הרשתות גובות מכם את המחיר המרבי עבור תרופות, גם קופות החולים גורפות רווחים, כדי למלא את הקופה המתרוקנת, והכל באישור משרד הבריאות. אז איפה בכל זאת כדאי לקנות תרופות ללא מרשם?

לעתים קרובות אנחנו צריכים תרופות מרשם, בין אם זה משחות, משככי כאבים או טיפות. להרבה חולים זה מוצא ראשון, ולעתים זהו גם הפתרון היחיד שיציעו הרופאים. עם זאת המוצרים שיימכרו בלא מרשם נמכרים בתעריף גבוה – ועוד בפיקוח משרד הבריאות. פערי המחיר מגיעים גם ל- 100%. כל זאת,למרות מנגנון פיקוח ממשלתי, שלא רק שלא מוזיל את התרופות אלא מאפשר לקופות החולים ולחלק מרשתות הפארם לגרוף רווחים עודפים במאות מיליוני שקלים מדי שנה – והצרכנים משלמים.

היקף ההכנסות השנתי של שוק התרופות ללא מרשם בישראל נאמד ב-1.45 מיליארד שקל. כלומר, הגבייה העודפת מהציבור עשויה להסתכם במאות מיליוני שקלים בכל שנה, וחלקה משמש למילוי קופתן המדולדלת של קופות החולים – וחלקה מנפח את כיסיהם של בעלי הרשתות הפרטיות.

בענף מעריכים כי בתי המרקחת של קופות החולים הם השחקן הגדול בקטגוריה, עם מכירות של כ–880 מיליון שקל בשנה, כאשר כללית היא השחקנית הגדולה ביותר, עם מכירות המוערכות ב-500 מיליון שקל בשנה; אחריה מכבי עם מכירות של כ–200 מיליון שקל; מאוחדת עם כ-120 מיליון שקל; ולאומית עם כ-60 מיליון שקל. המכירות של סופר־פארם בתחום מוערכות ב-290 מיליון שקל בשנה.

רשתות הפארם כמובן יקרות מאוד מקופות החולים. רשתות השיווק הפרטיות, כמו סופר-פארם ובי נצמדות למחיר המרבי לצרכן שקובע משרד הבריאות כתורה מסיני. לפעמים אף גובות בין אגורה ל-5 אגורות יותר מהמחיר המרבי לצרכן – כחמישית מהמקרים. מה שמאפשר את הגבייה העודפת היא העובדה שתרופות מוחרגות מחוק עיגול אגורות, ומחירון משרד הבריאות נוקב סכומים שאינם עגולים – והרשתות מנצלות זאת לטובתן.

מי שבכל זאת רוצה ליהנות ממחירים נמוכים משמעותית יכול ליהנות במחירים נמוכים בהרבה בקנייה בטיול לחו"ל או בקנייה אונליין. יש אפליקציות שגם מוצאות לכם את שם התרופה וגם את מחירה בהרבה ממדינות העולם. חשוב אומנם לבדוק שמדובר בחנות שיש מאחוריה בית מרקחת עם אישור רשמי.

פטור מתשלום לניצולי שואה ונכי המלחמה בנאצים על רכישת תרופות מרשםהנחה ברכישת תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאותהזמנת תרופות דרך האינטנרט – מזמינים ומגיעים לקחת תוך 3 שעותטבע עומדת במרכז תביעה בארצות הברית על קרטל וניפוח מחירים

איך מוזילים את ארון התרופות בבית

תרופות ללא מרשם נקנות לעתים קרובות בדחיפות, ולכן מעט אנשים משווים מחירים. אבל אותו חומר פעיל נמכר לעתים קרובות תחת כמה שמות מסחריים ובמחירים שונים, ולכן ההשוואה הנכונה היא לפי החומר הפעיל והמינון, ולא לפי שם המותג.

כדאי גם לבדוק אם קופת החולים מציעה את אותה תרופה במחיר אחר לחברי הקופה, ולהתייעץ עם הרוקח לגבי תחליף מתאים.

דוגמה: נניח שמשפחה קונה במהלך השנה שש אריזות של משכך כאבים מוכר ב-30 שקל כל אחת, וארבע אריזות של סירופ שיעול ב-40 שקל. ההוצאה השנתית היא 340 שקל. אם תחליף עם אותו חומר פעיל עולה, לצורך הדוגמה, 20 שקל לאריזה, ההוצאה על משכך הכאבים תרד ב-60 שקל, כמעט 18% מכלל ההוצאה.

הצעדים המומלצים:

1. לרשום את החומר הפעיל של התרופות שקונים בקביעות.
2. לשאול את הרוקח אם יש תחליף באותו מינון.
3. להשוות מחיר בין בית מרקחת של הקופה לרשת פרטית.
4. לקנות מראש בכמות סבירה, לא בדחיפות.
5. לבדוק תאריכי תפוגה כדי לא לזרוק תרופות.

האם תחליף זול יעיל באותה מידה?

כשהחומר הפעיל והמינון זהים, התרופה אמורה לפעול באופן דומה. בכל שאלה רפואית יש להתייעץ עם רוקח או רופא.

למה יש פערי מחיר בין בתי מרקחת?

המחיר המפוקח הוא מחיר מרבי, ובתי מרקחת יכולים למכור במחיר נמוך ממנו.

האם כדאי לקנות אריזה גדולה?

אם התרופה בשימוש קבוע ותאריך התפוגה רחוק, אריזה גדולה מוזילה את המחיר ליחידה. לתרופות לשימוש נדיר, אריזה קטנה עדיפה.

כדי לבחון את הנושא "איך מוזילים את ארון התרופות בבית" לפי הנתונים האישיים, אפשר להיעזר בכך חותכים את חשבון ארון התרופות.

עדכונים: 24.10.2026 – נוספו הרחבה, דוגמה מספרית, שאלות ותשובות, רשימת צעדים וקישור פנימי.