מי שעובר לגור בחו"ל ומשאיר מאחור תיק מניות, קרנות או אופציות מהעבודה, נוטה לחשוב שהמס בישראל ייגמר ביום הטיסה. בפועל, פקודת מס הכנסה קובעת שביום שלפני שאדם מפסיק להיות תושב ישראל, רואים את הנכסים שלו כאילו נמכרו. זה מה שמכונה "מס יציאה". הוא לא מחייב לשלם מיד, אבל הוא קובע איזה חלק מהרווח העתידי יישאר חייב במס בישראל. כדי לדעת מתי הוא חל, צריך קודם לדעת מתי בדיוק חדלים להיות תושבים, וזו שאלה מורכבת יותר ממספר הימים בחו"ל.

מתי מפסיקים להיות תושב ישראל לצורכי מס?

המבחן המרכזי הוא מרכז החיים. כדי לקבוע אותו בוחנים את מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים: איפה הבית הקבוע, איפה גרים בן הזוג והילדים, איפה העבודה, איפה האינטרסים הכלכליים הפעילים, ובאילו ארגונים ומוסדות האדם פעיל. אין טופס אחד שמנתק תושבות, והמעבר נבחן לפי העובדות.

לצד המבחן הזה יש שתי חזקות של ימי שהייה. חזקה היא שמרכז החיים בישראל אם האדם שהה בה 183 ימים או יותר בשנת המס, או אם שהה בה 30 ימים או יותר בשנה, וסך הימים בשנה ובשתיים שלפניה הוא 425 או יותר. גם חלק מיום נחשב יום. החזקות ניתנות לסתירה בשני הכיוונים: גם האדם וגם פקיד השומה יכולים להראות שהמצב בפועל שונה. מי שמתקיימת בו חזקה אבל טוען שאינו תושב צריך לפרט את העובדות בהצהרת תושבות, טופס 1348, שמצורפת לדוח השנתי.

על ספירת הימים ועל ההיבטים הכלליים של מעבר לחו"ל אפשר לקרוא במדריך רילוקיישן ומסים. ביטוח לאומי ומס בריאות הם תחום נפרד, עם כללים משלהם, והם מוסברים במדריך ביטוח לאומי בשהייה בחו"ל.

מה קובע סעיף 100א?

לפי הסעיף, נכס של תושב ישראל שחדל להיות תושב ייחשב כנמכר ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב. ההגדרה כוללת במפורש גם מניות ואופציות שהוענקו לעובדים, כמו אלה שבמסלול סעיף 102. כלומר, תיק ניירות ערך, קרנות נאמנות, מניות בחברה פרטית ומניות או אופציות מהמעסיק נכנסים כולם לתמונה.

למי שלא רוצה לשלם על רווח שעוד לא מומש יש אפשרות פשוטה: לא לשלם במועד הניתוק. במקרה כזה החוק רואה אותו כמי שביקש לדחות את תשלום המס עד למכירה בפועל. במועד המכירה הוא ישלם מס רק על "חלק הרווח החייב": הרווח הריאלי במכירה, כשהוא מוכפל בתקופת ההחזקה מיום הקנייה ועד יום הניתוק, ומחולק בכל תקופת ההחזקה עד המכירה. בנוסף, הפרשי הצמדה וריבית מתווספים רק מיום המכירה ועד התשלום, ולא מיום הניתוק.

חשוב לדעת מה לא נכלל. ההגדרה של "נכס" לעניין מס רווח הון מוציאה זכויות במקרקעין שחל על מכירתן מס שבח, ולכן דירה בישראל אינה נחשבת כנמכרת ביום הניתוק, ומכירתה בעתיד תיבחן לפי חוק מיסוי מקרקעין. גם מיטלטלין לשימוש אישי, כמו רכב או ריהוט, אינם בכלל זה. מנגד, מניות בחברה פרטית, יחידות בקרנות, ניירות ערך בחו"ל ומטבעות דיגיטליים הם נכסים לכל דבר.

יש גם מקרה שבו הסעיף לא נדרש. אם המכירה בפועל חייבת ממילא במס בישראל במועד המימוש, משלמים את המס הרגיל על כל רווח ההון באותו מועד, במקום החישוב היחסי.

איך זה נראה במספרים?

נניח שמשקיעה קנתה באמצע 2016 תיק מניות זרות ב-200,000 שקל. בסוף יוני 2026 היא עוברת לחו"ל ומפסיקה להיות תושבת, ובאמצע 2030 היא מוכרת את התיק ברווח ריאלי של 400,000 שקל. תקופת ההחזקה הכוללת היא כ-14 שנים, מתוכן כ-10 שנים עד יום הניתוק. חלק הרווח החייב בישראל הוא 400,000 כפול 10 חלקי 14, כלומר כ-285,700 שקל. בשיעור של 25%, המס בישראל יגיע לכ-71,400 שקל, וישולם רק ב-2030, עם המכירה.

ככל שעובר יותר זמן אחרי הניתוק, החלק שחייב בישראל קטן, כי התקופה שאחרי היציאה גדלה. אבל גם אם התיק יוחזק עוד שנים רבות, החלק של הרווח שנצבר בזמן התושבות לא נעלם. החישוב היחסי מניח שהרווח נצבר באופן אחיד לאורך התקופה, ולכן הוא לא תלוי במה שקרה בפועל לשווי התיק ביום הניתוק. לצד המס בישראל, ייתכן שגם המדינה החדשה תטיל מס על אותה מכירה.

ומה עם אופציות, דירות ואמנות מס?

אופציות ומניות שהוענקו בזמן העבודה בישראל נכללות בהגדרת "נכס" לעניין מס היציאה, אבל בחלקן יש גם רכיב של הכנסת עבודה, והחישוב שלהן מורכב יותר מזה של תיק ניירות ערך רגיל. מי שמחזיק תוכנית כזו כדאי שיקרא את המדריך קיבלתם אופציות בזמן רילוקיישן ויבדוק את המקרה הספציפי מול איש מקצוע לפני היציאה.

לישראל יש אמנות למניעת כפל מס עם מדינות רבות. אמנה יכולה לקבוע איזו מדינה רשאית למסות רווח הון, ולקבוע כללים להכרעה בין שתי מדינות שרואות את אותו אדם כתושב. ההוראות שונות מאמנה לאמנה, ולכן מי שעובר למדינה מסוימת צריך לבדוק את האמנה עם אותה מדינה, אם קיימת. גם כשאין אמנה, ייתכן זיכוי ממס זר לפי הכללים בפקודה.

מה כדאי לעשות לפני סוף 2026?

מי שמתכנן לעבור בשנה הקרובה יכול להתחיל ברשימת הנכסים: מה נקנה ומתי, מה המחיר המקורי של כל נייר, ואילו אופציות או מניות מהמעסיק עדיין לא מומשו. כדאי לשמור את הדוחות השנתיים מהבנק, כמו טופס 867, ואת אישורי הקנייה מהברוקר. בלי מסמכים כאלה, הוכחת המחיר המקורי שנים אחרי הניתוק עלולה להיות קשה.

יש גם שאלה של תזמון. מכירה לפני הניתוק, כשהמוכר עדיין תושב, ממוסה לפי הכללים הרגילים, ואפשר לקזז בה הפסדים מאותה שנה, כמוסבר במדריך קיזוז הפסדים. מכירה אחרי הניתוק כפופה לחישוב היחסי, ולכללי המס של המדינה החדשה. אין תשובה אחת שמתאימה לכולם, והבחירה תלויה בגודל הרווחים, בהפסדים הקיימים ובמדינת היעד.

שאלות נפוצות

האם חובה לשלם את המס ביום הניתוק?

לא. מי שלא שילם במועד הניתוק נחשב כמי שביקש לדחות את התשלום עד למכירה בפועל. אפשר גם לבחור לשלם מראש.

חזרתי לישראל אחרי כמה שנים. מה קורה לנכסים?

תושב שחוזר נבחן לפי הכללים לתושבים חוזרים, שיש בהם הטבות שונות לפי משך השהייה בחו"ל. הן מוסברות במדריך תושבים חוזרים ועולים חדשים.

המדריך מתאר את הכללים הכלליים בסעיפים 1 ו-100א לפקודת מס הכנסה, ואינו מחליף ייעוץ מס אישי לפני מעבר.