קורס השקעות בבורסה: שיעור 2 – השקעות פאסיביות לעומת השקעות אקטיביות; מה זו קרן סל? קרן מחקה? איך משקיעים ישירות בבורסה ועוד…
עוזי בלומר, אתר הון: אנחנו שמחים שחזרתם אלינו. היום זה שיעור חשוב במיוחד – נלמד שלא חייבים להיות מומחים בשוק ההון כדי להרוויח.
אורטל צור, אתר הון: עוזי, כל השיעורים שלנו חשובים.
עוזי: כן, צודקת, אבל אני אוהב את השיעור הזה יותר. אני אסביר לך למה? אני כבר לא עוקב אחרי מניות ספציפיות, אני כבר לא רוכש אגרות חוב באופן יומיומי. אני כן משקיע בקרנות מחקות והן עושות בשבילי את העבודה
אורטל: מה הן מחקות?
עוזי: הן מחקות מדדים. עוקבות אחרי המדדים. אם אני קונה קרן מחקה על מדד ת"א 35 התשואה של הקרן תהיה זהה לתשואת מדד ת"א 35. אז למה אני צריך לקנות מניות ספציפיות. אני קונה את המדדים.
אורטל: במניות ספציפיות מרוויחים יותר
עוזי: לא נכון
אורטל: כן נכון. יש לי קרנות נאמנות שמרוויחות יותר מהמדדים.
עוזי: טוב, זה לא בדיוק ככה. זה תלוי. יש מניות שטובות יותר מהמדד עצמו. יש קרנות שטובות יותר מקרנות נאמנות מחקות אחרי המדד. אבל לאורך זמן, מסתבר שהמדד המכשירים העוקבים נותנים תשואה טובה מהמדד
אורטל: עוזי, אתה סתם עצלן ופסיבי.
עוזי: עצלן לא. באמת. אבל עלית עליי אני פסיבי.
כל המכשירים שעוקבים אחרי מדדים נקראים מכשירים פסיביים. הם מכשירים שלא נדרש בהם מאמץ. יש גם כאלו שקוראים להם מכשירים…טיפשים.
כן, קרנות נאמנות מחקות, קרנות סל ותעודות הסל הם מכשירים שעוקבים אחרי המדדים, והם מכשירים פסיביים וכנראה גם טיפשים. אף אחד לא משקיע מאמץ ומחשבה בניהול שלהם. מצמידים את הכסף שמושקע בהן למדדים, ונגמר העניין.
מנגד, בקרנות הנאמנות האחרות יש ניהול אקטיבי. יש בעל בית – מנהל הקרן והוא אומר מה לקנות, מה למכור, מתי להשקיע במניות ומתי באג"ח. יש ניהול שוטף – לא יודע אם תמיד זה חכם, אבל יש ניהול.
אורטל: אני אקטיבית. אני בעד ניהול אקטיבי. אני רוצה שמנהל הקרן יעשה פעולות כדי להרוויח. שיחקור מניות, שיקנה בזול וימכור ביוקר – זו העבודה שלו.
עוזי: תתפלאי. המכשירים עוקבי המדדים, שנוצרו מתוך רציונל מאוד פשוט – אי אפשר לנצח את המדדים.
יש להם הוכחות. מחקרים בכל העולם על פני שנים רבות הראו שמנהלי קרנות הנאמנות שמנהלים את הכספים באופן אקטיבי, לא מצליחים להשיג את תשואת המדד.
ואם כך – אז למה לא לקנות מכשיר פסיבי שפשוט עוקב אחרי המדד?
אורטל: באמת שהקרנות שלי טובות יותר?
עוזי: המחקרים מראים שגם אם יש כאלו שמצליחים להרוויח יותר מהשוק, הרי שמדובר בבודדים.
אורטל: מקווה שהקרנות האקטיביות שלי ימשיכו לככב. אבל, רק שתדע שיש יותר ויותר מחקרים שטוענים אחרת – שניהול אקטיבי מייצר תשואה טובה יותר מהמדד.
מה שכן – האפשרויות של המכשירים הפסיביים מאוד מגוונות. יש שפע של מדדים ובהתאמה שפע של מכשירים עוקבי מדדים. אפשר לעקוב אחרי מדדי המניות בבורסה בת"א – יש את מדד ת"א 35, מדד ת"א 125, מדדים לפי ענפים כמו מדד מניות נדל"ן, מדד מניות פיננסיות ועוד. יש גם מדדים על אגרות חוב מסוגים שונים, ויש גם מדדים על מניות ואגרות חוב בחו"ל.
עוזי: המכשירים הפסיביים גם עוקבים אחרי מטבעות ואחרי סחורות כולל נפט וזהב.
אבל, אורטל זה לא רק המגוון הרחב. המכשירים הפסיביים גם זולים יותר. דמי הניהול במכשירים האלה הוא מאוד נמוך, יש מצבים אפילו שאפס. במכשירים האקטיביים דמי הניהול משמעותית גבוהים יותר.
אני לא אוהב לשלם דמי ניהול, במיוחד דמי ניהול לא מוצדקים. לכן העדפה שלי היא למכשירים עוקבי מדדים.
אורטל: אז מה, כולנו פראיירים. הניהול האקטיבי הוא רוב הכסף המנוהל כיום?
עוזי: לא יודע אם פראיירים. אבל נראה לי שחסרי מודעות.
היועצים בבנק מפנים את הציבור לקרנות אקטיביות, אז הציבור קונה קרנות כאלה.
הציבור לא באמת מודע להבדלים בין קרנות מחקות עוקבות מדדים בדמי ניהול נמוכים לעומת קרנות נאמנות אקטיביות. אבל זה משתנה, יותר ויותר אנשים מגלים את המכשירים הפסיביים והיתרונות שלהם.
אורטל: כן, מסכימה. מכשירים פסיביים יכולים להיות חומר גלם מצוין לבניית תיק השקעות עצמי. ללא עזרה מבחוץ, עם דמי ניהול נמוכים.
נניח שאתם יודעים מה רמת הסיכון שאתם מסוגלים לקחת – עשיתם את הבדיקה הזו בבנק עצמו, עשיתם זאת גם כאשר נפגשתם עם מנהל תיקים.
אם לא עשיתם, אז אפשר לבדוק מול יועץ ההשקעות בבנק – זה פשוט וקל. אתם עונים על כמה שאלות, והוא מרכיב לכם פרופיל סיכון.
אתם גם יכולים לבד, אבל עדיף, אם אתם חדשים בשוק ההון שמישהו חיצוני יעשה לכם את הבדיקה הזו.
עוזי: ואחרי שאתם מודעים לרמת הסיכון שאתם מסוגלים לשאת, ואת הרכבי ההשקעות שמתאימים לכם – הרכב האג"ח והמניות מהתיק כולו, כל מה שנותר זה להחליט איך עושים את זה? האם עושים את זה לבד – פשוט קונים מניות ואגרות חוב – לרוב לא. אולי אחרי שתכירו את השוק ואת המכשירים, ותלמדו איך מנתחים ובוחרים ניירות ערך, תפעלו ישירות בשוק ההון. רובכם יעשה זאת דרך מכשירים פיננסים, השאלה באיזה סגנון – מכשירים פסיביים או מכשירים אקטיביים.
במכשירים פסיביים, מאוד קל וזול לנהל את ההשקעות שלכם. אם נניח לדוגמה שההמלצה של היועץ היתה שתשימו 80% מהכסף באג"ח ואת היתרה במניות, אז פשוט תבחרו מכשירים עוקבים על אג"ח ועל מניות. תגוונו – מניות בארץ, עם מניות בחו"ל; תגוונו גם במרכיבי האג"ח – יש מסלולים רבים של אגרות חוב – ממשלתיות, קונצרניות, שקליות, מדדיות. אנחנו נגיע לזה בהמשך.
דרך רכישת המכשירים העוקבים אתם מייצרים תיק בתמהיל שמתאים לכם, ושוב זה תיק עם עלויות ניהול נמוכות מאוד.
ומכאן ואילך, אתם מתעדכנים בהשקעות שלכם אחת לכמה שבועות. תבדקו מה התיק שלכם הניב, ותעשו התאמות בהתאם.
אורטל: טוב, הגיע הזמן לסכם – מה היה לנו היום?
הכרנו את הגישה הפסיבית להשקעות – השקעה דרך מכשירים עוקבי מדדים. יש לה יתרונות ורציונל ברור – המדדים מכים לאורך זמן את מנהלי קרנות הנאמנות בניהול אקטיבי
אבל זה לא מדויק – יש מנהלים אקטיביים שכן מצליחים לנצח את המדדים.
יתרון גדול של המכשירים העוקבים הוא בדמי הניהול הנמוכים
ולסיום למדנו שניתן להרכיב תיק השקעות דרך מכשירים עוקבי מדדים – יחסית פשוט…וגם זול.
אז מקווים שעזרנו, ולהתראות בשיעור הבא…
השיעור הבא – מניות: כל מה שצריך לדעת – חשוב!
שיעור קודם – השחקנים וכללי המשחק בשוק ההון
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
השקעה פאסיבית בפועל: מאיפה מתחילים
העיקרון שעולה מהשיעור הוא שלא צריך לבחור מניות בודדות כדי להשתתף בתשואת השוק. קרן מחקה או קרן סל עוקבות אחרי מדד, ולכן הביצועים שלהן קרובים לביצועי המדד, בניכוי דמי הניהול ועלויות המסחר.
ההחלטה המרכזית של משקיע פאסיבי היא באיזה מדד להשקיע, כמה כסף להפקיד בכל פעם, ובאיזה מסלול לשמור את ההשקעה. אחרי ההחלטות האלה, העבודה השוטפת קטנה יחסית.
שאלות ותשובות
? מה נלמד בשיעור השני של הקורס?
ההבדל בין השקעה פאסיבית לאקטיבית, מה זו קרן סל ומה זו קרן מחקה, ואיך משקיעים ישירות בבורסה. השיעור מראה שלא חייבים להיות מומחים כדי להרוויח.
? למה עוזי בלומר אוהב במיוחד את השיעור הזה?
לדבריו, הוא כבר לא עוקב אחרי מניות ספציפיות ומשקיע בעיקר בגישה פאסיבית. השיעור משקף את הדרך שבה הוא עצמו משקיע.
? מה הרעיון של השקעה פאסיבית?
לקנות את השוק כולו דרך מדד, במקום לנסות לבחור מניות מנצחות. העלויות נמוכות, ולאורך זמן התוצאות טובות יותר מרוב המנהלים האקטיביים.
? מתי ניהול אקטיבי עשוי להצדיק את עצמו?
כשמנהל מצליח לייצר תשואה עודפת גם אחרי דמי הניהול לאורך שנים. זה קורה בפועל אצל מיעוט, וקשה לזהות אותו מראש.
? מה היתרון של השקעה פסיבית?
דמי ניהול נמוכים, פיזור רחב ופשטות. לאורך זמן היא מנצחת חלק גדול מהמנהלים האקטיביים.
דוגמה: נניח שמשקיע מפקיד 1,000 שקל בכל חודש בקרן מחקה במשך עשר שנים, סך הכל 120,000 שקל. אם דמי הניהול השנתיים הם 0.2% לעומת 1% בקרן מנוהלת אקטיבית, ובהנחה של תשואה זהה לפני עלויות, ההפרש בדמי הניהול לבדו עשוי להצטבר לכמה אלפי שקלים לטובת הקרן הזולה.
הצעדים המומלצים:
- לבחור מדד שמתאים לטווח הזמן ולרמת הסיכון.
- להשוות דמי ניהול בין קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד.
- לבדוק את עמלות הקנייה בבנק או בבית ההשקעות.
- לקבוע הוראת השקעה חודשית קבועה.
- לבדוק פעם בשנה את חלוקת התיק ולאזן אותה.
מה ההבדל בין קרן סל לקרן מחקה?
שתיהן עוקבות אחרי מדד. קרן סל נסחרת בבורסה במהלך היום, וקרן מחקה נקנית ונפדית לפי מחיר שנקבע פעם ביום.
האם השקעה פאסיבית בטוחה?
היא מפוזרת, אבל ערכה עולה ויורד יחד עם השוק, ולכן היא מתאימה בעיקר לטווח ארוך.
כל כמה זמן צריך לבדוק תיק פאסיבי?
בדיקה פעם בשנה מספיקה בדרך כלל לרוב המשקיעים. בדיקה תכופה מדי עלולה לגרום לפעולות מיותרות ולעמלות נוספות.
כדי לבחון את הנושא "השקעה פאסיבית בפועל: מאיפה מתחילים" לפי הנתונים האישיים, אפשר להיעזר במחשבון דמי ניהול בקרן סל ובנוסף קרן סל או קופת גמל להשקעה.
עדכונים: 24.10.2026 – נוספו הרחבה, דוגמה מספרית, שאלות ותשובות, רשימת צעדים וקישור פנימי.