מדד אוקטובר הפתיע בעלייה מתונה מהצפוי של 0.1%, תוך התמתנות בקצב העלייה השנתי ל-2.3% לעומת 2.5%בספטמבר, וסביבת האינפלציה בישראל ממשיכה להיות בין הנמוכות בעולם. כך מגיב רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, לנתון של מדד אוקטובר.

לדברי גוזלן, מדד אוקטובר לא הצביע על שינוי משמעותי בתמהיל האינפלציה, והמשיך להתאפיין בתרומה גבוהה של האינפלציה המיובאת, אך סיפק דוגמה לכך שחזרה לפעילות סדירה עשויה להיות מלווה גם בהתמתנות מחירים, כאשר באוקטובר הדבר בא לידי ביטוי בירידה במחירי הטיסות לחו"ל. הפער הניכר בין מחירי הנופש המקומי לזה שבחו"ל, שהתרחב מאוד בעקבות משבר הקורונה, צפוי בהדרגה להיסגר ולתרום להתמתנות האינפלציה בשנה הקרובה.

באי.בי.אי מצפים לעלייה של כ-1.5% באינפלציה בשנה הקרובה. לדבריהם, בחודשים הקרובים האינפלציה תמשיך להיות מושפעת מהאינפלציה המיובאת ומהעלאות מיסים בעלות תרומה חד פעמית,  אך בבית ההשקעות מצפים כי במהלך 2022 תירשם התמתנות באינפלציה בהשפעת ההתפוגגות של האינפלציה המיובאת, הייסוף החד בשקל ובהשפעת צעדי הממשלה.

בניתוח עומק של המדד מציינים באי.בי.אי כי הוא עלה בשיעור של 0.1%, נמוך מהערכת הקונצנזוס לעלייה של 0.4% (טווח התחזיות נע בין 0.3% ל-0.5%). העלייה המתונה במדד הובילה להתמתנות בקצב השנתי  ל-2.3% לעומת 2.5% בספטמבר. המדד ללא אנרגיה ופירות וירקות (אומדן לאינפלציה הבסיסית) עלה בשיעור זהה למדד הכללי, והשלים עלייה של 2% בשנה האחרונה. האינפלציה בישראל ממשיכה להיות נמוכה יחסית למדינות המפותחות, כאשר האינפלציה הבסיסית נעה סביב זו שבאירופה, אך המדד הכללי נמוך מאשר באירופה ובמידה ניכרת מאשר בארה"ב.

האינפלציה ברובה מיובאת

למרות ההפתעה כלפי מטה במדד אוקטובר, תמהיל המדד לא שיקף שינוי של ממש בסביבת האינפלציה. האינפלציה ממשיכה להיות ברובה מיובאת וקשורה לפתיחת המשק, אלא שבאוקטובר השפעת פתיחת המשק, באמצעות התיירות היוצאת, הייתה בעלת השפעה ממתנת על המדד וזאת בניגוד להשפעת פתיחת המשק עד כה. כך, התרומה העיקרית להפתעה כלפי מטה במדד הגיעה מסעיף הנסיעות לחו"ל ,כתוצאה מירידה חדה במחירי הטיסות (14%), שגרעה כ-0.3% מהמדד הכללי. חשוב לציין כי הירידה בסעיף זה שיקפה בעיקר שינוי במחיר הדולרי, שכן ממוצע שער החליפין שקל -דולר היה יציב לעומת ספטמבר( ומול היורו נרשם ייסוף קל של כ-1%) ואילו והייסוף החד בשער החליפין של השקל התחיל בסוף החודש, כך שהוא יבוא לידי ביטוי בסעיף זה במדד נובמבר.

באי.בי.אי מוסיפים כי באופן רחב יותר, רמת השקל-סל הנוכחית  משקפת ייסוף של למעלה מ-7% ביחס לרמה הממוצעת שנרשמה לאורך המחצית הראשונה של השנה. במידה והשקל יתייצב סביב רמות אלו צפויה השפעה ממתנת בפיגור על האינפלציה (אפקט מלאי), שתבוא לידי ביטוי סביב המחצית הראשונה של 2022.

בניגוד לסעיף הנסיעות לחו"ל, מחירי ההבראה והנופש בארץ דווקא עלו באוקטובר, בשיעור של כ-4%, והשלימו עלייה חדה של כ-25% בשנה האחרונה. בחינת ההתפתחות בין מחירי הנופש המקומי לזה שבחו"ל, ממחישה את פערי המחירים הגבוהים בין השניים, שהתרחבו מאוד במהלך משבר הקורונה. להערכתנו ככל שהתיירות היוצאת תגבר, פערים אלו יצטמצמו בכיוון של ירידה במחירי הנופש המקומי, כך שהתרומה של סעיף זה תתהפך מחיובית לשלילית.

כאמור למעט סעיף הנסיעות לחו"ל לא חל שינוי של ממש בסביבת האינפלציה, כלומר נמשכה התרומה מצד האינפלציה המיובאת שבולטת במחירי האנרגיה והמזון והמוצרים התעשייתיים.  כך, בסעיף המזון נרשמה באוקטובר עלייה בשיעור גבוה של 0.9% ותרומה של כ-0.13% למדד הכללי.  ניראה כי חלק מההצהרות מצד רשתות המזון טרום חקירת רשות התחרות, בדבר עליות מחירים הצליחו לצאת אל הפועל.  מחירי המזון עלו בשיעור גבוה של 3.2% בשנה האחרונה, ואנו מעריכים כי לאחר עלייה זו,  שגבוהה מזו שנרשמה לשם השוואה במחירי המזון אירופה (כ-2%), הקצב יתמתן בתמיכת ההתייצבות היחסית במחירי הסחורות החקלאיות (במונחים שקליים) וגם בהשפעת חקירת הרשות.

עוד אומרים באי.בי.אי כי מלבד מחירי המזון והדלקים, נמשכה ההשפעה של השיבושים בשרשרת האספקה על האינפלציה. הדבר בא לידי ביטוי באופן בולט יותר במחירי הרכבים (בשיעור של 1.3% באוקטובר ושל 5.5% בשנה האחרונה) ובמידה מתונה יותר בסעיף הריהוט והציוד לבית (עלייה של 0.2% באוקטובר ושל 4.3% בשנה האחרונה). להערכת בית ההשקעות התרומה החיובית לעליית המדד מצד סעיפים אלו תימשך בחודשים הקרובים, אך תתפוגג במהלך 2022 עם השיפור ההדרגתי בשרשרת האספקה וחזרה לצריכה מאוזנת יותר של שירותים ביחס למוצרים תעשייתיים, כאשר נתוני היבוא האחרונים סיפקו אינדיקציה ראשונית בכיוון זה.

סעיף הדיור נותר באוקטובר ללא שינוי, ושיקף יציבות במחירי הדירות בבעלות, כך שהקצב השנתי רשם עלייה קלה מ-1.9% בספטמבר ל-2% באוקטובר.  פתיחת המשק והשיפור בשוק העבודה תומכים אמנם בעלייה בשכר הדירה, אך ככל שהירידה באבטלה העמוקה תהיה ממושכת (ממשיכה לנוע סביב רמות של כ-300 אלף), היא תהווה גורם ממתן לקצב העלייה במחירי השכירות. בנוסף, במידה ואכן ייושם החלק בתוכנית הדיור שיגביל את השימוש בדירות לצורכי נופש, הוא יתמוך בהתמתנות בקצב עלית שכר הדירה. בשלב זה אנו מותירים את הערכתנו לסעיף זה ללא שינוי,  ומצפים לעלייה בשנה הקרובה חזרה לקצבים שאיפיינו את שוק השכירות טרום המשבר, כלומר סביב 2.5%.