מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר עלה ב-0.3%, מעל התחזיות, והוכיח כי האינפלציה, שעומדת כעת על קצב שנתי של 5.4%, עקשנית יותר מהצפוי ועמידה יותר בפני העלאות הריבית שנקט בנק ישראל עד כה. עד לפרסום המדד, עמדו רוב ההערכות באשר לצעדיו העתידיים של בנק ישראל על העלאה נוספת של הריבית בשיעור של 0.25% בישיבת הבנק המרכזי ב-20 בפברואר. אבל הנתון הגבוה מהצפוי טרף את הקלפים וכעת לא מעט כלכלנים לא פוסלים העלאה נוספת בשיעור חד יותר של 0.5%.

מיטב: עליית ריבית ב-0.5% מוצדקת יותר

כלכלני בית ההשקעות מיטב, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, מעריכים שבסיכוי גבוה יותר בנק ישראל יעלה ריבית ב-0.5%. הנימוקים העיקריים להחלטה:

• האינפלציה אומנם תיכנס אל תוך היעד בעוד שנה, אך בנסיבות הקיימות בנק ישראל ייתן משקל גבוה יותר בהחלטה לקצב האינפלציה בפועל מאשר לתחזיות. כמו כן, התחזית לירידה באינפלציה מותנית בעליית ריבית.
• לעת עתה האינפלציה לא מראה סימני התמתנות. קצב עליית המחירים של הרכיבים הלא סחירים עלה ל-5.5%, הגבוה מאז 2009. גם עליית הרכיבים הסחירים נותרה גבוהה ברמה של 5.4%.
• אומנם אחרי מדד פברואר קצב האינפלציה צפוי לרדת, אך זאת לא בגלל מה שקורה עכשיו, אלא בגלל יציאה מהספירה השנתית של מדד פברואר 2022 שעלה בשיעור חריג של 0.7%. האינפלציה בחודשים האחרונים דווקא עולה. מדד המחירים בניכוי העונתיות עלה בארבעת החודשים האחרונים ב-0.4% בממוצע בחודש, גבוה יותר מאשר בחודשים הקודמים. קצב זה מגלם אינפלציה שנתית של קרוב ל-5%.
• בתחזית בתחילת ינואר בנק ישראל ציפה ש-2022 תסתיים עם אינפלציה של 5.2%. בפועל, היא נגמרה עם 5.3%, כך שמדד דצמבר היה גבוה מתחזית הבנק. כנראה שגם מדד ינואר היה גבוה מהתחזית של בנק ישראל. לפיכך, מאז החלטת הריבית הקודמת שני מדדי מחירים היו גבוהים מהתחזית של בנק ישראל.
• קיימים סימנים שהאינפלציה בישראל משתרשת. לפי דיווחי החברות בסקר הערכות בעסקים, בחודשים האחרונים חלה הקלה משמעותית בשרשרת ההספקה. במקביל, במחצית השנייה של 2022 הביקוש למוצרים ירד בחדות. למרות הקלות בהספקה וירידה בביקושים, מדד המחירים של הרכיבים הסחירים שמייצג בעיקר את המוצרים ממשיך לעלות בקצב שנתי גבוה. בניגוד לארה"ב, מחירי מרבית המוצרים המשיכו לעלות בחצי השנה האחרונה.
• נתוני הצמיחה במשק היו חזקים.
• מצבו של שוק העבודה ממשיך להיות יחסית חזק למעט בתחום ההיי טק. משרות פנויות אף עלו בינואר.
• ניסיון העבר מלמד שריבית של כ-4% כנראה נמוכה מדי בכדי לקרר את האינפלציה בישראל. במחזור עליית הריבית הקודם בין 2009 ל-2011 האינפלציה בשיא (4.3%) הייתה נמוכה מהיום. שיעור האבטלה היה כמעט כפול מהיום (6%-7%). למרות זאת, עליית ריבית כמעט ב-3% עד לרמה של 3.25% לא הצליחה להוריד אינפלציה. רק אחרי המשבר באירופה והמחאה החברתית ב-2011 האינפלציה התחילה לרדת, אך היא ירדה גם בארה"ב ובאירופה, למרות שהריבית שם נשארה ברמה אפסית.
• מאז ישיבת הריבית הקודמת, חלה תפנית בהתנהגות של שער החליפין של השקל. עד לפני כחודש בנק ישראל לא שלט על שערו של השקל אשר מושפע בעיקר מהתנהגות שוק המניות האמריקאי. אי הוודאות שיצרה הרפורמה המשפטית ניתקה את הקשר ושלחה את השקל לפיחות חד. התנתקות השקל מדפוס ההתנהגות שהיה בשנים האחרונות והסיכון לפיחות משמעותי בעקבות עלייה באי הוודאות מחזירים אחריות על שע"ח לבנק ישראל ותומכים בעליית ריבית גבוהה יותר לאור הנסיבות.
• הסיכונים של בנק ישראל לא סימטריים. נוכח קצב הצמיחה הגבוה במשק ומצבו של שוק העבודה הנזק מעליית ריבית גבוהה מדי לא כל כך גדול. לעומת זאת, אם בנק ישראל יאפשר השתרשות האינפלציה, עלול להיגרם נזק כבד לטווח הארוך לכלכלה.
• השוק כבר מוכן לעליית ריבית גבוהה. התחזיות בשוק (ריביתfra ל-3 חוד') מגלמות עליית ריבית ב-0.5% ובהמשך בעוד 0.25% ל-4.5%.

לידר: הריבית תעלה ב-0.5%

 לדברי כלכלני בית ההשקעות לידר, בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ, צפויה העלאת ריבית של 0.5%. לדבריהם, זה בהחלט התרחיש הצפוי.

הנימוקים:  חלה האצה באינפלציית הליבה ל-5.1% שנה אחורה מ-5% ,ובפרט האצה במחירי השכירות ל-6.7% מ-6.3% .סביבת האינפלציה ממשיכה להיות מאד רוחבית (72.8% מסעיפי המדד בפירוט מלא עלו יותר מ-3% שנה אחורה). אם כי בהסתכלות על האינפלציה החצי שנתית מסתמנת התמתנות.

• ציפיות האינפלציה עלו על רקע הפיחות בשקל
• הסביבה הריאלית עדיין איתנה. נתוני הצמיחה ברבעון ד' היו חיוביים בסך הכול, למרות העיוות בצריכה הפרטית. בינואר, סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על המשך התרחבות יציבה, אם כי קיימות ציפיות להתמתנות מסוימת בפעילות קדימה
• שוק העבודה נותר הדוק. מספר המשרות הפנויות עלה קלות בינואר ל-142.7 אלף איש. שיעור האבטלה מעט עלה, בעיקר על רקע גידול במספר מחפשי העבודה.
• חשש לאי יציבות פיננסית מהווה נימוק חדש וחשוב במדיניות המוניטארית. בסביבה זו של עצבנות בשווקים (ובעיקר הפיחות בשקל) בנק ישראל ישאף "להרגיע" על ידי מדיניות מוניטארית יותר מרסנת. יתכן, שהודעת הריבית תציין זאת באופן מפורש, אך בצורה עדינה.

בנק דיסקונט: הריבית תעלה ב-0.5%

גם בבנק דיסקונט סבורים הכלכלנים כי בנק ישראל לא יסתפק בהעלאה של הריבית ב-0.25%. לדבריהם, כזכור, מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר עלה ב-0.3% והצביע על האצה באינפלציה לקצב שנתי של 5.4%, קצב גבוה שלא ראינו כמותו מאז סוף 2008. יתרה מכך, מדד הלא סחירים, המשקף ביקושים מקומיים, האיץ ל-5.5%, לעומת 5.4% מדד הסחירים. כך, למעשה, מאז אמצע 2022 רואים היפוך מגמה, ולראשונה, מאז ראשית 2021,  מדד הלא סחירים עולה בקצב מהיר יותר ממדד הסחירים.

בנוסף, במהלך השבועות האחרונים, לנוכח העלייה באי הוודאות הפוליטית, ראינו את השקל נחלש מול הדולר בכ-6%, על אף שמדד הנאסד"ק עלה בכ-4%, בניגוד למתאם החיובי, שהכרנו בשנים האחרונות.

לפיכך, מעריכים בדיסקונט, על אף ההאטה, ההאצה באינפלציה בשילוב עם הפיחות החד בשקל, יהוו שיקול מרכזי בהחלטת הריבית מחר, ולכן בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5%.