fbpx
חדשות

סקירת מאקרו ישראל: הציפיות להתאוששות משפיעות על השווקים יותר מאשר החולשה בתעסוקה

רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות כותב בסקירת המאקרו השבועית כי המעורבות של בנק ישראל בשוק המט"ח רשמה שיא נוסף בינואר, אך לא פחות חשוב מהיקף המעורבות הוא שינוי הגישה של בנק ישראל. ניסיון העבר מציב את תוכנית הרכישות הנוכחית כרף התחתון של הרכישות הפוטנציאליות לשנה הקרובה, וכל עוד תישמר גישה זו מצד הבנק, הפוטנציאל להמשך היחלשות של השקל נותר גבוה.

השווקים הפיננסים מחקו בשבוע האחרון את הירידות החדות שנרשמו בשבוע הקודם. המפנה החיובי המהיר נשען בעיקר על התפוגגות החששות מפני זליגה של השינויים החדים במניות הקטנות לכדי פגיעה רחבה יותר בשווקים, והדבר קיבל ביטוי גם בירידה מהירה בסטיות התקן, עם ירידה ב-VIX ל-20 לעומת כ-33 בסוף השבוע הקודם. מעבר לכך, הסנטימנט החיובי נתמך בהתגברות הסיכויים להעברת תוכנית תמריצים נוספת בארה"ב, במקביל לכך שעונת הדוחות בארה"ב עד כה טובה מהצפוי.

השבוע האחרון התאפיין בעליות חדות במדדי המניות המובילים בשיעורים של סביב 5%, וזאת במקביל לעלייה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות. העלייה בתשואות אירעה למרות האכזבה מנתוני התעסוקה לחודש ינואר, שהצביעו על איבוד המומנטום בשוק העבודה האמריקאי כתוצאה מהעלייה בתחלואה. תוספת המועסקים הסתכמה בינואר בכ-50 אלף בלבד, מרביתם בסקטור הציבורי, וזאת לאחר עדכון כלפי מטה של כ-160 אלף לנתוני החודשיים הקודמים. כך, העלייה החדה בתחלואה שצברה תאוצה בחודשים דצמבר-ינואר, נתנה אותותיה בשוק העבודה עם ירידה של כ-180 אלף מועסקים בחודשים אלה, והיא למעשה מותירה את מספר המועסקים שנפלטו משוק העבודה, סביב כ-10 מיליון מתחילת המשבר לפני כשנה.

כאמור , למרות האכזבה מנתון התעסוקה, שבעבר הייתה מתורגמת לירידת תשואות, נרשמה עליית בתשואות לטווח ארוך בארה"ב, של כ-10-15 נ"ב בשבוע האחרון, תוך עלייה בתלילות העקום, כאשר התשואה ל-30 שנה נושקת ל-2%. עלייה זו נתמכה בעיקר בציפיות ליישום תוכנית הרחבה פיסקאלית נוספת מצד הדמוקרטים בהיקף של כ-1.9 טריליון דולר. הדמוקרטים הכריזו כי הם עומדים להעביר את התוכנית גם ללא תמיכת הרפובליקנים, אם כי ייתכן ואיום זה מהווה חלק מהמו"מ, שבסופו התוכנית תהיה אמנם מצומצמת יותר, אך תזכה לתמיכה רפובליקנית. תמיכה נוספת לעליית התשואות, שגם ממחישה את הפער בין המצב הנוכחי לבין הציפיות להתאוששות, נרשמה במדדי מנהלי הרכש לחודש ינואר. מדדי ה-ISM לפעילות התעשייה והשירותים עמדו בינואר ברמה גבוהה של 58.7, ומשקפים ציפות להתרחבות בקצב גבוה של הפעילות במהלך החודשים הקרובים.

כפי שציינו בסקירות הקודמות, עליית התשואות משקפת נירמול של פרמיית הסיכון, על רקע הצפי להתאוששות במקביל למדיניות המוניטארית (כולל שינוי יעד האינפלציה של ה-FED) והפיסקאלית המרחיבות. בשלב זה נירמול זה משקף בעיקר עלייה בפרמיית האינפלציה, שכן הריבית הריאלית הארוכה נותרת ללא שינוי, אך סביר כי ככל שהציפיות להתאוששות יתגברו, תחול גם עלייה בריבית הריאלית. בכל אופן, אנו מצפים כי בשלב ראשון, חזרת ה-Term premium לטריטוריה חיובית תוביל לעליית בתשואות ל-10 שנים לטווח של 1.25%-1.5%.

מבחינת התמחור בשוק המניות, שילוב של ציפיות לתהליך לחיסון יעיל במקביל למדיניות מוניטארית ופיסקאלית מרחיבות מאוד תומך בהמשך מגמה חיובית, במקביל לעליית תשואות בשוק האג"ח. כל עוד עליית התשואות משקפת ציפיות להתאוששות בפעילות הכלכלית, תיתכן שחיקה נוספת של פרמיית הסיכון, אך עליית תשואות ממושכת צפויה לאתגר בהמשך את שוקי המניות. על רקע רמת המכפילים הגבוהה, תהליך התרחבות המכפילים קרוב למיצוי, כך שהתלות של מדדי המניות המובלים בשיפור בפעילות וברווחיות החברות, בפרט בענפים המחזוריים, גבוהה מאוד, כאשר גורם הסיכון העיקרי לתרחיש זה הוא יעילות נמוכה של תהליך החיסון.

הניהול הבעייתי של משבר הקורונה מחדד את התלות הגבוהה של המשק הישראלי ביעילות החיסון

נתוני התחלואה בישראל בגל הנוכחי מפתיעים לרעה עד כה, למרות מגבלות הפעילות שהוטלו במהלך ינואר וההתקדמות בתהליך החיסונים. כך, בהשוואה לגלים התחלואה הקודמים, רמות התחלואה ירדו עד כה בשיעור מתון בלבד, וזאת לעומת צניחה משמעותית לאחר למעלה מחודש של מגבלות בגל הראשון והשני. היציאה מהסגר הנוכחי, על אף רמות התחלואה הגבוהות, שיעור מאומתים גבוה וההערכה כי מקדם ההדבקה הוא סביב 1, ממחישה את כישלון ניהול המשבר וזאת בעיקר בשל השיקולים הפוליטיים הרבים שליוו אותו ופגעו באמון הציבור, המהווה גורם קריטי במשבר מסוג זה. כמו כן, היציאה מהסגר ברמות התחלואה הנוכחיות ללא אסטרטגיה ברורה מעלה את הסיכון לעלייה מחודשת ומואצת בתחלואה (כאשר כישלון הסגר הנוכחי בהורדת התחלואה מעלה סימן שאלה לגבי היתכנות שימוש חוזר בכלי זה), ובמבט רחב יותר מחדדת את התלות הגבוהה של המשק הישראלי ביעילות החיסון.

בהיבט זה, נמשכה ההתקדמות בחיסון האוכלוסייה, עם דגש על האוכלוסיות בסיכון, והיא מגיעה לכ-37% ומתוכם כ-22% עם כולל מנה שנייה. במבט קדימה, קיים סימן שאלה לגבי קצב ההתחסנות העתידי, וזאת בהתחשב בהרכב הדמוגרפי (כ-35% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 17) ובאוכלוסיות שטרם החליטו/לא מעוניינות להתחסן.

מבחינת שוק העבודה, בדומה לסגרים הקודמים, נרשמה בינואר עליית מדרגה נוספת באבטלה, כך ששיעור האבטלה הרחב טיפס ל-16.7% במחצית הראשונה של ינואר.

העלייה המתונה יחסית לסגר הקדום קיבלה חיזוק מנתוני המוביליות של גוגל שהצביעו על ירידה פחותה בהגעה למקומות העבודה ביחס לסגר השני. מעבר לכך שהווריאנט הבריטי מדבק יותר, והוביל לעלייה בתחלואה, ניראה כי הציות לסגר האחרון היה נמוך יותר, וזאת כחלק מהאמון הנמוך המיוחס לניהול המשבר.

הצד החיובי של הסגר הפחות הדוק הוא פגיעה פחותה בפעילות ביחס לסגרים הקודמים, והדבר בא לידי ביטוי בירידה מתונה יותר, של כ-7%, בהוצאות בכרטיסי אשראי בינואר, וזאת לעומת ירידה חדה של כ-25%-20% בגלים הקודמים.

הנחישות של בנק ישראל תוביל להמשך ההיחלשות של השקל

המעורבות של בנק ישראל בשוק המט"ח עלתה מדרגה בינואר, עם שיא רכישות חודשי בהיקף של כ-6.8 מיליארד דולר וזאת לאחר ההכרזה על תוכנית רכישות מצטברת של 30 מיליארד דולר בשנת 2021. נזכיר כי במהלך 2020 רכש הבנק 20 מיליארד דולר, כולל רכישות של כ-4.4 מיליארד דולר בדצמבר, מה שלא מנע מהשקל להמשיך ולהתחזק עד לשיא (בשקל-סל) במהלך ינואר האחרון. ההתערבות כך שבסיכום שנה זו יוסף השקל מול הסל, מגמה שהגיעה לשיא במהלך ינואר.

לאחר ההכרזה על השקת תוכנית הרכישות באמצע ינואר הערכנו כי התשובה לשאלה "האם מדובר בצעד מספיק משמעותי שיצליח לבלום את התחזקות השקל?" היא חיובית כל עוד תישמר המחויבות הגבוהה של הבנק למנוע את המשך התחזקות השקל. זאת בניגוד למעורבות הגבוהה במהלך 2020 שהייתה נקודתית במידת הצורך, ולא במסגרת מחויבות לסכום מינימאלי. למרות שהבנק לא פרסם את היקף הרכישות מאז ההודעה על תוכנית הרכישות, סביר שהסכום הנרכש מנקודה זו נמוך מהסכום הכולל של 6.8 מיליארד דולר (שכן סביר שהבנק התערב כבר קודם לכן במהלך החודש), וההצלחה להוביל להיחלשות מהירה של השקל לרמות של סביב 3.30 שקל לדולר, משקפת את האמינות שהשוק מעניק למהלך של הבנק.

תמיכה נוספת מגיעה גם מבלימת ההיחלשות של הדולר בעולם. הצפי שנוצר לאחרונה לביצועים עודפים של הכלכלה האמריקאית על רקע התקדמות בחיסונים ומדיניות מאוד מרחיבה הוביל לעליית תשואות שתמכה בדולר. כמו כן, עד כה כפי שעולה מהפוזיציה המצטברת של מטבעות מובילים מול הדולר, הסנטימנט מול הדולר בעולם נותר שלילי מאוד, ובמידה והוא יהפוך לניטרלי, על רקע הגורמים שצוינו, הדבר יתמוך בהתחזקות מסוימת נוספת של הדולר בעולם.

אנו ממשיכים להעריך כי תוכנית רכישות החדשה של בנק ישראל משמעותית מבחינת מאזן הכוחות בשוק המט"ח, אך לא פחות חשוב מהיקפה הוא שינוי הגישה של בנק ישראל, שלפי ניסיון העבר מציב את התוכנית הנוכחית כרף התחתון של הרכישות הפוטנציאליות לשנה הקרובה. כל עוד תישמר מחויבות, הפוטנציאל להמשך היחלשות של השקל נותר גבוה.

 סקירת נפט שבועית- לאור עמידה במכסות הנפט לא צפוי לעבור את 60 הדולר לחבית

סקירת המאקרו השבועית של לאומי- ההכרזה של הבנק האירופי המרכזי היא בעיקר מהלך סמלי

רוצים לחסוך בפיקדון? מלאו פרטים, ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

Avatar

אלחנן בריסק

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות