fbpx
HON TV מדריכי השקעות

שיעור מס' 4 - אגרות חוב: מהן, האם הן באמת מכשיר סולידי? ולמה הן המכשיר הפופולארי ביותר בנכסים שלנו?

מעודכן ל-05/2019

שוק האג"ח פחות מסוכן משוק המניות – זה ידוע לכולם. אבל זה לא תמיד נכון.

יש איגרות חוב מסוכנות.

במבט על כל השוק, אמנם, איגרות חוב פחות מסוכנות ממניות. אבל יש גם אגרות חוב שגרמו הפסדים גדולים למחזיקים, עד כדי מחיקה מלאה של הכסף.

נתחיל "בתדמית" של אגרות החוב - השקעה באגרות חוב נתפסת, מאז ומתמיד, כהשקעה סולידית.

לכולנו יש אגרות חוב - הפנסיה שלנו "מפוצצת" באיגרות חוב; קרנות הנאמנות מלאות באגרות חוב. אם תרצו ואם לא - יש לכם איכשהו איגרות חוב.

איגרות חוב הן הלוואה. מנפיק האיגרות בעצם מקבל מימון משוק ההון. כשחברה מגייסת איגרות חוב היא פונה לשוק ועושה הנפקת איגרות חוב. המוסדיים קונים, ובסופו של דבר המוסדיים והציבור שרכש את איגרות החוב, נתן לחברה מימון.

התנאים של ההלוואה ידועים מראש – הריבית, סוג ההצמדה, עיתוי תשלום הקרן והריבית.

כמו בכל הלוואה, יש סיכון למלווים. זה תלוי במצבו הפיננסי של הלווה. יש חברות שמצבן מציין, ואז הסיכון קטן, יש חברות שמצבן חלש, ואז הסיכון של המלווים גדול.

איגרות חוב משמות גם את המדינה. המדינה מגייסת חוב ואז קוראים לזה איגרות חוב ממשלתיות. במצב כזה, הסיכון ממש נמוך. אבל....זוכרים שאנחנו כל הזמן אומרים לכם שסיכון הולך יחד עם סיכוי. גם כאן, בגלל שהסיכון נמוך, התשואה שתקבלו נמוכה מאוד.

 

כאשר יש הרבה כסף בשוק שמחפש השקעות, וכאשר הריבית נמוכה, הכסף הזה זורם לכל מיני אפיקים, במיוחד לאיגרות חוב.

המחיר של איגרות החוב עולה ועולה, ובהתאמה הריבית שהאיגרות נותנות למשקיעים, יורדת. כבר נתעמק בקשר החשוב בין מחיר האיגרת לבין הריבית למשקיע.

הריבית באג"ח יורדת לא בזכות משהו חיובי בחברה עצמה. אלא פשוט בגלל שיש כסף לציבור והוא קונה איגרות חוב (לרוב דרך הגופים המוסדיים).

ככה נוצרים מצבים בועתיים. לכן, שוק האג"ח לדעתי במקרים מסוימים  מגיע לשלב בועתי. הוא לא תמיד סולידי.

 

הריבית הנמוכה מנפחת בועות. אבל לא רק באיגרות חוב. ובכלל, כל מקרה לגופו.  שוק האג"ח הוא מגוון – יש אגרות חוב קונצרניות – איגרות חוב של חברות. יש איגרות חוב שהמדינה הנפיקה – איגרות חוב ממשלתיות.

הקונצרניות מסוכנות יותר, מאחוריהן יש חברה וחברה זה לא בהכרח דבר מוצק. הממשלתיות מגובות על ידי המדינה – כאן יש ביטחון מאוד גדול.

הסיכון בקונצרניות הוא תמיד גדול יותר בגלל שצריך להתייחס למצב הפיננסי של החברה. אבל הסיכון הכללי באג"ח, כתוצאה משינויים בריבית ובנתוני המקרו, עלול להשליך על כל סוגי האג"ח, כך שגם ממשלתיות וגם קונצרניות,  באותה סירה.

וחשוב מאוד להדגיש שככל שהאיגרת ארוכה יותר, כך התלות שלה בשינויים בריבית גדולה יותר. איגרות חוב קצרות פחות מסוכנות מאיגרות חוב ארוכות.

אז התחלנו בלשבור מוסכמות. כי לדעתנו זה חשוב. הכי חשוב. אל תהיו שבויים בקונספציה מסוימת. עכשיו נעבור לבסיס – מה זה איגרת חוב ואיך היא מתנהגת בשוק.

איגרת חוב היא הלוואה. בהלוואה סטנדרטית יש את מי שמלווה (לרוב בנק) ואת מי שלווה (לדוגמה – אדם פרטי שצריך כסף לרכישת מכונית/ שיפוץ בית וכו').

באגרת חוב זה מעט  שונה – החברות הן אלו שצריכות הלוואה. הן פונות לבורסה ומגייסות חוב מהגופים המוסדיים והציבור.

מרגע שגיוס החוב בבורסה הושלם, אגרות החוב נסחרות בשוק – הן יכולות לעלות ויכולות כמובן גם לרדת.

למה בעצם הן עולות או יורדות? מה משפיע על השער של איגרת החוב? ומהם בכלל התנאים של איגרות החוב?

אתחיל בכך שאיגרת חוב מקנה למי שמחזיק בה את הזכות לקבל ריבית שוטפת, כשבשלב מסוים המחזיק מקבל גם את קרן ההשקעה (סכום ההשקעה המקורי).

לכל איגרת יש מספר תנאים ייחודיים לה - מועד פדיון שהוא התאריך בו האיגרת נפדית תמורת מזומן.

הריבית, ומועדי תשלומי הריבית.

כמו כן, חשוב לדעת באיזה איגרת מדובר – האם היא צמודה למדד, האם היא שקלית, האם היא דולרית. איגרת צמודה למדד היא איגרת שבנוסף לריבית מספקת לכם הצמדה למדד המחירים לצרכן.

איגרת שקלית מספקת לכם את הריבית הנקובה, ללא הצמדה.

הגיע הזמן לדוגמה.

נניח שחברה הנפיקה  אגרת חוב לשנתיים בהיקף של 100 מיליון שקל.

תנאי האיגרת - ריבית שקלית של 5% בשנה, המשולמת בכל שנה.

קרן האיגרת נפרעת בסוף התקופה.

במצב הזה, החברה תשלם את הריבית בכל סוף שנה. מדובר על ריבית בסך  5 מיליון שקל אחרי שנה ראשונה, ו-5 מיליון שקל בסוף שנה שנייה.

הקרן – 100 מיליון שקל יפרעו בסוף התקופה, כלומר אחרי שנתיים.

ומזווית המחזיק באגרת – הוא יקבל  – 5% מההשקעה אחרי שנה (ריבית), סכום זהה אחרי שנתיים (בגין הריבית) וקרן ההשקעה באגרת אחרי שנתיים.

ובמספרים – אם המשקיע רכש אגרות חוב בהנפקה בסכום של 100 אלף שקל,  הוא יקבל 5 אלף שקל אחרי שנה (5% ריבית על השקעה של 100 אלף שקל); סכום זהה בתום  שנתיים; וסך של 100 אלף שקל (סכום ההשקעה) אחרי שנתיים.

בדוגמה הזו מדובר על משקיע שרוכש בהנפקה ומחכה עד לפדיון של האיגרת, אבל בינתיים האיגרת כאמור יכולה לעלות ולרדת.

הכלל המרכזי במסחר באגרות חוב הוא פשוט – ככל שהסיכון גבוה יותר כך התשואה גבוה יותר. במילים פשוטות – המשקיעים יכולים לקבל תשואה נמוכה אבל בסיכון קטן.

ניתן להשקיע באגרות חוב ממשלתיות שהן בהגדרה פחות מסוכנות (המדינה עומדת מאחורי חובותיה יותר מאשר כל פירמה עסקית), וניתן להשקיע באגרות חוב של חברת נדל"ן ממונפת ומסוכנת (עם חובות גדולים)  ולקבל תשואה גבוה יותר.

פרמטר חשוב נוסף – אורך חיי האיגרת.  ככל שהאיגרת לתקופה ממושכת יותר אז היא מסוכנת יותר.  קיים הבדל גדול בין אגרת חוב לשנה לבין אגרת חוב לטווח של 10 שנים.  מי יודע מה יקרה עוד 10 שנים? זה מסוכן יותר.

אז הבטחנו לכם תשובות לשאלות  למה איגרת החוב עולה ויורדת?

ההשפעות על מחיר האיגרת  קשורות בנתוני המקרו (נתוני הכלכלה בכלל) ונתוני המיקרו (מצבה של הפירמה שגייסה אגרות חוב).

נתון המקרו המשפיע ביותר הוא הריבית (ריבית בנק ישראל). כאשר הריבית עולה, ההשקעה באיגרת תבטא תשואה אפקטיבית גבוהה יותר. מכאן שמחיר האיגרת יירד . איך ולמה זה קורה?

שוב דוגמה

נניח שאנחנו משקיעים באיגרת לתקופה של שנה שהתשואה עליה היא 5%.  מחיר האיגרת הוא 100 ובסוף התקופה היא תגיע ל-105 (הערך בפדיון).

אם במהלך התקופה ריבית בנק ישראל עולה בפתאומיות ל-10% (וזו כמובן הדגמה תיאורטית להמחשה בלבד. במציאות הריבית מאוד מאוד נמוכה). אז מה יקרה?

ברור שמחיר האיגרת לא יישאר וישקף תשואה של 5%, אלא תשואה גבוה יותר.

אחרי הכל,  ריבית בנק ישראל היא הבסיס לריבית באגרות חוב, וכשהריבית הזו עולה אז הריבית באגרות החוב עולה.

נניח שהמשקיעים יהיו מוכנים להחזיק את אגרת החוב הזו אם היא תספק להם תשואה של 11%.

כדי שזה יקרה, צריך שהתקבול עוד שנה – 105 יבטא תשואה של 11% - מכאן שערך האיגרת אמור לרדת ל-94 אגורות. זה משחק של כלים שלובים – ריבית עולה, מחיר יורד וההיפך.

מעבר לנתוני מקרו ובעיקר ריבית, אגרות החוב מושפעות גם מנתונים ספציפיים – מצב החברה המנפיקה,  הסיכון של החברה, המינוף הפיננסי, התוצאות העסקיות ועוד.

הנתונים האלו משפיעים על יכולתה של החברה למחזר ולשרת את החובות שלה, ובהתאמה זה משפיע על אגרות החוב שלה.

ככל שהסיכון גדול יותר המשקיעים באגרות החוב יידרשו תשואה גבוה יותר, וההיפך – כאשר הסיכון קטן גם התשואה שתידרש תקטן.

 

והגיע הזמן לסכם:

  • איגרות חוב נחשבות השקעה סולידית, אבל יש מצבים שמדובר דווקא בהשקעה מסוכנת
  • איגרות חוב מושפעות מאוד מריבית בנק ישראל
  • יש איגרות חוב של חברות ויש איגרות חוב שמנפיקה המדינה
  • איגרות חוב של המדינה פחות מסוכנות
  • ככל שהסיכון קטן גם התשואה נמוכה יותר
  • ככל שאיגרת החוב ארוכה יותר היא מסוכנת יותר – הריבית שהמשקיעים יבקשו – תהיה גבוהה
  • המחיר של איגרת החוב בבורסה מושפע מנתוני מקרו, בעיקר הריבית, ובמידע ספציפי שקשור לחברה, בעיקר מצבה הפיננסי
  • כאשר מחיר איגרת החוב יורד, התשואה האפקטיבית באיגרת החוב, עולה.
  • כאשר מחיר איגרת החוב עולה, התשואה האפקטיבית יורדת.

עד כאן הפעם, נתראה בפעם הבאה

HON TV

 

השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האג"ח?

השקעה במניות - ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

עמית בר

עמית בר

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות