קרנות היי-טק – מוצר חדש בשוק ההון, האם כדאי?

קרנות ההשקעה בהיי-טק יוצאות לדרך. מדובר במכשיר שאמור מצד אחד לעזור לתעשיית ההיי-טק – קרנות היי-טק ישקיעו כספים בחברות היי-טק, ומצד שני המכשיר ייסחר בבורסה ויאפשר למשקיעים לקבל סל של חברות טכנולוגיה. חוץ מזה יהיו הקלות שונות, לרבות הקלות מיסוי ליזמים, למתפעלים ולמשקיעים, וכן תהיה רצפת הפסד למשקיעים.

משרד האוצר פרסם מכרז להקמת ארבע קרנות היי-טק שיסחרו בבורסה. המשקיעים בקרנות יקבלו את הגנת המדינה מפני הפסדים וכן ערבויות לגיוס אשראי

שר האוצר, משה כחלון, אמר במקביל למכרZ על הקמת הקרנות "קרנות הטכנולוגיה החדשות משלבות בין שני יעדים חשובים של משרד האוצר- פתיחת אפיק השקעה חדש לחוסכים לפנסיה, לצד מקור הון חדש לתעשיית ההי-טק הישראלית, הנשענת כיום ברובה על מקורות זרים. נמשיך לחזק את התעשייה הישראלית על ענפיה".

זה נכון, וזה מוצדק, רק חשוב להזכיר כי קיימות קרנות טכנולוגיה שהשקיעו בחברות ישראליות ונסחרות בבורסה המקומית, אבל מה לעשות – הם לא ממש הצליחו – היתה מופת שבסוף נמחקה ועברה לתחום פעילות אחר, היתה מרתון שזה אולי ישמע מצחיק אבל הפעילות שלה היום היא תמ"א 38, היתה תעוזה שעדיין קיימת, והיו עוד כמה. חלקן אגב הצליח במישור ההשקעות, אבל בסיכום הכולל התעשייה הזו לא המריאה. עכשיו זה שונה – ההטבות שניתנות עכשיו לא היו קיימות בעבר.

על פי המכרז שפורסם הקרנות החדשות יסחרו בבורסה המקומית, ויקבלו הגנה (של המדינה – משמע הגנה חזקה!) מפני הפסדים של המשקיעים בקרנות וכן ערבויות לגיוס אשראי.

המכרז הוא יוזמה משותפת של אגף החשב הכללי ורשות ניירות ערך. במסגרת המכרז יבחרו עד ארבעה מנהלי קרנות נאמנות, אשר יעמדו בתנאי המכרז לצורך קבלת ההגנה וירשמו בבורסה לניירות ערך בת"א את יחידות ההשתתפות של הקרן בהיקף מינימלי של 400 מיליון שקל לקרן.

מרבית ההון המושקע בחברות ישראליות העוסקות במחקר ובפיתוח מקורו בהון זר, וחלק גדול מהחברות נרכשות בידי תאגידים זרים בשלבים מוקדמים יחסית של התפתחותן. כך, מסבירים באוצר – "נמנעת משוק ההון הישראלי האפשרות ליהנות מפירות הבשלת אותן חברות. הקרנות החדשות ישלבו השקעה במניות סחירות בתחום הטכנולוגיה, לצד השקעות בהיקף משמעותי (30% לפחות) בחברות טכנולוגיה המצויות בשלבים מוקדמים לחייהן (סטארט-אפים). בכך, יאפשרו למשקיעים בשוק ההון הישראלי, לרבות הגופים המוסדיים, ליהנות מפוטנציאל התשואה הגלום בתעשיית החדשנות הישראלית, וזאת במתווה בטוח יחסית באמצעות השתתפות המדינה בהפסדים, ככל שיהיו. עבור כל קרן אשר תעמוד בתנאי המכרז, תעמוד הגנת המדינה על סכום של עד 50 מיליון שקל".

אבל, חשוב להזכיר – לצד ההצלחות הגדולות ביי-טק יש גם כישלונות. חשוב לזכור שאחת לכמה עשרות חברות הופכת להצלחה. יש הרבה כסף שנשפך ולא בטוח כלל שהתשואה המשוקללת עודפת. נכון, יש קרנות זרות שמצליחות להשיא תשואה מרשימה מההשקעה בחברות המקומיות, אבל זה גם בזכות הקרבה שלהם לבורסות בחו"ל, זה בזכות הקשרים שלהם לחברות הטכנולוגיה הגדולות, זה בזכות הניסיון והידע שלהם. האם לקרנות נאמנות יש את הידע הדרוש? ממש לא בטוח, אבל אולי הן יחברו לגופים החזקים ואז אכן עשויה להיות כאן הזדמנות.

באוצר מסבירים כי על פי תנאי המכרז, יתאפשר לקרנות לגייס אשראי מגובה בערבות המדינה (עד 100 מיליון שקל לקרן), ובכך למנף את כספי המשקיעים בקרן ולהגדיל את התשואה הפוטנציאלית למשקיעים.

"אנו משתמשים בידע הרב שנצבר באגף החשב הכללי לטובת קידומם של כלי מימון חדשניים, התומכים במטרות האסטרטגיות של משרד האוצר, ובראשן הגדלת הצמיחה והפריון", אמר רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, "הקרנות החדשות יאפשרו לחוסכים לפנסיה ליהנות מפירות ההצלחה של התעשייה הישראלית החדשנית".

"ההצעה שלנו נועדה ליצור עבור הציבור הרחב מכשיר השקעה שיאפשר לו לראשונה להשתתף בהצלחת חברות הטכנולוגיה הישראליות, תוך מתן הגנה על ידי המדינה", אמר שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, "מדובר בכלי חשוב נוסף שקידמנו על מנת לתמוך בחברות קטנות ובחברות טכנולוגיה".

מדריך השקעה במניותמדריך השקעה באג"חמדריך השקעה בקרנות נאמנות

---

איך משקיע בוחן מוצר עם רצפת הפסד

הגנה מפני הפסד נשמעת מושכת, אבל צריך להבין בדיוק מה היא מכסה. לרוב היא חלה בתנאים מסוימים, לתקופה מוגדרת, ועד שיעור מסוים. מי שמניח שהכסף מוגן לחלוטין עלול להיות מופתע אם ימכור לפני הזמן או אם התנאים לא יתקיימו.

השקעה בחברות טכנולוגיה צעירות היא תחום עם סיכון גבוה ונזילות מוגבלת. גם כשהמוצר נסחר בבורסה, מחירו עשוי להיות רחוק משווי הנכסים שבו. לכן כדאי לבחון את דמי הניהול, את מדיניות ההשקעה ואת הניסיון של מנהלי הקרן לפני שמשקיעים.

דוגמה: נניח שמשקיע שם 20 אלף שקל במוצר שמבטיח רצפה של 80% מהקרן בתום תקופה מסוימת. אם בתום התקופה שווי ההשקעה ירד ל-12 אלף שקל, ההגנה עשויה להשלים אותו ל-16 אלף שקל. אם ימכור לפני כן, ייתכן שיקבל את מחיר השוק בלבד.

האם ההגנה חלה בכל מועד מכירה?

זה תלוי בתנאי המוצר. יש לקרוא את התשקיף ולבדוק מתי ההגנה חלה.

איזה חלק מהתיק מתאים להשקעה כזו?

בדרך כלל חלק קטן, שהמשקיע מוכן להשאיר לתקופה ארוכה בלי צורך לממש.

מה עושים בפועל

1. לקרוא את תנאי ההגנה בתשקיף
2. לבדוק את דמי הניהול
3. להבין את מדיניות ההשקעה
4. להקצות רק חלק קטן מהתיק
5. להיערך להחזקה לטווח ארוך

להרחבה באתר: גיוס המונים – כל אחד יכול להשקיע בסטארט-אפ; איך משקיעים? איך מגייסים? וכמה אפשר להשקיע ולגייס? · משקיע כשיר – מי זה? מה המשמעות? והאם כדאי להיחשב משקיע כשיר?