קצב הצמיחה ברבעון הראשון צפוי להיות נמוך. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, לפי הקשר בין השינוי הרבעוני במדד המשולב של בנק ישראל לבין השינוי בתמ"ג העסקי בעשרים השנים האחרונות, עלייה קטנה יחסית בשיעור של כ-0.3% במדד המשולב ברבעון הראשון מבשרת על קצב צמיחה נמוך בתמ"ג. גם הגידול בהכנסות ממסים, שמתחילת המגפה היה פרמטר טוב לחיזוי הצמיחה, מגלם צמיחה נמוכה ברבעון הראשון.

עם זאת, מציינים במיטב כי צמיחה נמוכה ברבעון הראשון עדיין משקפת סיכוי משמעותי לקצב צמיחה גבוהה בשנת 2022 כולה בגלל "אפקט הקצה" של הצמיחה החריגה ברבעון הרביעי של 2021.

עוד מציינים במיטב כי כל הנתונים מצביעים על כך שהמשק הישראלי מגיע למגבלות היצע, מה שגורם לעלייה מהירה של השכר במגזר העסקי שתומכת בלחצים לעליית מחירים מעבר להשפעות זמניות של התייקרות מוצרי היבוא. כל זה קורה על רקע ביקושים הרבה יותר חזקים מביקושים "נורמליים", שמוגדרים על ידי המגמה ארוכת הטווח. בנסיבות אלה סיכון האינפלציה בישראל נמצא ברמה גבוהה ואמור לגרום לריסון מהיר יותר על ידי בנק ישראל.

הריבית בישראל בעוד שנה: 1.75%-2% 

לדברי כלכלני מיטב, עלייה בסיכון האינפלציה והתחממות של שוק העבודה מגבירים סיכוי לעליית ריבית, והם מעדכנים את התחזית לעליית ריבית בעוד שנה ל-1.75%-2.00%.

לדבריהם, בשבוע האחרון חלו מספר ההתפתחויות שצפויות להשפיע על האינפלציה בישראל:

בהמשך להיחלשות השקל ביחס לדולר בשיעור של כ-5% באפריל, הוא הספיק לרדת בעוד כ-2% מתחילת מאי. בטווח הקצר תהיה השפעה בעיקר על מחיר הדלק והנסיעות לחו"ל, אך הישארות שע"ח ברמות אלה לאורך זמן צפויה להשפיע על האינפלציה לפי מקדם התמסורת של כ-10%.

מחירי הפחם עלו מתחילת החודש בכ-25% והשלימו עלייה של 123% מתחילת השנה. מחירי הפחם משפיעים על תעריף החשמל בישראל.

הריבית של בנק ישראל בעוד שנה שמגולמת בתשואת המק"מ לשנה, שהונפק בשבוע שעבר בתשואה של 1.15%, עומדת על כ-2%. גם בעקום ריביות ה-IRS מגולמת ריבית דומה.

מתחזית זו נגזר שבנק ישראל יעלה ריבית ב-0.25% ב-7 מתוך 8 פגישות במהלך השנה הקרובה.

ארה"ב: מתרבים סימני האטה בהתרחבות הפעילות  

באשר לעולם אומרים כלכלני מיטב כי מתרבים סימני האטה בהתרחבות בפעילות במשק האמריקאי. לדבריהם, הפעילות הכלכלית בארה"ב נחלשת, כפי שהעידה ירידה במדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים (ISM) בחודש אפריל.  המדד בתעשייה מתואם בדרך כלל עם הצמיחה במשק האמריקאי כפי שמשתקף במדד האינדיקאטורים המובילים. יחד עם זאת, לא מדובר בינתיים בהתכווצות בפעילות, אלא בהאטה בצמיחה כי שני המדדים גבוהים משמעותית מ-50.

לעומת מדדי מנהלי הרכש, בשוק העבודה האמריקאי קשה לזהות בבירור סימני האטה. נמשך גידול מהיר במשרות כאשר בחודש אפריל התווספו מעל 400 אלף משרות בדומה למרץ. שיעור האבטלה נותר יציב והשכר הממוצע המשיך לעלות, גם אם בקצב מעט איטי יותר מאשר בחודשים הקודמים. למרות גידול מהיר במשרות, מספר משרות פנויות הגיע לשיא חדש בחודש מרץ.

שוק העבודה הוא בדרך כלל אינדיקטור מפגר לפעילות בכלל המשק. הפעם השפעת ההאטה בפעילות המשק על שוק העבודה צפויה לא רק להיות מאוחרת, אלא גם קטנה במיוחד בגלל שתי סיבות עיקריות:

1. עדיין חסרות בשוק עבודה האמריקאי כ-6.7 מיליון משרות לעומת הרמה שהייתה אמורה להיות אם לא הייתה המגפה. מספר זה גבוה ממספר המובטלים שעומד על 5.9 מיליון. במצב זה חברות שסובלות ממחסור חריף בעובדים ימנעו מפיטורים גם אם תהיה האטה בפעילות המשק.
2. עדיין צפוי להימשך גידול בביקושים לשירותים בעקבות הירידה בתחלואה. סביר להניח שעלייה בביקוש לשירותים תמשך למרות ההאטה, מה שצפוי לתמוך בגיוסי עובדים לסקטור זה שהנו עתירי כוח אדם.

בנסיבות אלה, הנזק של האטה אפשרית במשק האמריקאי לשוק העבודה, אפילו האטה חריפה יחסית, צפוי להיות מתון.

באשר לתגובת השווקים להודעת הריבית של הפד, אומרים כלכלני מיטב כי שוק האג"ח האמריקאי הגיב להודעת ריבית ה-FED בצורה לא לגמרי שגרתית: הציפיות לריבית בסוף 2022 ו-2023 שמגולמות בחוזים ירדו מעט בכ-0.1%, כנראה בעקבות אמירת הנגיד שעליית ריבית בשיעור של  0.75% לא נידונה בישיבה. מאז ההודעה ועד סוף השבוע, חלה עלייה משמעותית בתלילות עקומי התשואות, הריאלי והנומינאלי, תוך עלייה משמעותית בתשואות הארוכות וירידה קטנה בקצרות. ציפיות האינפלציה עלו מעט, בעיקר בטווחים הארוכים.

כעיקרון, תהליך עליית ריבית אמור להיות מלווה בירידה בתלילות העקום. עלייה בתשואות הארוכות תוך עלייה חדה בתלילות העקום, כפי שקרתה בשבוע שעבר, יכולה לבשר שהריבית לא עולה מספיק כדי לרסן אינפלציה או להעיד על עלייה בסיכון פיסקלי.

לא נראה ששוק האג"ח האמריקאי נבהל בשבוע שעבר מהסיכון הפיסקלי. ההודעה על צמצום המאזן תאמה בדיוק לציפיות. כמו כן, תחזית ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי שפורסמה בשבוע שעבר הייתה נמוכה מהציפיות.

סביר יותר שהשוק מטיל ספקות בנכונות ה-FED להילחם בנחישות באינפלציה, כפי שבא לידי ביטוי ב"ריכוך" למסר מרסן של ה-FED שסיפק יו"ר הפד באמירתו על הסרת האופציה לעליית ריבית ב-0.75%. ביום ההודעה עצמה השוק דווקא שמח לשמוע את המסר. אולם, הבהלה שהתבטאה בירידות חדות במניות ועליות חדות בתשואות האג"ח, התעוררה יום לאחר החלטת ריבית שבו פורסמו נתוני מאקרו בעייתיים.

לדברי כלכלני מיטב, המסקנה שעולה מההתפתחויות בשווקים לאחר הודעת ה-FED מעידה שהמשקיעים שחששו קודם מפני עליית ריבית מוגזמת תוך זלזול בסיכון האינפלציה, פוחדים כעת יותר מהאינפלציה שהופכת לסיכון דומיננטי יותר. בנסיבות אלה הדבר הנכון ביותר שיכול לעשות בנק מרכזי ולא רק האמריקאי הוא העברת מסר לפיו יעשה הכל כדי לרסן אינפלציה ללא ניסיונות "ריכוך" כדי "לשמח" את השווקים.