אמיר כהנוביץ' כלכלן המקרו של אקסלנס מנתח את החדשות האחרונות – "נתוני הסחר של ישראל לשנת 2020 שפורסמו אתמול אישרו את מה שכבר הסתמן מנתונים קודמים כי היצוא מישראל כמעט ולא נפגע במשבר הקורונה, כשהתכווץ ב-1.5% בלבד, חזק משמעותית ממה שקרה למדינות אחרות. מצד שני היבוא לפה התכווץ ב-10.9% והתבטא גם בנפילה בצריכה הפרטית בישראל. החולשה ביבוא מיוחסת ברובה לזה שהישראלים לא טסו לחופשות בחו"ל ולירידה ביבוא דלק. בנק ישראל מעריך אגב שהתאוששות בתיירות היוצאת תפחית מהעודף בחשבון השירותים ותקרר את השקל, שחזר לאחרונה שוב להתחזק. אבל הוא לא לוקח סיכון:
" מפרוטוקול החלטת ריבית ב"י, אשר פורסם אתמול, עלתה תמונה אופטימית לגבי ההתאוששות וחברי הועדה אף הפסיקו לדון כבעבר בתרחיש של התאוששות איטית. הם הפסיקו אפילו להעריך כי "יתכן ובחודשים הבאים תידרש הפעלה של צעדים מרחיבים נוספים". מצד שני הם המשיכו לתאר דאגה לגבי אי השוויון בהתאוששות, שמתבטאת גם באי שוויון בשוק העבודה, ואת החזרה להתחזקות השקל. הגדיל לעשות אחד מחברי הועדה שהמשיך להצדיק הפחתה של הריבית לאפס ולא לשלול אפשרות כי בעתיד יתכן ותידרש עדיין הפחתת הריבית לשלילית. בהקשר הזה נזכיר שבנק ישראל ממשיך לאפשר לשוק המק"מ לפלרטט עם ריבית שלילית, מצב שהוא יכול היה למתן עם הנפקת מק"מים, להערכתנו מתוך ניסיון להרחיק תנועות הון קצרות מישראל ומהשקל. כלומר אי הפחתת הריבית לאפס בפועל עשויה להוסיף לחץ להמשך התחזקות השקל (עד אולי להתאוששות היבוא).
" האירו בהיחלשות בולטת – האירו נחלש בשבועים האחרונים מול הדולר בשיעור החד ביותר מאז 2019. משקיעים מסתכלים לראות אם מדובר רק בתיקון, במגמה חדשה או תוצאה ניהולית של המדיניות המוניטרית. בעבר ראינו ששינויי כיווני מטבעות עשויים בעצמם לגרום לשינוי גם בתופעות כלכליות. השבוע יפרסם הבנק האירופי, ה-ECB, את תחזיות המדיניות שלו, וסביר שינסה להמשיך לקרר את המטבע ואת הידוק התנאים הפיננסים בכלל.
"עליית ציפיות האינפלציה האחרונה יוחסה עד כה בעיקר לסחורות, אך מסקר צרכנים שביצע הפד של ניו-יורק ופורסם אתמול עולה כי האמריקנים מצפים שמחירי השכירות החציונים יעלו בשנה הקרובה ב-9%! זה כמובן מספר הזוי. הם מנסים להסביר אותו בשיעור גדול של משיבים מתחת לגיל 40 שמקשרים בין עליית מחירי הבתים החזקה כיום למחירי השכירות העתידיים. נזכיר כי גם בישראל קיים פער גדול בין קצב עליית מחירי הבתים לשכירות כשהראשונים עלו בשנה האחרונה בכ-4% ואילו מחירי השכירות ב-0.5%.
"סוכנות בלומברג מדווחת כי מדדי המניות בסין נתמכו בימים האחרונים ע"י קרנות הקשורות למדינה, אלה לפי מקורות מקורבים נכנסו להבטיח את יציבות השוק. החולשה בשוק ממשיכה להיות קשורה בעיקר למניות הטכנולוגיה: 2 מיליון אמריקאים מתחסנים ביום ולא כל המניות נהנים מכך- החולשה במניות הטכנולוגיה מיוחסת ע"י רבים לסוגיית התמחור שקשורה בעליית התשואות הארוכות, אך יתכן שהחולשה מורכבת יותר וקשורה גם בפגיעה במניות "עבודה מהבית" ואיבוד טרנד ה-SPAC-ים. מדד ה- IPOX SPAC – העוקב אחר הביצועים של קבוצה רחבה של חברות בתחום – ירד ב -20% מהשיא שלו בפברואר ולמעשה עונה להגדרה הטכנית של "שוק דובי". האם זהו סופו של אחד הטרנדים הבולטים של תקופת הקורונה, או שהוא ירד רק כדי לצבור כוחות חדשים?
"השווקים המתעוררים צולחים את עליית התשואות בארה"ב בהצלחה יחסית – נזכיר כי בשנת 2013 עליה חדה בתשואות בארה"ב הפילה מדינות ומטבעות באסיה, כמו הודו ואינדונזיה. אלה הגיעו אז אל עליית התשואות במבנה פיננסי חלש שאופיין בגרעונות עמוקים בחשבון השוטף וחובות גבוהים במט"ח. כיום המבנה הפיננסי שלהן בריא יותר והקערה התהפכה, האזור מהווה כעת יעד השקעה פופולרי עבור זרים שמחפשים תשואות גבוהות. בלומברג מדווחת הבוקר שאלה האסיאתים שלא רוצים את הכסף, כששורה של הנפקות באסיה בוטלה בגלל עליית התשואות. ביטול העסקאות מעלה דאגות שאולי התנאים הפיננסים כן התהדקו צעד אחד יותר מדי?"