ה-FED ייאלץ להוביל לעלייה בריבית הריאלית ולהקשחת התנאים הפיננסיים כדי למתן את האינפלציה. כך מעריך רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI). בניגוד למסיבת העיתונאים בינואר שהייתה ניצית מאוד ביחס להודעת הריבית, יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי ג'רום פאואל שינה גישה ולא הגיע עם מסרים ניציים במיוחד, אלא נתן להעלאת הריבית ולעדכון תוואי הריבית של חברי ה-FED, ל-6 העלאות נוספות עד לסוף השנה ל-2%-1.75% ול-2.75% בסוף 2023, לעשות את העבודה עבורו. אמנם קיימת שונות גבוהה בקרב חברי הבנק המרכזי , אך גם ה"יוניים" שבהם רואים צורך בהעלאת ריבית לסביבה של 2%, כאשר הניציים יותר מכוונים לסביבה של מעל 3%. בכל אופן הפער בין ההערכה החציונית לבין התמחור בשוק הצטמצם מאוד לשנה-שנתיים הקרובות, כאשר שוק האג"ח מתמחר סיכוי גבוה להאטה/ מיתון בעקבות העלאות הריבית לסביבה של 2.5%-2.75%, ואילו ה-FED באופן מובן משדר "נחיתה רכה" של הכלכלה.
התחזיות של ה-FED לא כוללות מיתון אלא הערכה שהעלאות הריבית וצמצום המאזן יובילו לבלימת האינפלציה ללא פגיעה בשוק העבודה. הערכות ה-FED הן לשוק עבודה הדוק בשנתיים הקרובות סביב 3.5% ואינפלציה מתמתנת, תחזית שיכולה להתממש, אם בכלל, רק בתרחיש של זעזוע היצע חיובי מאוד שכולל עלייה ניכרת בשיעור ההשתתפות, ירידה חדה במחירי הסחורות וסיום השיבושים בשרשרת האספקה. בשלב הנוכחי, לא רק שאין שיפור במרבית הגורמים, נרשמה לאחרונה הרעה והתגברות הלחצים האינפלציוניים, בעיקר כתוצאה מהעלייה החדה במחירי הסחורות בעקבות ההידרדרות במישור הגיאו-פוליטי. כמו כן, ניסיון העבר מעלה כי הסיכוי של ה-FED להשיג "נחיתה רכה" של הכלכלה אינו גבוה, כאשר תנאי הפתיחה למחזור העלאות הריבית הנוכחי הופכים את המשימה לקשה להשגה. זאת מאחר שהאיחור של ה-FED בצמצום ההרחבה המוניטרית מציב אותו כיום מול אינפלציה של כ-8%, עם אבטלה של מתחת ל-4% ועם עקום תשואות שהשתטח באופן ניכר, תנאים שאיפיינו בעבר שלבים מתקדמים יותר של הריסון המוניטארי שלאחריהם המשק האמריקאי נכנס למיתון.
המסר העיקרי של ה-FED עם התנעת תהליך העלאת הריבית בשבוע החולף הוא שהאינפלציה גבוהה מדי וששוק העבודה הדוק מדי, ולכן צריך לצפות להאטה בקצב הצמיחה ולהקשחת התנאים הפיננסיים כדי להחזיר את האינפלציה אל היעד, והתהליך עלול להיות ממושך. הדרך להשגת היעד עוברת דרך העלאת ריבית, ובאיבי.אי מעריכים כי צריך לצפות לכך כבר בהחלטה במאי שכן סביבת האינפלציה בפועל צפויה להמשיך ולעלות, ודרך צמצום המאזן, שבהסתברות גבוהה מאוד יתחיל בהודעה הבאה בחודש מאי.
העליות החדות במדדי המניות בעולם בשבוע האחרון נתמכו במספר גורמים וביניהם הציפיות להתקדמות במו"מ בין רוסיה לאוקראינה וטון מרגיע יחסית מצידו של פאואל, ואילו המניות הסיניות נתמכו גם בהתפתחויות רגולטוריות חיוביות לשם שינוי, שהפיגו את החשש מפני גריעת מניות סיניות מהמסחר בארה"ב. עם זאת, במבט קדימה, נכסי הסיכון יתקשו לשמור על מומנטום חיובי כל עוד לא נרשמה ירידה משמעותית בסביבת האינפלציה.
עיקר העלאות הריבית בישראל – ברבעון השני והשלישי
בהתחשב בכך שה-FED מכוון להקשחת התנאים הפיננסיים, הרי שהחלטות הריבית ברבעון השני וככל הנראה מרבית ההחלטות ברבעון השלישי לא יושפעו יתר על המידה גם בתרחיש של הידרדרות בשווקים הפיננסיים. לכן, מעריכים באי.בי.אי בנוגע לישראל, הצפי הוא שעיקר העלאות הריבית יתרחשו ברבעון השני והשלישי של השנה לסביבה של 1%-0.75%. לעומת זאת, בחלקים המתקדמים של השנה תמונת המצב עשויה להשתנות, כלומר ההשפעות הממתנות על הפעילות צפויות לבוא לידי ביטוי, הן בהשפעת ההידרדרות הגיאו-פוליטית, הן בשל השחיקה בהכנסה הפנויה והן בשל ההשפעות של הריסון המוניטרי. ביטוי לכך ניתן בהנמכת תחזית הצמיחה של גופים רבים לאחרונה, כאשר בשבוע האחרון היה זה ה-OECD שחתך את תחזית הצמיחה ל-2022 בכנקודת האחוז, ה-FED שחתך את תחזית הצמיחה לארה"ב ב-1.2 נקודות האחוז ל-2.8%, וקרן המטבע הבינלאומית שאותתה על הנמכה צפויה של תחזית הצמיחה בעדכון הקרוב באפריל. גורמים אלו צפויים לפעול להתמתנות האינפלציה, אך סימן השאלה הוא לאיזו סביבה. תנאי הרקע בארה"ב בעייתיים באופן ניכר מאשר באירופה ובוודאי מאשר בישראל, שבהן סביבת האינפלציה נמוכה יותר והלחצים משוק העבודה עד כה מתונים באופן ניכר, כך ששיפור בשרשרת האספקה וירידה במחירי הסחורות יספיקו כדי למתן את האינפלציה, אך לא ניתן לומר זאת באותה רמת מובהקות גם לגבי ארה"ב.