יותר ויותר בתים משותפים מחליטים לעבור  מהמנעול הישן לקודן מספרי. זה הגיוני, זה נוח יותר, לא צריך להוסיף עוד מפתח לצרור,כבר לא נתקעים מחוץ לבניין ועוד.

אבל האם מבחינת אבטחה אכן קודנים עושים מה שהם אמורים עשות?  אומנם קודן קשה יותר לגניבה ממפתח, אך ברבים מהבניינים יש אותו קוד מאז 1948. את הקוד כבר יודעים מנקים, שליחים, מאבטחים, חברים ועוד שמגיעים לבניין או לאחת הדירות בתכיפות. נוסיף לזה שליחת הקוד בוואטסאפ או בכל מיני אמצעים לא מאובטחים, ויש לנו גדוד של אנשים שיודעים את הקוד. אז מאובטח יותר זה לא.  פורצים מתחוכמים גם יודעים לשחזר את הקוד באמצעות קודן לא נקי במיוחד. עדיף כבר  להשקיע באבטחת הדירה.  מבחינת מחירים הוא יקר יותר ממנעול צילינדר. כלומר אם משלמים יותר, משלמים בעיקר על נוחות ופחות על בטיחות.

אפשרות מתקדמת יותר ולא נפוצה לבניין משותף היא קודן בימוטרי, על סמך טביעת אצבע ואמצעי זיהוי אחרים.  טביעת אצבע, בניגוד לקוד, אי אפשר להעביר הלאה אלא רק לגורמים המורשים. באמצעות מערכות מתקדמות אפשר להשתמש גם בקודן מספרי הפעיל רק בשעות מסוימות, כך שתתאים רק לטכנאי או למנקה. עוד יתרון של מערכת  זו הוא שהיא מתאימה גם לפעוטות שעוד לא למדו שימוש במפתח או מספרים. החיסרון הוא כמובן המחיר. אלו המחירים:

מנעולים

צילינדר פשוט עולה 350-550 שקל, כולל התקנה ואחריות לשנה עד שנתיים. מנעול עליון עולה 280-420 שקל. צילינדר מתקדם יותר עם כרטיס שכפול עולה 450-800 שקל (קיימים כ-4 סוגים עיקריים בשוק). וצילינדר MT 5 שמונע פריצה באמצעות קידוח עולה 450 שקל ומעלה. קחו בחשבון שעלות שכפול מפתח רגיל עולה כ-20 שקל, בעוד שעלות שכפול מפתח בעל כרטיס הוא כ-60 שקל.

קודנים

1000-600 שקל כולל המערכת, הצילינדר הנלווה, הידיות וההתקנה. ישנה אפשרות להתקין את אותו הקוד עבור שתי דלתות כניסה לבית.

מנעול ביומטרי

2,500-2,000 שקל למערכת, כולל צילינדר תואם, ידיות והתקנה.

התקנת אינטרקום – איך לבחור? איזה סוגים יש וכמה הם עולים?