בכנס המסים השנתי של איגוד החברות הציבוריות אמר מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו: "הכנסת משותקת, אבל הרגולציה השקטה ממשיכה לעבוד, בלי לעבור בכנסת ובלי שום ביקורת ציבורית"
מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב: "הדבר האחרון שאנחנו צריכים בשוק ההון זה בחירות נוספות"
עו"ד ירון סבר, גולדפרב זליגמן: "חסר כסף בקופה, והחברות ציבוריות הן מטרה נוחה עבור רשות המיסים"
רו"ח ועו"ד רונית בכר, דלויט: "
"לא תמיד הפתרון לבורסה הוא דרך מערכת המס, אבל אנחנו בדיון עם רשות ני"ע והבורסה לבחון דרכים לעידוד הפעילות בשוק ההון", כך אמר היום מנהל רשות המסים ערן יעקב, בכנס המסים השנתי של איגוד החברות הציבוריות, בשיתוף עם פירמת דלויט ומשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן. לדברי יעקב, "הפערים ואי השוויון מתרחבים, וצריך לייצר איזון בין המס על עבודה לבין המס על ההון".
יעקב התייחס לגירעון הגדול ולתקציב 2020. לדבריו, "הגירעון המבני של ישראל גבוה באופן חריג, ואנחנו חייבים לייצר מהלכים כדי לטפל בגירעון. בהסתכלות ארוכת שנים, בדרך כלל ישראל יודעת לעמוד היעדים הפיסקליים, וגם סוכנויות הדירוג יודעות זאת. מבחינת היקף הגבייה ל-2019, אנחנו כרגע בחוסר של כ-2 מיליארד שקל".
ביחס למס על רווחי הון אמר יעקב, "ישראל היא במקום טוב באמצע ביחס לגובה המס, 25% בישראל לעומת ממוצע של 23% ב-OECD. מאז 2012 שיעור המס לא השתנה, ואנחנו לא רואים שינויים דרמטיים בעקבות העלאת המס".
בשיחה עם ראש הדסק הכלכלי בגל"צ ניתאי ענבי, טען ערן כי "אנחנו לא קוסמים, ואנחנו לא מזיזים הוצאות או הכנסות משנה לשנה כדי להראות תוצאות אחרות.
לדברי מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו: "הכנסת משותקת, אבל הרגולציה השקטה, 'הרגולציה בתוך הרגולציה', ממשיכה לעבוד כל הזמן, ולא בדרך המלך, אלא דרך תקנות שלא עוברות את הכנסת ולא עוברות ביקורת ציבורית. הדבר בולט במיוחד בהתנהלות של רשות שוק ההון, וגם של רשות המסים, ואנו תקווה שהממשלה החדשה תדע להפסיק עם ההתעמרות בחברות הציבוריות, ודע להפוך את שוק ההון הישראלי למנוע צמיחה למשק הישראלי"
מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב: "הדבר האחרון שאנחנו צריכים בשוק ההון זה בחירות נוספות. הציבור הישראלי מחזיק בחסכונות כטריליון שקל, בפיקדונות ובעו"ש. הכסף הזה יכול לעשות הרבה מאד דברים, והאינטרס שלנו הוא שהכסף הזה יגיע לשוק ההון הישראלי, יתמוך בצמיחה של החברות הציבוריות ובכלכלה הישראלית תוך יצירת מקומות עבודה חדשים". בן זאב העביר ביקורת על ועדת הריכוזיות ואמר: "עכשיו מתפלאים למה גופים זרים רוכשים חברות ישראליות מובילות. ככה זה שוועדת הריכוזיות לא חשבה עד הסוף איך ייראה השוק שרוב השחקנים הישראלים הגדולים. מנוטרלים מבחינת יכולת ההשקעה בישראל".
בן זאב קרא לממשלה לפעול להורדת המס על רווחי הון ואמר כי "הורדת המס לא תפגע בהכנסות המדינה, להפך. היא תגביר את הפעילות בשוק ההון ותביא לגידול בהכנסות. הממשלה החדשה חייבת לעסוק גם בשוק ההון ולשרטט מפת דרכים לעידוד הצמיחה בשוק".
עו"ד ירון סבר, שותף וסגן ראש מחלקת מיסים במשרד עורכי דין גולדפרב זליגמן, הרצה בפני באי הכנס על מגמות והתפתחויות ביחסי רשות המסים והנישומים. לדברי עו"ד סבר, "המוטיבציה של רשות המיסים לגבייה מוגברת עתידה לעלות מאוד בתקופה הקרובה, וזאת בין היתר משום ש'חסר כסף בקופה'."
"חברות ציבוריות הן מטרה "נוחה" עבור רשות המיסים", אמר סבר. "הדבר הקל ביותר הוא לחפש מתחת לפנס ולכן חברות ציבוריות צריכות להיות מוכנות לביקורות של רשות המיסים".
עו"ד סבר הצביע על כך שחברות ציבוריות צריכות להביא בחשבון גם השלכות ייחודיות כתוצאה מהליך המתנהל אל מול רשות המיסים. "כך למשל, חקירת מס פלילית בחברה ציבורית תקבל, ללא כל צל של ספק, תהודה ציבורית רחבה. לכך, עלולה להיות השפעה שלילית על מחיר המניה, לפחות בטווח הקצר. הפגיעה בחברה ציבורית במקרה של העלאת טענות פליליות היא קשה הרבה יותר בהשוואה לחברה פרטית במצב דומה, ועל כן על הרשות לנקוט במשנה זהירות תוך שהיא לוקחת בחשבון את פוטנציאל הנזק שעלול להיגרם".
רו"ח ועו"ד רונית בכר, שותפה ומנהלת מחלקת מיסוי ישראלי ושוק ההון, דליוט: "היקף עצום של עמדות חייבות בדיווח במס הכנסה פתוחות והמספר צפוי להגיע לכ-100 עמדות בסוף 2019. נראה כי בנושאים מסוימים שלגביהם יש כ"כ הרבה עמדות מפורסמות כמו בנושא רווחים ראויים לחלוקה) או בסוגיית חברה נשלטת זרה, ראוי לצמצם את המחלוקות בדרך של חקיקה מוסדרת שיש לקדם.
לדברי עו"ד בכר, "בימים אלה בהם נדרשים מקורות מימון לכיסוי הגרעון והגדלת קופת המדינה, נראה כי בעקבות פסיקת בית המשפט בעניין דיסקונט לישראל ומגדל חב' ביטוח, כדאי לשקול תמריץ שיינתן למוסדות כספיים אשר בבעלותן חברות מוחזקות (שאינן מוסד כספי) ואשר "כלואים" בהן רווחים בסכומי עתק. לשחרר סכומים אלה באמצעות מיסוי חלוקתם בשיעור מס מופחת. בדומה למה שבוצע בזמנו (2012) לגבי רווחים כלואים של חברות בעלות מפעלים מאושרים על פי חוק עידוד השקעות הון".