משקיע ישראלי שצבר לאורך השנים כ-300 אלף דולר בקרן סל אמריקאית על מדד S&P 500 משאיר אחריו בעיה שהיורשים שלו מגלים בדרך כלל מאוחר מדי. בישראל אין מס ירושה, ולכן המשפחה מניחה שהתיק יעבור אליה כמו שהוא. בארה"ב החשבון נראה אחרת: על תיק בגודל כזה יכול לחול מס עיזבון פדרלי של כ-75 אלף דולר, כמעט רבע מהשווי.

מס העיזבון האמריקאי חל גם על מי שאינו אזרח ארה"ב ואינו תושב בה, כל עוד היו לו נכסים שנחשבים אמריקאיים. לאזרחים ולתושבים יש פטור של מיליוני דולרים, ולכן רוב העיזבונות שם לא משלמים אותו בכלל. לזרים הסף נמוך בהרבה. מנהל העיזבון חייב להגיש דוח מיוחד, טופס 706-NA, אם שווי הנכסים האמריקאיים ביום הפטירה עובר 60 אלף דולר, והזיכוי שמגיע לעיזבון של זר מוגבל ל-13 אלף דולר. הזיכוי הזה שווה בדיוק למס על 60 אלף הדולר הראשונים, כך שכל דולר שמעל הסף כבר ממוסה.

מדרגות המס מתחילות ב-18% על עשרת אלפים הדולר הראשונים, מגיעות ל-30% בטווח שבין 100 ל-150 אלף דולר ונעצרות על 40% לכל דולר שמעל מיליון. בתיק של 150 אלף דולר, למשל, המס המחושב לפני ניכויים הוא 38,800 דולר, ואחרי קיזוז הזיכוי נשארים כ-25,800 דולר לתשלום. בתיק של 300 אלף דולר מגיעים לכ-74,800 דולר, ובתיק של מיליון דולר הסכום מטפס לכ-332,800 דולר.

הסף של 60 אלף דולר מחושב על כל הנכסים האמריקאיים יחד: מניות, קרנות סל, נדל"ן בארה"ב ונכסים מוחשיים שנמצאים שם. הוא נמדד לפי השווי ביום הפטירה ולא לפי הסכום שהושקע, כך שתיק שהתחיל ב-40 אלף דולר ועלה עם השוק יכול לחצות אותו בלי שאיש במשפחה שם לב.

מה נחשב נכס אמריקאי, ומה לא

מניה של חברה שהתאגדה בארה"ב היא נכס אמריקאי, ומניה של חברה שהתאגדה בכל מקום אחר אינה כזו. המבחן הוא מקום ההתאגדות של החברה ולא המקום שבו מתנהל החשבון. מי שקנה מניות של אפל או של אנבידיה דרך בנק בתל אביב מחזיק בנכס אמריקאי לכל דבר. קרנות סל שרשומות בארה"ב, ובהן רוב קרנות הסל הגדולות על S&P 500, נחשבות בדרך כלל גם הן לנכס אמריקאי. לעומת זאת, צ'ק פוינט, שמניותיה נסחרות בנאסד"ק אבל החברה רשומה בישראל, נחשבת לנכס זר מבחינת המס הזה.

פיקדונות בבנק אמריקאי שאינם קשורים לעסק שמתנהל בארה"ב מטופלים כנכס שנמצא מחוץ לה, וכך גם תגמולי ביטוח חיים על חיי הנפטר. גם חלק מאגרות החוב, אלה שהריבית עליהן פטורה ממס לזרים, נחשבות לנכס זר לעניין העיזבון.

למה לישראלים אין הגנה של אמנה

ל-15 מדינות יש עם ארה"ב אמנה שעוסקת במס עיזבון או במס מתנות, ובהן בריטניה, צרפת, גרמניה, קנדה ויפן. ישראל אינה ברשימה. אמנת המס בין שתי המדינות עוסקת במס הכנסה, ולכן היא משפיעה על דיבידנדים ועל ריבית אבל לא על עיזבון. ומכיוון שבישראל אין מס ירושה, גם אין כאן מס מקומי שאפשר לקזז מולו את התשלום האמריקאי, והסכום שנגבה בארה"ב יורד מהירושה במלואו.

טופס W-8BEN, שבו המשקיע מצהיר שהוא תושב זר, הוא המקום שבו האמנה כן עוזרת. בלי הטופס מנוכה בארה"ב מס של 30% מכל דיבידנד. עם הטופס השיעור יורד ל-25% לפי האמנה עם ישראל, והמס ששולם שם מובא בחשבון מול המס שחל כאן. בדיבידנד של 1,000 דולר, ההפרש הוא בין 300 דולר שנעצרים בארה"ב ל-250 דולר. הטופס נמסר לברוקר או לבנק ולא לרשות המסים האמריקאית, והוא תקף עד סוף השנה הקלנדרית השלישית שאחרי שנת החתימה, כך שבחשבון ותיק כדאי לוודא שהוא עדיין בתוקף. איך מחושב המס הישראלי על רווחים ועל דיבידנדים מוסבר במדריך מס על רווחים בשוק ההון: כמה משלמים, ולמה חשוב ההבדל בין נומינלי לריאלי.

בנק ישראלי או בית השקעות מקומי שדרכו נקנו המניות האמריקאיות אינו משנה את סיווג הנכס. החשבון יכול להתנהל כולו בעברית ובשקלים, ועדיין מה שמוחזק בו הוא מניה של חברה אמריקאית. לכן גם משקיע שמעולם לא פתח חשבון אצל ברוקר זר יכול למצוא את עצמו עם חבות במס עיזבון אמריקאי, ובתיקים מעורבים כדאי לפרק את ההחזקות לפי מקום ההתאגדות של כל חברה וכל קרן.

מה קורה ביום שאחרי

תשעה חודשים מיום הפטירה עומדים לרשות מנהל העיזבון כדי להגיש את הדוח לרשות המסים האמריקאית, אלא אם קיבל הארכה. במקביל, בתי השקעות וברוקרים אמריקאיים נוהגים להקפיא את החשבון עד שמוצג להם אישור העברה מרשות המסים, מסמך שמעיד שהמס שולם או שלא היה נדרש. המשפחה צריכה להמציא צו ירושה או צו קיום צוואה מישראל, תרגום מאושר, ולעתים קרובות גם ליווי של רואה חשבון או עורך דין שמכיר את ההליך האמריקאי. התהליך כולו נמשך לא פעם חודשים ארוכים, ובזמן הזה הכסף תקוע.

בישראל עצמה היורש נכנס בדרך כלל בנעלי המוריש: המחיר והמועד שבהם נקנו הניירות עוברים אליו, ומס רווחי ההון ישולם כשהוא ימכור אותם. כלומר, גם אחרי תשלום מס העיזבון בארה"ב, הרווח שנצבר בתיק עדיין ממתין למס בישראל.

הדרכים שבהן משקיעים מתמודדים עם החשיפה

חלק מהמשקיעים הישראלים מחזיקים את החשיפה לשוק האמריקאי דרך מכשירים שאינם רשומים בארה"ב, בדיוק בגלל הכלל שקובע לפי מקום ההתאגדות. קרן סל שרשומה באירלנד, או קרן נאמנות ישראלית שעוקבת אחרי מדד אמריקאי, נחשבות בדרך כלל לנכס זר מבחינת מס העיזבון, גם כשכל מה שהן מחזיקות הן מניות אמריקאיות. לכל אחת מהן יש עלות משלה: דמי ניהול, מס שנוכה על הדיבידנדים בתוך הקרן, פער מסוים מול המדד, ולפעמים גם מסחר דליל יותר. סקירה של הדרכים לקבל חשיפה לדולר ולשוק האמריקאי מופיעה במדריך איך משקיעים בדולר: למה השער זז, מה עושים המוסדיים וכל הדרכים לקנות דולרים.

ביטוח חיים שנועד לממן את המס, או החזקה דרך חברה זרה או נאמנות, הם כלים נוספים שנבחנים בעיקר בתיקים גדולים. כל אחד מהם כרוך בעלויות, במיסוי ובחובות דיווח בישראל, וההתאמה שלו תלויה בגיל, בהיקף הנכסים ובמבנה המשפחה. בדרך כלל הבחירה נעשית עם מומחה למיסוי בינלאומי, והיא שייכת לשלב התכנון, הרבה לפני שמישהו פותח את הצוואה. מי שעוד בונה את התיק הראשון שלו יכול לעבור קודם על השאלות שכדאי לשאול לפני שמתחילים להשקיע בשוק ההון.

הזיכוי של 13 אלף דולר קבוע בחוק האמריקאי ואינו צמוד לאינפלציה, בזמן שהפטור לאזרחים ולתושבים עולה כמעט מדי שנה. הפער בין שתי הקבוצות גדל אפוא עם כל שנה שעוברת, ותיק שהיה רחוק מהסף לפני עשור יכול לעבור אותו היום.