fbpx
חינוך פיננסי

מהו שיעור צמיחה

קרדיט: shutterstock
מעודכן ל-10/2019

שיעור צמיחה נמדד לרוב במונחים של צמיחת התמ"ג - סך ההכנסות ושווי הסחורות והשירותים המיוצרים במדינה. מכיוון שהתמ"ג נמדד לפי ההכנסה הלאומית, שיעור הצמיחה הזה מצביע במידה מסוימת על שיעור הצמיחה של ההכנסה לאדם.

צמיחה מעידה על גידול האופציות ליצור  או לצרוך מוצרים. לרוב אנחנו מדברים על צמיחה של מדינה, אך גם של מגזרים כמו תעשייה, שירותים וחקלאות. צמיחת המשק תבוא לידי ביטוי בכמות ההון הקיים בו, בגודל הייצוא ממנו, ובכל תפוקה אחרת של המשק. נתוני הצמיחה הם יחסיים - הם אינם מבטאים את גודל תפוקת המשק, אלא רק את השינוי החל בו

המדידה היא שנתית.  כך כשמדברים על צמיחה של 10%, מדברים על השנה הקודמת לה. מדידה אחרת היא מדידה רבעונית, המושווית לרבעון המקביל ולא לרבעון הקודם, כדי לא לספוג שינויים המושפעים מעונתיות.

נתוני הצמיחה הם נתונים מהותיים למדידת תפקודו וחוזקו של המשק - ירידה בתמ"ג מעידה למשל על תחילתו של מיתון או האטה לעתים, ועלייה  בצמיחה מעידה על שיפור בכלכלה, ולכן זה יעד של מרבית המדינות.

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

צמיחה שלילית

צמיחה שלילית מתייחסת לשני היבטים. בעגה הכלכלית הכוונה פשוטה: הצמיחה תהיה קטנה משנה שעברה. ההיבט השני הוא מצב שבו עלות ההון של האמצעים ששימשו לצמיחה, שיובאו מחו"ל (והגדילו את הגירעון במאזן התשלומים ואת מצבת החובות), עולה על תוספת התוצר המקומי שמייצר אותו הון. בשל הגידול באוכלוסין צמיחה שלילית היא נדירה לרוב.

גורמי צמיחה

יש כמה גורמים לצמיחה. אחד העיקריים בהם הוא הגידול בפריון של מוצרים ושירותים. לצד גידול בכוח העבודה, גם טכנולוגיות ומקורות אנרגיה חדשים משפיעים על הגידול בפריון. לשיעור התעסוקה בשוק העבודה השפעה מכרעת על הצמיחה - מספר עובדים גדול יותר משמעותו למשק הכנסה גבוהה יותר

גם הקלה ברגולציה או  רגולציה המכניסה שחקנים נוספים יכולה להשפיע על הצמיחה. אחד הגורמים השנויים במחלוקת הוא מחקר מדעי, בעוד בישראל ההוצאה על מחקר גבוהה וכך גם שיעור הצמיחה שלה בשנים האחרונות, בהונג קונג הצומחת יש מעט מאוד השקעה במחקר. גם פתיחות המשק לסחר, ליצוא וליבוא משפיעה על הצמיחה.

עוד גורם שנוי במחלוקת הוא תשתיות. על פי הרבה כלכלנים, ההשקעה בתחבורה ציבורית, בכבישים ובתשתיות נוספות מגדילה את אפשרויות התעסוקה ומכאן את הפריון. אך לא כולם בטוחים שהיא כה חשובה.

הצמיחה בישראל

מאז הקמת המדינה נרשמו שינויים משמעותיים בקצבי הצמיחה: בשנות החמישים והשישי צמח המשק בקצב מהיר; במהלך שנות ה70 נרשמה האטה משמעותית בקצב הצמיחה לנפש, לשיעור הדומה למדינות המפותחות, ולאחר שנת 1991 חלה עלייה מתונה בקצב הצמיחה. בעשור האחרון הצמיחה בישראל הייתה גדולה מהממוצע במדינות המפותחות

במהלך שני העשורים האחרונים הצמיחה בישראל מושפעת משינויים טכנולוגיים וצעדי המדיניות הציבורית ובראשם ירידה בצריכה הביטחונית, כאחוז מהתוצר.

ביקורת

יש רבים המערערים על המעמד הדוגמטי כמעט של נתוני הצמיחה העומד בבסיס מדיניותן הכלכלית של מדינות וארגונים כלכליים רבים. הביקורת העיקרית היא על היכולת של צמיחה להימשך לאורך זמן בעוד המשאבים פוחתים, וכך מסבירים את הצמיחה הפוחתת במערב. ביקורת אחרת שהנהנים מצמיחה הם רק השכבות החזקות. ביקורת אחרת היא אקולוגית, הייצור והצריכה ההכרחיים לצמיחהה מזיקים לכדור האץץ ולסביבה,כך שאם מפעיל מזיק לסיבה מגדיל את התוצר, אך פוגע בתושבים ובסביבה ייווצר נזק לתושבים, לסביבה ובתוך כך גם נזק כלכלי.

בעלייה מתמדת: צמיחה במרכולים ב-2019 – קנינו בסכומים גבוהים בכ-3 אחוזים

בנק ישראל: צמיחה נמוכה במיוחד של 3% בישראל, באוצר: צמיחה של 1%

 

 

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

דרור ניר קסטל

דרור ניר קסטל

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות