fbpx
עסקים קטנים

מה מונע מהתעשייה הישראלית להצליח?

pixabay
מעודכן ל-09/2019

מיסים כבדים, בירוקרטיה מסורבלת, התערבות ממשלתית נרחבת ועידוד ייבוא המפלה יצרנים ישראלים – כל אלה יחד גורמים נזק מאסיבי ומצטבר לתעשייה המקומית מנהיגים בכל העולם נרתמים כדי להגן על התעשייה במדינותיהם ורק בישראל מעדיפים ייבוא זול, בתואנה של מלחמה ביוקר המחיה  

סקר שנעשה לאחרונה מראה כי הציבור בארץ מעדיף לקנות תוצרת כחול לבן ורוחש אמון רב ליצרנים הישראלים – ובכל זאת העובדות בשטח מראות כי התעשייה המקומית במשבר, ורק בעשור האחרון נסגרו למעלה מ-18,000 מפעלים במדינה. מהם הגורמים שפוגעים במנוע הצמיחה ומסכנים את מקור הכנסתם של מאות אלפי עובדים?

המשבר הכלכלי החמור בשנת 2008, הבהיר למנהיגי העולם כי רק מנועי הצמיחה התעשייתיים הם יציבים דיים כדי להבטיח עלייה מתמשכת ברמת החיים, תוך צמצום הסיכון למשבר וחוסר יציבות. בארצות הברית ובאירופה מנהיגים פועלים כדי לחזק  את התעשייה ולהבטיח את כושר התחרות המשקי בכל האמצעים שברשותם.

רק בישראל, למרות שהממשלה קוראת לתושבים  לקנות  תוצרת "כחול לבן", מתעלמים מהמגמה העולמית של דעיכת הגלובליזציה והסחר החופשי. בארץ עדיין מעדיפים ייבוא זול בשם המלחמה ביוקר המחיה, כביכול, על פני הגנה על התעשייה הישראלית. התוצאה בלתי נמנעת – פגיעה בתעשייה שהביאה לירידה חדה בצמיחה בשנים האחרונות.

לטענת נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בעולם הבינו כי עמוד השדרה הייצורי מבטיח גם התמודדות חזקה מול משברים כלכליים וגם צמיחה אמיתית ולאורך זמן. בישראל יש תעשייה מהחדשניות והמובילות בעולם ובתנאים המתאימים, הכוללים הפחתת בירוקרטיה, הכשרת כוח אדם מקצועי וחיזוק כושר התחרות של היצוא. נדע להוביל פיתוח של עשרות חברות תעשייה ישראליות חדשות".

 התירוץ הביטחוני של טראמפ

לאחרונה מתחולל מאבק רב עוצמה בין ארה"ב לסין בנושא המכסים על מוצרים מתוצרת סין המשווקת בארה"ב, כשסין משיבה באותו מטבע. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על חיזוק התעשייה בארה"ב כמטרת על ולכן הפעיל מספר רב של צווים ושינויי חקיקה, על מנת לחזק את התעשייה המקומית ולהסיט ייצור של חברות אמריקאיות מאסיה וממדינות אחרות בחזרה לארה"ב.

תוכניות דומות קיימות כיום בהודו, סין, אוסטרליה, והן נהגו במטרה לשמור על התעשייה המקומית, כתנאי הכרחי לחוסנה הכלכלי של המדינה ועצמאותה. גם באיחוד האירופי שהוביל את מגמת הגלובליזציה במדינות שבו, יש כבר סדקים רציניים, ולא רק בדמות הברקזיט בבריטניה.

בתקופה שקדמה לכהונתו של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, הונהגו סחר גלובלי וכללי ארגון סדירים בין המדינות בנוגע לכלכלה עולמית. הייתה מגמה של קיום סחר עולמי חופשי, ומדינות חתמו זו עם זו הסכמים בינלאומיים. מי שהפר את האידיליה היה טראמפ שהשתמש בסעיפים אזוטריים בהסכמים בינלאומיים כדי להגן על התעשייה המקומית האמריקאית. כך למשל, כשרצה להגן על תעשיית המתכת על ידי הטלת מכס על יבוא מוצרי מתכת, הוא השתמש בסעיף של ביטחון לאומי, למרות שמדובר בשיקול מסחרי בלבד.

כיום מדובר במגמה כלל עולמית, מדינות רבות ובהן קנדה, ברזיל, סין, מקסיקו, רוסיה והודו, העלו מכסים וביצעו חקיקה שמפלה לטובה את התעשייה המקומית. היחידה שנותרה מאחור בעניין זה היא מדינת ישראל.

 

התעשייה המסורתית במצוקה

מדי שנה אנחנו עדים למאות צעדים שמדינות עושות כדי להגן על התעשייה המקומית שלהן, בהם הטלת מכסים על ייבוא, מכסות, היטלי קנייה, רכש מקומי ורגולציות שמפלות ייבוא. אם פעם הצעדים האלה השפיעו על נפח של כ-200 מיליארד דולר מהסחר העולמי בשנה, היום כבר מדובר על כ-600 מיליארד. זו המגמה. העולם משתנה, כל הכללים נשברים וכל מה שהיה עם הגלובליזציה כבר איננו. רק בישראל, כך טוענים התעשיינים, המדיניות לא השתנתה.

התעשייה, אחד מענפי הכלכלה החשובים במשק, כוללת תעשיות טכנולוגיה עילית, כמו ייצור תרופות, מחשבים ומכשור אלקטרוני, ותעשייה מעורבת עילית, כגון כימיקלים, ייצור מכונות וציוד חשמלי, ייצור כלי תחבורה ועוד. לצד אלה פועלים גם מפעלי תעשייה מסורתית לייצור מוצרי מזון, טקסטיל ומוצרי הלבשה, משקאות ומוצרי טבק, ומפעלי תעשייה מסורתית מעורבת לייצור מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת, כרייה וחציבה.

בשנים האחרונות התעשייה המסורתית הולכת ונחלשת. כיום, היא מהווה כ-50% מסך המפעלים בענף התעשייה כולו, ומספקת כ-30% בלבד מהמשרות בענף התעשייה בישראל. בחודשים האחרונים אנו מתבשרים שוב ושוב על סגירת מפעלי תעשייה שונים, כמו מפעל חרסה בדרום, סופר-דרינק שנקלע לקשיים כספיים ומפעל דלתא בכרמיאל. הדבר ממחיש את מצוקתה של התעשייה המסורתית בישראל. תעשייה המספקת מקומות עבודה חיוניים לפריפריה, ולכן יש חשיבות רבה לתמיכה בה ולחיזוקה. בשלב זה, יש לגבש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח למציאת חלופות למקומות העבודה המצטמצמים בתעשייה המסורתית.

איך ניתן לעצור את ההידרדרות?

אחת הסיבות להיחלשותה של התעשייה המסורתית היא פריון עבודה נמוך והשקעה נמוכה מאוד במחקר ופיתוח - 0.2% מהמכירות בלבד. לכן, הגדלת ההשקעה במחקר ופיתוח תשפר משמעותית את שיעור הפריון הנמוך בתעשייה המסורתית.

אמצעים נוספים לשיפור כושר התחרות של התעשייה המסורתית הם הטבות מס ותמיכה ממשלתית. כל שקל של העדפת סחורה מקומית תורם באופן ישיר לגידול של 0.45 שקל בתוצר בממוצע, כך עולה מדוח שפרסם הכלכלן דוד בועז, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר. כמו כן הוא מציין כי העדפת תוצרת הארץ במכרזים מחזקת את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שהם מנוע הצמיחה החשוב במשק. כל משרה שנוספת בתעשייה יוצרת משרות נוספות ועקיפות. על כל מיליארד שקל של הסטה של מכרזים בעקבות העדפת תוצרת הארץ, נוצרות 2,000–2,500 משרות נוספות. מאחר שהתעשייה היא גם המעסיק הגדול ביותר בפריפריה, המשמעות היא יותר משרות בפריפריה מאשר במרכז.

מה מייקר את התוצרת המקומית?

רבים מהמתנגדים לרכישת תוצרת מקומית תולים את טענותיהם בכך שיוקר המחייה הוא הסיבה המרכזית. אך חשוב להזכיר להם כי בכ-30 אחוז ממחיר המוצר מגולמים מיסים למדינה, ארנונה וניקוי שפכים שכרוך בעלויות גבוהות. לתעשיין בהולנד יותר זול לייצר מוצר ב-30 אחוז לעומת תעשיין ישראלי, שלא לדבר על סין ומדינות המזרח הרחוק האחרות.

במשרד הכלכלה מדגישים את עובדת היותה של ישראל "כלכלת אי" בגלל המצב הביטחוני המיוחד שלה. "ברגע שייפול פה טיל ויסב נזק משמעותי, המטוסים מחו"ל יפסיקו לנחות פה, ואנחנו נצטרך לדאוג לספק לעצמנו את הצרכים שלנו. ולא מדובר רק במפעלים לצרכי חירום - ברגע שסוגרים מפעל קשה מאוד להקים אותו מחדש, זה לוקח שנים. לכן חייבים לדאוג שהתעשייה המקומית תהיה חזקה תמיד.

מחסום הרגולציה

הבירוקרטיה הפכה בשנים האחרונות לחסם המרכזי שעומד בפני פיתוח הסקטור התעשייתי. הבירוקרטיה פוגעת לא רק בצמיחת התעשייה, אלא גם בפרמטרים נוספים שקשורים בין היתר לתעסוקה ולבריאות הציבור. הרושם שנוצר הוא שפקידי הממשלה בישראל שכחו שהתעשייה לא רק מייצרת מוצרים שמשמשים את הציבור ביומיום בצורה יעילה, אלא שהיא גם מקום תעסוקה מכובד שמאפשר לעובדים בו איכות חיים, רווחה ואורח חיים בריא.

התעשיינים הישראלים מייחלים זה שנים ליישום רגולציה סבירה, בדומה לזו הקיימת במדינות מפותחות אחרות – שתהיה תחנה אחת שתרכז הכול ותחסוך מהם את כיתות הרגליים בין רגולטורים שונים. לטענתם, המיסוי שגבוה ב-30 אחוז ממדינות המערב מציב אותם בעמדת נחיתות מול המתחרים מעבר לים. היעדר מכסים, שמיים פתוחים, וסחורות שמוזרמות ללא מגבלות דרך האינטרנט או רשתות השיווק – פוגעים קשות בסיכוייהם להצליח. הפתרון לדבריהם טמון בהשוואת התנאים מול היצרנים במדינות המערביות, ומשם הדרך למעלה תהיה פתוחה.

כבר לא נפולת של נמושות: ההורים שולחים את הילדים לגור בחו"ל

מס חברות בישראל – מה זה מי צריך לשלם ואיפה אנחנו עומדים ביחס לעולם?

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ענת גלעד

ענת גלעד

ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות