האינפלציה בארה"ב עלתה ל-6.8%, לראשונה מאז 1977. במאה השנים האחרונות עלייתה אף פעם לא נעצרה ברמה זו, אלא המשיכה לטפס לרמות דו ספרתיות. בעקבות עליית הסיכון שה-FED נמצא מאחורי העקום, הבנק המרכזי צפוי לזרז משמעותית מהלכי צמצום המדיניות בהחלטתו השבוע, על פי ההערכות מעבר לתחזיות בשווקים. כך מעריך אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש בסקירת מאקרו שבועית. להערכת בית ההשקעות ה-FED צפוי להודיע על סיום הרכישות תוך 3-4 חודשים ולעדכן תחזית לעליית ריבית ל-3-4 העלאות ב-2022 ועוד 4-5 ב-2023.
באשר לתמונת המצב של הכלכלה המקומית, אומרים במיטב דש כי שוק העבודה משתפר במהירות בחודשיים האחרונים ולפי חלק מהאינדיקטורים כמעט חזר לרמתו לפני המגפה. על רקע מספר שיא של משרות פנויות, שוק העבודה צפוי להמשיך ולהשתפר בחודשים הקרובים תוך עלייה בשכר, זאת בתנאי שלא תחול הרעה במגפה.
כמו כן, גביית המסים ממשיכה לגדול בקצב גבוה מאוד ומעידה על צמיחה מהירה במשק. הקצב השנתי של גביית המיסים הישירים והעקיפים גבוה בכ-10% מהרמה שהייתה צפויה אם לא היה מתרחש המשבר.
הגירעון ירד ל-4.6% לעומת 5.5% בחודש הקודם. בחודש דצמבר הגירעון צפוי לגדול בעקבות הוצאות של כ-70 מיליארד שקל בחודש במסגרת התקציב שאושר לעומת ההוצאה החודשית הממוצעת של כ-38 מיליארד שקל מתחילת השנה.
השקל ממשיך להגיב לעליות ב-S&P 500
ההתפתחויות בזירת המט"ח בשבוע שעבר שוב המחישו שהסיבה העיקרית להתחזקות השקל קשורה לפעילות המוסדיים. השקל התחזק אחרי עליות שערים חדות בבורסת ארה"ב (ה-S&P 500 עלה בשבוע שעבר בשיעור הגבוה מאז פברואר). לפי הנתונים המעודכנים, הקצב השנתי של מכירות הדולרים ע"י המוסדיים במסגרת עסקאות הגנת מטבע עלה מכ-31 מיליארד דולר בספטמבר ל-33 מיליארד דולר באוקטובר.
הנתונים הרבעוניים של הפעילות בשוק המט"ח מעידים שהמשקיעים המוסדיים והזרים היו רוכשי השקלים נטו, גם אם בהיקפים קטנים יותר מאשר ברבעון השני. המגזר העסקי המשיך לקנות דולרים גם ברבעון השלישי למרות העודף בחשבון השוטף.
למרות סיום תוכנית רכישות מט"ח בסך של 30 מיליארד דולר, בנק ישראל נאלץ גם בנובמבר לרכוש כ-4 מיליארד דולר. העלייה ביתרות המט"ח של ישראל הייתה בשנה האחרונה גדולה יותר מאשר בכלכלות הרבה יותר גדולות משלנו.
לדברי מיטב דש, כדי לבלום התחזקות השקל כדאי לבנק ישראל לרכז מאמצים בפתרון זרם הדולרים שמגיע מכיוון המשקיעים המוסדיים.