HON TV    מדריכי השקעות    

שיעור מס' 4 – איגרות חוב: מהן, האם הן באמת מכשיר סולידי ולמה הן המכשיר הפופולרי ביותר בנכסים שלנו?

מעודכן ל-07/2020

שוק האג"ח פחות מסוכן משוק המניות – זה ידוע לכולם. אבל זה לא תמיד נכון. למרות התדמית שלהן – איגרות חוב נתפסות מאז ומתמיד כהשקעה סולידית, יש איגרות חוב מסוכנות.

במבט על כל השוק, אמנם איגרות חוב פחות מסוכנות ממניות, אבל יש גם איגרות חוב שגרמו הפסדים גדולים למחזיקים, עד כדי מחיקה מלאה של הכסף.

לכולנו יש איגרות חוב. הפנסיה שלנו "מפוצצת" באיגרות חוב; קרנות הנאמנות מלאות באיגרות חוב. אם תרצו ואם לא – יש לכם איכשהו איגרות חוב.

איגרות חוב הן הלוואה. מנפיק האיגרות בעצם מקבל מימון משוק ההון. כשחברה מגייסת איגרות חוב, היא פונה לשוק ומבקשת בעצם הלוואה. הציבור והגופים המוסדיים קונים, וכך למעשה הם נותנים לחברה מימון.

התנאים של ההלוואה ידועים מראש – הריבית, סוג ההצמדה ועיתוי תשלום הקרן.

כמו בכל הלוואה, יש סיכון למלווים. זה תלוי במצבו הפיננסי של הלווה. יש חברות שמצבן מצוין ואז הסיכון קטן, יש חברות שמצבן פחות איתן, ואז הסיכון של המלווים גדל.

איגרות חוב משמשות גם את המדינה. כשהמדינה מגייסת חוב, קוראים לזה איגרות חוב ממשלתיות. במצב כזה, הסיכון ממש נמוך. אבל בשוק ההון ובכלל בחיים, סיכון הולך יחד עם סיכוי, ולכן גם כאן, בגלל שהסיכון נמוך, התשואה שתקבלו נמוכה מאוד.

כאשר יש הרבה כסף בשוק שמחפש השקעות, וכאשר הריבית נמוכה, הכסף הזה זורם לכל מיני אפיקים, במיוחד לאיגרות חוב.

המחיר של איגרות החוב עולה ועולה, ובהתאמה הריבית שהאיגרות נותנות למשקיעים, יורדת. הריבית באג"ח יורדת לא בזכות משהו חיובי שקרה בחברה עצמה, אלא פשוט בגלל שיש כסף לציבור והוא קונה איגרות חוב (לרוב דרך הגופים המוסדיים).

ככה נוצרים מצבים בועתיים. לכן, שוק האג"ח במקרים מסוימים מגיע לשלב בועתי. הוא לא תמיד סולידי.

הריבית הנמוכה מנפחת בועות, אבל לא רק באיגרות חוב. שוק האג"ח הוא מגוון – יש איגרות חוב קונצרניות, של חברות; יש איגרות חוב שהמדינה הנפיקה, איגרות חוב ממשלתיות.

הקונצרניות מסוכנות יותר, מאחוריהן יש חברה וחברה זה לא בהכרח דבר מוצק. הממשלתיות מגובות על ידי המדינה – כאן יש ביטחון מאוד גדול.

הסיכון בקונצרניות הוא תמיד גדול יותר בגלל שצריך להתייחס למצב הפיננסי של החברה. אבל הסיכון הכללי באג"ח, כתוצאה משינויים בריבית ובנתוני המקרו, עלול להשליך על כל סוגי האג"ח, כך שגם ממשלתיות וגם קונצרניות, נמצאות באותה סירה.

חשוב מאוד להדגיש שככל שהאיגרת ארוכה יותר, כך התלות שלה בשינויים בריבית גדולה יותר. איגרות חוב קצרות פחות מסוכנות מאיגרות חוב ארוכות.

הכי חשוב – אל תהיו שבויים בקונספציה מסוימת.

מה זאת איגרת חוב?

איגרת חוב היא הלוואה. בהלוואה סטנדרטית יש את מי שמלווה – לרוב בנק, ואת מי שלווה, לדוגמה אדם פרטי שצריך כסף לרכישת מכונית/שיפוץ בית וכו'.

באיגרת חוב זה מעט שונה – החברות הן אלו שצריכות הלוואה. הן פונות לבורסה ומגייסות חוב מהגופים המוסדיים והציבור.

מרגע שגיוס החוב בבורסה הושלם, איגרות החוב נסחרות בשוק. הן יכולות לעלות ויכולות כמובן גם לרדת.

למה בעצם הן עולות או יורדות? מה משפיע על השער של איגרת החוב? ומהם בכלל התנאים של איגרות החוב?

ובכן, איגרת חוב מקנה למי שמחזיק בה את הזכות לקבל ריבית שוטפת, כשבשלב מסוים המחזיק מקבל גם את קרן ההשקעה (סכום ההשקעה המקורי).

לכל איגרת יש מספר תנאים ייחודיים לה – מועד הפדיון שהוא התאריך בו האיגרת נפדית תמורת מזומן, הריבית ומועדי תשלומי הריבית.

כמו כן, חשוב לדעת באיזה איגרת מדובר – האם היא צמודה למדד, האם היא שקלית, האם היא דולרית. איגרת צמודה למדד היא איגרת שבנוסף לריבית מספקת הצמדה למדד המחירים לצרכן; איגרת שקלית מספקת את הריבית הנקובה, ללא הצמדה.

הנה דוגמה: נניח שחברה הנפיקה איגרת חוב לשנתיים בהיקף של 100 מיליון שקל. תנאי האיגרת – ריבית שקלית של 5% בשנה, המשולמת בכל שנה. קרן האיגרת נפרעת בסוף התקופה.

במצב הזה, החברה תשלם את הריבית בכל סוף שנה. מדובר על ריבית בסך 5 מיליון שקל אחרי שנה ראשונה, ו-5 מיליון שקל בסוף שנה שנייה.

הקרן – 100 מיליון שקל – תיפרע בסוף התקופה, כלומר אחרי שנתיים.

מזווית המחזיק באיגרת – הוא יקבל 5% מההשקעה אחרי שנה (ריבית), סכום זהה אחרי שנתיים (בגין הריבית) ואת קרן ההשקעה באיגרת אחרי שנתיים.

ובמספרים – אם המשקיע רכש איגרות חוב בהנפקה בסכום של 100 אלף שקל, הוא יקבל 5,000 שקל אחרי שנה (5% ריבית על השקעה של 100 אלף שקל); סכום זהה בתום שנתיים; וסך של 100 אלף שקל (סכום ההשקעה) אחרי שנתיים.

בדוגמה הזו מדובר על משקיע שרוכש בהנפקה ומחכה עד לפדיון של האיגרת, אבל בינתיים האיגרת כאמור יכולה לעלות ולרדת.

הכלל המרכזי במסחר באיגרות חוב הוא פשוט – ככל שהסיכון גבוה יותר כך התשואה גבוהה יותר. במילים פשוטות, המשקיעים יכולים לקבל תשואה נמוכה אבל בסיכון קטן.

ניתן להשקיע באיגרות חוב ממשלתיות שהן בהגדרה פחות מסוכנות כי המדינה עומדת מאחורי חובותיה יותר מאשר כל פירמה עסקית, וניתן להשקיע באיגרות חוב של חברת נדל"ן ממונפת ומסוכנת עם חובות גדולים, ולקבל תשואה גבוהה יותר.

פרמטר חשוב נוסף – אורך חיי האיגרת. ככל שהאיגרת לתקופה ממושכת יותר, היא מסוכנת יותר. קיים הבדל גדול בין איגרת חוב לשנה לבין איגרת חוב לעשר 10 שנים. הרי מי יודע מה יקרה בעוד עשר שנים? זה מסוכן יותר.

למה איגרת החוב עולה ויורדת?

ההשפעות על מחיר האיגרת קשורות בנתוני המקרו, של הכלכלה באופן כללי, ובנתוני המיקרו, של החברה המסוימת שהנפיקה.

נתון המקרו המשפיע ביותר הוא ריבית בנק ישראל. כאשר הריבית עולה, ההשקעה באיגרת תבטא תשואה אפקטיבית גבוהה יותר. מכאן שמחיר האיגרת יירד . איך ולמה זה קורה?

הנה דוגמה: נניח שאנחנו משקיעים באיגרת לתקופה של שנה שהתשואה עליה היא 5%. מחיר האיגרת הוא 100 ובסוף התקופה היא תגיע ל-105 (הערך בפדיון).

אם במהלך התקופה ריבית בנק ישראל עולה בפתאומיות ל-10% (וזו כמובן הדגמה תיאורטית להמחשה בלבד. במציאות הריבית מאוד מאוד נמוכה), מה יקרה? ברור שמחיר האיגרת לא יישאר וישקף תשואה של 5%, אלא תשואה גבוהה יותר. אחרי הכל, ריבית בנק ישראל היא הבסיס לריבית באיגרות חוב, וכשהריבית הזו עולה אז הריבית באיגרות החוב עולה.

נניח שהמשקיעים יהיו מוכנים להחזיק את איגרת החוב הזו אם היא תספק להם תשואה של 11%. כדי שזה יקרה, צריך שהתקבול בעוד שנה – 105, יבטא תשואה של 11%. מכאן שערך האיגרת אמור לרדת ל-94 אגורות. זה משחק של כלים שלובים – ריבית עולה, מחיר יורד וההיפך.

מעבר לנתוני מקרו ובעיקר הריבית, איגרות החוב מושפעות גם מנתונים ספציפיים – מצב החברה המנפיקה, הסיכון של החברה, המינוף הפיננסי, התוצאות העסקיות ועוד.

הנתונים האלו משפיעים על יכולתה של החברה למחזר ולשרת את החובות שלה, ובהתאמה זה משפיע על איגרות החוב שלה.

ככל שהסיכון גדול יותר, המשקיעים באיגרות החוב יידרשו תשואה גבוהה יותר, וההיפך – כאשר הסיכון קטן, גם התשואה שתידרש תקטן.

הגיע הזמן לסכם:

  • איגרות חוב נחשבות השקעה סולידית, אבל יש מצבים שמדובר דווקא בהשקעה מסוכנת
  • איגרות חוב מושפעות מאוד מריבית בנק ישראל
  • יש איגרות חוב של חברות ויש איגרות חוב שמנפיקה המדינה
  • איגרות חוב של המדינה פחות מסוכנות
  • ככל שהסיכון קטן גם התשואה נמוכה יותר
  • ככל שאיגרת החוב ארוכה יותר היא מסוכנת יותר – הריבית שהמשקיעים יבקשו – תהיה גבוהה
  • המחיר של איגרת החוב בבורסה מושפע מנתוני מקרו, בעיקר הריבית, ובמידע ספציפי שקשור לחברה, בעיקר מצבה הפיננסי
  • כאשר מחיר איגרת החוב יורד, התשואה האפקטיבית באיגרת החוב, עולה.
  • כאשר מחיר איגרת החוב עולה, התשואה האפקטיבית יורדת.

HON TV

השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האג"ח?

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)