מדריכי דירה ומשכנתא    

עמלת הפירעון המוקדם – האם יהיה מסלול בלי עמלה?

; קרדיט: shutterstock

מעודכן ל-03/2018

עמלת הפירעון המוקדם היא סוג של קנב על הלווים ש"שוברים" את ההלוואה ועוברים להלוואה אחרת. לרוב מדובר בהלואות משכנתא, והבנקים מחתימים את הלווים על תשלום עמלה עתידית כזו כדי להיות מכוסים באם הלקוח יחליט לפרוע את חובו, וכך בעצם יימנעו רווחים עתידיים מהבנקים. במקביל לביקורת ההולכת וגוברת נגד הבנקים בעיקר בנושא המשכנתאות, התקבלו כמה החלטות חשובות – אחת, הארכת תוקף הריבית על המשכנתא, כך שלווים יקבלו יותר (הרבה יותר) משבועים כדי להשיג את החומרים והמסמכים הנדרשים מהם לצורך קבלת המשכנתא. בעבר, הלווים היו מאחים בהגשה (שלא באשמתם) והבנק עשוי היה להעלות את הריבית.

עכשיו בהמשך לשינוי, יינתן ללווים זמן נוסף – אפילו עד חודש. הבעיה שהבנקים כמובן יתמחרו את הסיכון הזה בריבית – הריבית צפויה לעלות.

מעבר לכך, שונתה הנוסחה לחישוב עמלת פירעון מוקדם, כשלאחרונה גם הוגשה הצעת חוק לבטל את עמלת הפירעון המוקדם באופן מוחלט. זה נשמע נכון, אבל פרקטית גם כאן,אם זה יעבור זה יביא להעלאת הריבית השוטפת – הבנקים יתמחרו את הנזק שלהם כתוצאה מהפירעון המוקדם העתידי ויעמיסו את הנזק הזה על כל הלווים. כך עולה גם מתגובת איגוד הבנקים

"הצעת החוק לביטול עמלת הפירעון המוקדם איננה נחוצה ואיננה מוצדקת". אומר מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, בעקבות הדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה. "היא לא נחוצה – כי שוק המשכנתאות בישראל פועל ללא כשל ואין שום צורך לתקנו; והיא לא מוצדקת – כי למעשה לא מדובר ב'עמלה', אלא במנגנון שבא לפצות את המלווה בעקבות הפרה חד-צדדית של הסכם ההלוואה על ידי הלווה".

עמלת פירעון מוקדם – מה זה?

מנכ"ל איגוד הבנקים הסביר כי שוק המשכנתאות בישראל הוא שוק מוסדר מאוד שפועל באופן תחרותי ושקוף. חוזה הלוואת משכנתה מאפשר רק ללווה להחליט לבטל את העסקה באופן חד-צדדי ובעיתוי שנוח לו, כאשר למלווה, כלומר לבנק, אין אפשרות דומה. במקרים כאלה, כאשר מדובר בתנאי שוק של ריבית יורדת, מונהג מנגנון שמפצה את המלווים על חלק מהנזק שנגרם להם. לא מדובר כאן בעמלה אלא על מנגנון מימוני מקובל ומוצדק לחלוטין, אמר פרל.

מנכ"ל איגוד הבנקים הוסיף, כי חקיקה שתוביל לביטול מנגנון הפיצוי תגדיל באופן דרמטי את הסיכון שמוטל על הבנקים הפעילים בשוק המשכנתאות, שכן במצב של ירידת ריבית ייקלע שוק המשכנתאות למחזור המוני ובלתי מבוקר, שאין כל מנגנון כלכלי שיכול לרסן אותו.פרל אמר עוד כי בהיעדר עמלת הפירעון המוקדם, הדרך היחידה למתן את הסיכון היא ייקור ההלוואות באופן שיוצר עיוותים מיותרים ופוגע בציבור הלקוחות.

מנגד, וועדת הכלכלה  של הכנסת נחושה לבטל או לכל הפחות להפחית את עמלת הפירעון המוקדם. ו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל דורש לבחון כיצד מחושבת עמלת פירעון מוקדם על משכנתאות והאם ניתן להפחיתה.  ועדת הכלכלה של הכנסת מכינה ההצעה לתקן את חוק הבנקאות ולבצע שינויים בעמלת הפירעון המוקדם של משכנתה, של ח"כ יואב קיש, שעליה חתומים חברות וחברי כנסת רבים נוספים. היו"ר כבל התייחס בפתח הישיבה להצעה ואמר כי המטרה היא לא לגרום לבנקים להפסיד, אלא להגן על הצרכנים ולדאוג להוגנות עסקית בין הצדדים, כאשר ברור הוא שבמערכת היחסים לבנק תמיד יהיה יותר כוח מאשר לצרכן.

ח"כ קיש ציין כי בתחילה הציע לבטל את עמלת הפירעון המוקדם באופן כזה שיאפשר לבנקים לגבות אותה רק במהלך השנה הראשונה מיום נטילת המשכנתה. עם זאת, ח"כ קיש ציין כי במשך כשנה הוא בקשר עם המפקחת על הבנקים, כשהמטרה היא להוריד את יוקר מחירי הדיור ולהפחית את עלות המשכנתאות, וכי הוא הסכים שהצעתו לא תחול על הלוואות שכבר ניתנו. עוד סיכם קיש עם המפקחת על הבנקים כי במקום ביטול העמלה הבנקים יחויבו להציע ללקוחות שני מסלולים, האחד עם עמלת פירעון מוקדם והשני ללא עמלה, והלקוח הוא שיבחר. ח"כ קיש הוסיף כי הוא "מבקש להיכנס לקרביים של עמלת הפירעון המוקדם, ולהבין כמה זה עולה לבנק". לדבריו, כיום העמלה מפצה את הבנק גם על רווחים שהיה יכול לקבל בעתיד, כשלמעשה בנק יכול לתת את הכסף ללווה אחר ולצמצם את הנזק. לפיכך, אמר ח"כ קיש, כי הפיצוי שצריך לקבל הבנק הוא רק על הנזק שנגרם לו, ולא על רווח עתידי. ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי אין ויכוח שהבנק הוא לא מוסד צדקה והוא צריך להרוויח כסף, עם זאת הצעת החוק של קיש במקומי.

סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, ציינה גם היא כי ההסכמה עם ח"כ קיש היא לאפשר לבנק להציע שני מסלולים, עם עמלה או בלי, אולם הוסיפה כי "המצב הקיים הוא נכון ולא צריך לשנות את נוסחת החישוב של עמלת הפירעון המוקדם. אנחנו חולקים על הטענה שמדובר ברווחים עתידיים, התשלום בא לפצות את הבנק על ההפסד הכלכלי שנגרם לו, וזה שווה למה שח"כ קיש קורא לו רווחים עתידיים". ח"כ קיש התעקש ואמר כי ביקש שבנק ישראל יציג לו נתונים שיוכיחו את הטענה, כדי להבין מה העלות האמתית של הבנקים ולפצות אותם רק עבורה. פרץ השיבה כי "זה נתון פנימי של הבנקים וזה בעייתי". היא הוסיפה כי יש הבדל בין עלות גיוס הכספים של בנק קטן לעומת בנק גדול, כאשר בנק גדול מגייס כספים בעלות נמוכה יותר. פרץ הסבירה כי אם תתקבל הצעת ח"כ קיש עמלת פירעון של הלוואה מבנק קטן תהייה גבוהה יותר מעמלה של בנק גדול, והדבר לא יטיב עם הלקוחות. עוד ציינה פרץ כי גם אחרי חישוב העמלה הלקוח זוכה להפחתות שיכולות להגיע עד 40%. לדבריה, מאז תחילת 2017 בוצעו בקשות לפירעון מוקדם בסכום של 20 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-300 מיליון שקל בשנה בשנים עברו.

מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, טענה כי שוק המשכנתאות יציב ותחרותי וכל שינוי בו לא יהיה לטובת הלקוחות. נציג המשמר החברתי, שי חדד, ביקש במסגרת הפרויקט "אני רק שאלה" להפנות לח"כ קיש שאלה כיצד ימנע מהבנקים לפצות עצמם על ההפסד באמצעות העלאת עמלה אחרת. היו"ר כבל וח"כ קיש השיבו כי אם חברי הכנסת היו נרתעים מאיומים כאלה לא היו מחוקקים אף חוק.

נציג התאחרות יועצי המשכנתאות, רימון חייט, אמר כי לרוב העמלות שמציגים הבנקים ללקוחות מגיעות לעשרות אלפי שקלים, לדבריו, "כשלקוח רואה שיש קנס על פירעון מוקדם של 50 אלף שקל הוא נבהל וממשיך לשלם ריבית גבוהה, למרות שם היה משלם את העמלה הוא היה חוסך בתשלומי הריבית". לדבריו, "הבנקים מפחידים את הציבור ובגלל חוסר מודעות אנשים לא מבצעים מחזור משכנתה. זה משמר את הלקוח במצב שהוא משלם הרבה יותר כסף מהעמלה". נציג איגוד הבנקים, רון מאירי, טען מנגד כי זו בדיוק ההוכחה שלא מדובר בפיצוי על רווח עתידי, אלא פיצוי על הנזק של הבנק. הוא הוסיף כי הסיבה שאין מחזורים היא שלקוחות לא באים למחזר משכנתה כשהריבית עולה.

היו"ר כבל סיכם את הישיבה וביקש כי לדיון הבא יונח בפני הוועדה נוסח לתקן את החוק כך שהבנקים יחויבו להציע שני מסלולים, אחד עם עמלת פירעון מוקדם ואחד בלי, בהתאם לסיכום של ח"כ קיש עם בנק ישראל. הוא הוסיף ודרש, הן מבנק ישראל והן מח"כ קיש, להעביר לוועדה נתונים על אופן חישוב העמלה,  על מנת שאפשר יהיה לבחון האם מדובר בפיצוי על הנזק או בפיצוי על רווח עתידי ולבחון האם ניתן להפחיתה.

מחשבון משכנתא

מדריך משכנתא