משפט    

מהו הליך "בוררות" ולמי זה מתאים?

תמונה:PIXABAY

מעודכן ל-06/2019

הדימוי של הבורר המוכר לנו מהעולם התחתון כפי שהוא מוצג בטלוויזיה ובקולנוע, הוא רק חלק קטן מתחום הבוררות שלו פנים רבות # אם כן, במה שונה בוררות מהליך משפטי ובאיזה מקרים היא עדיפה? – התשובות במדריך שלפניכם

בבית המשפט עושים משפט אך לאו דווקא משפט צדק . כ-90% מהתיקים בבתי המשפט מסתיימים ללא פסק דין –כלומר, הצדדים מתפשרים או משוכנעים על ידי בית המשפט להתפשר. בורר מיומן יצליח גם לעשות צדק .

מהי בוררות?

בוֹררוּת היא הליך שיפוטי פרטי ליישוב סכסוכים, שבו שני צדדים מסכימים להציג את עמדותיהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי, על מנת שיכריע בסכסוך – מחוץ לכותלי בית המשפט. הכרעת הבורר היא סופית והצדדים אינם יכולים לערער עליה.

לצדדים בהליך הבוררות  שליטה רבה בהליך שכן הם הבוחרים ומסכימים על זהותו של הבורר, הם  השולטים על קצב ההליך, בשיתוף עם הבורר, והם המסכימים על קיומם או אי קיומם של סדרי הדין, דיני הראיות וכיו"ב.

הליך הבוררות פטור מסדרי דין קבועים ונוקשים, ועל פי רוב הוא גם מהיר משמעותית, בשונה מדיונים בבית משפט העלולים להימשך גם שנים ארוכות. בסיומו של הליך הבוררות מוציא הבורר פסק בוררות, אשר ניתן לאשרו בבית משפט כפסק דין לכל דבר ועניין, ובמידת הצורך אף להפעיל הליכי הוצאה לפועל של מימוש פסק הבורר.

הסכם הבוררות

הסכם הבוררות הוא שמעניק סמכות לבורר הנבחר להכריע במחלוקת בין הצדדים. הסכם בוררות בעל תוקף הוא הסכם בכתב.

כל עוד הצדדים לא קבעו אחרת, יחולו הכללים הקבועים בתוספת לחוק. מכאן החשיבות הרבה שיש לניסוח ההסכם בצורה ברורה ומפורשת שתבטיח את יעילות ההליך וניצול היתרונות בהליך הבוררות למול הליך בביהמ"ש.

הבורר – מי יכול לשמש בתפקיד ואיך בוחרים?

כל אדם יכול לשמש כבורר ולפיכך בורר אינו חייב להיות עורך דין. עם זאת, כאשר בוחרים בורר מומלץ לבחור באדם מקצועי, שיש לו היכרות עם החוק וגם עם נורמות השוק בתחום הסכסוך. מומחה בתחום מסוים יכול לשמש בורר, כמו גם איש עסקים, עורך דין, או כל אדם מן השורה. רצוי לבחור בורר שיש לו ניסיון וזיקה לתחום הסכסוך, אשר עבר הכשרה מסוימת לבוררות.

יש המעבירים בוררויות למומחים בעניין שבו נוגעת הבוררות. כך למשל בתביעה בגין ליקויי בנייה נהוג לפנות למהנדס בניין או לשמאי מקרקעין שישמש כבורר. רצוי לבחור בוררים מקצועי המתאים לסכסוך הרלוונטי, לוודא שאף בורר מוצע אינו נמצא בניגוד אינטרסים וכך הצדדים יכולים לבחור להם את הבורר הטוב ביותר מבחינתם להליך הבוררות.

לעיתים כל צד מביא את הבורר שלו, המשמש יותר כנאמן או עורך דין של הצד שמינה אותו. הבורר שומע את הראיות ביחד עם הבורר הנוסף, ולאחר סיום שמיעת הראיות מנסים השנים להגיע לפסק מוסכם. אם אינם מסוגלים לכך, ממנים בורר שלישי, ושני הבוררים ינסו לשכנע אותו בצדקת עמדתם, והוא אשר יכריע ביניהם.

בוררות או משפט – מה עדיף?

הדילמה אם לפנות לבוררות או לבית המשפט על מנת לפתור סכסוך משפטי, מתעוררת בדרך כלל זמן רב קודם לפרוץ הסכסוך. למעשה, השאלה עולה כבר בעת ניסוח הסכם ההתקשרות בין צדדים לעסקה, המתלבטים בשאלה האם לכלול בהסכם "סעיף בוררות".

חוק הבוררות קובע כי אם כלולה בהסכם הוראה, לפיה יועברו כל המחלוקות שבין הצדדים לבוררות, יהיו דלתות בתי המשפט נעולות בפניהם בעת פרוץ סכסוך והם יופנו לברר את המחלוקות ביניהם בבוררות. הבורר יקיים הליך מעין שיפוטי, ישמע את הצדדים, יבחן את טענותיהם וראיותיהם ובסופו של דבר ייתן את פסקו.

כאשר פורץ סכסוך בהיעדר "סעיף בוררות" בהסכם, ניתן עדיין להעביר את הסכסוך לבוררות, אך זאת רק אם קיימת הסכמה של כל הצדדים המעורבים במחלוקת.

להליך הבוררות מספר מאפיינים ייחודיים אשר נסקור להלן ונשווה אותם להליכים משפטיים המתנהלים בבתי משפט.

היתרונות של הליך הבוררות:

  • בחירת הבורר: האדם המכריע בסוגיה שבמחלוקת בין הצדדים, הינו גורם שבשל אישיותו או בשל תחום מומחיותו נבחר על ידי בעלי הדין, אשר נתנו בו את אמונם, להבדיל מהליך בבית משפט שבו לבעלי הדין אין כל יכולת להשפיע על זהות השופט.
  • יעילות ומהירות: ההליכים בבתי המשפט עלולים להימשך תקופה ארוכה ולהיות מתישים לכל הנוגעים בדבר. בין אם הדבר נגרם באשמת מערכת בתי המשפט ובין אם בעטיים של בעלי הדין או באי כוחם, בירור בביהמ"ש, של תביעות שאינן מורכבות, עלול להמשך על פני שנים. לעיתים לאחר ההכרעה יתנהלו גם הליכי ערעור ממושכים. מאידך, בבוררות, נקבעת לרוב מסגרת זמן להתמשכות הליך. על פי התוספת לחוק, אם לא הסכימו הצדדים אחרת, ההליך חייב להסתיים בתוך שלושה חודשים, אך לבורר נתונה הסמכות להאריך תקופה זו בשלושה חודשים נוספים, דהיינו ניהול ההליך אמור להסתיים בתוך 6 חודשים.

בפועל, מכיוון שבמרבית המקרים אין הבורר "עמוס" בתיקים כמו עמיתו השופט בבית המשפט, גם אם יסכימו הצדדים על תקופה ארוכה יותר לניהול ההליך, סביר להניח כי פסק הבורר יינתן במועד מוקדם יותר מאשר היה ניתן פסק דין, אילו היה הסכסוך נדון בבית משפט.

עם זאת, יש לזכור כי על פי החוק, על מנת שפסק בוררות יהיה אפקטיבי וניתן לאכיפה, יש להביאו לאישור בפני בית המשפט המוסמך. הליך זה אורך זמן ובמיוחד כאשר צד שלא היה מרוצה מתוצאות הבורר מגיש בקשה לביטול הפסק. במקרה כזה קיים סיכון להתמשכות ההליך, אולם במרבית המקרים לא מדובר בתקופה הממוצעת שבה אורך הליך משפטי בתביעה אזרחית רגילה בבית המשפט.

  • בהליך בוררות – בניגוד להליך בבית משפט – בעלי הדין חופשיים להחליט אם יחולו בהליך כללי הפרוצדורה ודיני הראיות, אשר לעיתים הם נוקשים ומקשים על עשיית צדק או על דרכי ההוכחה. בעלי הדין אף רשאים להחליט להשתחרר מהדין המהותי, ולהסכים על קיום דיון מעשי וענייני, ללא תלות בחוקים השונים הנוגעים לפרוצדורה ולמהות.

  • סודיות וצנעת הפרט: הליכי הבוררות מתנהלים בצנעה ואינם חשופים לרשות הרבים. ישיבות הבוררות מתקיימות בדלתיים סגורות, ועל בעלי הדין חל איסור פרסום וחשיפה תקשורתית, אלא אם הם החליטו אחרת.
  • חיסכון בהוצאות: מכיוון שהליכי בוררות הם לרוב יעילים ומהירים, בדרך כלל הם גם זולים מניהול הליך בבית משפט, אשר עשוי להימשך שנים.

בנוסף לכך, הליכי בוררות מאפשרים בחירה בבורר שיש לו מומחיות בעניינים שבמחלוקת, ולאו דווקא בורר שעיקר ידיעותיו הן משפטיות, והדבר עשוי לחסוך עלויות הכרוכות בעדויות מומחים.

  • בנסיבות מתאימות, גם במהלך הבוררות ניתן לפנות לבית המשפט בבקשות לסעד זמני להפסקת הליך הבוררות, או בבקשות לסעדים זמניים אחרים, כגון: הזמנת עדים, פסיקת שכרם והוצאותיהם, נקיטת אמצעי כפייה וענישה כלפי עד שלא נענה להזמנה מטעם הבורר או כלפי עד שסירב להעיד, תחליף המצאה של הודעות או של מסמכים לבעלי הדין, צווי עשה, צו למינוי כונס נכסים, ועוד.
  • לעומת ההליכים בבית המשפט, הליך הבוררות מתאפיין באווירה נינוחה יותר, ולוח הזמנים גמיש יותר, בהתאם לבקשות הצדדים.
  • להבדיל מחוסר היכולת לקבוע את זהות השופט בבית המשפט, בבוררות ניתן לא רק לקבוע את זהות הבורר, אלא גם את מספר הבוררים שיידונו בסכסוך, ואף להוסיף קריטריונים, כגון: ניסיון מקצועי מוכח בבוררויות בתחומים הרלוונטיים, התחייבות לזמינות, ידע בשפות ובחוקים הנדרשים ועוד.
  • בבוררות יש אפשרות לדרוש מהמועמד להתמנות לבורר להתחייב בכתב להיעדר ניגוד עניינים, לא רק עם בעלי הדין, משפחותיהם וקרוביהם אלא גם עם באי כוחם או כל גורם רלוונטי נוסף.

החסרונות של הליך הבוררות:

  • סמכות הבורר מוגבלת אך ורק לנושא שצוין בהסכם הבוררות, ואך ורק לבעלי הדין שהם צד להסכם הבוררות. לא ניתן לכפות ניהול בוררות על צד שלישי שלא חתם על הסכם הבוררות, ולא ניתן לנהל דיון בנושא שאינו כתוב בהסכם הבוררות שבין בעלי הדין (גם אם הוא קשור לנושא הנדון, ללא הסכמת בעלי הדין. דבר זה עלול לגרום לפיצול הדיונים, שיתנהלו במקביל הן בבוררות והן בבית משפט, תוצאה העלולה להוביל להחלטות סותרות ולעיכובים בסיום המחלוקת.
  • מאחר שהבורר אינו כפוף בהכרח לדין המהותי, לסדרי הדין ולדיני הראיות (אלא אם נקבע אחרת בהסכם הבוררות) הוא רשאי לפסוק בכל דרך הנראית לו, ושאינה נשענת על הדין המהותי, בעוד שבעלי הדין פעלו קודם לבוררות לפי החוק המהותי הנוגע לעניין.
  • הליך בוררות אמנם אינו כרוך בתשלום אגרה (כשם שנדרש בבית המשפט) אך הוא כרוך בתשלום שכרו של הבורר, שלעיתים יכול להיות גבוה מאוד, אף אם הוא מתחלק בין שני הצדדים, מה שאינו קורה בתשלום אגרה לבית המשפט שבה נושא התובע, והיא מוחזרת לו אם תביעתו מתקבלת על ידי בית המשפט, לפיכך, לעיתים הליך הבוררות עלול להיות בסופו של דבר יקר יותר מהליך בבית המשפט.
  • בדרך כלל פסק בוררות אינו ניתן לערעור, לעומת פסק דין של בית משפט (אלא אם נקבע אחרת על ידי הצדדים במסגרת הסכם הבוררות). גם הליכי ביטול פסק בוררות מוגבלים לעילות מסוימות.
  • לבורר אין את סמכות אכיפה שיש בידי בתי המשפט. על מנת לאכוף סעדים שניתנו על ידי הבורר, יש לפנות תחילה לבית המשפט, לאישור החלטות הבורר, ורק לאחר מכן הן ניתנות לאכיפה.

מהן סמכויות הבורר בניהול הליך הבוררות?

לבורר יש סמכות לעשות בבוררות כל מה שהצדדים הסמיכו אותו לעשות. ולכן אם לא התנו אחרת, הוא יכול להורות לבעל דין להשיב לשאלונים, לגלות ולהמציא מסמכים ולעשות כל דבר הכרוך בניהול הבוררות, כפי שרשאי היה לעשת בית משפט בתובענה שהוגשה לפניו.

לבורר נתונה הסמכות להזמין עדים למתן עדות או להמצאת מסמכים, כפי שהיא נתונה לבית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו, והוא רשאי לפסוק להם שכר והוצאות. עם זאת, אם העדות באה תוך שימוש לרעה בהליכי בוררות, רשאי בית המשפט, על פי בקשת העד, לבטל את ההזמנה.

כמו כן, בעל דין שהוזמן כדין לישיבה ולא התייצב, רשאי הבורר לדון בסכסוך בהיעדרו. יתרה מכך, אם באותה ישיבה נדרש בעל הדין לטעון טענותיו במועד שנקבע לכך, ולא עשה כן, רשאי הבורר לפסוק בסכסוך בהיעדרו.

לגבי סמכות הבורר לתת סעדים, ההלכה אינה ברורה ולכן רצוי לקבוע בהסכם הבוררות אילו צווים מוסמך הבורר לתת.

האם פסק הבורר מחייב את הצדדים?

פסיקתו של הבורר, הניתנת בתום הליך הבוררות מחייבת את הצדדים ודינה כפסק דין של בית משפט. הבורר נותן לצדדים פסיקה מנומקת בכתב וכל צד מחויב לבצע את פסיקת הבורר בהתאם לאמור בפסק הבורר. פסק הבורר ניתן לערעור בהתאם לתקנות, חוק הבוררות ולתנאי הסכם הבוררות עליו חתמו הצדדים.

הערעור – כיצד והיכן ניתן לערער על הפסיקה?

הצדדים יכולים לקבוע בהסכם הבוררות את נושא הערעור, כולל בחירה בערכאת ערעור והתניית תנאים להגשת ערעור. גם אם הצדדים לא הסדירו את הזכות לערער בהסכם, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט, בהתאם לחוק הבוררות הקובע כי בנסיבות מסוימות ניתן לערער על פסק בורר. בית המשפט בוחן אם נגרמה פגיעה בזכויותיו של צד בסכסוך במסגרת הליך הבוררות.

מהן תקנות סדר הדין האזרחי החדשות והאם מדובר במהפכה?

מי זכאי לסיוע משפטי