האם העולם בדרך למיתון? זאת השאלה שרבים שואלים את עצמם בימים אלה. סגרי הקורונה המתמשכים, בעיקר בסין, והמלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה, גרמו לשיבושים בשרשרות האספקה ולמחסור בחומרי גלם, שיחד עוררו את האינפלציה מתרדמה ארוכת שנים שבה היתה שרויה. תחילה סברו קברניטי הבנקים המרכזיים בעולם, ובראשם ג'רום פאואל, יו"ר הפדרל ריזרב האמריקאי, כי מדובר בתופעה זמנית שתחלוף ככל שהעולם יחזור לשגרה אחרי הקורונה והעדיפו לשבת על הגדר. אך ככל שחלף הזמן, הפנימו בבנקים המרכזיים כי כנראה שלא מדובר בתופעה חולפת אלא בשינוי קבוע, ואז פנו להשתמש בכלי הראשון בעומד לרשותם במאבק באינפלציה – הריבית. בארה"ב העלה הפד את הריבית כבר ארבע פעמים, ונכון לעכשיו כעת היא עומדת על 3.75%-4%, כאשר העלאות נוספות צפויות. הבנק האירופי המרכזי, אשר התמהמה קשות עם העלאת הריבית, עשה זאת לבסוף לראשונה בחודש יוני וכעת עומדת הריבית בגוש האירו על 2%, וגם שם סוף מהלך ההעלאות לא נראה בינתיים באופק. גם בנקים מרכזיים נוספים, כמו בנק אוף אינגלנד, העלו את הריבית מספר פעמים. גם בישראל עלתה הריבית באפריל לראשונה אחרי ארבע שנים, והיא עומדת כעת על 3.25% וברור לכול כי המשך יבוא.

הבעיה היא שכאשר הריבית עולה, הצמיחה בסכנה, וכאשר הריבית עולה במהירות, דבר שעלול לקרות שכן קצב האינפלציה בארה"ב למשל עומד על יותר מ-8%, שיא של כמעט 40 שנה, הסכנה גדלה והופכת מהאטה למיתון של ממש. נתוני הצמיחה בארה"ב בשני הרבעונים הראשונים של 2022 אומנם הצביעו על התכווצות של התוצר – אינדיקטור מובהק של מיתון, אבל ברבעון השלישי כבר נרשמה צמיחה צנועה של 2.6% ושוק העבודה האמריקאי ממשיך להפגין עוצמה, כך שהעלאות הריבית עומדות להימשך יותר ממה שצפו בתחילת המהלך.

זה השלב שבו אנחנו נמצאים היום, כאשר הבנקים המרכזיים עלו על מסלול של העלאות ריבית, אך לא ברור כמה זמן הוא יימשך ובאיזה קצב, ועל כן איום המיתון מרחף במשנה תוקף מעל השווקים ומעל ראשי המשקיעים.

אבל ראשית, מהו מיתון? מקובל להגדיר מיתון כמצב של צמיחה שלילית של המשק במשך שני רבעונים ברציפות. אם הירידה חמורה ומתמשכת, זה עלול להשפיע על כלל ענפי המשק וכן על כלכלות אחרות. למיתון יכולות להיות סיבות רבות, כמו מלחמות, אסונות טבע, גירעונות ממשלתיים מתמשכים, השקעות כושלות ואירועים לא צפויים אחרים.

אז איך לנהל את הכסף ואת ההשקעות במצב הזה?

אנשים רבים נוטים להילחץ כשמיתון מגיע, והחשש לגורל השקעותיהם והונם גורם להם למכור החזקות ולהתנזל, וזה חבל. למעשה, למרות החששות בעת מיתון, כאשר משק כבר שרוי במצב הזה, מדובר פעמים רבות דווקא בהזדמנות. מי שמניח שמדובר במצב זמני, שייפתר אחרי תקופה מסוימת – קצרה יותר או ארוכה יותר, והמשק יחזור לצמיחה, יכול לנצל את החולשה כדי להצטייד בהשקעות בניירות ערך, נדל"ן ואפיקים אחרים במחירים נמוכים יחסית, ולהמתין לגלגל שיתהפך, למחירים שיעלו, ואז כמובן – להרוויח.

כלומר, בעצם תקופת הביניים, זאת שבה מתחילים להרגיש היחלשות בצמיחה ומתחילים להתעורר החששות ממיתון אבל הוא עדיין לא קורה בפועל, היא השלב שבו הכי כדאי לעדכן את ההשקעות כדי להיות מוכנים במצב הכי טוב לתחתית ולמזער הפסדים.

להתכונן למיתון

איך עושים את זה?

המפתח בתקופה הזאת הוא להשקיע בדברים יותר בטוחים.

אחת האפשרויות הנפוצות היא השקעה במתכות יקרות, ובעיקר בזהב. מאז ומתמיד הזהב היווה עוגן בתיקי השקעות והוא נתפס כסחורה בטוחה בעלת ערך אמיתי כשהשווקים מזדעזעים. ההשקעה בזהב מונעת מהתפיסה הרווחת שתמיד יהיו ביקושים למתכת היקרה ולכן היא לא תאבד מערכה אפילו בתקופות קשות. השקעה בזהב יכולה להתבצע בכמה דרכים – החל מרכישה ישירה של מטילי זהב פיזיים, דבר שפחות מקובל כיום, ועד רכישת ניירות ערך וחוזים על הסחורה.

אסטרטגיה נוספת שכדאי לנקוט כהכנה למצב של מיתון היא לגוון את תיק ההשקעות בניירות ערך. זה הזמן לאתר מניות של חברות שמנוהלות היטב, בעלות חוב נמוך, תזרים מזומנים טוב ומאזן חזק. מניות שאינן מחזוריות מגיבות טוב במיתון ויש סיכוי שמחיריהן יעלו למרות המצב הכלכלי המאתגר.

כדאי להעדיף מניות "הגנתיות" של חברות שפועלות במגזרים "בטוחים", כך שתמיד יהיה להן ביקוש כמו שירותי בריאות וטלקום, שבהם הרווחים והדיבידנדים די צפויים. מניות צמיחה, שמגלמות הבטחות וסיכוי גדול לרווח לצד סיכון מוגבר פחות מומלצות בתקופות של מיתון (מניות צמיחה או מניות ערך?), וכדאי להפחית את ההחזקה בהן. מה שבטוח הוא שהוכח כי בטווח הארוך שוקי המניות עולים וההשקעה במניות משתלמת, כך שאם תצליחו לקחת נשימה עמוקה ולהמתין, רוב הסיכויים שהצמיחה תתחדש ואתם תרוויחו.

אפיק נוסף שעשוי להוות מקלט מפני הטלטלות בשווקים הוא אג"ח ממשלתיות. מדובר על איגרות חוב שמדינה מנפיקה, לעומת אג"ח קונצרניות שחברות מנפיקות. בעוד חברה, גדולה וחזקה ככל שתהיה, יכולה לפשוט רגל, הרי שפשיטת רגל של מדינה היא פחות סבירה. לכן, מי שמאמין למשל, שמדינת ישראל תמשיך להתקיים, יכול למצוא באג"ח ממשלתיות שלה מקום בטוח לשים בו את כספו ולמזער הפסדים (השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת).

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

הסבר מורחב: איך בונים תיק שעומד בתקופה קשה

אין דרך לדעת מראש מתי יגיע מיתון וכמה זמן יימשך, ולכן ההכנה אינה ניחוש של התזמון אלא בניית תיק שמתאים לכם גם בתרחיש רע. שלושה עקרונות עוזרים: כרית מזומנים להוצאות כמה חודשים, פיזור בין סוגי נכסים, והתאמת רמת הסיכון לטווח שבו תצטרכו את הכסף. מי שלא ייאלץ למכור בשפל, יכול לחכות להתאוששות.

דוגמה להמחשה: נניח, להמחשה, שלמשקיע יש תיק של 200 אלף שקל, כולו במניות, והוא עלול לאבד את מקום עבודתו. נניח שבמיתון התיק יורד ב-25% והוא צריך כסף להוצאות. הוא ייאלץ למכור בהפסד. אם היה מחזיק כמה חודשי הוצאות במקום נזיל, היה יכול להשאיר את המניות ולחכות. המספרים היפותטיים, אבל הם מראים למה הכרית חשובה.

האם למכור מניות לפני מיתון?

קשה מאוד לתזמן את השוק, ומי שיוצא עלול להחמיץ את ההתאוששות. לכן רבים מעדיפים לאזן את התיק ולא לצאת ממנו.

כמה כסף להחזיק במזומן?

מקובל לדבר על כמה חודשי הוצאות, בהתאם ליציבות ההכנסה ולגודל המשפחה.

האם אג"ח מגינות בתקופה כזו?

לעיתים, אבל לא תמיד. זה תלוי בסוג האג"ח ובסיבה למשבר.

צעדים מעשיים

• חשבו כמה חודשי הוצאות אתם צריכים בכרית.
• בדקו את החלוקה בתיק בין מניות לאג"ח ומזומן.
• התאימו את הסיכון לטווח הזמן של כל מטרה.
• הגדירו מראש באילו תנאים תאזנו את התיק.

להרחבה: איך בונים תיק השקעות בעצמכם · מחשבון כמה צריך לעלות כדי לחזור מהפסד