למרות מדד ינואר שהיה גבוה מהתחזיות, בנק ישראל יסתפק בהעלאת ריבית בשיעור של 0.25% בישיבתו ב-20 בפברואר. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות אי.בי.אי, בראשות הכלכלן הראשי רפי גוזלן. עם זאת, להערכתם מהלך העלאות הריבית יימשך מעבר לתחזיות המוקדמות, כך שבסופו תעמוד הריבית במשק על רמה של 4.5%, גבוה מהערכות בנק ישראל עצמו שדיבר בישיבתו בחודש ינואר על רמת ריבית של 4% בסוף התהליך.
לדברי כלכלני אי.בי.אי, הערכתם להעלאת ריבית של 0.25% נובעת מהגורמים הבאים:
ה-Fed אמנם מאותת על המשך העלאות ריבית אף מעבר ל-DOTS, אך זאת תוך הורדת המינון ל-25 נ"ב.
מדד ינואר עלה בשיעור גבוה מההערכות המוקדמות אך זאת לאחר עלייה מתונה מהצפי במדד דצמבר. קצב האינפלציה נע בחודשים האחרונים בטווח של 5.5%-5%, אך ללא עלייה חדה במחירי הסחורות בחודשים הקרובים, קצב האינפלציה השנתי צפוי להתמתן בחודשים הקרובים לסביבה של 5%-4.5%.
הציפיות לאינפלציה עלו לאחרונה, והן מתקרבות לגבול העליון של היעד, אך עדיין בתוך היעד.
- אי הודאות הפוליטית תומכת בנקיטת צעדים מתונים יותר. במידה והממשלה תמשיך בקו הנוכחי ותקדם את החקיקה במסגרת התוכנית הנוכחית, הלחץ על שחר החליפין יגבר וצפוי להוביל לעלייה בסביבת האינפלציה ולתמוך בתוואי העלאות ריבית ממושך יותר.
האינפלציה ב-2023: 3%
עוד מעריכים כלכלני אי.בי.אי, כי האינפלציה בישראל תעמוד על 3% בשנה הקרובה, אם כי הסיכון נוטה כלפי מעלה. לדבריהם, השפעות צעדי הממשלה להוזלת יוקר המחייה עד כה זניחים למדי. עיקר התרומה לאינפלציה בשנה הקרובה צפוי להגיע מצד אינפלציית השירותים שנתמכת במידה ניכרת בשוק העבודה ההדוק ובקצב עלייה גבוה בסקטור הפרטי, והן ומצד האינפלציה המיובאת, על רקע סביבת אינפלציה בסיסית גבוהה בגוש האירו, והן על רקע חולשת השקל. גורמים אלו, השכר ושער החליפין, מהווים גם את המניעים העיקריים להערכת כלכלני אי.בי.אי כי סיכון האינפלציה נוטה כלפי מעלה. ראשית, מצד הסכם השכר בסקטור הציבורי, ושנית בכל הנוגע לשער החליפין של השקל, הן מצד המדיניות המוניטארית בעולם שמכוונת להרעה בתנאים הפיננסים והן בהיבט המקומי, על רקע פוטנציאל לעלייה משמעותית בפרמיית הסיכון של המשק כתוצאה מהצעדים להחלשת מערכת המשפט.
הצמיחה ב-2023: 2%-2.5%
באשר לצמיחה של המשק מעריכים כלכלני אי.בי.אי כי היא תעמוד על 2%-2.5% ב-2023. לדבריהם, נתוני הצמיחה לרבעון האחרון של 2022 הצביעו על צמיחה גבוהה של 5.8% (במונחים שנתיים), כך שבסיכום 2022 נרשמה צמיחה של 6.5%.למרות הנתון המרשים, בחינת הביקוש המצרפי ללא מלאי, הצביעה על גידול מתון יותר של הפעילות בשיעור של כ-2.5%, לאחר עלייה של כ-3% ברבעון השלישי. כמו כן, ביחס לרבעון האחרון של 2021, קצב צמיחת התוצר התמתן לסביבה זהה של כ-2.7%. במבט קדימה, צפויות השפעות מנוגדות על הצמיחה, מחד, שיפור יחסי אך זמני בפעילות הגלובלית, לעומת השפעות בפיגור של הריסון המוניטארי ואי הוודאות הנובעת מצעדי הממשלה בכל הנוגע למערכת המשפט.
תמהיל הצמיחה כלל כצפוי עלייה גבוהה בצריכה הפרטית, בשיעור שנתי של 10.6%. מעבר להמשך עלייה בצריכה השוטפת, ובפרט בענפי השירותים, נרשמה תרומה גבוהה של רכישות כלי רכב, טרום העלאת המיסוי, כך שצריכת בני קיימא עלה בכ-40%. קצב הגידול של הצריכה הפרטית צפוי להתמתן בשנה הקרובה בהשפעת העלאת הריבית והפגיעה בהכנסה הריאלית, אם כי כל עוד לא נרשמת הרעה משמעותית בשוק העבודה, צפויה צמיחה חיובית לנפש. למרות העלייה החדה בצריכה הפרטית, נרשמה ירידה בסך היבוא (עלייה זניחה ביבוא ללא אניות מטוסים ויהלומים וביטחוני), תמהיל מעט תמוה שעשוי להתעדכן בהמשך, כלומר לחלוקה מאוזנת יותר של צד המקורות.
ההאטה ביצוא בלטה ברבעון האחרון של 2022 עם ירידה של כ-10%, ששיקפה ירידה זהה בפעילות היצוא התעשייתי ויצוא השירותים. באופן כללי, הגידול בפעילות היצוא נבלם ברבעונים האחרונים, בפרט ביצוא התעשייתי כחלק מההאטה בצמיחה ובסחר העולמיים לאורך השנה, וזאת במקביל להאטה הדרגתית ביצוא השירותים בחלק מהתקררות סקטור הטכנולוגיה בעולם. השיפור היחסי בתמונת המאקרו בעולם עשוי להוביל לשיפור מסוים בפעילות היצוא, אך באופן זמני בלבד, שכן להערכתנו החזרת האינפלציה אל היעד תעבור דרך האטה משמעותית בפעילות הגלובלית.
כמו כן, קצב העלייה בהשקעות התמתן ברבעון האחרון לכ-5%, ושיקף התמתנות בקצב הגידול של ההשקעות בענפי המשק לעומת קצב גידול גבוה בהשקעות בנדל"ן למגורים של כ-15%. העלייה בהתחלות הבנייה בשנה האחרונה צפויה לתמוך בהמשך גידול בהשקעות בבניה למגורים אם כי באופן הדרגתי סביר שהירידה החדה בביקושים תמתן גם את צד ההיצע. כמו כן, העלייה בסביבת הריבית, בפרט על רקע אי הוודאות לגבי צעדי הממשלה בנוגע למערכת המשפט צפויים להוביל להתמתנות של ההשקעות במשק.