התפרצות הנגיף הכניסה מדינות רבות להסגר ושינתה סדרי עולם. חלקם הגדול של המפוטרים ייאלצו למצוא מקצוע חדש, וגם האקדמיה עברה מהפכה חסרת תקדים ■ איך ייראה עולם התעסוקה אחרי שהכול יהיה מאחורינו?

המשק הישראלי ספג בחודשים האחרונים מהלומה שרבים עדיין מתקשים להתאושש ממנה: התפרצות הקורונה הכניסה את המשק למשבר הכלכלי והתעסוקתי שכמותו לא ידעה מדינת ישראל. הקורונה הכלכלית פגעה כמעט בכל משק בית, ולמעלה ממיליון איש מצאו עצמם מחוץ למעגל העבודה. כעת מסתמן שעד סוף אוגוסט יסיימו חצי מיליון מובטלים את זכאותם לדמי אבטלה ויישארו ללא פרנסה או תמיכה, ובאין אפשרות לחזור למקומות העבודה הקודמים, יהיה עליהם לשקול את האפשרויות העומדות בפניהם ולפנות לדרך חדשה.

במקביל, בצל הקורונה התרחשו בתקופה האחרונה שינויים מרחיקי לכת בשוק העבודה, שוק ההכשרה וההשכלה הגבוהה, מהפכה שבזמנים אחרים הייתה נמשכת שנים נדחסה לשבועות אחדים, ונראה שעברנו את נקודת האל-חזור ותוצאותיה כאן כדי להישאר.

האקדמיה עברה במהירות שיא ללימודים מרחוק, המעסיקים גילו שמשתלם להם יותר שהעובדים יעבדו מהבית, והעובדים הבינו שאם המעסיק לא מבטיח להם יציבות תעסוקתית, גם הם אינם חייבים לשמור על נאמנות.

כיצד ישפיע עלינו המשבר הזה לכשיסתיים? גורמים שונים במשק מנסים בשלב זה לגבש מסקנות, תובנות ותחזיות לגבי המגמות הצפויות והשינויים שיאפיינו מקצועות מסורתיים.

עבודה מהבית – הטבה לעובד, חיסכון למעסיק

אם בעבר הבוס שלכם נתן לכם לחשוב שהוא הולך לקראתכם כשהוא מאפשר לכם לעבוד מהבית מפעם לפעם, תקופת הקורונה גרמה למעסיקים להבין שגם הם יכולים להפיק יתרונות מהסידור הזה. לאחר שמנכ"לים רבים גילו שעבודה מהבית היא פתרון חסכוני בהוצאות ואף יעיל יותר מבחינת תפוקה, התמונה השתנתה עד כדי כך שגם עובדים שמעדיפים להגיע למשרד עשויים לגלות שהם לאו דווקא רצויים בו.

ולמקרה שתהיתם מה יהיה על שיחות המסדרון והמטבחון ואיך תסתדרו בלי עוגת התפוחים שרינה ממחלקת הנהלת חשבונות מביאה כל יום ראשון, מומחי תעסוקה המצדדים בשינוי מסבירים שאת המפגשים והגיבוש ניתן ורצוי להמשיך, אך ללא צורך בתירוץ של ישיבה או פגישה מקצועית. יתרה מכך,  כאשר הפגישות יוגדרו מראש כחברתיות, גם הערך שלהן יעלה.

במקום מדידה לפי שעות – מדידה לפי תפוקה

אחד הדברים העיקריים שישתנו בעקבות משבר הקורונה הוא נושא הדיווח על הספק העבודה. "בעידן העבודה מרחוק כמות השעות הפכה ללא רלוונטית כמעט, והתשלום הפך להיות בעיקר על עמידה ביעדי תפוקה, ולא מושתתת על שעות עבודה, כפי שהיה נהוג בעולם העבודה הישן.

כמובן שהדבר אינו תקף לגבי כלל המקצועות, שכן  חלקם יישארו מבוססי שעות ומשמרות. אך תפקידים רבים לא יתבססו עוד על העברת כרטיס עובד, אלא על רשימת מטלות שיש לבצען.

הבעיה העיקרית היא משפטית דווקא, שכן החוקים הנוגעים לעבודה מהבית נחקקו ברובם בשנות ה-50' והם אינם רלוונטיים לתקופתנו ולא תואמים את עולם העבודה העכשווי. גם תיקון שהוכנס בשנת 2010 המחייב את המעסיק לתעד שעת כניסה ושעת יציאה, לצורך חישוב שעות נוספות, מעורר בעיות משפטיות בימים אלו, שכן הוא נסמך על דיווח העובד. כיום המעסיק אינו יכול לנזוף בעובד על כך שהוא מתבטל בשעות העבודה ולכן הפיקוח היחיד הוא באמצעות מעקב אחר תפוקה.

אוניברסיטה און-ליין: התשתיות היו קיימות

שדה נוסף שבו התחוללה מהפכה מהירה בעקבות התפרצות הקורונה הוא תחום הלימודים הגבוהים. זה היה רק עניין של זמן עד שגם האקדמיה תעבור, בחלקה לפחות, ללימודים מרחוק. אבל בשל הקורונה המעבר היה פתאומי ומהיר.

השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא – מדוע לא נעשה שימוש בלימודי און-ליין הרבה קודם לכן, למרות שהתשתית לכך הייתה קיימת? התשובה לכך היא ככל הנראה שהאקדמיה נשענת על מנגנונים בירוקרטיים גדולים וסבוכים ולכן היה קשה מאוד להחיל בהם שינויים, למרת הקונצנזוס על חשיבותה ונחיצותה של רפורמה כזו. לקורונה היה אפקט מופלא, שבהיעדר תשתיות לא היה מתאפשר, וכעת כל המערכת מלמדת בלמידה דיגיטלית.

ללמידה הדיגיטלית יתרונות רבים: מלבד הנוחות והחיסכון בזמן של הסטודנטים ושל סגל המרצים בעקבות הוויתור על הצורך לבלות בדרכים, למידה מקוונת תאפשר גם מעקב על איכות ההוראה. כעת המרצים לא יוכלו עוד "להסתתר" בכיתות סגורות, והשקיפות שכרוכה בלימודים דיגיטליים תאפשר מעקב שיטתי אחר כשלי הוראה ותיקונם. אם בעבר סטודנטים התלוננו על מרצים מסוימים שהם אולי טובים במחקר אך אינם יודעים ללמד. כעת ניתן יהיה לשפר את המצב.

בנוסף לכך, גם התכנים עתידים להשתנות. בעידן החדש החומר הנלמד יהיה מושתת יותר על עולם המעשה. ההכשרה לשוק התעסוקה כיום מדגישה יותר כישורים ולא רק ידע, ולכן גם המערכת האקדמית תתאים את עצמה לכך – הן דרך ההוראה והן בתוכן הנלמד – וכך שיעורים פרונטליים רבים יוחלפו לסדנאות שבהן יוכלו הסטודנטים להתנסות הלכה למעשה במקצוע שאותו הם לומדים.

תארי "בזק" בחצי שנה בלבד

מלבד התכנים ודרכי העברתם, האקדמיה תצטרך להיערך לשינוי נוסף: קיצור תקופת הלימודים לתואר. למעשה מדובר בשינוי שצפוי להקל על סטודנטים רבים שסבלו עד כה ממערכת מלאה ב"חורים", שמתפרשת על כל ימות השבוע ומקשה עליהם למצוא עבודה ולהתפרנס בזמן התואר.  מערכת שעות מאווררת שכזו שהייתה נוחה בעיקר למוסד האקדמי ולסגל, לא תתאפשר עוד ברגע שהסטודנטים יתחילו להתמרד ולהצביע ברגליים.

כבר כיום בוגרי תואר רבים מודים שניתן היה לצמצם בחצי את משך הזמן שלו, ולהפחית את תכני הלוויין שאינם קשורים ישירות לתחום. המסלול הארוך והמתיש, המחייב לעיתים ניתוק ממעגל העבודה בשנים הקריטיות ביותר להתפתחות ולבנייה העצמית, גורם לחלק מהסטודנטים להתייאש ולפרוש, בגלל החוויה הסטודנטיאלית שאינה באה בהלימה עם הצורך להתפרנס במקביל.

לכן במערכת האקדמית עובדים כעת במרץ על כיוון חדש: מעבר למיקרו-תואר שיימשך רק חצי שנה. בינתיים מדובר על תואר ספציפי שנולד בשל מחסור בעובדים בתחום הבינה המלאכותית, ולפי הצפי הוא עתיד להיכנס למערכת כבר בסתיו הקרוב. אולם קרוב לוודאי שבעתיד הוא יתרחב לתחומים נוספים, כיוון שהאקדמיה מובלת בעניין הזה אחרי הצעירים שמעדיפים קורסי הכשרה מקצועיים, על פני המסלול המסורתי של תואר שנמשך שנים אחדות.

הרי רוב הסטודנטים היום אינם מעוניינים ללכת לתחום של מחקר, ולכן מבחינתם הם אינם חייבים לעבור אוטומטית את כל מסלול הלימודים הארוך. פיתוח של מיקרו-תארים יאפשר להם להרכיב תואר כמו "פאזל", מיחידות ידע שלמות בתחומים שונים שקרובים לליבם. במקביל, העובדה שיוכלו לשלב את הלימודים עם עבודה כבר מתחילת התהליך, תסייע להם להתמיד בו ולא להתייאש ולפרוש.

הדבר החם הבא: מומחי בינה מלאכותית

באקדמיה נעשים כבר כיום חיבורים הכרחיים בין תחומי ידע. כך למשל, תחום הביוטכנולוגיה הוא חיבור בין ביולוגיה לטכנולוגיה. בינה מלאכותית היא שילוב של ביולוגיה ומדעי-המחשב. שילובים כאלה הביאו את פריצות הדרך המדעיות הגדולות ביותר. השטח דורש שלצד מומחים שיעמיקו בתחום מסוים, יהיו אנשים שידעו לחבר בין תחומי הידע האלה, על מנת שיתקיים שיתוף פעולה ולא יהיה ניתוק ביניהם.

דווקא בתקופה זו, כשאחוזי האבטלה בשיא, יש עדיין מגוון גדול של מקצועות שממתינים לעובדים. על רקע הצורך ההולך וגובר בעובדים בתחום הבינה המלאכותית, נוצר מצב של מחסור בעובדים.

גורמים מקצועיים מדווחים כי יש מחסור של 15 אלף מהנדסים בתעשייה. חברות ההייטק מדגישות שהן לא זקוקות לתואר מלא במדעי המחשב, אלא לבוגרי הכשרה ספציפית בבינה מלאכותית. למקצוע של טכנאי מידע (Data Engineer) למשל ניתן להכשיר תוך מספר חודשים. בעקבות הקושי בגיוס, נדרש שיתוף-פעולה בין ארבעה גורמים שונים במשק: המגזר העסקי, המגזר החברתי, הממשלה והאקדמיה.

למעשה, התהליך לא התחיל בתקופת הקורונה אלא מספר חודשים לפני, והוא הוגדר כפרויקט Outsight. הפרויקט נועד להתמודד עם אתגר התעסוקה העתידי, ושותפים בו נציגי החברות הגדולות במשק (בהן: טבע, גוגל, אינטל ומייקרוסופט), אשר עסקו בסוגיית התעסוקה העתידית בשנה האחרונה וזיהו את הצורך בהכשרה מזורזת. אולם הקורונה אפשרה להאיץ את ההליך: יש סילבוסים, יש מרצים, וככל הנראה תחום המיקרו-תארים יתחיל כבר בסתיו הקרוב ויתפתח לתחומים נוספים בהמשך.

העסקת עובדים במודלים אלטרנטיביים

עם פרוץ משבר הקורונה, אפשרה המדינה למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת בהיקפים נרחבים, וכך לנטרל את הוצאה הכבדה ביותר של עסק בימים של מיעוט או אפס הכנסות. עכשיו, כשהעבודה מתחדשת בהדרגה, רבים מהם שוקלים לאמץ מודלים אלטרנטיביים של העסקה – גמישים יותר וללא התחייבות לטווח ארוך.

הדבר הזה הוא בליבת העיסוק של הנהלות, שאנשיהן חושבים איך זה ישפיע עליהן ומה זה אומר לגבי המדיניות ההעסקה שלהן. אבל הוא גם בליבת העיסוק של העובדים. בסקרים שנעשו אחרי פרוץ המגפה, אמנם רואים ירידה נקודתית משמעותית בשימוש בעובדים חיצוניים בתקופת המשבר, וזה לא מפתיע, אבל גם רואים שמעסיקים ופרילאנסרים אומרים שהם יגבירו את השימוש במודל ההעסקה הזה.

אם עד כה היה נדמה שעדיף להיות שכיר, בגלל רשת הביטחון הסוציאלית. בא משבר הקורונה ולימד שלא תמיד זה נכון. העובדה שביטחונו הכלכלי של הפרילאנסר מתבסס על כמה לקוחות מגבירה את הביטחון שלו. כמו כן, גם גופים שנחשבו עד היום לבטוחים ויציבים, כמו בנקים וחברות ביטוח, נאלצו להוציא המונים לחל"ת או לפטר. בדיעבד נראה שהפרילאנסר שרד את המשבר טוב יותר, כי הוא לא היה תלוי בחברה אחת.

גם מבחינת בעל העסק, סביר להניח שבאותה עלות כספית שהוא משקיע בעובד שכיר הוא יוכל לקחת פרילאנסר שהוא הרבה יותר מנוסה, ובגלל שהעבודה נמדדת בתפוקות ובשעות, הוא יהיה גם הרבה יותר יעיל, וגם יקטין את הסיכון שבהעסקה לטווח רחוק. לכן המודלים האלטרנטיביים של העסקה הם אפקטיביים יותר, והמגמה הזו התעצמה סביב הקורונה.

מיתוג אישי: למה אתם חייבים את זה ואיך עושים את זה נכון?

רילוקיישן, כמה נוסעים, לאן באילו עבודות וכמה מרוויחים