המשק הישראלי יצמח ב-5% ב-2022. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, ירידה בתמ"ג בישראל בשיעור של 1.6% ברבעון הראשון אחרי צמיחה של 15.6% ברבעון הרביעי אינה עדות להאטה בצמיחת המשק. תנודתיות קיצונית בין הרבעונים מעידה יותר על בעיות מדידה בתנאי המגפה מאשר על שינוי המגמה. צריכים גם לזכור שבחודש ינואר הייתה התפרצות האומיקרון שגרמה להשבתה חלקית של חלק מהפעילויות.
בכל מקרה, אומרים במיטב, השימושים המקומיים (צריכה פרטית וציבורית והשקעות) צמחו ברבעון הראשון בשיעור גבוה של 8.5%. בחינת השינוי לעומת הרבעון המקביל אשתקד מראה שקצב הצמיחה לא השתנה ונותר ברמה של כ-9%. הצמיחה ממשיכה להיות גבוהה בכל הרכיבים.
הצריכה הפרטית עדיין לא חזרה לדפוס שהיה לפני המגפה. צריכת מוצרי חשמל ורהיטים ממשיכה להיות הרבה יותר גבוהה מהמגמה ארוכת הטווח. לעומת זאת, צריכת השירותים אומנם משתפרת, אך עדיין רחוקה מסגירת הפער מול המגמה.
ההשקעות צומחות בקצב גבוה, במיוחד ההשקעות בטכנולוגיה – ציוד ICT וקניין רוחני, שמשקלם בתמ"ג עלה לשיא. אחד הרכיבים שרשמו ירידה ברבעון הראשון היה יצוא שירותים אחרים שמרביתו מורכב מיצוא שירותי תעשיית ההיי טק. אולם, במיטב אומרים כי לא היו מזדרזים להסיק מסקנות על פגיעה בפעילות חברות הטכנולוגיה בעקבות הירידות במניות הטכנולוגיה וירידה בהשקעות בתחום. לדבריהם, בדרך כלל, בין ירידות במניות הטכנולוגיה לבין פגיעה בפעילות הריאלית בתחום קיים פער של כחצי שנה. היחלשות יצוא חברות הטכנולוגיה אכן צפויה להיות מורגשת, אך בעיקר החל מהרבעון השני.
בנק ישראל יעביר מסר נצי יותר
באשר להחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל אומרים כלכלני מיטב כי בנק ישראל צפוי להעלות ריבית בהחלטתו השבוע (23 במאי 2022) מ-0.35% ל-0.75% ולהעביר מסר "נצי" יותר: קצב האינפלציה עלה ל-4%. לא ניכרים סימני התמתנות באינפלציה, אלא דווקא התפשטותה ליותר תחומים. משקל הסעיפים במדד המחירים שהמחירים שלהם עלו ממשיך לעלות עם קצב האינפלציה.
ההאטה בצמיחה צפויה להגיע גם למשק הישראלי. אולם, בשלב זה לא ברור באיזה עוצמה ועד כמה היא תשפיע על האינפלציה. בכל מקרה, כמו מרבית הבנקים המרכזיים במערב, בנק ישראל צפוי לתת משקל גבוה יותר בשיקוליו למיגור האינפלציה. שיעור האבטלה במשק ירד באפריל לרמה נמוכה של 3.1%. השכר במגזר העסקי ממשיך לעלות בקצב מהיר. השקל פוחת בכ-4.5% ביחס לדולר ובכ-3% ביחס לסל המטבעות מאז החלטת הריבית הקודמת. מחירי הדיור עלו לקצב שנתי חריג של 16.3%. מחירי הדירות החדשות עלו בכ-20.7%, כאשר כ-12% מהדירות שנכנסות לחישוב עדיין מסובסדות. ללא הדירות המסובסדות, מחירי הדירות עלו בשיעור גבוה יותר.
בינתיים, הריסון בשוק המשכנתאות היה קטן. הריבית הממוצעת על המשכנתא השקלית בריבית קבועה עלתה בכ-0.6% בלבד מתחילת השנה ל-3.6%, לעומת עלייה של תשואת אג"ח ממשלתית ל-20 שנה בכ-1.1%. הריבית הממוצעת במשכנתאות צמודות מדד עלתה בכ-0.3%, לעומת עלייה באג"ח ממשלתית בשיעור של כ-1%.
במיטב מציינים כי מחירי הנדל"ן במדינות שונות התחילו לרדת בהשפעה של עליית ריבית, במיוחד במדינות בהן התנפחו בועות ספקולטיביות במיוחד כגון קנדה וניו זילנד.
בשוק האג"ח, הריבית לשנה בעוד שנה עומדת ברמה של כ-2.2% ומשקפת ריבית בנק ישראל של כ-1.75%-2.0% בעוד שנה. במיטב מעריכים כי תשואת המק"מ לשנה תעלה בהדרגה ל-1.2%-1.3% לאחר עליית הריבית כדי לשקף טוב יותר את התחזית לריבית בנק ישראל.
אין סימני היחלשות באינפלציה בישראל
עוד אומרים במיטב כי ירידה חדה בציפיות האינפלציה בישראל בחודש האחרון לא משקפת את סיכוני האינפלציה. האינפלציה בישראל לא רק שלא מראה סימני היחלשות, אלא שבינתיים היא מתרחבת ומתחזקת, כפי שהיא ממשיכה להתחזק גם בעולם. לא ניכרים סימני היחלשות במדדי המחירים ליצרן (עלה בגרמניה בשבוע שעבר לקצב של 33.5% לעומת ציפיות ל- 31.3% (!)) או במדדי מחירי היבוא שמקדימים שינויים במדד המחירים לצרכן.
לא בטוח שההאטה הצפויה בצמיחה תוביל לירידה באינפלציה. ההתפתחויות האחרונות בעולם מראות שלעת עתה האינפלציה ממשיכה לעלות למרות שהצמיחה נחלשת.
ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח בישראל לטווחים הקצרים ירדו מתחת לתחזית האינפלציה שלנו. גם הפער מול תחזיות קונצנזוס החזאים שמתפרסם על ידי בנק ישראל ירד לעומת השנה האחרונה.
בינתיים המשק האמריקאי ממשיך לצמוח מהר יחסית
באשר לתמונת המצב בעולם אומרים כלכלני מיטב כי הנתונים הכלכליים "הרכים" בארה"ב, שכוללים הסקרים, מפתיעים לרוב לרעה, כפי שקרה לאחרונה למדד הסנטימנט של העסקים הקטנים, של הצרכנים ומדדי הפעילות האזוריים של ה-FED. לעומת זאת, הנתונים הכלכליים "הקשים" שמתייחסים לפעילות די טובים ואף גבוהים מהתחזיות, למעט בענף הנדל"ן שבו סימני ההאטה מתרבים.
המכירות הקמעונאיות בארה"ב ממשיכות לצמוח בקצב גבוה. קצב הצמיחה שלהן אף מתגבר. צריכים לקחת בחשבון שהמכירות הקמעונאיות משקפות ערך נומינאלי של הרכישות שבתנאי אינפלציה גבוהה עלול להטעות גם לגבי עוצמתם של הביקושים וגם לגבי רווחיות החברות בתחום. העדות להטיה אפשרית הגיעה בשבוע שעבר מהדיווח על פגיעה ברווחיות של Target ו-Walmart.
צריכים לציין, שלפי הסקר הרבעוני לגבי הוצאות הצרכנים של שלוחת ה-FED בניו יורק, קצב הגידול של ההוצאה הצרכנית המשיך לעלות בחודשים האחרונים לרמות שיא. חשוב עוד יותר, שהצרכנים מתכוונים להגביר קצב ההוצאות גם בשנה הקרובה. חיזוק לציפיות להמשך ביקושים חזקים ניתן היה למצוא בעלייה בתחזית של Walmart לגידול ריאלי במכירות ל-2022 מ-3% ל-4%.
מדד הייצור התעשייתי גם הוא היה גבוה מהתחזיות וממשיך לצמוח בקצב מואץ. רק בדרום קוריאה הייצור התעשייתי צומח מהר יותר מאשר בארה"ב. צריכים לציין, שניצולת משאבים בתעשייה האמריקאית עלתה לרמת שיא בחודש אפריל, מה שמעיד על רמת פעילות גבוהה ותומך בעליית מחירים.
עליית הריבית בארה"ב תהיה אגרסיבית יותר
באשר לכיוון הריבית בארה"ב אומרים במיטב כי חברי הוועדה המוניטארית של ה-FED ויו"ר הבנק האמריקאי בעצמו ממשיכים להגביר מסרים "נציים". למרות זאת, התחזיות לריבית שמגולמות בחוזים לסוף השנה לא עלו וממשיכות לשקף ריבית של כ-2.6%-2.7%, כאשר התחזיות לריבית בשנה הבאה אף רשמו ירידה לאחרונה.
התשואות לשנתיים ירדו מכ-2.8% בתחילת החודש לכ-2.6%. גם ציפיות האינפלציה הגלומות לשנתיים ירדו מכמעט 5% לפני חודשיים לפחות מ-4%, למרות שנתוני האינפלציה ממשיכים להפתיע כלפי מעלה. ציפיות האינפלציה אף התנתקו מהקשר ארוך טווח למדד מחירי הסחורות.
ניתן להציע רק הסבר אחד להתנהגות זו בשווקים. המשקיעים מעריכים שהאינפלציה תרד די מהר בגלל ההאטה בצמיחה, מה שיבלום את עליית ריבית ה-FED בשלב יחסית מוקדם. הבעיה היא שבינתיים, המציאות לא הולכת בכיוון שהשווקים חושבים עליו:
קצב האינפלציה לא נחלש, אפילו להיפך, ולא רק בארה"ב. בחודש אפריל אינפלציית הליבה עלתה ב-90% מהמדינות המתפתחות והמפותחות העיקריות (כ-40 מדינות). מדד ההפתעות בנתוני האינפלציה בעולם של Citi נמצא ברמות הגבוהות ביותר היסטורית ומשקף שמרבית נתוני האינפלציה היו גבוהים מהתחזיות.
הנחת המשקיעים שהאינפלציה תרד בגלל ההאטה לא מוצאת בינתיים אחיזה במציאות. לפי מדד מנהלי הרכש העולמי, התפוקות אומנם יורדות, אך עלויות החברות ממשיכות לעלות. לפי המדד שמשקף לחצים בשרשרת ההספקה הגלובלית של ה-FED, אחרי ירידה בלחצים מתחילת השנה, בחודש אפריל הלחצים שוב התגברו.
כדאי גם להזכיר שניסיון האינפלציה בשנות ה-60-70-80 מראה שהיא המשיכה להתחזק עמוק אל תוך תקופות ההאטה אפילו עד לשיא המיתון. ה-FED לא הפסיק להעלות ריבית עד שמגמת האינפלציה התהפכה בבירור. בדיעבד התברר שהוא עדיין לא העלה ריבית מספיק מהר וגבוה, מה שתרם להימשכות בעיית האינפלציה עד תחילת שנות ה-80. ה-FED הנוכחי בוודאי מכיר את ניסיון העבר ויעדיף לטעות לכיוון "נצי" מדי מאשר "יוני" מדי.
המשק האמריקאי יכול לעמוד בריבית גבוהה יותר
במיטב מסבירים כי אחת הסיבות העיקריות לירידות בשוק המניות ולפסימיות לגבי הכלכלה האמריקאית, זאת התפיסה שהמשק לא יוכל לשאת עליית ריבית ה-FED. השוק לא מסוגל "לחבר" עליית ריבית מעבר ל-3% עם כלכלה צומחת ושוק מניות חיובי. התפיסה הנפוצה בשווקים גורסת שרמות המינוף נמצאות ברמה כל כך גבוהות שאפילו עלייה קטנה בריבית תגרום להאטה חריפה בפעילות. לא בטוח שהנתונים תומכים בתפיסה זו:
בעשור הראשון של שנות האלפיים משקי הבית האמריקאים היו ממונפים הרבה יותר מאשר היום והתמודדו רוב הזמן די בהצלחה עם רמות ריבית גבוהות שהגיעו לעיתים ל-5%-6%.
היחס בין סך החוב של החברות הלא פיננסיות לתמ"ג האמריקאי אכן עלה מכ-65%, בעשור הראשון של שנות האלפיים לכ-81%. אולם, גם ברמה זו מינוף החברות בארה"ב בין הנמוכים בעולם המערבי.
המגזר שהמינוף שלו באמת עלה משמעותית זאת המדינה.
חששות מעליית הריבית ומהאטה בפעילות אכן גרמו למרווחי אג"ח ה-HY לחצות לראשונה מאז מרץ 2020 את הרף של 5%. המשך עלייה במרווחים יהיה סימן לעליית הסיכון למיתון. אולם, בינתיים, זאת עדיין עלייה יחסית לא גדולה על רקע עוצמת הירידות בשוק המניות. בשנים 2011-12 בתקופת המשבר באירופה שוק המניות האמריקאי ירד בשיא בשיעור של כ-18% , כאשר מרווחי ה-HY עלו קרוב ל-9%. בשנים 2015-16 בתקופת המשבר בסין מדד S&P 500 ירד בכ-14% מהשיא, כאשר מרווחי ה-HY עלו מעל 8%. בסוף 2018 שוק המניות ירד בכ-20% ומרווחי ה-HY עלו לכ-5.5%.
בצד החיובי נציין שמדד פשיטות רגל של החברות האמריקאיות של בלומברג נמצא ברמה הנמוכה היסטורית. כמו כן, לא מזהים בינתיים עלייה בהורדות דירוג אשראי לחברות ה-HY כאשר בחברות בדירוג השקעה ניכר שיפור ביחס בין מספר העלאות דירוג להורדות דירוג אשראי.