שלושת החורים שהאוצר רואה בקופה

ההמלצה להימנע ממס חדש אינה נובעת משאננות, אלא להפך: מחברי הדוח מזהים שלושה ערוצים שדרכם המהפכה הטכנולוגית עלולה לשחוק את הכנסות המדינה. הראשון והמיידי הוא בסיס המס על עבודה. קופת המדינה נשענת במידה מכרעת על מס הכנסה וביטוח לאומי שנגבים מהשכר, ותרחישים של ביטול משרות, קיפאון בשכר והחלפת עובדים מקומיים בשירותים דיגיטליים מחו"ל מכווצים את הבסיס הזה ישירות. ובשונה מגלי אוטומציה קודמים, שפגעו בעיקר בעבודת ייצור, הפעם החשיפה הגדולה היא דווקא של מקצועות הצווארון הלבן, בדיוק השכבה שמשלמת את מדרגות המס הגבוהות.

הערוץ השני הוא הסטת רווחי הייטק אל מחוץ לישראל. קניין רוחני הוא הנכס הנייד ביותר שיש, והחשש שמופיע בדוח הוא שרווחים המיוחסים לפעילות מחקר ופיתוח ישראלית יירשמו בסופו של דבר במדינות האם של החברות ובמדינות שבהן יושבות תשתיות הבינה המלאכותית המתקדמות, ובראשן ארצות הברית. בעידן שבו המודל מפותח בתל אביב אבל רץ בענן אמריקאי, שאלת ייחוס הרווח הופכת חמקמקה מתמיד, והיא עומדת גם במרכז מהלכי המס הגלובליים של השנים האחרונות.

מע״מ 18% מחשבים במחשבון מע״מ, וזכאות להחזר בודקים במדריך החזר מס.

עוד בהון: מעוסק מורשה לחברה בעמ.

הערוץ השלישי רחב מכולם: היכולת לשמור על תחרותיות ועל גידול בפריון. הדוח קובע ששימור סביבה עסקית תחרותית בראייה גלובלית, כולל בהיבטי המס, הופך קריטי עוד יותר בעידן הנוכחי, שכן פעילות AI יכולה לקום כמעט בכל מקום בעולם, ומדינה שתכביד תגלה שהפעילות פשוט עברה למקום אחר.

אז מאיפה כן יבוא הכסף

החלק המעניין בדוח הוא רשימת החלופות. כדי להתמודד עם שחיקה אפשרית בבסיס המס, באגף הכלכלן הראשי ממליצים להעדיף מסים שאינם מוטלים על עבודה, ומונים שלושה כיוונים קונקרטיים: מיסוי קרקעות פנויות, שמתמרץ אגב גם פיתוח ובנייה; תמרוץ חלוקה של רווחים לא מחולקים שכלואים בחברות; ומיסוי צריכה. לצד אלה ממליץ הדוח לשמר מס חברות שאינו גבוה מהמקובל בעולם, להגביר את הוודאות במשטר המס סביב פעילות מבוססת AI, ולהשקיע בתשתיות ובהון אנושי איכותי, הנכסים שמושכים חברות להישאר.

מול סכנת הדליפה של הרווחים, ההמלצות מדברות על הגברת האטרקטיביות לרישום ולפעילות של חברות בישראל, על התאמת המערכת למניעת הסטת הכנסות לחו"ל, ועל ייעול האכיפה תוך שיתוף פעולה עם המהלכים הגלובליים בתחום.

נקודה אחת בדוח מרמזת על שימוש יצירתי יותר בכלי המס: במקרים מסוימים, נכתב, צעדי מיסוי יוכלו לסייע בהקצאה יעילה ותחרותית של משאבים מוגבלים של עידן הבינה המלאכותית, כמו אנרגיה וקרקע. על רקע התור העצום של יזמי חוות השרתים לחיבורי חשמל בישראל, שבו הבקשות עולות פי כמה וכמה על מה שהרשת יכולה לתת, מיסוי כזה יכול להפוך למנגנון שמכריע מי יקבל את החשמל ואת הקרקע ומי יישאר בתור.

הצוות בראשות הכלכלן הראשי ממשיך בעבודת המטה, וממצאים ומסקנות מעודכנים צפויים להיות מוגשים בחודשים הקרובים. עד אז, המסר לחברות ולמשקיעים ברור: מס AI ישראלי אינו על הפרק, אבל מפת המס סביב העבודה, הקרקע והצריכה צפויה לזוז דווקא בגללו.