למרות התחזית של בנק ישראל לקצב אינפלציה של 4.6% בסוף השנה, הקצב יהיה גבוה מ-5% ויתחיל לרדת רק אחרי פרסום מדד ינואר. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

לדבריהם, מדד אמון הצרכנים נמצא ברמה נמוכה משמעותית מאשר לפני הקורונה. הסיבה לסנטימנט צרכני נמוך קשורה ככל הנראה לעליית המחירים. מצבו של שוק העבודה די טוב וגם ציפיות הצרכנים לשינוי במספר המובטלים לא שונות מאשר לפני הקורונה. לעומת זאת, ציפיות האינפלציה של משקי הבית נותרו גבוהות מאוד ברמה של כ-10%.

בנוסף נתוני סחר החוץ בינתיים בין הבודדים שמשקפים האטה בפעילות המשק. גידול ביצוא הסחורות נעצר לאחרונה. יבוא מוצרי הצריכה ירד ב-4.9% בחישוב שנתי בחודשים יולי-ספטמבר.

כמו כן, שיעור הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי במחירים קבועים ברבעון השלישי היה דומה לרבעון השני. אולם, נרשמה עלייה בקצב הגידול בכל הקטגוריה של המוצרים והשירותים, למעט רכישות המזון שלא חל בהן שינוי לעומת גידול בשיעור של כ-5% ברבעון השני. זאת לא התמונה שאופיינית להאטה בביקושים, אלא כנראה  ביטוי של גידול ביציאות לחו"ל שמורגש במיוחד בקניות בסופר.

 עוד אומרים במיטב כי בשבוע בעבר אמר נגיד בנק ישראל שבכוונת בנק ישראל להביא ריבית במהירות לכ-3.5%. הנתונים האחרונים תומכים בכך:

שוק העבודה בישראל ממשיך להפגין עוצמה כמעט ללא סימנים של היחלשות. שיעור האבטלה ירד ל-3.9% אומנם תוך ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מספר המובטלים עלה בחודשים האחרונים, אך בסה"כ הוא עומד ברמות שהיו לפני המגפה, כאשר מספר המועסקים גבוה בהרבה מאשר ב-2019.

בנוסף, לא ניכרת ירידה במשרות הפנויות, למרות הירידה בביקוש לעובדים בתחום הטכנולוגיה. כמו כן, למרות הסיכון המיוחד שרואה בנק ישראל בגידול באשראי המסחרי, במיוחד לנדל"ן, עליית הריבית לא עוצרת אותו בינתיים וקצב הגידול שלו ממשיך להאיץ. במיטב מציינים, שקצב הגידול של האשראי הצרכני נותר יציב, כאשר לקיחת המשכנתאות נמצאת בירידה חדה.

הפד יעלה את הריבית ב-0.75%, בפעם האחרונה

באשר לעולם צופים במיטב כי הפד יעלה את הריבית השבוע (2 בנובמבר)  ב-0.75% לרמה של 4%.

לדבריהם, לפי מדד המחיריםPCE Core  , העיקרי שאחריו עוקב ה-FED, קצב אינפלציית הליבה בארה"ב עדיין עלה בחודש ספטמבר. עם זאת, יותר ויותר אינדיקאטורים משקפים שהירידה באינפלציה קרובה. במיטב מעריכים כי  זאת תהיה עליית הריבית האחרונה בקצב כל כך גבוה, וכך הם מסבירים:

• מחירי הבתים בארה"ב התחילו לרדת ואף בשיעור חד. ב-50 השנים האחרונות ירידה משמעותית במחירי הבתים תמיד הובילה לירידה באינפלציה.
• השבוע יתפרסמו בארה"ב נתוני התעסוקה לחודש אוקטובר. בינתיים, על פי הסקרים האזוריים של שלוחות ה-FED, בכל האזורים ניכרת ירידה די חדה בציפיות לתעסוקה בתחום התעשייה. מדדEmployment Cost Index עלה רבעון השלישי לעומת אשתקד ב-5% לעומת  העלייה של 5.1% ברבעון השני. זוהי הירידה הראשונה בקצב מאז Q3-20.
• נתוני האינפלציה באירופה הפתיעו כלפי מעלה (למעט ספרד) וזאת למרות ההאטה בכלכלה. העלייה באינפלציה מגדילה סיכוי שהריבית באירופה תמשיך לעלות בקצב גבוה, למרות שאחרי עליית ריבית בשבוע שעבר ב-0.75% ל-1.5% מספר בכירי ה-ECB הביעו ההערכה שהוא עשוי להאט. אנו מעריכים שהריבית באירופה תמשיך לעלות בקצב גבוה גם בפגישות הקרובות.
• ככלל, הריסון המוניטארי הכולל בעולם שמחושב כעליית ריבית חודשית מצטברת ע"י הבנקים המרכזיים, מראה ששיא הריסון במחזור העלאות ריבית כבר מאחורינו.

מתי האינפלציה תחזור ליעד?

במיטב אומרים כי על פי ממצאי העבר, האינפלציה במדינות המפותחות העיקריות צפויה לרדת מתחת ל-3% במחצית הראשונה של 2024. במיטב בחנו את מספר חודשים שעברו מאז שהאינפלציה הגיעה לשיא ועד שהיא ירדה מתחת ל-3%  באפיזודות של עלייה באינפלציה עד לרמות בטווח 6%-12% במדינות המפותחות בין השנים 1948-2020. בסה"כ היו כ-60 אפיזודות כאלה שהתרחשו בכ-20 מדינות. רוב המקרים קרו עד שנת 2000.

מן הבדיקה עולה כי ככל שהאינפלציה בשיא הייתה גבוהה יותר, לקח בדרך כלל יותר זמן לרדת מתחת ל-3%, אך הקשר אינו מובהק מאוד. על פי קו המגמה, בממוצע ירידה מקצב אינפלציה של 8%-10% (כפי שקיים היום במדינות המפותחות) אמור לקחת כשנה וחצי, אך עם פיזור די גדול של התוצאות.