fbpx
יש לך שאלה?
HON TV מדריכי השקעות

קורס השקעות בבורסה: שיעור 1 - השחקנים וכללי המשחק בשוק ההון

קורס השקעות בבורסה: שיעור 1 - השחקנים וכללי המשחק בשוק ההון

מיהם השחקנים בשוק ההון? מי מנהל את הכספים שלנו? איך בוחרים מנהלי השקעות? מהם כללי המשחק בשוק ההון? מה צריך לדעת כדי לחסוך בעמלות שוטפות ודמי ניהול? מה צריך לדעת כדי להרוויח כסף? ועוד 

עוזי בלומר, אתר הון: שלום, אני עוזי בלומר

אורטל צור, אתר הון: אני אורטל צור, שנינו מאתר הון שמספק מדריכים פיננסיים. אנחנו מתחילים היום את השיעור הראשון בקורס ההשקעות שלנו.

 מה זה שוק ההון, בורסה, רשות ניירות ערך? מיהם בתי ההשקעות? ומה התפקיד של יועצי ההשקעות בבנקים, של האנליסטים ושל מנהלי ההשקעות?  וגם – מהם ככלי המשחק בשוק ההון. כללים שאם אתם לא מכירים, אל תתקרבו לשוק ההון.

עוזי: מה זה שוק ההון? שוק ההון הוא קודם כל שוק – יש בו מוכרים ויש בו קונים. המוצרים שנמכרים בשוק הזה הם מוצרים פיננסיים. מניות, אגרות חוב, מט"ח ועוד.

השוק הפיננסי הגדול בעולם הוא השוק האמריקאי – הבורסה האמריקאית וזירות המסחר הנוספות  הן מרכז העולם הפיננסי, אם כי גם השווקים באירופה, ביפן ובסין, גדולים מאוד.

אורטל: בורסה היא חלק מרכזי מאוד משוק ההון. הבורסה בת"א היא חלק מרכזי משוק ההון הישראלי. הבורסה היא המקום שבו סוחרים באותם מכשירים פיננסים. היא לב הפעילות של שוק ההון.

חברות מגייסות כסף בבורסה ובמקביל רושמות את המניות שלהן למסחר בבורסה. מיד אחרי שהמניות נרשמות בבורסה, אפשר לסחור בהן. אני יכולה לנסות לקנות, עוזי יכול לנסות למכור – אם אנחנו מסכימים על המחיר יש עסקה.

הפעילות בבורסה מפוקחת על ידי רשות ניירות ערך – המטרה היא שהמסחר בבורסה יהיה אמין ונטול מניפולציות.

הבורסה היא מקום המפגש של קונים ומוכרים. איך זה בעצם התחיל?

עוזי: זה התחיל מזמן מזמן...

אורטל:  כן, בורסה זה עניין של מאות שנים, מסחר בין אנשים זה אלפים. אבל עזוב היסטוריה. יש לך דוגמה מהזמן האחרון?

עוזי:  כן, מכירה את עדיקה?

אורטל: כן, אתר של מכירת אופנה ואקססוריז

עוזי: נכון. בעלי השליטה בחברת עדיקה החליטו שהם רוצים להיסחר בבורסה.

ולמה זה טוב להם? בבורסה מגייסים כסף. חברות נפגשות עם מזומנים שיכולים לשמש אותן להמשך השקעה וצמיחה של העסק ובכלל לשימושים נוספים.

הרעיון המרכזי בהנפקת חברה, הוא שבעלי השליטה מוותרים על חלק מהחברה תמורת גיוס כסף. עדיקה גייסה בערך 40 מיליון שקל בתמורה ל-25% מהון החברה. החברה אחרי הגיוס שווה 160 מיליון שקל – אם 25% (רבע)  שווים 40 מיליון, אז החברה כולה שווה 160 מיליון.

למי שאוהב מתמטיקה – התרגיל הוא 40 מיליון שקל חלקי 25%.

אורטל:  בהנפקה הציבור מעביר כסך לחברה תמורת מניות שלה. מניות זה חלק מסוים בהון. נניח לדוגמה שחברה הנפיקה 200 אלף מניות במחיר של 10 שקל ויש לה אחרי ההנפקה בסה"כ 1 מיליון מניות.  היא גייסה מהציבור 2 מיליון שקל (200 אלף מניות במחיר של 10 שקל) ובתמורה היא הקצתה 20% מהחברה. השווי כאן הוא של 10 מיליון שקל – הרי יש 1 מיליון מניות וכל מניה שווה 2 שקל.

ומעכשיו, רגע אחרי ההנפקה, החברה הזו הופכת לחברה ציבורית והמניות שלה נסחרות בבורסה. מגניב. אם אני קונה מניות בהנפקה או אחרי ההנפקה, יש לי חלק בחברה הזו – יש לי זכות להשתתף ולהצביע באספות בעלי עניין; יש לי זכות לדיבידנדים. באמת מגניב.

עוזי : מגניב, אבל אפשר גם להפסיד כסף.

תראי מה קרה למשקיעים בעדיקה בסמוך להנפקה.

אחרי ההנפקה, מתרחשים במקביל שני דברים - החברה הופכת לציבורית והיא מחויבת לפרסם דוחות כספיים ודיווחים שוטפים לבורסה, על אירועים בחברה שיש להם חשיבות למשקיעים.

ובמישור אחר שמושפע מהדוחות והדיווחים, במישור השוק הוני - נקבע למניה כל יום שער חדש. האמת שכל שנייה נקבע למניה שער אם יש קונים ומוכרים. במניות סחירות במיוחד, יש עסקאות כל שברירי אחוזים. אבל יש גם מניות לא סחירות שבהן יש עסקאות בודדות ביום.

בהמשך נדבר בהרחבה על מניות, נדע לנתח את מצב החברה וננסה להעריך אם המניה יקרה או זולה? בינתיים תדעו שהפרמטרים העיקריים שמשפעים על מחיר המניה הם מצב החברה – דוחות כספיים והודעות חשובות של החברה; מצב השוק בו היא פועלת ומצב הבורסה.

אורטל: בהמשך גם נדבר בהרחבה על אגרות חוב. בינתיים, ובקצרה אספר לכם שאיגרות חוב ומניות מוגדרות כניירות ערך – ניירות שיש להם ערך. ההבדל בין מניה לאיגרת חוב, הוא  שהערך של מניה  נגזר מערך החברה. הערך של איגרת החוב תלוי בריבית במשק וגם במצבה הפיננסי של החברה ויכולת ההחזר שלה.

איגרת חוב היא הלוואה שהחברה מגייסת מהציבור. כמו שיש הנפקות של מניות, יש גם הנפקות של איגרות חוב.

עוזי: אגרות החוב נחשבות השקעות סולידיות – רמת הסיכון בהן היא נמוכה יחסית, אם כי, יש חברות שאגרות החוב שלהן מסוכנות מאוד, ויש חברות שלא הצליחו להחזיר את החוב לציבור. אז אולי באופן כללי הן פחות מסוכנת ממניות, אבל זה לא אומר שבאופן פרטני אין סיכון.

נחזור לזה בשיעורים על מניות ואג"ח.  עכשיו אנחנו עדיין בהנפקות.

אורטל: הציבור יכול לקנות בשלב ההנפקות. אבל הציבור כמעט ולא קונה. השחקנים שמשתתפים בהנפקות, ובכלל אלו שקונים ומוכרים בבורסה בכסף גדול הם הגופים המוסדיים.

הגופים האלו הם בתי השקעות, חברות ביטוח, שמחזיקות בחברות שמנהלות את הכסף שלנו. הם מנהלות את קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות, קרנות הנאמנות ומכשירי השקעה נוספים. יש ביניהם חברות גדולות שמנהלות ...מאות מיליארדים. המיליארדים האלו נמצאים בעיקר במניות ובאגרות חוב. זה הכסף שקונה ומוכר מניות וזה הכסף שקונה בהנפקות.  כלומר, זה אנחנו אבל דרך גופים מוסדיים.

ולפני שתמסרו להם תודה רבה, הם לא עושים את זה בחינם – הם מרוויחים דמי ניהול, לפעמים דמי ניהול גבוהים מדי.

עוזי: הגופים המוסדיים הם חלק משמעותי משוק ההון – הם אלו שמנהלים את ההשקעות שלנו. הם עוקבים אחרי שוק ההון, הם בודקים חברות באופן שוטף,  הם קונים ומוכרים מניות ואגרות חוב, באופן שוטף.

כללי המשחק בשוק ההון רק נראים מסובכים. האמת שהם פשוטים – חברות מגייסות הון, נכנסות לבורסה. הגופים המוסדיים הם בעצם אלו שקובעים אם החברה תגייס ותצליח להיכנס לבורסה או שלא.

לצד החברות שרוצות לגייס, יש את החתמים. החתמים בעצם לוקחים את החברה ומנסים להפוך אותה לחברה ציבורית. הם עוברים בין הגופים המוסדיים, מציגים את החברה, ומציעים להם סחורה.

החתמים גם לרוב קובעים את השווי. אם הם רואים שהחברה לא צפויה לקבל ביקוש בשווי מסוים – הם מפחיתים את השווי.

אחרי הגיוס, הנהלת החברה אמורה לדאוג לקשר עם שוק ההון – כאשר יש פרסום של דוח כספי או הודעה מהותית, הדיווח מתפרסם באתר הבורסה, ובמקביל יש פגישות ושיחות וועידה בין הגופים המוסדיים לבין החברה.

בגופים המוסדיים יש מנהלי השקעות שמקבלים החלטות השקעה ומבצעים קניות ומכירות, ויש גם אנליסטים שהתפקיד שלהם הוא לנתח את החברה ולהמליץ על קנייה או מכירה.

אורטל: האינטרסים של כל צד ברורים – מצד אחד הנהלת החברה שמעוניינת שהשוק יתפוס את הדוחות שלה כדוחות טובים. האינטרס הראשי שלהם הוא שמחיר המניה יעלה.

 מצד שני יש את הגופים המוסדיים שמעוניינים לבחון את המצב האמיתי של החברה. ככה זה גם בבורסה בת"א וגם בעולם, כולל בבורסה האמריקאית.

כדי להתחיל להבין בשוק ההון, חשוב להכיר את הכלי המרכזי – אתר הבורסה.  אתם נכנסים לאתר  www.tase.co.il,

מקליקים מצד ימין על מאיה (מערכת אינטרנט להודעות) ונכנסים למקום הכי חשוב למשקיע בניירות ערך  -  כאן יש את כל המידע על החברות – מחירי המניות, גרף של המניה לתקופת זמן שתרצו – ככה תוכלו לדעת אם היא בשיא, בשפל, אם היא ירדה בזמן האחרון או עלתה? יש כאן את ההודעות השוטפות על כל חברה, ויש כאן את הדוחות הכספיים של החברה.

עוזי: הנה דוגמה.

ניכנס לחברת עדיקה – בצד שמאל יש אפשרות חיפוש לפי שם חברה. נקבל את כל הדיווחים השוטפים שלה. דוחות כספיים, דיווחים שוטפים ועוד.

אם אנחנו רוצים לקבל מידע בורסאי על החברה נקליק על השם שלה ואז נראה מה מחיר המניה? מה שווי השוק שלה? ויש כאן גם תקציר של הדוחות הכספיים.

שווי השוק של חברה מבטא כמה החברה שווה בהתבסס על מחיר המניה. בדיוק כמו שחישבנו שווי בהנפקה לפי מספר מניות כפול מחיר מניה, ככה עושים בכל יום.

מחיר המניה שאתם רואים באתר הבורסה, ובכלל בכל האתרים הכלכליים הוא מחיר באגורות. כדי לדעת מה המחיר בשקלים צריך לחלק את המחיר ב-100.

לעדיקה לדוגמה, יש נכון להיום 19 מיליון מניות, במחיר של קרוב ל-8 שקל למניה, והשווי שלה הוא 147 מיליון שקל.

ויש מידע נוסף, אתם תמצאו בעמוד הזה מידע על בעלי העניין - כאלו שמחזיקים בחלק גדול ממניות החברה. הנה אם לא ידעתם, גולף היא בעלת עניין בעדיקה.

אתם מקבלים גם מידע על הנהלת החברה,

ומידע תמציתי על הדוחות הכספיים.

אורטל: בנוסף, אם נקליק על מחיר המניה ניכנס לגרף של המניה. הגרף חשוב כדי להבין את המסלול של המניה, את המגמה. האם היא בשיא או האם בשפל. יש תעשייה שלמה סביב ניתוח הגרפים – קוראים לזה ניתוח טכני. אנחנו יותר בעניין של ניתוח דוחות לצורך קבלת החלטות השקעה. אבל במקרים רבים שילוב של מגמות חשוב כדי לקבל תמונה מלאה יותר על המניה. כל תוספת מידע לצורך השקעה היא מבורכת.

עוזי:  אתר חשוב. הכי חשוב בעצם, בהמשך נעזר באתרים נוספים. אבל לפני הכל – בואו נבין את מקומנו במגרש  שוק ההון.

המקום שלנו קטן. רובנו לא מחזיק בניירות ערך באופן ישיר. אנחנו מחזיקים בקרנות פנסיה, קופות גמל, אולי קרנות נאמנות.  קרנות פנסיה וקופות גמל הן מכשיר השקעה לטווח ארוך. קרנות נאמנות הן מכשיר השקעה לזמן קצר.

כשאתם קונים קרן נאמנות אתם בעצם קונים סל של ניירות ערך – הקרן משקיעה בעשרות ואפילו מאות ניירות ערך. יש מבחר גדול מאוד של קרנות ומבחר של מסלולים – קרנות שמשקיעות במניות, קרנות שמחזיקות באגרות חוב, קרנות מעורבבות ועוד.

אנחנו נלמד איך לבחור קרנות נאמנות ומכשירים אחרים, אבל מה שחשוב לעכשיו זה להבין שמדובר במכשיר מנוהל – יש מומחה, מנהל השקעות שאחראי על הקרן הזו, והוא מנהל את הקרן באופן אקטיבי במטרה להשיג לנו תשואה. בתמורה אנחנו משלמים דמי ניהול.

אורטל:  ועכשיו הגענו ליועץ ההשקעות בבנק. על הקשר ביננו לבין הבורסה ושוק ההון, אחראי לרוב יועץ ההשקעות בבנק. אנחנו מגיעים או מדברים מדי פעם עם היועץ. רובנו לא באמת מבין בענייני בורסה ואנחנו  וסומכים עליו שיקנה לנו קופות גמל וקרנות נאמנות טובות. הבעיה שלא תמיד זה נכון.

יועץ ההשקעות אמנם יודע לבדוק איזה סוג של משקיעים אנחנו, הוא בונה לנו תיק לפי רמת הסיכון הזו. אבל לרוב הוא ייתן לנו את מה שהמחשב אומר לו – הוא נשען על מערכות הדירוג של הבנק, ולפי זה הוא קובע לאיזה קרן להפנות אותנו.

הקרן הזו אולי היתה טובה, אבל זה לא מבטיח שזה יימשך, וזה גם לא מבטיח שהיא קרן זולה. אז חשוב להבין מה יש לנו  בתיק , האם אלו השקעות טובות? והאם ניתן להוריד את דמי הניהול?

עוזי: שאלות חשובות, אבל לאט לאט.  אנחנו רק בשיעור הראשון.

אורטל: כן, הגיע זמן לסכם – מה היה לנו היום?

למדנו מה זה שוק ההון, מה זאת בורסה, איך חברה הופכת לציבורית;

הכרנו את ניירות הערך העיקריים – מניה ואג"ח,

למדנו על כללי המשחק בשוק ההון והכרנו את השחקנים בשוק ההון – מנהלי החברות, הגופים המוסדיים, מנהלי ההשקעות, האנליסטים ויועצי ההשקעות בבנקים.

הכרנו את אתר הבורסה ואת המידע הרחב שיש בו

ולסיום הבנו את מקומנו במערך הגדול של שוק ההון

בהחלט מספיק לפעם אחת

להתראות בשיעור הבא...

קורס השקעות בבורסה: שיעור 2 - השקעות פאסיביות לעומת אקטיביות; מה זו קרן סל? קרן מחקה? איך משקיעים ישירות בבורסה?

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

עמית בר

עמית בר

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות