,332 חדרים, ב-2016 ביקשו לאשר 1,936  חדרים וב-2017 הוגשו בקשות להקמת 2,538 חדרים. השר הזכיר את תחילת תכנון הרכבל בירושלים וכן את קו השייט שנפתח בין חיפה לעכו ושזוכה לפופולריות גדולה.

"אנחנו מתכננים להרחיב את פעילות השיווק, להמשיך ולפעול להקלות באשרות הכניסה לישראל, להרחיב את היצע הטיסות מיעדים רחוקים ולפעול לתקצב תוכנית להגדלת היצע חדרי המלון במטרה להוזיל מחירים וליצור ביקושים נוספים. משרד התיירות מתכוון להשלים את התיקון לחוק שירותי תיירות, שהוגש בחודש שעבר ואשר מתאים את החוק הישן לשינויים שחלו בעולם התיירות מאז חוקק לפני כ-30 שנה".

 

מחודש פברואר 2018 תיושם  הוזלה גדולה בתחבורה בינעירונית בכל רחבי הארץ. שר התחבורה ישראל כץ אמר עם השקת ההוזלה –  "הרחבת הרפורמה תאפשר למאות אלפי נוסעים ליהנות מהוזלות דרמטיות באמצעות מנוי 'חופשי יומי' או 'חופשי חודשי', המאפשר נסיעה חופשית ללא כל הגבלה באוטובוסים וברכבות, ברכבות הקלות ובעתיד הקרוב גם במוניות השירות. הרחבת הרפורמה גם לנסיעות הבינעירוניות תביא לצמצום פערים חברתיים ותוזיל באופן משמעותי את יוקר המחייה למשתמשי התחבורה הציבורית בישראל. כמו כן, היא צפויה להרחיב את מעגל המשתמשים בקווי האוטובוסים והרכבת.

שינוי התעריפים בקווי התחבורה הציבורית הבינעירוניים יוצאת לדרך. החל מהחודש הבא (פברואר) תורחב הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית, גם לנסיעות בינעירוניות בכל רחבי הארץ.  שר התחבורה אמר כי הרחבת הרפורמה תאפשר למאות אלפי נוסעים ליהנות מהוזלות דרמטיות של עשרות אחוזים בתעריפי התחבורה הציבורית, באמצעות מנוי חופשי יומי או חודשי.

רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית החלה לפני שנתיים בארבעת המטרופולינים הגדולים: תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע. לאחר מספר חודשים הורחבה הרפורמה לכל הערים והישובים בארץ, ומהחודש הבא היא תכלול גם נסיעות בינעירוניות, בכל רחבי הארץ (למעט אילת והערבה). הרפורמה תכנס בהדרגה בכל הערים בארץ במהלך חודש פברואר.

במסגרת הרפורמה, תתאפשר נסיעה חופשית ללא כל הגבלה בכל האמצעים בתחבורה הציבורית, לרבות אוטובוסים, רכבות, רכבות קלות, מטרונית חיפה והכרמלית. בעתיד הקרוב יתווספו גם מוניות השירות, בתוך המטרופולינים וביניהם. כך לדוגמא, יתאפשר לנסוע נסיעה עירונית בתוך העיר חיפה, להמשיך מחיפה לתל אביב ומשם בנסיעה עירונית, בתוך תל אביב וכל זאת במנוי אחד, במחיר מוזל.

השר כץ ציין כי הרחבת הרפורמה גם לנסיעות הבינעירוניות תביא לצמצום פערים חברתיים ותוזיל באופן משמעותי את יוקר המחייה למשתמשי התחבורה הציבורית בישראל. כמו כן, היא צפויה להרחיב את מעגל המשתמשים בקווי האוטובוסים והרכבת. השר הוסיף כי הרחבת הרפורמה תאפשר לנוסע לבחור בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים, אוטובוס או רכבת, הנוסעים לאותו יעד ובכך למעשה תגדיל באופן משמעותי את היצע הנסיעות והתדירות לנוסעים.

"הרחבת רפורמת התעריפים הבינעירוניים הינה מהלך משלים נוסף שהמשרד מוביל לקידום מהפכה כוללת בתחום התחבורה הציבורית. בזכות הרפורמה יוכל כל אזרח לנסוע בכל הארץ, בכל אמצעי התחבורה הציבורית, בעלות מינימלית ובנוחות מרבית", הוסיף השר כץ.

במסגרת הרפורמה, יונהג מנוי "חופשי יומי", שיוזיל את מחירי הנסיעות בכל רחבי הארץ בעשרות אחוזים. כך למשל, נסיעה בין כלל ישובי מטרופולין חיפה לכלל ישובי מטרופולין תל אביב, מנהריה ועד אשדוד  תכלול נסיעות עירוניות ובינעירוניות בכל אמצעי התחבורה הציבורית, באוטובוסים וברכבות, במהלך כל שעות היום, תעלה 40 שקלים בלבד.

מנוי "חופשי יומי" בין מטרופולין תל אביב ומטרופולין ירושלים, המאפשר לנסוע ללא הגבלה, במשך כל שעות היממה, בכל אמצעי התחבורה הציבורית, בכל ערי המטרופולין וביניהם, יעלה 32.50 שקלים בלבד. "חופשי יומי" בין מטרופולין באר שבע למטרופולין תל אביב יעלה 37.50 שקלים בלבד.

מנוי "חופשי יומי" נסיעות של אזורים סמוכים בין מטרופולינים בכל רחבי הארץ יעלה בין 18 ל-21.50 שקלים בלבד. כמו כן, נסיעה במסגרת מנוי "חופשי יומי" בין אשקלון וקרית גת לערים במטרופולין באר שבע תעלה 18 שקלים בלבד.

בנוסף, נסיעה במנוי "חופשי יומי" בין אזורים ארציים סמוכים כמו עפולה ובית שאן לדרום רמת הגולן וסובב כינרת, ישובי וואדי ערה וחדרה, ובין אשקלון וקרית גת לטבעות הסמוכות מטרופולין גוש דן, בכל אמצעי התחבורה הציבורית, תעלה 21.50 שקלים בלבד. מנוי "חופשי יומי" המאפשר נסיעה ללא הגבלה בכל אמצעי התחבורה הציבורית, רכבות ואוטובוסים,  בכל הארץ (למעט אילת והערבה), במשך כל שעות היממה, יעלה 60 שקלים בלבד.

השבוע הראשון של שנת 2018 נפתח בסערה – גיוסים  של כ-1.1 מיליארד שקל בימים בודדים. מסורתית תחילת השנה חזקה מאוד בשווקים הפיננסים ובתעשיות הנלוות לרבות תעשיית קרנות הנאמנות – זה לא מדעי, וזה לא בכל זנה, אבל לרוב זה אכן קרה – קוראים לזה אפקט ינואר, וזה בולט מאוד בשווקים בימים האחרונים. 

קרנות הנאמנות גייסו כ-1.1 מיליארד שקל בארבעה יים בלבד –  קרנות אג"ח כללי: פותחות את השנה עם גיוס גדול של כ-490 מיליון שקל. הקרנות המנייתיות: (כולל הגמישות) מפגינות פתיחת שנה חזקה: כ-430 מיליון שקל. קרנות אג"ח חברות וקרנות אג"ח מדינה: מגייסות סכום דומה של כ-110 מיליון שקל כ"א.

 השבוע הראשון של שנת 2018 נפתח בעליות שערים במדדי המניות המקומיים והגלובליים. בעקבות עליות השערים בשווקים, השנה החדשה נפתחה בגיוסים בקרנות המסורתיות המסתכמים ב-4 ימי מסחר בכ-1.1 מיליארד שקל. הקטגוריות המגייסות ביותר היו  אג"ח כללי (490 מ' שקל)  וקרנות מנייתיות1 (כ-430 מ' שקל). תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה בשבוע החולף גיוסים של כ-935 מיליון שקל, המתחלקים לגיוסים של כ-840 מיליון שקל בקרנות המנוהלות, כ-265 מיליון שקל בקרנות המחקות, ולפדיון של 165 מיליון שקל בקרנות הכספיות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.


מדריך קרנות נאמנות – כל מה שצריך לדעת

קרנות מחקות – האם כדאי?


מגמה חיובית במדדי המניות: מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בשבוע החולף תשואה חיובית של עד כ-1%, ומדד ת"א 90 עלה ב-3.15%. בעקבות המגמה החיובית, הקרנות המנייתיות1 גייסו בשבוע הראשון של 2018 כ-430 מיליון שקל, הנחלקים לגיוסים של כ-100 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-45 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ- 285 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל, (כולל גיוס גדול באפיק חו"ל כללי גמיש).

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1 כגון קרנות 10/90, 20/80, המשיכו לגייס בשבוע הראשון של השנה החדשה (490 מיליון שקל), כאשר כ-465 מיליון שקל גויסו לקרנות המנוהלות, והן מובילות את טבלת הקרנות המגייסות בתחילת 2018.

אגרות החוב הקונצרניות סיכמו את השבוע הקודם במגמה חיובית. מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית של עד 15%. קרנות אג"ח קונצרני רשמו בשבוע הראשון של השנה גיוסים של כ-110 מיליון שקל (כאשר כ-86 מיליון שקל גויסו לקרנות המנוהלות, וכ-26 מיליון שקל גייסו הקרנות המחקות).

אגרות החוב הממשלתיות במגמה שלילית: מדד ממשלתי כללי רשם בשבוע החולף ירידה של25%. למרות ירידות השערים, קרנות אג"ח מדינה פותחות את שנת 2018 בגיוס הנאמד בכ-110 מיליון שקל, 15 מיליון שקל מתוכן בקרנות המחקות.

פדיונות באפיק השקלי – הקרנות הכספיות רשמו בשבוע הראשון של השנה פדיון של כ-165 מיליון שקל. הקרנות השקליות רשמו בשבוע החולף פדיונות של כ-75 מיליון שקל, כל הסכום נפדה מהקרנות המנוהלות, והן קבוצת הקרנות הפודה ביותר מבין הקרנות המסורתיות.

קרנות אג"ח חו"ל רושמות גיוס של כ-30 מיליון שקל, כאשר כל הסכום גויס בקרנות המנוהלות. תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-04.01.18 כ-8 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-229.6 מיליארד שקל והקרנות הכספיות מנהלות כ-15.2 מיליארד שקל.

הדוחות שיוגשו על ידכם עם הדגשים הנכונים, ישמשו את משרדנו גם כתשומות ביקורת, ומהם יופקו דוחות עם תועלות למדינה ולציבור כולו – אמר מבקר המדינה שופט בדימוס חיים יוסף שפירא, אבל האם קיים באמת קשר בין דוחות כספיים לבין קבלת ההחלטות אצל מבקר המדינה. לכאורה אמור להיות קשר, בפועל, קשה למצוא מקרה אחד שדוח כספי של גוף ממשלתי היה הטריגר העיקרי לביקורת המדינה.

כך או אחרת, בכנס לשכת רואי החשבון בנוגע לפרסום קווים מנחים עדכניים של מבקר המדינה לרואי החשבון המבקרים בגופים ממשלתיים  אמר מבקר המדינה, חיים יוסף שפירא  כי  :" בהתאם למדיניותי לחזק את שיתוף הפעולה בין המבקר לגופים המבוקרים וכן עם כלל הגורמים הרלוונטיים בתחום הביקורת, ביקשתי  לעדכן את הקווים המנחים תוך שיתוף פעולה עם לשכת רואי חשבון בישראל, מתוך כבוד והערכה לפעולתם של רואי החשבון, הן כאנשי מקצוע אולם ביתר שאת בעומדם על משמרת ההגנה על טוהר המידות, בכובעם כשומרי סף. ואנו אחים בשמירת הסף"

מבקר המדינה ציין כי ברבות השנים  פסקו הכללים  שהיו נהוגים 41 שנה מלהיות מעודכנים, ובפועל יושמו יישום חלקי בלבד בלשון המעטה. המבקר ציין  כי חשיבותם  של הקווים המנחים נובע מכך שהם קובעים את כללים בדבר ההיקף והאופן של בדיקותיהם, כמו גם דיווחים נדרשים.

"לפיכך החלטתי שראוי לבצע רפורמה מקיפה בקווים המנחים ויזמתי הקמת צוות של עובדים בכירים ממשרדי שבחן את ההוראות לרואי החשבון המבקרים והמליץ על הכנסת השינויים המתחייבים משינויי העידן. הדוחות שיוגשו על ידכם עם הדגשים הנכונים, ישמשו את משרדנו גם כתשומות ביקורת, ומהם יופקו דוחות עם תועלות למדינה ולציבור כולו." ציין המבקר.

עוד הוסיף המבקר ואמר כי יש להניח שבתקופה הקרובה יועלו הערות לגבי אופן יישום הכללים, כמו שקורה לעתים כאשר נעשה שינוי מהותי בכל תחום. "לפיכך, הנחיתי את הגורמים המקצועיים במשרדי להיערך לקיום תהליך של הפקת לקחים בתום שנת העבודה 2018 ובמידת הצורך אף נשנה את ההוראות תוך כדי תנועה. לשם כך כמובן שנשמח לקבל כל הערה מצד רואי החשבון המבקרים, על מנת שנוכל לבצע את התיקונים הנדרשים בזמן אמת.".

נשיא לשכת רואי החשבון בישראל יזהר קנה אמר בכנס כי  "לראשונה מאז 1976 נערכה רביזיה כוללת והוגדר מחדש ההיקף והאופן של בדיקותיהם של רואי החשבון, ואפיון הדיווחים הנדרשים, בעיקר לאור העובדה שהקווים המנחים שנקבעו בשנת 1976, הפכו לבלתי מעודכנים ויושמו יישום חלקי בלבד. הכללים וההוראות עודכנו ביוזמת משרד מבקר המדינה ובשיתוף פעולה עם לשכת רואי חשבון בישראל, והותאמו למתכונת ולמאפייני עבודתם של רואי החשבון המבקרים. בנוסף נקבעו עקרונות לעריכת הדיווחים הנדרשים, תוך שמירת אי-תלותם המוחלטת של רואי החשבון המבקרים. אני מברך על היוזמה ועל שיתוף הפעולה ביננו לבין משרד מבקר המדינה, ומקווה שרואי החשבון כשומרי סף יסייעו בעבודת הביקורת באופן מיטיבי".

לדברי רו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רואי החשבון  שנשאה את דברי הפתיחה  בכנס: "הגברת השקיפות  החשבונאית בפעילות הממשלה על זרועותיה, באמצעות הנגשת המידע המקיף  והמבוקר ע"י רואי חשבון ,של הדו"ח החשבונאי היא חיונית בראש וראשונה למקבלי ההחלטות,  היא תתרום משמעותית לביסוס מעמדה של ישראל בזירה הכלכלית הבינלאומית וכן תסייע בהנגשת הנתונים לציבור הרחב. לצד הצעדים המשמעותיים שנעשו  בעשור האחרון בנושא הרפורמה בחשבונאות הממשלתית, עדין ישנם פערים, ולכן יש להשלים את הרפורמה בכל  194 הישויות הממשלתיות, המתנהלות באופן נפרד וללא ראייה עסקית  – חשבונאית מאחדת. יש להשלים את הרפורמה וליישם דוחות כספיים מבוקרים ומאוחדים בכל הגופים הממשלתיים ולא רק בחלקם. 34 אחוז מהישויות עדיין לא מבוקרות. ראוי שבשנת השבעים למדינה, נערך עם הצעדים הנדרשים להכנת דו"ח חשבונאי למדינת ישראל, בדומה למדינות רבות בעולם.

אנו כרואי החשבון, רואים את תפקידנו להמשיך ולסייע בהיבט המקצועי בהשלמת הרפורמה וצמצום פערים. עם זאת, על מנת שעבודת רואי החשבון תעשה כראוי, אסור לנו להתפשר על איכות מקצועית, והדבר בא לידי ביטוי בתקציב שעות ובשכר טרחה שנשחק במשך השנים, עלינו  לשמור עליהם על מנת שיאפשרו לנו לעשות עבודתנו בצורה הטובה ביותר  בכל מגזר ובעיקר במגזר הממשלתי שהינו בעל השפעה על התנהלות המגזר הציבורי והעסקי".