האינפלציה בשנת 2015 צפויה לעמוד על 0.4% (זאת בהנחה של אי שינוי במחירי הסחורות או בשער החליפין), כשהיא מושפעת מפיחות השקל עד כה, מהתייקרויות של מוצרים בפיקוח ממשלתי (ארנונה ואחרים), ומהתייקרות נוספת בסעיף הדיור. זאת לאחר שמדד חודש ינואר צפוי לרדת ב- 0.7%. כך מעריכים היום בבית ההשקעות 'יצירות'.

בבית ההשקעות שואלים הבוקר, מה מסביר פער של 0.6 נקודות אחוז בין תחזית האינפלציה שלנו לזו של חטיבת המחקר בבנק ישראל?

לדבר איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות 'יצירות' "הפער בין התחזיות נובע משני גורמים: הראשון, אנו מעריכים כי התמסורת בין פיחות השקל למדד המחירים לצרכן תהיה קטנה יותר, שכן להערכתנו, קיים קושי אמיתי להעלות מחירים במשק בשל תחרות הולכת וגוברת, ולא רק בענפי התקשורת והמזון, שמקבלים סיקור תקשורתי וביטוי פוליטי רב בנושא, כי אם גם בענפי ההלבשה וההנעלה, הריהוט ועוד".

ניר מוסיפה כי "הקושי להעלות מחירים נובע גם מקיומו של "צרכן חדש", מודע יותר למחירים, לעיוותי המחירים, ל"תרגילי" המחירים (כמו הקטנת כמויות תוך שמירה על המחיר), ואשר נוהג "להעניש" חברות ולפעול כנגדן ברשתות החברתיות. התקשורת, שנעמדה לצידם של הצרכנים, משקפת אירועים אלו, ובכך מעצימה את כוחו של הצרכן. השני, אנו מניחים אי שינוי במחיר הנפט הגולמי, משום שאנו באמת לא יודעים לומר איפה יהיו המחירים בעוד שנה. האם הם יוסיפו לרדת לפני שיתחילו לעלות, באיזה קצב הם יעלו (אם יעלו) ועוד".

ניר מתייחסת גם לשוק האירופאי וכותבת כי: גובר הלחץ על הבנק המרכזי להודיע על הרחבה כמותית נוספת. יו"ר הבנק המרכזי האירופאי, מריו דראגי, הצליח לעורר מחדש את הציפיות לפיהן הבנק יודיע בישיבתו הקרובה, הקבועה ל- 22 בינואר, על הרחבה כמותית נוספת. עד כה נקט הבנק המרכזי בגישה של הנזלת מערכת הבנקאות, מתוך צפי כי הדבר יוביל להגדלת האשראי במשק. אלא שהתוצאות מצביעות כי הבנק לא נחל הצלחה מרובה. נראה, כי לאור רמת החובות הגדולה במשק (יחס החוב לתוצר של הסקטור הפרטי עדיין מאד גבוה), הבנקים לא ממהרים לתת אשראי. לכן, הדרך הנכונה להגדיל את האשראי במשק הינה באמצעות עקיפת המערכת הבנקאית, כלומר, הגדלת כמות הכסף והאשראי במשק באמצעות רכישת אג"ח קונצרניות עם או בלי שילוב של אג"ח ממשלתי.

בהמשך סקירתה כותבת ניר כי " הסיפור היווני כבר לא מרעיד את השווקים". לדבריה של ניר, "מעניין היה לראות השבוע, כי למרות הרוחות הרעות המנשבות מכיוונה של יוון, ובשונה מן העבר, אז כל חדשה שלילית שעוררה חשש מפני עזיבת יוון את גוש האירו, היתה באה לידי ביטוי חד בתשואות האג"ח של המדינות החברות בגוש ובירידת מחירים חדה בשוקי המניות שלהן, החדשות האחרונות התקבלו די בשוויון נפש, ונראה כי החשש מפני התפרקות גוש האירו, גם אם יתממש התסריט השלילי ביוון, אינו עומד עוד על הפרק. בהיבט זה, יש להוריד את הכובע בפני הבנק המרכזי האירופאי והמנהיגים באירופה, שהצליחו בשנים האחרונות שמאז פרוץ משבר החובות, לשכנע את העולם כולו ואת המשקיעים בפרט, כי גוש האירו Is Here to Stay".