סלקום בצרות, זה לא חדש. תוכניתו של כחלון, עוד כשהיה שר התקשורת להילחם במחירי הסלולאר דרך הגברת התחרות, אמנם הצליחה – אנחנו הצרכנים משלמים פחות, אבל התוכנית הזו שלחה את סלקום ופרטנר לקרשים. החברות איבדו 80% מרווחיהם ומחיר מניותיהן צנח (וזו לא טעות) קרוב ל-90% מהשיא!

הפרשנות שלנו פורסמה ב-YNET

האם הן הגיעו לתחתית. קשה לנבא, מה שברור שהתוצאות העסקיות עלולות להמשיך ולהידרדר, וייתכן שהחברות ידווחו על הפסד תוך כדי תזרים שלילי כבר ברבעון הקרוב. אך אם וכאשר זה יקרה, בעלי החוב של סלקום המסתכמים בכ-2.9 מיליארד שקל (נטו) עלולים להיות בבעיה. זה עדיין לא נראה בשוק.

סלקום – איך היא תשרת את החוב?

מחירי אגרות החוב לא מבטאים חשש וחרדה מהבאות. אולם, נראה כי ההודעה מהיום על הנפקת הזכויות בהיקף של 150 מיליון עד 200 מיליון שקל לצד גיוסים מהירים בחודשים האחרונים של חוב בסך 400 מיליון שקל נועדו שלא להיכנס לאזור המסוכן ושלא להיתפס על ידי השוק ככאלו שאולי קיים חשש לגבי החזר חובם.

ההודעה על הנפקת הזכויות נועדה לחזק את מאזן החברה והיא יכולה להתפרש כהבעת אמון מצד הבעלים. אך מנגד, הדבר עלול להתפרש כפתרון מהיר של סלקום להיפגש עם מזומנים. הנפקות זכויות הן בעצם פנייה לבעלי המניות בהצעה לרכוש מניות נוספות בחברה. הנפקות כאלו שמגובות על ידי בעלי השליטה נעשות מהר שרוכש אף הוא את כמות המניות הנדרשת על מנת לשמר את אותם אחוזי השליטה שהיו לפני הנפקת הזכויות. לרוב הנפקת הזכויות בנויות כלכלית כך שהסיכוי שהן לא יצליחו קטן מאוד

שאלה אם הסכום הזה יספיק בשעה שהעסק עצמו ממשיך לדעוך? האם הסכום הזה, ומצב המזומנים והחובות בחברה בכלל, יאפשר לה להגשים את מטרותיה. השקעותיה של סלקום TV לצד השקת חבילות מלאות ומוצרים נוספים בשנה האחרונה זה נחמד, אבל המהלכים אלו דורשים השקעה משמעותית. על רקע זה, התקשרה סלקום בהסכם הלוואה עם שני משקיעים מוסדיים ומלווים. לפי ההסכם המלווים הסכימו להעמיד לחברה שתי הלוואות נדחות בסך כולל של 400 מיליון שקל.

 מה הפתרון בתחום התקשורת – אולי מיזוגים?

מצבה של פרטנר לא יותר טוב, גם היא מאבדת גובה לצד צורך במזומנים גם לפירעון החוב וגם למימוש השקעות והחדרה של מוצרים חדשים. גם היא דיווחה היום על כוונתה לגייס הון וחוב – היא פרסמה תשקיף מדף שנותן לה אפשרות לגייס יחסית מהר. החברות הללו שהיו פעם רווחיות מאוד והיו סוג של פרות מזומנים (תשאלו את נוחי דנקנר), עלולות להפוך לגרעוניות, עלולות אפילו שלא להחזיר את החובות. זה נשמע תסריט דמיוני, אנחנו ממש עוד לא שם, אבל כמה רבעונים חלשים נוספים ומעבר להפסד, ואתם תראו את מחירי האגרות חוב משדרים מצוקה.

הפתרון, כך נראה נמצא ברגולציה הפוכה – מי שלקח את כוחן יכול להחזיר להן. איך? דרך החלשת התחרות, דרך החלשת בזק, דרך אישור ודחיפה למיזוגים בתחום התקשורת.

המסחר במניות בתל-אביב במאי התאפיין במגמה מעורבת במדדים המובילים. כך עולה מסיכום חודש מאי 2015 שמפרסמת היום נורית דרור ממחלקת המחקר של הבורסה. נרשמה מגמה מעורבת במדדי המניות; מדד ת"א-נפט וגז זינק החודש בכ-12%; ירידות שערים באג"ח ממשלתי צמוד מדד; נרשמו מחזורי מסחר ערים באיגרות חוב.

בנוסף מציינת הבורסה כי בחודש מאי "קבוצת אורון" ביצעה הנפקה ראשונית (IPO), ראשונה השנה בבורסה;  חברות הביומד "ביונדווקס" ו"מדיגוס" החלו להסחר במקביל גם בנאסד"ק; חברת הנדל"ן "מויניאן" גייסה 1.4 מיליארד שקל בהנפקת אג"ח הגדולה ביותר של חברה חדשה בבורסה ; תעודות סל ראשונות על מדד BlueStar Israel Global; הציבור ממשיך למכור תעודות מטבע ולפדות קרנות כספיות.

הבורסה מדווחת כי בשוק תעודות הסל הונפקו בחודש שעבר ארבע תעודות סל חדשות: שתי  תעודות סל ראשונות על מדד BlueStar Israel Global – המדד מחושב ע"י S&P וכולל כיום 114 מניות ישראליות או זרות בעלות פעילות נרחבת בישראל. שתי תעודות מנוטרלות מטבע על מדדי מניות באירופה.

הציבור מעדיף תעודות סל של מניות בינלאומיות על פני ישראליות – בעיקר של מדדי מניות בארה"ב

הבורסה מדווחת כי כיום נסחרות בבורסה 629 תעודות סל, ביניהן 23 תעודות מטבע.  מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי מניות שהסתכם בכ-410 מיליון שקל במאי, היה נמוך בכ-9% מהמחזור בחודש הקודם. מחזור המסחר היומי בתעודות סל אלה הסתכם בכ-480 מיליון שקל  בממוצע מתחילת השנה, גבוה בכ-30% מהמחזור הממוצע בשנה הקודמת. המחזור בתעודות סל על מדדי מניות היווה כ-30% מהמחזור הכולל במניות במאי וכ-34%  בממוצע מתחילת השנה, לעומת כ-30% בממוצע בשנת 2014.

מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי אג"ח וסחורות ובתעודות מטבע הסתכם בכ-380 מיליון שקל במאי בדומה למחזור בחודש הקודם. מחזור המסחר היומי בתעודות סל אלה הסתכם בכ-410 מיליון שקל  בממוצע מתחילת השנה, גבוה בכ-40% מהמחזור הממוצע בשנה הקודמת.  המחזור בתעודות סל על מדדי אג"ח וסחורות היווה כ-33% מהמחזור הכולל באג"ח לא-ממשלתיות במאי וגם בממוצע מתחילת 2015, לעומת  כ-28% בממוצע בשנת 2014.

המשקיעים לוקחים פסק זמן: הקרנות המסורתיות רושמות החודש פדיון ראשון מאז דצמבר 2014

הציבור מכר במאי תעודות מטבע ("תעודות פיקדון") בסך כ-1.8 מיליארד שקל נטו, ובסיכום מתחילת השנה מכר הציבור תעודות מטבע בסך של כ-10 מיליארד שקל נטו, וזאת לאחר שבסיכום שנת 2014 רכש תעודות מטבע בסך כ-1.2 מיליארד שקל נטו.

במאי רכש הציבור תעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים בסך כ-0.2 מיליארד שקל נטו, וזאת לאחר רכישות נטו בסך כ-2 מיליארד שקל בשליש הראשון של 2015, ורכישות ענק בסך כ-7.4 מיליארד שקל נטו בסיכום שנת 2014.  הציבור רכש תעודות סל על מדדי מניות מקומיים בסך כ-0.2 מיליארד שקל נטו במאי, ובסך כ-0.5 מיליארד שקל נטו מתחילת השנה, וזאת לאחר מכירות נטו בסך כ-1.2 מיליארד שקל בסיכום שנת 2014. במאי מכר הציבור תעודות סל על מדדי אג"ח מקומיים בסך כ-0.3 מיליארד שקל נטו, לאחר רכישות בסך כ-1.9 מיליארד שקל נטו בשליש הראשון של השנה, ורכישות בסך כ-4.1 מיליארד שקל נטו בכל שנת 2014.

קרנות הנאמנות בחודש מאי

בקרנות האג"ח שבלטו בשנת 2014 ביצירות נטו בסכום ענק של כ-28 מיליארד שקל, התמתנו במאי היצירות והסתכמו בכ-0.4 מיליארד שקל בלבד, לאחר יצירות בסך כ-9.4 מיליארד שקל נטו בשליש הראשון של השנה. בקרנות הכספיות הסתכמו הפדיונות בכ-2.3 מיליארד שקל נטו במאי ובסך כ-20.5 מיליארד שקל מתחילת השנה, לאחר פדיונות נטו בסך כ-7.4 מיליארד שקל בסיכום שנת 2014.

בקרנות המנייתיות נרשמו במאי יצירות נטו בסך כ-0.2 מיליארד שקל. סך היצירות בקרנות אלה מתחילת 2015 מגיע לכ-0.7 מיליארד שקל נטו, לאחר פדיונות בסך כ-0.3 מיליארד שקל נטו בשנת 2014. בקרנות השקליות התגברו הפדיונות במאי והסתכמו בכ-0.8 מיליארד שקל נטו, פי שניים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה הסתכמו הפדיונות בקרנות אלה בכ-1.6 מיליארד שקל נטו, לאחר פדיונות נטו בסך כ-2.1 מיליארד שקל בשנת 2014.

בקרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל התמתנו היצירות והסתכמו בכ-0.2 מיליארד שקל נטו במאי, ובכ-4.5 מיליארד שקל נטו מתחילת השנה, לאחר יצירות נטו בסך כ-8.3 מיליארד שקל בכל שנת 2014.

"בעת הזו, הנושאים העיקריים שאנחנו צריכים להתמקד בהם כוללים: שינוי ושיפור מבנה הבורסה ושיתוף פעולה עם בורסות זרות, יצירת תשתית אטרקטיבית לתעשיית היי-טק מקומית שמייצרת ופועלת בישראל, עידוד הנפקות IPOs, עידוד עסקים קטנים ובינוניים, תיעול כספי המשקיעים המוסדיים למימון פעילות עסקית תומכת צמיחה בישראל, שינוי מבנה הרגולציה", כך אמר הבוקר יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר בפתח הדברים שנשא בוועידת שוק ההון של "גלובס" לשנת 2015.

האוזר ציין כי "במדינת ישראל, אוהבים יזמים ומצליחנים ואולם רווח היא מילת גנאי. יזם בשוק ההון הוא טייקון שמרוויח ע"ח הציבור. אנחנו צריכים לשנות את השיח הציבורי. תעשיית הפיננסים צריכה להתאים עצמה לתנאי השוק המשתנים, אחרת נקבל בורסה מדולדלת, שוק הון לא תחרותי שיוביל לעליית מחירים ויפגע בציבור. צריך לשנות תפיסה אצל החברות, היזמים ובעלי השליטה – בעלי מניות מיעוט הם שותפים, דירקטורים צריכים להפגין עצמאות, חברות צריכות להיות זהירות בנטילת סיכונים מיותרים, מינופים גבוהים מידי, להימנע מחלוקת דיווידנדים המבוססים על מניפולציות חשבונאיות ולא על רווחים כלכליים, לקשור שכר לתוצאות עסקיות וכן הלאה".

"אך לא פחות חשוב מכך, לגבי הציבור, די לפופוליזם, די לדה-לגיטמציה של יזמים מצליחים; הצלחה עסקית היא לטובת כלל המשק. לגבי הרגולטורים, הממשלה והכנסת, די לבירוקרטיה, די לאווירה האנטי עסקית. צריך לאזן בין רגולציה חסרה ובעייתית למשקיעים לבין רגולציה עודפת מעיקה על הפעילות העסקית של החברות".

"השבוע צוטט ראש הממשלה כשהוא אומר שנילחם בעודף הרגולציה במשק בגרזנים. אני מייחס חשיבות לאמירה זו. היא חשובה לכלל התחומים והיא משמעותית לא פחות כשמדובר ברגולציה על שוק ההון. גל הרגולציה מאז משבר 2008 אולי הרחיק לכת. במידה רבה ב"זכותם" של השחקנים בשוק ההון: אלה שהגזימו בשכר, מינפו עצמם לדעת ואת החברות שהובילו, חילקו דיווידנדים גבוהים מדי ועוד. למרות זאת, אני סבור שככל שהרגולציה הכבידה ידה על הגופים המפוקחים, יש מקום לשקול הקלות רגולטוריות, כפי שרשות ני"ע עושה מאז שנת 2012", אמר האוזר.

"לפני למעלה מ- 3 שנים, במסגרת מפת הדרכים שהצבתי בתחילת דרכי כיו"ר הרשות, ביצענו שורה של הקלות רגולטוריות על הגופים המפוקחים, על החברות הציבוריות בניסיון להסיר חסמי כניסה וחסמי סחירות מחברות ציבוריות ומחברות פוטנציאליות להיות ציבוריות. אני סבור שהתפקיד שלנו כמדינה היא לאתר את הכשלים והקשיים של החברות הללו לגדול ולצמוח בשוק המקומי. ככל שקשיים וחסמים אלה קשורים ברגולציה ובבירוקרטיה עלינו לעשות הכל, כמדינה, כדי לשמר את החברות הללו בישראל. ככל שמדובר בקשיי מימון שגורמות לחברות הטכנולוגיה להמכר ולעזוב את ישראל. אנחנו ברשות ניירות ערך פועלים כבר היום, באמצעות שורה של צעדים שנועדו להפוך את שוק ההון הישראלי, והבורסה בפרט, כמקור גיוס רלבנטי ומרכזי לחברות אלה", הוסיף יו"ר הרשות לני"ע.

"הרשות שוקדת בימים אלה על פרוייקט עידוד IPO, שעיקרו הוא  ביצוע התאמות בדין ובסביבה הכללית האופפת הנפקה לראשונה של הון לציבור, באופן שיעודד חברות לראות בבורסה כאפיק פיתוח וגיוס הון ראוי ומתאים לצרכיהן. אלו בתורן יעודדו צמיחה מקרו-כלכלית, לרבות יצירת מקומות עבודה במשק. כל זאת, מבלי לגרוע משמירה על עניינם של ציבור המשקיעים, כאשר משטר הגילוי והמשטר התאגידי יוותרו ברובם על כנם.
מדובר במעין jobs act ישראלי שמטרתו היא לעודד בדיוק את החברות האלה וכוללת שורה של הקלות בכל המישורים – בתחום הדיווח והממשל התאגידי שיקלו על החברות  אלה בחמש שנים הראשונות לחייהן כחברות ציבוריות. הקלות אלו יאפשרו לחברות הבוחרות לראשונה להצטרף לשוק ההון הישראלי להנות מתקופת הסתגלות, אשר במהלכה יוכלו להפנים וללמוד את כללי שוק ההון באופן הדרגתי. ההקלות צפויות להינתן לשיעור קטן יחסית מכלל החברות הציבוריות במשך בכל נקודת זמן (חברות -שהנפיקו לראשונה בחמש השנית האחרונות) ולכן אינן צפויות לפגוע בסטנדרט ההתנהגות הכללי הנהוג בשוק ובאיכות ההגנה לציבור המשקיעים.  אנו סבורים כי גידול בהנפקות הון לראשונה יוכל בתורו לסייע בעידוד צמיחה מקרו-כלכלית ובהקצאת מקורות יעילה במשק", הוסיף האוזר.

בנוסף אמר יו"ר הרשות לני"ע: "כחלק מפעילות הרשות לעידוד שוק ההון, העברנו את תיקון 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות שיאפשר מכירה של קרנות זרות בישראל. התקנות של החוק ממתינות להבאתן לכנסת ואנו מקווים כי השלמת התקנת התקנות תושלם במהרה. העובדה כי שוק הקרנות בישראל ייחשף לתחרות מחו"ל היא חשובה, הן בשל ההיבט הצרכני שלה אך לא פחות בשל העובדה שכניסת גופים זרים לישראל תסייע בשכלול השוק, במחקר, באנליזה, ותתרום לגלובליזציה של שוק ההון המקומי ולפיתוחו."

האוזר ציין כי "פתרון משמעותי נוסף שיקל על קידום הבורסה הוא שינוי מבנה הבעלות בבורסה. צריך לשים לב שלא מדובר בשינוי של מבנה ארגוני של הבורסה אלא במהלך דרמטי שישנה את התנהלותה של הבורסה לחלוטין. במהלך שני העשורים האחרונים, עברו מרבית הבורסות בעולם במדינות המפותחות והמתפתחות כאחד, תהליך שבמסגרתו זנחו את מודל השותפות לטובת מבני בעלות חדשים.  מבני הבעלות שאומצו אינם זהים והם מושפעים מהסביבה הכלכלית והמשפטית, כמו גם ממגבלות שנבעו מהצורך להגיע למתווה מוסכם עם הבעלים הקודמים. יחד עם זאת, מאפיין מרכזי משותף למבני הבעלות החדשים הינו הפיכת הבורסה לעסק כלכלי למטרות רווח. שינוי מבנה הבעלות של הבורסות ממודל של שותפות למודל של תאגיד למטרות רווח נבע, בין היתר, מהצורך ליצור מבנה בעלות שמתמרץ את חברי הבורסה להשקיע את המשאבים הדרושים כדי להתמודד עם ההתקדמות הטכנולוגית ועם התעצמות התחרותיות מצד בורסות אחרות, ואשר יקל על קיום שיתוף פעולה בין בורסות (בין היתר באמצעות קשרי בעלות) לשם יצירה וניצול של יתרונות לגודל".

"בורסות בעולם אשר זנחו את המודל של אגודה שיתופית ועברו למודל של פעילות למטרת רווח הצליחו לשפר פרמטרים חשובים בפעילותם ובהם: ממשל תאגידי ראוי, יותר שקיפות,  אטרקטיביות, יעילות, סחירות, נגישות להון ולשיתופי פעולה עם בורסות אחרות ועם משקיעים. אני סבור ששינוי מבנה הבעלות עשוי להביא ליישום מהיר וטבעי של פעולות לרבות המלצות וועדה זו אשר יגבירו את האטרקטיביות והתחרותיות של הבורסה בסביבה המקומית והגלובלית.  אין לי ספק ששינוי מבנה הבורסה הכרחי גם לצורך שיתופי פעולה אפשריים עם בורסות זרות, שיתוף פעולה שיכול להועיל לשוק המקומי ובהחלט ניתן לראות שיש עניין גם מצד בורסות באירופה וגם מצד בורסות בארה"ב.  חלק מעודף הרגולציה שעליו מדובר בשוק ההון נובע גם ממבנה הפיקוח של שוק ההון, ומהעובדה שקיימים מכשירים דומים ופעילויות דומות תחת פיקוחם של רגולטורים שונים המיישמים את דיסציפלינות הפיקוח השונות ביחס לאותה פעילות. מקרים מסוג זה מובילים לעיתים לרגולציה "כפולה" שאינה בהכרח מתיישבת זו עם זו ועלולה להביא דווקא לנטל רגולטורי נוסף על הגופים המפוקחים, או לארביטראז' רגולטורי שחושף את הציבור עליו מבקשים המפקחים להגן, ובמקרים מסוימים אולי גם את המשק כולו, לסיכונים מיותרים (לרבות סיכונים מערכתיים)", אמר פרופ' האוזר.

בנוסף אמר האוזר: "לפני כחודשיים קיימנו דיון בשולחן עגול לגבי מבנה הפיקוח. נראה שיש קונצזוס לגבי הצורך לשנות את מבנה הפיקוח. שינוי מבנה הפיקוח מחייב כללי משחק פשוטים יותר שמונעים ארביטראג' רגולטורי או חפיפה בין חוקים שונים של רגולטורים. לצורך זאת, אני סבור שנדרש רגולטור שמתמקד בכל הנושאים שקשורים להגנת הצרכן ורגולטור אחר שממונה על כלל הנושאים שקשורים ביציבות. אן נעשה זאת, המעמסה והכפילות שקיימים היום לא יתקיימו יותר, והשוק ישחק במגרש פשוט יותר ושיוויוני יותר, מה שיקל משמעותית בעומס הרגולטורי. מעבר לכל האמור, אני חושב שלא ניתן להתעלם מהעובדה שנוצרה בישראל, בשנים האחרונות, אווירה אנטי עסקית. אני אומר את זה בצער משום שהאוירה הזו פוגעת בחברות הציבוריות, בשוק ההון, במשק כולו, בכולנו. אם ננתח את הסיבות לאוירה האנטי עסקית האלה נמצא בוודאות כמה סיבות טובות והראשונה שבהן שהתנהלות החברות הביאה עליהן את הרגולציה המוגברת ובכללן: עסקות עם בעלי שליטה, שכר מופקע בכמה מן החברות, מינוף מוגזם, דיווידנדים מוגזמים שמעיקים על החברה ועוד. כל אלה מכעיסים ופוגעים באמון הציבור. אבל, במעט חברות יחסית. רוב החברות הציבוריות במדינת ישראל מתנהלות בצורה ראויה, שקולה, אחראית והדירקטוריונים עושים עבודה ראויה. וכך קורה שמספר קטן של תפוחים רקובים מכפישים את כל הסל, וכל יתר החברות סובלות מתדמית שדבקה בחברות הציבוריות ולא בצדק".

האוזר הדגיש: "אני נגד האווירה האנטי עסקית הזו. אני נגד העליהום על יזמים ומצליחנים. יש להם תפקיד חשוב בכלכלה ותרומה לתעסוקה וצמיחה. צריך לפעול לעידוד אווירה עסקית ויצרנית בכל מגזרי הפעילות ובכל החברות משום שהחברות הציבוריות הן ליבו של שוק ההון ומנוע הצמיחה של המשק. אני בטוח שיחד בשיתוף פעולה של הרגולטורים, הממשלה, החברות הציבוריות, היזמים החדשים והבורסה – שוק ההון שלנו יתפתח עוד הרבה".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר היום כי: "האשראי למשקי הבית המשיך לצמוח בקצב מהיר; ב-12 החודשים האחרונים עד מרץ גדל האשראי למשקי הבית בכ-8 אחוזים. גידול מרשים עוד יותר של כ- 14 אחוזים נרשם באשראי של משקי הבית ללא דיור. במגזר העסקי הגידול מתון הרבה יותר וב-12 החודשים האחרונים עד מרץ גדל האשראי ב-3 אחוזים בלבד. להערכתנו, יתכן שהפער משקף מצב שבו הציבור לא מפנים את סיכון הריבית כמו המגזר העסקי".

הראל פיננסים מציינים כי האינדיקטורים הכלכליים האחרונים שפורסמו בארץ היו מעורבים: סך הרכישות בכרטיסי אשראי ירדו ב-1.3 אחוזים באפריל לעומת מרץ (על פי נתונים מנוכי עונתיות), לאחר עלייה חדה של 4 אחוזים ברבעון הראשון של השנה.

פדיון רשתות השיווק רשם אף הוא ירידה של 2.7 אחוזים באפריל, ובדומה, פדיון רשתות השיווק בתחום המזון ירד ב-2.6 אחוזים. על אף ניכוי העונתיות, ייתכן וחלק מהירידה ברכישות בכרטיסי אשראי ובפדיון רשתות השיווק, מוסבר על ידי הגידול החד שנרשם בחודש מרץ סביב חג הפסח.

בנוסף מציינים הראל פיננסים כי הציפיות לאינפלציה ירדו במתינות לכל אורך העקום, זה השבוע השני. הציפי שלנו למדד יוני ירד מ-0.3 ל-0.2 אחוז בעקבות התחזקות השקל והעצירה בעליית מחירי הדלק. התחזית לחודש מאי נשארה ללא שינוי – עליה של 0.2 אחוז. האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים 1.2 אחוז. ירידה נרשמה גם ביצוא השירותים בחודש מרץ, מינוס 1.7 אחוזים, כאשר שירותי התיירות רשמו ירידה של 1.6 אחוזים, ויצוא שירותים אחרים, הכוללים בעיקר את חברות ההזנק, ירד בכ-2.3 אחוזים.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, השיקה היום את "קו הצדק הפנסיוני" שמאפשר לעובדים להעביר מידע על מעסיקים הפוגעים בזכות לבחור מוצר פנסיוני. העברת המידע שמתאפשרת באופן אנונימי, תסייע לממונה על שוק ההון לאתר מעסיקים וסוכנים העוברים על החוק.מדובר במילים פשוטות במלשינון דומה לזה שיש במס הכנסה ומאפשר לאזרחי להתלונן ולדווח על העלמות מס של אחרים.

החוק קובע כי כל עובד רשאי לבחור את מוצר החיסכון הפנסיוני שלו. הזכות הבסיסית והחיונית של בחירת מוצר מאפשרת לעובד להתמקח על דמי הניהול, למקסם את החיסכון הפנסיוני שלו ולהתאים לעצמו את המוצר הטוב ביותר עבורו. שלילת זכות הבחירה, כולל מניעת הטבת דמי הניהול שהשיג העובד, היא פגיעה חמורה שכן משמעותה פגיעה בקצבת הזקנה בעת פרישה.

מדריכים בנושא חיסכון פנסיוני

הממונה רואה בחומרה פגיעה של מעסיקים בזכותם של עובדים להשיג קצבת זקנה ראויה ולבחור את מוצר החיסכון הפנסיוני באופן חופשי. בכוונתה למצות את הדין עם מעסיקים שמפרים את הוראות החוק. דינו של העבריין עלול להיות מאסר או קנס בסך של כ-1.8 מיליון ש"ח.

מפניות שהגיעו לממונה על שוק ההון עולה כי מעסיקים מפרים את הוראות החוק ושוללים מעובדיהם את זכות הבחירה המגיעה להם לפי חוק. מקרה נפוץ להפרת החוק הוא כאשר מעסיק מאפשר לעובדיו לבחור חיסכון פנסיוני רק מתוך רשימת חברות שאיתן עובד הסוכן של המעסיק.

אגף שוק ההון מצפה כי עובד שנמנעה ממנו זכות הבחירה יעביר מידע ל"קו הצדק הפנסיוני" בטלפון *3002 או באמצעות אתר האינטרנט של משרד האוצר.

לא למשוך את הפיצויים; אלא אם אין ברירה!

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "אגף שוק ההון נחוש לסייע לעובדים למצות את זכויותיהם. לכן, האגף יגביר את האכיפה על מעסיקים במטרה לאפשר לעובדים להשיג פנסיה ראויה. שיתוף הפעולה של המעסיקים נדרש לשמירה על זכויות העובדים".

קישור לקו הצדק הפנסיוני: http://mof.gov.il/hon/Pages/RedMail.aspx

המשקיעים לוקחים פסק זמן – הקרנות המסורתיות רושמות החודש פדיון ראשון מאז דצמבר 2014. כך עולה מסיכום חודש מאי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות שמפרסם היום מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים של מיטב דש.  הקרנות המסורתיות המנוהלות סיימו את חודש מאי עם פדיונות של כ-0.55 מיליארד ₪. למרות זאת, המשקיעים לא ניתבו את כספם לקרנות הכספיות, שהן "חוף המבטחים" של המשקיעים בתקופות של מימושים ואף משכו מהן החודש סכום של יותר מ-2.3 מיליארד ₪.

על פי סקירת מיטב דש, המשקיעים מבינים, כי פוטנציאל התשואה בקרנות אג"ח מוגבל מאוד ביחס לסיכון הגלום בו, ולכן מגדילים חשיפה למניות: מחד, פדיונות של כ-1.1 מיליארד ₪ מקרנות שקליות ואג"ח מדינה, ומנגד – גיוסים של כ-0.7 מיליארד ₪ בקרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית וקרנות מניות בארץ ובחו"ל. הקרנות המחקות רשמו החודש גיוסים של כ-0.5 מיליארד ₪, בהובלת קרנות מחקות על מדדי מניות בארץ ובחו"ל  וקרנות מחקות על מדדי אג"ח כללי. מתחילת השנה הקרנות המסורתיות גייסו כ-13.2 מיליארד ₪ המתחלקים לכ-7 מיליארד ₪ בקרנות המנוהלות ו כ-6.2 מיליארד ₪ בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

רוב הקרנות המסורתיות המגייסות ביותר באפריל הן קרנות אג"ח כללי עם חשיפה מנייתית

מיטב דש מציינים בסקירתם כי חודש מאי הסתיים בעליות שערים במדדי המניות בארץ ובארה"ב, לעומת ירידות  במדדי אג"ח ממשלת ארה"ב וגרמניה ובמדדי אג"ח ממשלתי וקונצרני בארץ. בעקבות המימושים ברוב מדדי האג"ח.  בסיכום חודשי, המשקיעים ניתבו את חלק מכספיהם לקרנות מנייתיות , או לקרנות עם חשיפה מנייתית כלשהי. כתוצאה מכך, הקרנות המסורתיות איבדו החודש כ-80 מיליון ₪ והתרכזו בעיקר בקרנות השקליות, בקרנות אג"ח מדינה ובקרנות אג"ח קונצרני.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתיתת, קרנות 10/90 וכו', גייסו החודש כ-670 מיליון ₪- צניחה של כ-75% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים ביותר מ-7.4 מיליארד ₪.

הקרנות המסורתיות – גיוס של 60 מיליון שקל בשבוע החולף

עליות שערים במדדי המניות: מדד ת"א 25 ות"א 100 רשמו החודש תשואה של עד כ-2.6%. לעומת זאת, מדד ת"א 75 עלה ב-0.2% בלבד. הקרנות המנייתיות סיכמו את חודש מאי עם גיוסים של כ-340 מיליון ₪-ירידה של כ-50% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. קרנות מניות חו"ל גייסו החודש כ-120 מיליון וקרנות מניות בישראל רשמו החודש גיוסים של כ-220 מיליון ₪. מתחילת השנה הקרנות המנייתיותת גייסו כ-2.5 מיליארד ₪.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות חודש של מימושים: מדד ממשלתי כללי ירד החודש ב-1.4% בהובלת מדד ממשלתי שקלי לטווח ארוך שצנח החודש ב-2.1%. עקב כך, קרנות אג"ח מדינה איבדו החודש החודש כרבע מיליארד ₪-לעומת גיוס של 1.25 מיליארד ₪ בחודש הקודם. מתחילת השנה קרנות אג"ח מדינה עדיין בגיוס חיובי מרשים של כ-4.35 מיליארד ₪.

אגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש מימושים קלים – מדדי התל-בונד 20,40,60 סיכמו את חודש מאי עם תשואה שלילית של עד כ-0.2% בניגוד למדד קונצרני כללי שעלה ב-0.1%. בעקבות הירידות הקלות שנרשמו באפיק החודש, חלה עלייה קלה בקצב הפדיונות של קרנות אג"ח חברות לעומת החודש הקודם הנאמדים בכ-165 מיליון ₪ במאי ו כ-2 מיליארד ₪ מתחילת שנה.

המשקיעים נוטשים את האפיק השקלי הסולידי –התשואות השליליות שנרשמו החודש במדדי אג"ח ממשלתי שקלי בכל הטווחים, ופוטנציאל עתידי נמוך לתשואה ביחס לסיכון, הביאו לכך שהמשקיעים הוציאו החודש כ-3.1 מיליארד ₪ מהאפיק השקלי, המתחלקים ל-2.3 מיליארד ₪ בקרנות הכספיות ו כ-0.8 מיליארד ₪ בקרנות השקליות.

קרנות אג"ח בחו"ל סבלו החודש מצניחה של 75% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם, זאת, על רקע הירידות שנרשמו באג"ח ממשלת ארה"ב וגרמניה במאי. בסיכום חודשי קרנות אג"ח בחו"ל גייסו כ-150 מיליון ₪, המסתכמים לכ-2.75 מיליארד ₪ מתחילת השנה.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-31.05.15 כ-260.5 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-227.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-33.4 מיליארד ₪.

עובדי בית ההשקעות אקסלנס נשואה יקיימו הבוקר אסיפת הסברה. העובדים קוראים לחתירה מהירה לחתימה על הסכם קיבוצי שיסדיר את תנאי העסקתם, כשברקע התקדמות במגעים למכירת בעלת השליטה הפניקס. יו"ר הוועד: "נדמה כי הן ההנהלה והן בעלי השליטה לא מעריכים מספיק את תרומתם של העובדים להצלחת החברה, ועם זאת אין בכוונתנו להשלים".

600 עובדי בית ההשקעות אקסלנס נשואה יחלו הבוקר (ג') בצעדים ארגוניים ויקיימו בשעה 10:00 אסיפת הסברה במשרדי החברה בפתח תקווה. בזמן זה לא תתקיים קבלת קהל ולא יינתן מענה טלפוני ללקוחות החברה. עובדי אקסלנס נשואה התאגדו בהסתדרות בחודש מאי אשתקד, ומאז מנהלים מול הנהלת החברה משא ומתן להסכם קיבוצי.

ההחלטה על קיום אסיפת ההסברה היום התקבלה כשברקע הדיווחים על התקדמות משמעותית במגעים למכירת חברת הביטוח הפניקס, בעלת השליטה באקסלנס נשואה. העובדים מוחים על ההתקדמות האיטית במשא ומתן להסכם קיבוצי שיסדיר את זכויותיהם, וקוראים לחתירה מהירה לחתימה על ההסכם, וזאת בייחוד לאור המכירה הקרובה של הפניקס. העובדים אף מבקשים לנהל מו"מ על חלוקת מענק מפירות המכירה, במקרה שזו אכן תצא לפועל.

אבי ג'אנה, יו"ר ועד העובדים באקסלנס נשואה, אמר: "מזה כשנה אנו באים במו"מ עם ההנהלה ועדיין ההסכם אינו נראה באופק. לאורך כל הדרך התנהלנו באחריות ובזהירות וזאת מתוך ניסיון להגיע להבנות בהידברות. נדמה כי הן הנהלת החברה והן בעלי השליטה לא מעריכים מספיק את תרומתם של העובדים להצלחת החברה, ועם זאת אין בכוונתנו להשלים".

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מגיב הבוקר (ג') לנאום פרופסור סטנלי פישר, סגן יו"ר הבנק הפדראלי בארצות הברית ולשעבר נגיד בנק ישראל. בנאום שנשא אתמול בטורונטו קנדה בפני צמרת הבנקאות העולמית, אמר פישר שצריך "להעניש בחומרה כל בנק או בנקאי שמסכנים את היציבות הפיננסית ושזה לגיטמי להשתמש בריבית כנשק למניעת משבר פיננסי או בועת נדל"ן". בתגובה לדברים, אומר ארז כהן כי "ארז כהן: "דברי פישר מהווים בבואה מדהימה לפיאסקו שהוא עצמו יצר".

האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע, שבילף את העם!

ארז כהן אומר הבוקר: "עצה קטנה לי לשר האוצר הנכנס משה כחלון: חלילה וחס אל תיקח בכובד ראש את דבריו של מי שאחראי יותר מכל אדם אחר לבועת הנדל"ן שהתפתחה במדינת ישראל בשנים האחרונות. הלא מדיניות הפחתת הריבית שלו, שהחלה ב-2008 יורשתו קרנית פלוג ממשיכה בה, היוותה את הקטליזאטור המרכזי לזינוק ללא תקדים במחירי הדיור לו אנחנו עדים זו שנה אחת עשרה ברציפות (!), להוציא שני פסקי זמן קצרצרים בסוף 2008, לאחר קריסת בנק ליהמן ברדרס  וסוף 2011 , בעקבות המחאה החברתית. מדהימה מכל הינה העובדה שפישר רק לפני שבועות ספורים הודה בפני כלי תקשורת ישראלים שמדיניותו היוותה גורם מרכזי לעליית מחירי הנדל"ן, ומיד לאחר מכן, ובפורום בינלאומי ראשון במעלה ובנוכחות כל לך כי התקשורת הכלכליים העולמיים, הוא אומר בדיוק להיפך".

"יש לי תחושה שאם לא היה מדובר בפרופסור בעל מוניטין בינלאומיים דוגמת פישר, אלא באיש כלכלה צבר כחול-לבן, הייתה זה מכבר ממונה ועדת חקירה", אומר פישר ומוסיף: "חז"ל היו אומרים על כך 'הפוסל במומו פוסל' ואכן דברי פישר מהווים בבואה מדהימה לפיאסקו שהוא עצמו יצר. גם מי שסבור שלפישר לא היתה כל ברירה, והוא נקט במדיניות הפחתת הריבית על מנת להציל, כביכול, את כלכלת ישראל בעיתות של מדבר כלכלי בינלאומי, אין לה כל בסיס".

סטנלי פישר מאותת – הריבית בארה"ב תעלה במהלך השנה הבאה

"איך פישר יכול להסביר את העובדה שישראל הקטנה הפכה לשיאנית עולם בעליית מחירי הדיור? איך הוא יכול לתרץ את עצמו בפני דור שלם של צעירים ישראלים השוקלים לרעות בשדות זרים, זאת משום שחלום הדירה מבחינתם הוא בבחינת פנטזיה בלתי אפשרית לחלוטין? אני מצפה מפישר, כאיש הגון וכלכלן בעל שם עולמי, וגם כיהודי וציוני טוב, שיתנצל בפני הציבור הישראלי ויתרה מכך, שיעשה ככל יכולתו לסייע לשר האוצר הנכנס למצוא את הפתרונות הדרושים. בוודאי לא באמצעות הפטנט האמורפי של הורדת הריבית כנשק פלא", מסכם פישר.
רינה דגני, מנכ"ל קבוצת המחקר גיאוקרטוגרפיה, אומרת היום כי "נתוני גיאוקרטוגרפיה מצביעים בבירור על התקרבות עקבית של מדינת ישראל לשיא עולמי של 200 חודשי שכר על מנת להגיע לדירה ממוצעת, כפליים יותר מהזמן שנדרש להגיע לדירה זו עם כניסת הנגיד פישר לתפקידו כנגיד בנק ישראל".

"אם נבדוק היסטורית, משנות ה-50 ועד ימינו אלה, את כל נגידי בנק ישראל, לא נמצא, גם לא בתקופות המיתון הקשות ביותר, סחרור כה חמור במחירי הדיור ומעולם הקושי להגיע לדירה לא היה כה גדול. המחדל, לטעמנו, מתבטא לא רק בהפחתת הריבית של פישר, פעולה בעייתית מאוד לכשעצמה. היה כאן שילוב בעייתי ביותר של מדיניות זיג זג ממשלתית שניסתה, לצד הפחתת הריבית, למצוא כל דרך אפשרית לפגוע דווקא במשקיעי הנדל"ן שהיו מאז ומתמיד הקטר המוביל של המשק הישראלי בכלל וענף הנדל"ן בפרט", כותבת דגני.

רינה דגני מוסיפה כי "מנתוני גאוקרטוגרפיה מתברר כי מאז 1983, כלומר 32 שנה רצופות, היוו המשקיעים לאורך כך הדרך כ-20-30 אחוזים מרוכשי הדירות ואף היוו גורם חיובי ביותר ביציבות השוק. השילוב של ריבית מופחת, משכנתאות הולכות ותופחות, דחיקת המשקיעים בכל מחיר החוצה, יצרו לחצי ביקוש אדירים ומחסור כבד ביותר בדיור, במיוחד באיזור הביקוש, מה שגרם גם לניתור חסר תקדים של רמות מחירי הנדל"ן ובד בבד הקפיץ גם את מחירי השכירות ופגע בראש וראשונה דווקא בשכבות העממיות ובצעירים עד גיל 35. יתרה מכך: בעשור האחרון קיימת מגמה עקבית של ירידה בבעלות על דירות, מיותר מ-70 אחוזים ממשקי הבית בשנות ה-90 לכ-65 אחוזים בלבד כיום, שזה אומר שכשלושה מיליון ישראלים בקירוב אין בבעלותם דירה, כשהאחוז בין הצעירים עד גיל 35, ובכלל גבוה עוד יותר".

דגני כותבת: "הייתי ממליצה לכחלון לא רק שלא לאמץ את מדיניות פישר, אלא גם חלילה לא לנסות ולפגוע בביקושים לדיור, ובמיוחד בקרב משקיעים, ולנסות ככל יכולתו דווקא להגדיל את ההיצע באמצעות קידום תכניות התחדשות עירונית רבות היקף, בתוך זה פינוי בינוי ותמא 38 ומיצוי כל הכליים על מנת להגדיל באופן דרמטי את התחלות הבנייה. ללא פעולות אלה, ענף הבנייה רק ילך ויתדרדר והמחירים רק ימשיכו להאמיר".

ריבית המשכנתא עומדת לעלות! מבדיקה של "מהון להון, צרכנות פיננסית" בקרב יועצי משכנתאות ובקרב הבנקים למשכנתאות עולה כי יש ציפייה שכבר בחודש הקרוב תעלה ריבית המשכנתא. המשמעות היא שאם כבר סגרתם אם הבנקים על תנאי המשכנתא כנראה שכדאי לכם להזדרז ולממש את המשכנתא. אחרת, היא עשויה להיות יקרה יותר. לרוב הבנקים מאפשרים קבלת המשכנתא על פי התנאים שסוכמו בחלון זמן של 12 יום – אם אתם בחלון הזה ועדיין לא מימשתם, נראה שכדאי לכם מאוד לממש  את המשכנתא.

על פי מידע שאספנו עולה כי ריבית המשכנתא עשויה לעלות בכמה עשיריות האחוז – 0.2%-0.3%  כבר במיידי, ואילו בטווח של החודשים הקרובים היא עשויה לעלות בסדר גודל של 0.5% ויותר.

אם השווקים הפיננסים  ימשיכו לרמוז על העלאות ריבית בעולם ובמקביל שוק האג"ח ימשיך להיחלש אזי הריבית משכנתא עשויה לעלות אפילו בשיעור גבוה יותר.

יועצי משכנתאות והבנקים מייעצים ללקוחותיהם הלוקחים משכנתא להזדרז ולקחת את המשכנתא במסלול הקבוע, ואפילו להקדים תשלומים למוכרי הדירות. עם זאת, אין ממש טעם להקדים את המשכנתא במסלול פריים (לרוב פריים מינוס 0.5% עד 0.8% ) ולשלם למוכר הדירה או הקבלן, מכיוון שגם כך היא צמודה לריבית וכל עוד הריבית לא תעלה היא לא תעלה. כלומר, להבדיל מהריבית הקבועה שמשתנה בהתאם לשוק האג"ח ולריבית בנק ישראל,  הריבית המשתנה (פריים מינוס…) תלויה בעיקר בריבית בנק ישראל וזו דווקא לא צפויה לעלות בטווח הקרוב.

אלו העצות של המומחים, אבל זכרו שכל מקרה לגופו, ומעבר לכך –  אסור לרוץ ולשלם את כל הכסף בהתחלה. אתם צריכים להשאיר למועד קבלת הדירה סכום נכבד.

עוד תובנה מהמגמה של עליית הריבית – מי שעדיין לא מחזר משכנתא צריך עכשיו לעשות זאת, המגמה של עליית הריבית צפויה להימשך בחודשים הקרובים ואז כבר יהיה מאוחר, כדי לקבע את הריבית הנמוכה צריך לפעול מהר.

עליית הריבית החלה בשבועיים האחרונים במקביל להחמרת הירידות בשוק האג"ח – מבלי לשים לב, ירדון אגרות החוב הארוכות של המדינה בשיעור של כ-5% ויותר.  המשמעות היא שהמקורות מעין מתייקרים ולכן  חלה עלייה בריבית במיוחד במסלול הקבוע. במסלול הקבוע  הלא­צמוד לתקופה ארוכה צפויה עליית הריבית הגבוה ביותר – סדר גודל של 0.3% וגם לטווחים של 15 ו-20 שנה צפויה עלייה חדה בריבית.

למניית עליבאבא יש פוטנציאל התחזקות של 50% עד לשווי של 140 דולר למניה. המספר הזה משקף עלייה בשווי החברה ל-350 מיליארד דולר במהלך שנת 2016. כך מעריך ג'וזף גרינקורן, מומחה להשקעות בוול סטריט ומנכ"ל מוריס גרופ, שהוסיף כי למרות שעליבאבא היא שחקן יחסית חדש שהמסחר במנייה שלה החל בוול סטריט רק השנה, מדובר כאן בחברה בעלת פוטנציאל להיות גדולה יותר מוולמארט, איביי ואמזון ביחד במהלך השנים הקרובות.

גרינקורן הסביר כי עליבאבא פועלת בשוק המסחר האלקטרוני הסיני. ההערכות אומרות כי עד שנת 2018 שוק המסחר האלקטרוני ביפן, אירופה וארצות הברית ביחד יהיה קטן יותר מהשוק הסיני. כיום, יש בסין בלבד 400 מיליון לקוחות הרוכשים מוצרים באמצעות האינטרנט, גרינקורן מעריך כי בטווח של עד 3 שנים מהיום, אנו נראה הכפלה של המספר הזה ל-800 מיליון לקוחות בתחום המסחר האלקטרוני בסין בלבד.

ג'וזף גרינקורן: "מניית פייסבוק תתחזק ב-40% עד תחילת שנת 2016"

להערכת גרינקורן, כבר במהלך 2015, צפויה עליבאבא להציג מספרים מעוררי השתהות כמו היקף העסקאות העצום של החברה שצפוי לעמוד בשנה האחרונה על טריליון דולר שהופכים אותה לחברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם.

גרינקורן התייחס גם לדרכי ההתרחבות של החברה. כך למשל השיקה עליבאבא עבור עסקים העובדים איתה שירות ענן שהוא למעשה גרסה סינית לשירותי הענן של אמזון. בעתיד הקרוב, עליבאבא מתכוונת להתחרות בחברות כמו אמזון, גוגל ומיקרוסופט בתחום שירותי הענן.

בנוסף, בנפרד מהשוק הסיני, עליבאבא מתרחבת באמצעות האתר עלי אקספרס והשקעות בחברות אמריקניות כמו ZULILY, SHOPRUNNER ו-JET.COM, כולן מתחרות ישירות של אמזון, המתחרה העיקרית למודל העולמי של עליבאבא.

ג'וזף גרינקורן: הדולר עשוי להגיע ל-5 שקלים ב-2016

עוד הוסיף גרינקורן, כי עליבאבא צפויה ליהנות מרווחים גדולים בשיעור של כ-15 מיליארד דולר, שצפויים להגיע מהשקעה בחברות אינטרנט, מדיה חברתית וטכנולוגיה כמו חברת העברת המסרים סנאפצ'אט, LYFT – שירות הסעות הדומה ל-UBER, שירות ההודעות והשיחות TANGO, וחברות המשחקים KABAM וזינגה.

גרינקורן סיכם את דבריו ואמר כי "בשוק של היום יש חשיבות לבחירת מניות סלקטיבית, לדעתי, עליבאבא חייבת להיות בתיק השקעות החשוף לוול סטריט ולמגזר הטכנולוגיה בשל היותה החברה המובילה בתחומה עם אופק התרחבות וודאי והנהלה שמבצעת החלטות נכונות על מנת לאפשר לחברה להמשיך להתרחב ולצמוח".

עליבאבא אמנם מלהיבה את הדמיון, אלא שצריך לזכור שיש גם סיכונים רבים. את הסיכונים האלו פרטנו בהרחבה בכתבה ב-YNET –  החברה הענקית הזו נשענת בסופו של דבר על גחמות של הממשל הסיני. סין עם כל סיפור ההצלחה של השנים האחרונות, היא עדיין רחוקה מלהיות נאורה ודמקורטית, היא מאוד לא שקופה ובהתאמה גם החברות הסיניות נעדרות שקיפות.

לא ניתן באמת לדעת מה קורה שם בפנים – בעסקים האמיתיים ובדוחות הכספיים. "חברות סיניות רבות דיווחו על תוצאות שבדיעבד לא היה להן קשר למציאות. אז נכון, עליבאבא היא במספרים אחרים – גדולה יותר, לא סתם גדולה – ענקית, ונראה (ונקווה) שהיא מנוהלת נכון יותר וטוב יותר. אבל גם אצלה יכולים להיות באגים בדוחות ובאגים בהתנהלות.

בן משה מציין לדוגמה את חוסר השקיפות בעת פרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון. התוצאות הכספיות אמנם עמדו ביעדים, אבל בפתאומיות הודיעה החברה על עזיבתו של מנכ"ל החברה. מנכ"ל לא מתפטר חצי שנה אחרי הנפקה, אלא אם יש סיבה באמת טובה, וסיבה לא ממש נמסרה.

מעבר לכך, צריך לזכור עוד כמה דברים בקשר לעליבאבא – הקרבה שלה לממשל הסיני, כך עולה מדיווחים שונים, עוזרת לה מאוד בהיבט העסקי. החברה כנראה לא משלמת הוצאות מלאות על דיוור, היא מקבלת סוג של סבסוד עקיף מהמדינה. אם היא היתה משלמת כפי שהיה צריך, הרווחים שלה היו מתכווצים משמעותית. והבעיה כאן היא שאף אחד לא מבטיח שזה יישאר לעד, זה יכול להשתנות בכל רגע נתון.

"עליבאבא אם כל הכבוד היא שחקנית חשובה וגדולה אבל היא עדיין בחיתולים בשוק האמריקאי. החוזקה שלה מגיעה מהשוק הסיני והמזרח הרחוק, אבל לשכפל את ההצלחה בשוק האמריקאי זה לא טריויאלי. התחרות שם היא בקנה מידה אחר, אמזון, ו-EBAY לא יושבות בחיבוק ידיים, ובמגרש הזה הם לא ייכנעו במהרה לענקית הסינית.

לאור הריבית הנמוכה של בנק ישראל, הרי שגם בחודש מאי 2015 היו פדיונות בתעודות פיקדון בשיעור של כ-1.7 מיליארד ₪, ומתחילת השנה פדיונות של כמעט 10 מיליארד ₪ בתעודות פיקדון. במקביל, המשקיעים הפנו כספיהם לאלטרנטיבות השקעה בעלי סיכון גבוה יותר הן באפיקים מניתיים, והן באפיקים אג"חיים, שהניבו תשואה נאה, לאור העליות במדדים השונים. כך עולה מנתוני איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר.

לדברי רונן סולומון מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, "בשנת 2015 נמשכת המגמה של הפניית השקעות חדשות לאפיקים מניתיים בחו"ל, כך שמתחילת השנה הושקעו מעל 2.2 מיליארד ₪ בתעודות סל על מדדי מניות בחו"ל. כמו כן, לאור עליות השערים בבורסה בתל-אביב, גויסו במאי 2015 כ-150 מיליון ₪ בתעודות על מדדי מניות בארץ, ומתחילת השנה קרוב ל-400 מיליון ₪".

בימים האחרונים, הובאה לידיעתו של שר הבינוי, יואב גלנט, רשימת ליקויים המעכבים פיתוח תשתיות בראש העין וזאת במסגרת הסכמי פיתוח אשר נחתמו ע"י משרד הבינוי.

השר עודכן שאכלוסן של עשרות דירות חדשות בראש העין מתעכב. מדובר בדירות הראשונות שבנייתן מושלמת בימים אלה, בשכונת פסגות אפק המוקמת בדרום ראש העין — שכונה שצפויה להיות מוקד הבנייה העיקרי של דירות חדשות באזור המרכז בשנים הקרובות.

בעקבות העדכון, שוחח השר עם ראש העיר, מר שלום בן משה, והורה לבצע בדיקה מיידית במשרד הבינוי לפתרון  הסוגייה.

כמו כן, הנחה השר לקיים פעולה מואצת לתיקון הליקויים לרווחת התושבים בראש העין וביום חמישי הקרוב יקיים השר דיון יחד עם ראש העיר, על מנת ללמוד את הסוגיה לעומק ולמצוא פתרון.

יש לציין כי בנוסף לפרוייקט זה, על פי הסכם הגג שחתמה המדינה עם עיריית ראש העין, צפויות להיבנות במקום בשנים הקרובות יותר מ–15 אלף דירות.