אתם גרים הרבה שנים באותה דירה, אוהבים אותה ואת השכנים, אבל היא נעשתה קטנה מידי עבורכם.

הרבה אנשים מבקשים לעצמם בית גדול יותר וזה יכול לבוא מהרבה סיבות – הולדת ילד, מעבר לעבודה בבית, הבית התמלא בחפצים וגם המחסן כבר מלא וכו'. לפעמים אין ברירה וחייבים לעבור לדירה גדולה יותר. אבל לא תמיד. לרוב, כשגרים בבית משותף, האפשרות להרחיב את הדירה מאד מוגבלת. למי שגר בקומה האחרונה בבניין, מתחת לגג קיימת לפעמים אפשרות לבצע תוספת בנייה על הגג. אז מי יכול לבנות על הגג? מהם ההליכים הבירוקרטיים שצריך לעבור? וכמה זה עולה?

קודם כל, כדאי מאד לבדוק שאפשר בכלל לבנות על הגג של הבניין. לשם כך, כדאי מאד להתייעץ עם אדריכל כדי שייבדוק את הדירה. חוץ מהמצב הפיזי של הגג והאם הוא בכלל מתאים לתוספת בנייה, צריך לבדוק את התב"ע של האזור, את מצב הבעלות על הגג ויש הרבה הליכים בירוקרטיים שצריך לעבור.

למי שייך הגג?

לאחר שהאדריכל אישר שמצבו הפיזי של הגג מאפשר בניה, צריך לבדוק מה מצב הבעלות של הגג. אפשר לחלק אתת השטחים בבניין משותף לשני סוגים – שטחים פרטיים ושטחים משותפים. הרכוש הפרטי הוא הדירה וכל השטחים הצמודים אליה כמו מרפסת, חצר, חנייה, מחסן, וללפעמים גם הגג. הרכוש המשותף הוא הלובי של הבניין, חדר המדרגות, מעלית, חצר משותפת אם יש וכו'. חשוב לדעת, ששינוי בשטחים המוצמדים לדירה, דורש את הסכמת הדיירים האחרים בבניין.  

בדרך כלל, הגג בבית משותף הוא רכוש משותף. לכן, חשוב לדעת, שבנייה על הגג מותרת לדייר מהקומה האחרונה בבניין רק אם הוא קיבל את הבעלות עליו. על מנת לקבל את הזכויות יש צורך בקבלת הסכמה של 75% מדיירי הבניין. התמורה בגין מכירת הגג תחולק בין דיירי הבניין.

קבלת היתר בניה

כמו בכל תוספת בנייה, צריך לבדוק ולהוציא היתר בניה מהועדה המקומית לתכנון ובניה. היתר בניה יינתן במקרה שלא נוצלו כל זכויות הבנייה בנכס וכשבתוכנית בניין עיר (תב"ע) מעודכנת, ניתנות זכויות נוספות לבנייה.

כשמגישים את הבקשה להרחבה בגג צריך להציג הוכחת בעלות על השטח בגג ואת חתימותיהם של לפחו 75% מבעלי הנכסים האחרים בבניין. הוועדה תעדכן את הדיירים שלא חתמו על זכותם להגיש התנגדויות. חשוב לדעת ששכן שכבר ביצע הרחבה בדירתו, אינו יכול להתנגד לבקשה של שכן אחר.

בהיתר יש תיאור של הבקשה שאושרה ותשריט שבו רשומים שם מגיש הבקשה, שם האדריכל, שם המהנדס, שמות בעלי הזכויות בנכס, התב"ע החלה על הבניין, אילו הקלות אושרו בהיתר ובאילו שטחים מותר לבנות.

קיבלנו היתר – איזה אפשרויות בנייה קיימות ומה מחירן?

לאחר קבלת היתר הבנייה, צריך למצוא קבלן שיבצע את העבודה. רצוי מאד לשכור קבלן שכבר יש לו ניסיות בתחום. ללכת לראות גגות שכבר בנה עליהם, להתרשם מעבודתו ואם ניתן אז גם לקבל עליו חוות דעת אוביייקטיבית מאנשים שכבר שכרו את שירותיו.

יש כמה שיטות אפשריות לבנייה על הגג.

הדרך הנפוצה והמהירה היא לבנות את התוספת בבנייה קלה. זוהי שיטה המאפשרת תוספת הנשענת על תשתית מתכת או עץ שעליה מורכבים קירות מוכנים העשויים מחומרים קלים ועמידים. חשוב כמובן לבדוק שהקבלן מספק חומרים העומדים בתקנים מחמירים של כיבוי אש ועמידות ללחות. התוספת בבניה קלה היא מהירה, נקייה וגם זולה יותר מבנייה רגילה בבלוקים. בהרבה מקרים, מכיוון שהגג לא תוכנן כמו ריצפה בדירה לעמוד בעומסים יוצאי דופן, המהנדס יאשר תוספת על הגג רק בבניה קלה. המחיר של תוספת בנייה קלה הוא כ-900 עד 1,200 שקל למטר. מחיר חדר בשטח של כ-10 מ"ר שבנייתו מבוססת אלומיניום וסגירה היקפית כ-9,000 שקלים.

הדרך השניה היא תוספת בבנייה בבלוקים על כל המשתמע מכך. הבנייה הזאת אורכת זמן רב יותר והיא יקרה יותר מהתוספת באמצעות בנייה קלה. העלות של בניית בלוקים רגילה על הגג היא כ-7 עד 10 אלף שקל למ"ר. חדר בשטח של כ-25 מ"ר בבנייה רגילה מוערכת בכ-180 עד 250 אלף שקל. זהו התשלום לקבלן בלבד.

עוד אפשרות שקיימת היא בנייה של חדר שמש. ניתן לייצר חדר על הגג באמצעות סירתו בדלתות או קירות העשויים מזכוכית ומסגרות אלומיניום. כך נוצר חלל גדול המתאים בעיקר לארוח ופחות למגורים.

פנטהאוז – יתרונות וחסרונות

דירת גן – יתרונות וחסרונות